משתמש:Daniel Ventura/תמונות נבחרות שהעליתי לויקישיתוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוכן עניינים

קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורח תמיד ביום העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונה בשם אמריליס יפהפה אבל זה היפֵהַ‏סְטְרוּ‏ם - כל שנה פורח ביום העצמאות

משתלת מאירה בקדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קדומים בוויקישיתוף

פארק הצנירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת "תורת משה" - ברנע אשקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-שם החיל משה כהן הי"ד שנפל במלחמת יום הכיפורים
עם ויטראז'ים המקובלים במסורת ישראל

בית כנסת קהילת יעקב בבקעה - ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסח ספרד ומקיים תפילות לציבור מיידי יום ביומו - יש בו כולל "אפיקי נחל"

בית הכנסת "שבת אחים" ברעננה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנופי ארצנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגש "קצת דרומה מבאר שבע"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגש העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל - 8 במאי 2014

תל ניצנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצנה - קהילייה חינוכית התיישבותית על שם אריה לובה אליאב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוף למדבר סיני מכביש 10[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש 10 הוא אחת מהכבישים הארוכים במדינת ישראל. היום הוא סגור לתנועה אזרחים ליד ניצנה יש ריכוז צמחייה מדברית ואנדרטה לזכר יוסי יפה

נוף מדבר צין-מבט מרחבת המצבה של דוד ופולה בן גוריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת הגאולוגיים קיים חשש כי בעתיד הרחוק המצבות יגלשו במורד - המצבות הוקמו על המצוק הרך, קרוב מדי לשיפוע

גשר הרכבת התורכית למדבר סיני מימי מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזוז - ישוב קהילתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור בשומרון - בירת ממלכת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום ניתן לבקר בה רק ברשיון מיוחד

נ"גן העדן" של עין גדי[עריכת קוד מקור | עריכה]


משוט בעיר בני-ברק אדר תשע"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת איצקוביץ - אדר תשע"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים שמצאתי עניין בהם - הקשה על התמונה תביא אותך לערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקש על התמונה ותגיע לערך


איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודי איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידים יהודיים בדרום איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משם גורשו היהודים בשנת 1510

היהודיה מנאפולי Claudia Aster Hierosolymitana[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתובת הגיע להמוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי בשנת 1741. היא חרוטה על אבן, טרוורטין מושחר, מלבני אסטלה במידות הבאות : x 65 x 35 x 9 סנטימטר. בשנת 1999 פרופ' Giancarlo Lacerenza מאוניברסיטת נאפולי פיענח אותה.

הכתובת* ראו כאן: תמונה של הכתובת שהתקבלה מפרופ' Giancarlo Lacerenza

על בית הקברות היהודי בפירנצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקרה חצובה הכתובת: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ" (תהילים צ"א,י"א).

בית הקברות היהודי בפיסא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות היהודי העתיק בפיסא (זה הכתיב המקובל בקהילה) פועל מתחילת המאה ה-17. קדמו לו שלושה בתי קברות. הוא ממוקם ב יציאה [פיאצה דיי מיראקולי|מהכיכר המרכזית של העיר]] (piazza dei miracoli‬‏) בה נמצא המגדל הנטוי של פיזה. השער נקרא "שער האריות" על שם שתי דמויות אריה החרוטות צשני צדדיו.

בית הקברות היהודי בנוי בהמשך לבית הקברות הנוצרי, המונומנטלי של העיר Camposanto Monumentale, אשר הוקם לפי מידע היסטורי אמין, באתר בו הובא בימי הביניים, אדמה מארץ ישראל."הקמפו סנטו מונומנטלה (Campo Santo monumentale - בית קברות מונומנטלי) שוכן בקצה הצפוני של הכיכר. אזור זה הוא בית קברות מוקף חומה, שנטען לגביו כי הוקם מסביב לעפר שהובא מגבעת הגולגולתא במסע הצלב הרביעי על ידי אובלדו דה לנפראנצ'י, ארכיבישוף של פיזה מהמאה ה-12."

בבית הקברות אוסף מצבות מכל הסוגים וקבורים בו בני עדות שונים. במרכז, לוח זכרון לנספים בשואת יהודי איטליה

מחז טוסקנה - מאי 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירנצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן הבוטני של פיזה (העתיק בעולם)[עריכת קוד מקור | עריכה]


מחוז קמפניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור במחוז קמפניה - מאי 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף מפרץ נאפולי- צילם: Francesco Russo, Gulf of Naples from Via Orazio, pubblic domain, July 2008

רשימת האתרים של המחוז לפי קטגוריות

נאפולי - בירת המחוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראות את נאפולי ולמות (Vedi Napoli e poi muori) היא אמרה איטלקית המבטאת את החיבה לעיר

נאפולי - מראה העיר והמפרץ. ברקע הר וזוב, צילם: - -ויקישיתוף Theirrulez
Magnify-clip.png
נאפולי - מראה העיר והמפרץ. ברקע הר וזוב, צילם: - -ויקישיתוף Theirrulez

רקע: "הקשת הגעשית בקמפניה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונטה נואובו – ההר החדש ביותר באירופה, נוצר ב-29 בספטמבר 1538
היווצרות הקשת הגעשית של קמפניה – חתך מצפון-מערב לדרום-מזרח

המבנים הגעשיים הבולטים ביותר בקשת הגעשית של קמפניה מתרכזים מסביב למפרץ נאפולי:

המבנים הגעשייםי

מבנים געשיים עיקריים בקשת הגעשית של קמפניה

בשולי מפרץ נאפולי מצויים שני איים געשיים:

  • איסקיה – הנקודה הגבוהה ביותר באי היא הר הגעש אמפאו (Mount Epomeo), המתנשא לגובה 789 מטרים. האי מורכב בעיקר מסלעי בזלת וטוף.
  • פרוצ'ידה (Procida) – האי ממוקם בין חצי האי בו שוכנים הרי הגעש של קמפי פלגריי לבין איסקיה. האי נוצר בהתפרצות געשית, וכיום הוא שקוע ונחשב רדום.


קאפרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו ערך מורחב:קאפרי

מראות האי
יצר: Morn the Gorn ויקישיתוף

ארמון קזרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית הארמון

המודל לארמון אותו תכנן ונוויטלי היה ארמון ורסאי. באפריל 1945 נחתמה בארמון כניעתם ללא תנאים של חיילי גרמניה הנאצית באיטליה.

הגן

מפת האתר
Magnify-clip.png
מפת האתר
קטע ממערכת המפלים והמזרקות, והגן שסביבם

הנחיתה באנציו (סרט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט פנורמי של רומא - לכאן רצו להגיע במבצע הנחיתה באנציו

אנציו - סרט, מכונה גם "הנחיתה על אנציו", הוא סרט מלחמה משנת 1968

חנות פרחים מנאפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על "החוף האמאלפיטאני"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכביש הארצי SS163, המכונה "אמלפיטאנה" (Amalfitana), מקשר את יישובי החוף ואורכו 50.3 ק"מ. הכביש צר ומפותל וידוע בנוף המרהיב הנשקף ממנו. הכביש כמעט שלא השתנה מאז שנסלל בתקופת בניטו מוסוליני, והתנועה לאורכו כבדה ואיטית, בייחוד בסופי שבוע, בחגים ובעונת התיירות.
בסלרנו יש שני אתרים שממתינים לסיקור:

  1. תערוכת תעודות בבית הספר לרפואה הטוען לכתר בית הספר הראשון לרפואה בעולם [La_scuola_medica_salernitata - בו יש מסמכים בעברית, בין השאר, של יצחק בן שלמה הישראלי - רופא מהמאה ה-10
  2. Il Museo dello Sbarco e Salerno Capitale è a Salerno מוזיאון הנחיתה בסלרנו

החוף האמאלפיטאני: מבט מהים

</gallery>

Dans ce paysage, incompréhensible, seulement la mer est horizontale, et tout ce que la terre est presque perpendiculaire - המחבר: Astolphe de Custine - בצרפתית

In questo paesaggio incomprensibile, solo il mare è orizzontale, e tutto ciò che è terra ferma è quasi perpendicolare - תרגום לאיטלקית

בנוף זה מתרחשת התופעה שלא תאומן, הים הוא אופקי והקרקע ניצבת לים - תרגום לעברית


מבט אל מפרץ נפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]


הגן הבוטני המלכותי של נפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינת חמד בגן הנפלא
Vascular Cryptogamic - הוא ביטוי בוטני ישן, והוא מתייחס לצמחים עילאיים אלה שלא עושים זרעים

'

=אתרי נבחרים מקמפניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

...לראות את נאפולי ו (Vedi Napoli e poi muori) היא אמרה איטלקית המבטאת את החיבה לעיר (הקש את התמונה ותגיע לאתר)


הצעות לסיורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיאון לזכרון ולקליטת מהגרים נרדו, פוליה, איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Museo della Memoria e dell'Accoglienza בעיר Nardò

מארקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות נחשב לבית הקברות היהודי הגדול באירופה - אותרו בו מעל אלף אתרי קבורה. הוא נחשב בין אלו השמורים ביותר.
בית הקברות העתיק (המאה ה-15] של יהדות אנקונה נמצא בתחום הפארק הציבורי פארקו דל קארדטו
למרות מאות השנים שעברו, המצבות מאבן גיר נשארו לבנות והכתב ניתן לקריאה

ערכי רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גויי הים (nȝ ḫȝt.w n pȝ ym) בכתב חרטומים
N35
G1
N25
X1 Z1 Z1 Z1
N35
G40
M17M17Aa15
D36
N35AN36
N21

שרדנה ב-2001 הציע פרופ' אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה קשר חדש אל השרדנה. באתר אל-אחוואט (el-Ahwat) שמדרום לנחל עירון, שנחפר בין 1993 ל-2000, (להלן) נתגלתה ארכיטקטורה בעלת דמיון למבנים הנוראגיים באי סרדיניה. התרבות הנוראגית (Nuraghic) שם הצטיינה במבני ענק בעלי מסדרונות פנימיים וחדרים מקורים בשיטת 'הכיפה המדומה' (falsedome). באל-אחוואט נתגלו מסדרונות ומבנים דומים לאלה של סרדיניה, שהוגדרו כיחידאיים במזרח הים התיכון.

פרטים נוספים ראו בערך שרדנה

הקשה על התמונה תביא אותך לערך ממנו היא נלקחה

האוניברסיטה הפתוחה - ערכה ללימוד גאולוגיה (1980)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסלעים הועלו לויקי-שיתוף ונכללו כאן, לקראת העברת האוסף למוסד חינוכי

הערכות כוללות דגמיות של סלעים.
המגשים התקבלו מהאוניברסיטה הפתוחה. במרוצת הלימודים חלו שינויים בתוכנם. חלק מהדגמיות נשארו וחלק הוחלפו.

האוניברסיטה הפתוחה - ערכה גיאולוגית


הבעת תודה

מוקדש למורי משנת 1980 : פרופ' עמנואל מזור ופרופ' שלמה שובאל


ערכי רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גויי הים (nȝ ḫȝt.w n pȝ ym) בכתב חרטומים
N35
G1
N25
X1 Z1 Z1 Z1
N35
G40
M17M17Aa15
D36
N35AN36
N21

שרדנה ב-2001 הציע פרופ' אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה קשר חדש אל השרדנה. באתר אל-אחוואט (el-Ahwat) שמדרום לנחל עירון, שנחפר בין 1993 ל-2000, (להלן) נתגלתה ארכיטקטורה בעלת דמיון למבנים הנוראגיים באי סרדיניה. התרבות הנוראגית (Nuraghic) שם הצטיינה במבני ענק בעלי מסדרונות פנימיים וחדרים מקורים בשיטת 'הכיפה המדומה' (falsedome). באל-אחוואט נתגלו מסדרונות ומבנים דומים לאלה של סרדיניה, שהוגדרו כיחידאיים במזרח הים התיכון.

פרטים נוספים ראו בערך שרדנה

הקשה על התמונה תביא אותך לערך ממנו היא נלקחה

אלבומי תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. יהדות סרדיניה
  2. תמונות מעיר הבירה קאליארי
  3. יהדות קאליארי
  4. מצודת המוזיאונים בקאליארי
  5. סנט'אנטיוכו - עתיקות ושרידים יהודיים
  6. מראות מהאי מדלנה
  7. קומפנדיו גריבלדינו די קאפררה - אחוזת קברו של גריבלדי
  8. שרידים יהודיים באי סרדיניה
  9. המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה ואתנוגרפיה על שם סאנה ב סאסארי - סרדיניה
  10. חוף הסלעים האדומים בארבטקס
  11. מוזיאון המסכות הים תיכוני
  12. מוזיאון אתנוגרפי במקומר
  13. מחלבות דורגלי בסרדיניה
  14. מראות העיר אלגרו
  15. מראות ממערת נפטון
  16. תעשיית השעם בסרדיניה

אמיליה-רומאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בורטינורו תמונות מהעיר
  2. בולוניה - הקהילה היהודית
  3. בולוניה - מצבות יהודיות במוזיאון
  4. בולוניה - מראות מהעיר
  5. בולוניה - מוזיאון ימי הביניים
  6. פוסולי - מחנה הריכוז המרכזי באיטליה
  7. קארפי -המוזיאון לזכר הנרדפים על רקע פוליטי וגזעי
  8. Comacchio עיר בשפך נהר הפו ומוזיאון אוניות רומאיות טרופות
  9. מראות העיר רגיו אמיליה
  10. הרובע היהודי של רג'יו אמיליה
  11. המוזיאון הבינלאומי לקראמיקה בעיר Faenza באיטליה
  12. מראות מהעיר פרארה והקהילה היהודית בה בשנת 2012
  13. החלקה היהודית בבית הקברות הצבאי לחללי מלחמת העולם השנייה ברוונה
  14. Valmarecchia
  15. מראות סן מרינו - עיר ומדינה
  16. Soragna - the Jewish Museum Fausto Levi
  17. בריזיליה
  18. רימיני - מפגש הדרום עם הצפון


שאר מחוזות (המשך יבוא)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר מאלבומים מויקישיתוף

מראות מעל הגג של ה-duomo של מילאנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נופי נאפולי - 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

נופי וונציה היהודית - הגטו הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נופי ליבורנו 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות היהודי של ליבורנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו בה 4 בתי קברות. בשנת 1808 היו בה 5,000 יהודים. היום מאות אחדות ורב מישראל

שער טיטוס מקרוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט לקולוסאום - 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצבות ארדיאטה - רומא 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבר והוה בגטו רומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער הוא מימי רומא: Portico d'Ottavia ודרך הפירצה נראה הרחוב הראשי של הגטו הנקרא על שם השער Via del Portico d'Ottavia
הרחוב בנוי על בסיס רחוב רומאי ששמו היה והוא הוביל מהקפיטול - המרכז השלטוני של העיר אל השער הצפוני של העיר.

מבט על גטו רומא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן הבוטני של ניו יורק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראות נהר הירדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחצבות הגפרית בבארי 1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות משנת 1955[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלג בקדומים 1993[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפית לעבר גשר אדם ובקעת הירדן 1968[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכות שלמה - מייד אחרי מלחמת ששת הימים - מלאות מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להתראות Daniel Ventura - שיחה 09:27, 8 באפריל 2018 (IDT)

תודה על התמונות, אבל המקום הראוי להצגתן, אם אתה מעוניין להציגן שלא במרחב הערכים, הוא דף המשתמש שלך - לא דף השיחה. את דף השיחה ראוי להותיר לשיחות. כך מקובל וכמדומני, אם תבצע את השינוי, יעריכו זאת יתר הכותבים במיזם. בברכת יום נעים, Ldorfmanשיחה 09:46, 8 באפריל 2018 (IDT)
אתה צודק. ראשית, אני מעוניין להציג ב"מרחב הערכים" אבל אני חסום לנצח. ואשר ל"דף המשתמש" הוא מלא עד אפס מקום. תודה על העצה. Daniel Ventura - שיחה 09:59, 8 באפריל 2018 (IDT)

פיסגת החרמון "העינים של המדינה" - 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו זמנים Daniel Ventura - שיחה 22:38, 9 באפריל 2018 (IDT)

- 1997 The way from Catania to Mount Etna[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוויה של פעם בחיים Daniel Ventura - שיחה 14:24, 10 באפריל 2018 (IDT)

האמפיתיטרון הרומאי בעיר סירקוזה בסיציליה - 1997[עריכת קוד מקור | עריכה]

(תמונות נבחרות)

מ

מכונה "גן עדן" Daniel Ventura - שיחה 17:15, 10 באפריל 2018 (IDT)

Ortigia בסירקוזה - עירו של ארכימדס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ

כאן זה קרה: על פי אנקדוטה מפורסמת שסופרה על ידי ויטרוביוס בכרך התשיעי של הספר "על אודות האדריכלות", נתבקש ארכימדס לקבוע האם הכתר של המלך היירון השני עשוי מזהב טהור. כדי למצוא את הרכב הכתר היה צריך להשוות את נפחו לנפח של כתר זהב באותו משקל, אולם אז לא ידעו איך למדוד את נפח הכתר. בעת שארכימדס רחץ באמבט ציבורי הוא הבין שגופו השקוע באמבט דוחה כמות מים השווה לנפח גופו. בדרך זו הוא למד כיצד למדוד נפח של גוף כלשהו. מרוב התלהבות יצא בריצה לרחוב כשהוא עירום וצועק "אאורקה!" (מצאתי). הסיפור ככל הנראה לא מדויק משום שהבדלי הנפח בין כתר זהב לכתר מזויף באותו משקל, יגרמו לעליית פני המים בהפרש קטן מדי מכדי שיבחינו בו במכשירי המדידה של אותם ימים. Daniel Ventura - שיחה 02:58, 11 באפריל 2018 (IDT)

פריחת השושן הצחור - 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ

מסמל את "המגן דוד" ובתחילת המאה ה-20, נדמה היה כי הצמח, שככל הנראה היה נפוץ בעבר, נכחד מהארץ. ניסיונותיו של הבוטניקאי אהרון אהרונסון לאתרו בתקופה זו עלו בתוהו. בשנת 1925 גילה נח נפתולסקי בצל של שושן ברכס פקיעין בגליל העליון, בהיותו במשלחת בוטניקאים שבראשה עמד אלכסנדר איג.[5] אחר כך, המין התגלה גם באזור נחל יגור בכרמל על ידי טוביה קושניר.

עם השנים התגלו עוד מספר אתרים בארץ שבהם גדל שושן צחור, אך הצמח עודנו נחשב בסכנת הכחדה. כיום השושן הצחור גדל בישראל, לפי הידוע, בכרמל (בנחל כלח למשל) ובשלושה אתרים בגליל העליון: נחל כזיב, הר שזור ורכס פקיעין. בתי גידול אלה הינם חשובים מאוד לשימור, הן בשל התיירים הנוצרים, והן משום היותם גבול התפוצה הדרומי של המין.

בית הגידול האופייני של השושן הצחור בישראל הוא מצוקי גיר קשה תחת צל חלקי של חורש. פרטים של שושן הגדלים בצל מלא במעבה החורש, אינם מצמיחים פרחים. כדי לעודד את פריחתו והתרבותו של המין באזורים שבהם החורש מתעבה, מבצעת רשות הטבע והגנים מדי פעם דילול ופתיחה של החורש, באזורים מסוימים בהם גדל השושן. Daniel Ventura - שיחה 20:40, 11 באפריל 2018 (IDT)

panorama di Taormina 1997[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ

הנוף היפה של סיציליה

מבט ממצרי מסינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ

לוע הר הויזוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ

טיול בסיני תחת שלטון ישראל - 1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

מ

זכרון לנאוה אפלבוים הי"ד בקבר רחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרוכת הלבנה נעשתה משמלת הכלולות של נאוה אפלבאום שנרצחה עם אביה דוד אפלבאום בפיגוע ההתאבדות בקפה הלל בירושלים ב-3 ספטמבר 2003 והובאה לקבר רחל ביום השנה הראשון לפטירתה

ההתיישבות היהודית בפקיעין שנחרבה בשנת 2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות הצטברו עדויות למקרים רבים של התנכלויות של החברה הדרוזית בפקיעין לחלק מהיהודים המתגוררים במקום ולקבוצות המבקרות במקום[1] [2].

באוקטובר 2007, התחוללו מהומות קשות ביישוב כנגד שוטרים. המהומות גלשו גם לפגיעה קשה בבתים היהודים. בית של משפחה יהודית נשרף, אכסניית "פקיעין לנצח" ובתים נוספים בכפר הפכו לבלתי ראויים למגורים. כתוצאה מכך, נאלצו חלק מהמשפחות היהודיות שעברו להתגורר בפקיעין לעזוב את היישוב. עד היום, (יולי 2009) "משטרת ישראל" מונעת את שובם של המשפחות היהודיות בשל העדר יכולת להבטיח את ביטחונם האישי.

"כיפת השכינה" בשילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר "כיפת השכינה"

אחד האתרים הראשונים, אליהם טיילנו אחרי מלחמת ששת הימים היה תל שילה, היכן שמשכן העדות הוקם בימי יהושע בן נון. כאשר הגענו למקום לא מצאנו שרידים למשכן. אבל היה מבנה אחד שמשך את תשומת לבנו: מבנה אבן שהקירות שלו בנויים בצורת שיפוע. צילמתי את האתר ועכשיו מצאתי את השיקופית והיא מוצבת בויקישיתוף. והנה ההסבר שמצאתי באתר שילה:

מבנה מהתקופה הביזנטית (המאות ה 4-5 לסה"נ) הפונה דרומה ויתכן כי שימש כבית כנסת. בפתחו הוצב משקוף אבן עליו גולפו מזבחות, קנקן וזרים. מאוחר יותר נבנו קירות משופעים מבחוץ והמבנה הוסב למסגד שנקרא במאה ה- 14 "כיפת השכינה". מבקרים שהגיעו למקום ברבות השנים סברו שזהו מקום המשכן והקירות המשופעים מדמים את מראה אוהל מועד.יש חוקרים הסבורים כי זהו מקום ציון קבורתו של עלי הכהן הגדול.
במקום זה התקיים בט"ו בשבט תשל"ח (1978) טקס הנחת אבן הפינה לשילה המתחדשת.אתר שילה

דרישת שלום מביקור בוונציה - מבט ממגדל הפעמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]


"דקל אבשלום" ברפיח[עריכת קוד מקור | עריכה]

צולם בטרם העקירה של הדקל.

Daniel Ventura - שיחה 12:13, 16 בפברואר 2017 (IST)

מעבר גידי - 1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר הגידי - 1972

צולם במסגרת טיולי סיני בארגון "החברה להגנת הטבע" בשנת 1966 קיבוץ בארי רכש משאית "מרצדס" עם הנעה קדמית לשם ביצוע טיולים בחצי-האי סיני, שהיה תחת שלטון ישראל. באוגוסט 1967 הושכרה ל"חברה להגנת הטבע", אשר ביצע את הטיול הראשון בסיני. במשאית הותקנו ספסלים, נעשו בה סידורים מיוחדים להסעת נוסעים והוצמד לה עוקב נגרר לדלק ומטען. עד סוף 1967 ביצעה המשאית 14 טיולים ועד 1973 המשיכו להסיע קבוצות מטיילים לסיני. הטיולים הופסקו במרץ 1979, לאחר 13 שנות שירות ולאחר עשרות טיולים.

Daniel Ventura - שיחה 08:33, 17 בפברואר 2017 (IST)


על יהדות סיציליה - מאמר חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכום מקוצר - היהודים היו באי כאלף שנה, עד אשר גורשו בשנת 1492 על-ידי איזבלה מקסטיליה ופרדיננד השני, מלך אראגון. הם גרו בכ-60 ריכוזים החשובים שבהם: פאלרמו, מסינה, סירקוזה, קטאניה, אגריג'נטו וטראפאני וזאת מלבד העיירות הקטנות. כל זאת על סמך ממצאים ארכאולוגיים ותעודות היסטוריות מ-Gregorio Magno. ואשר לעיסוקם, הם היו : סוחרים זעירים, חקלאים, בעלי מלאכה, בעלי הספינה, ואף השתייכו למעמד השליט.

Daniel Ventura - שיחה 12:24, 17 בפברואר 2017 (IST)

הר הבית בשנת 1972 בטרם בוצעו בהר החפירות על-ידי הווקף בשנת 1999[עריכת קוד מקור | עריכה]

Daniel Ventura - שיחה 05:37, 20 בפברואר 2017 (IST)

Major Project Aims at Reconstructing Florentine Ghetto[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום הגטו היהודי של העיר ליד -Telemaco Signorini, Mercato Vecchio a Firenze 1882-83

המטרה העיקרית של פרויקט "שיחזור גטו פירנצה" כולל הבנה מחודשת של המבנה הגאו-כלכלי והפיזיונומיה החברתית. הפרויקט עומד להסתיים בחודש מרץ. הוא מתבצע על-ידי פרויקט הארכיבים של בית מדיצ'י (Medici Archive Project) ומבצע אותו Gabriele Mancuso, מנהל the Eugene Grant Research Program on Jewish History and Culture in Early Modern Europe,

הגטו של פירנצה הוקם בשנת 1570 על ידי קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, בסמוך לאזור של Mercato Vecchio (שוק ישן). "מיקומו, ממש במרכז העיר, היה כרוך במספר בעיות משפטיות ולוגיסטיות. בו רוכזו, בצפיפות רבה, כל יהודי טוסקנה

בקישור מפה מפורטת של גטו פירנצה.

Daniel Ventura - שיחה 21:33, 20 בפברואר 2017 (IST)

קלנועית - עדכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לערך קלנועית

אין תמונה לקלנועית מישראל - תמונות אחדות הוספתי לויקישיתוף


ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלנועית בישראל בוויקישיתוף
אין הסבר על המנגון המיוחד שפותח לשומרי שבת על-ידי מכון צומת המאפשר נסיעה בשבת לנזקקים

מתקן שמשפר את איכות החיים של מתקשה בהליכה - קצת יקר - אבל שווה של סכום

Daniel Ventura - שיחה 20:04, 23 בפברואר 2017 (IST)

מצבות עתיקות מבית הקברות העתיק של פיזה - מצבות עתיקות: לא נחוץ!! החלטת משתמש:Gilgamesh[עריכת קוד מקור | עריכה]

משתמש:Gilgamesh

Daniel Ventura - שיחה 20:34, 25 בפברואר 2017 (IST)


אלבום תצלומי האוויר האזרחיים הראשון של ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבום זלמן שוקן בספריה הלאומית - "מתנת גומלין קטנה": אלבום תצלומי האוויר האזרחיים הראשון של ארץ ישראל בתוך קופסת קרטון עטופה בבד פשתן משובח, נארזו 40 תצלומי אוויר איכותיים של ארץ ישראל. על הקופסה לא נכתב דבר, אך דף נייר מצהיב שהונח בתוכה, מעל התצלומים, ובו הקדשה קצרה בעברית ובגרמנית, מגלה את סיפור יצירתה.

זהו פרי שיתוף פעולה יחיד במינו בין איש עסקים, נדבן ומוציא-לאור לבין אחד מגדולי הצלמים שפעלו בארץ ישראל. הקשר שביניהם, הוא שהביא להפקתה של סדרת תצלומי האוויר האזרחיים הראשונה של ארץ ישראל, שלא למטרות צבאיות.

מאת: ד"ר גיל וייסבלאי

Daniel Ventura - שיחה 00:14, 27 בפברואר 2017 (IST)

צילום אויר של מפעל נהרים בשנת 1937[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחנת הכוח בנהריים 1938 זולטן קלוגר הספריה הלאומית.jpg

הכיתוב המקורי מתחת לתמונה:Tel Or - The power station of the Palestine Electric Compani\y" מעניין מי יכול לערוך השוואה עם המצב היום

נופי ארצנו - 1982[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן עין גב - על רקע ים כנרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. הפניה
    קרן עין גב - מבט מרמת הגולן על רקע ים כנרת

לזכר הימים שירדנו ברגל מהרי הגולן לשפת ים כנרת ! Daniel Ventura - שיחה 02:38, 6 במרץ 2017 (IST)

תקרת מבנה בגולן הכוללת קורות אבן כמקובל ולוח אבן בשימוש משני עם חריטה של צלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש למישהו הסבר על מקור האבן ? האם הצלבנים היו בגולן ?

תקרת מבנה בגולן הכוללת קורות אבן כמקובל ולוח אבן בשימוש משני עם חריטה של צלב


על הערך המפורט על המצור הלא-מוכר ממלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישר כח על הערך המפורט ולא ידוע המצור על צ'ינגדאו

יחודו, כמו שאתה כותב : המצור וההתקפה נוהלו באיטיות ובזהירות, "על פי הספר". היפנים נהגו במהלכם באורך רוח, תוך העזרות בעובדה שבניגוד לגרמנים, הם יכלו להצטייד כמעט כרצונם ובו בזמן הם נהנו מיתרון מספרי ומיתרון בנשק, אותם הביאו אכן לידי ביטוי. כל זאת בניגוד לאופן לחימתם במלחמת העולם השנייה.

במצור על צ'ינגדאו הפעילו היפנים לצרכים קרביים מטוסי ים שנישאו באוניה ייעודית, וכך נרשמה לראשונה בהיסטוריה התקפה אווירית מהים

משתמש:Gbenny

Tsingtao battle lithograph 1914.jpg


מראות מגשר אריך - 1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

צולם לפני חג הסוכות - כאשר גם נטלנו ערבות

ברכת רם - "הפנינה של הגולן" - 1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשר אלנבי - 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיור גאולוגי. על הגבעות מעל הגשר מצאנו גבישי גופרית צהובים מימי "הפיכת סדום"

הייתי שם בשנת 2016 זה בכלל נראה אחרת. היום גשר רחב ידים עובר ומעל הירדן ותנועה רבה של משאיות חוצה אותו


"העיניים של המדינה" - 1980 - סיור החברה להגנת הטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראות ה"חלקה היהודית" משנת 1949 בבית הקברות העירוני של העיר בארי - איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי שיזדמן לבארי יכול לבקר בחלקת הקברות הנטושה משנת 1949