לדלג לתוכן

קתרין שאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קתרין שאן
Catherine Shan
לידה 23 בספטמבר 1952
באקארה, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בספטמבר 2018 (בגיל 65)
הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Catherine Khady Élisabeth N'Diaye עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סנגל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קתרין שאןצרפתית: Catherine Shan; 23 בספטמבר 195211 בספטמבר 2018) היא סופרת, עיתונאית וקולנוענית צרפתייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתם של אם צרפתייה ואב סנגלי, היא נולדה בשם קתרין נ'דיאייה וגדלה במקומות שונים באפריקה, ביניהם סנגל, ניז'ר, וולטה העליונה (כעת בורקינה פאסו), קונגו, ומדגסקר. לאחר מכן חזרה לצרפת. מ-1975 עד 1981, היא הייתה פרופסור לפילוסופיה. מ-1982 עד 1983, היא עבדה במשרד מנכ"ל אונסק"ו. שאן אז עבדה כעיתונאית בקבוצת "Jeune Afrique", במגזין Géo, וב-Radio Nederlands. היא גם כתבה וביימה מספר סרטים.[1][2]

ספרה Gens de sable, שיצא ב-1984, הוא נרטיב המתאר את החיים בסנגל ב-33 ציורים, שהוא בעצם הסיפור על התרבותיות הכפולות של היוצרת. ספרה Sa vie africaine, אשר יצא ב-2007, חוזר לאותה התמה מזווית אחרת. הספר מספר על אישה המבקשת להבין את אמה, וגם את ההבדלים ביניהן. הספר מצייר דיוקן של אישה צרפתייה אשר נישאה לאפריקאי, ועבור בתה החזרה לצרפת הוא משום גלות.[3] בין שתי עבודות אלה, יצא ספרה, La vie à deux, המתאר את חייהם של זוג והמשברים שגורמים להם בסוף להיפרד. הנרטיב הוא בקולו של הגבר.[4] בשנות ה-1990, היא הקדישה את זמנה לכתיבה קולנועית, וכתבה מספר תסריטים, ואז בשנים 1998 ו-2005, היא יצרה וביימה סרטים על ריקוד, ובמיוחד על הכוריאוגרפית האמריקאית אשר עבדה בפריז, סוזן בירג'.

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gens de sable, רומן אוטוביוגרפי ‏(1984)
  • La coquetterie ou la passion du détail, מאסה ‏(1987)
  • La vie à deux, רומן‏ (1998)
  • Sa vie africaine, רומן ‏(2007)

סרטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Un dimanche à Paris ‏(1994), תסריט
  • Emmanuel Bove ‏(1996), תסריט (בשיתוף)
  • Le cycle des saisons ‏(1998), במאית
  • L'atelier de Susan, סרט תיעודי (2005), במאית
  • L'œil de la forêt ‏(2005), במאית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קתרין שאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Catherine N'Diaye" (בצרפתית). Les éditions P.O.L.
  2. ^ "Catherine Shan N'Diaye". University of Western Australia.
  3. ^ Stéphane Guibourgé (14 באוקטובר 2007). "L'Afrique au corps". Le Figaro. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Christine Rousseau (11 בספטמבר 1998). "Murmures intimes". Le Monde. {{cite news}}: (עזרה)