רומן אריך פטשה
לידה |
3 בפברואר 1907 Municipality of Kočevje, ארץ החוף האוסטרית, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
20 ביוני 1993 (בגיל 86) ריד אים אינקרייס, אוסטריה |
מדינה | אוסטריה |
מקצוע | צייר, איש צבא |
מידע חסיד אומות העולם | |
פרסים והוקרה | חסיד אומות העולם (3 במאי 1982) |
קישורים חיצוניים | |
יד ושם | רומן אריך פטשה |
רומן אריך פטשה (בגרמנית: Roman Erich Petsche; 1907, קוצ'ביה (אנ') שבסלובניה – 1993, ריד אים אינקרייס (אנ') שבצפון אוסטריה) הוא חסיד אומות העולם מאוסטריה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פטשה היה בן לאב גרמני ולאם ממוצא פולני, דוברת גרמנית. בשנת 1919 היגר עם הוריו לזלצבורג ומשם היגר לחבל טירול שבמערב אוסטריה. הוא היה צייר במקצועו, בנוסף לעיסוקו כמורה ומפקח בבית ספר.
בתקופת מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 1944 היה פטשה קצין בצבא הגרמני ונמנה עם החיילים שכבשו את העיר נובי סאד, שמאז 1941 הייתה בשלטון הונגריה. בתור קצין קיבל דירה שהשתייכה ליהודי בשם טיבור צ'רני, עורך דין במקצועו, שנשלח למחנה עבודה ושם נספה. בדירה התגוררו שישה מבני משפחתו של צ'רני, בהם נמנו קשישים, נשים, ושתי ילדות תאומות בנות חמש – אשר איתם התגורר פטשה.
ב-24 במרץ 1944 יועדו יהודי העיר לגירוש למחנות ריכוז. כדי להציל את שתי התאומות היהודיות שבדירה, לקח אותן פטשה לתחנת הרכבת ועלה איתן על רכבת לבודפשט, שם הביא אותן לדודתן, שהסתירה אותן במנזר. באותו לילה שב פטשה לנובי סאד. הוא נתן לבני משפחת צ'רני את כתובתה של אשתו ואמר להם לקפוץ מרכבת הגירוש ולהגיע לאוסטריה, שם תחפש אותם אשתו. כל בני המשפחה גורשו לאושוויץ מלבד הסבתא, אשר הושארה בבית עקב מצבה הבריאותי הקשה. בני המשפחה לא קפצו מהרכבת אלא הגיעו לאושוויץ, ושם שרדה רק אחת מהן. פטשה טיפל בסבתא בנובי סאד והעביר אותה לבית חולים. הוא ביקר אותה בקביעות עד פטירתה שם. שתי התאומות שהציל שרדו בשואה והיגרו לישראל.
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי המלחמה היה פטשה מורה ומפקח הוראה בלינץ. הוא היה מפקח על הוראת האמנות ופרש בשנת 1972. יצירותיו מוצגות במוזיאונים לאמנות בגראץ ובריד אים אינקרייס ואף הוצגו בתערוכת האמנות "Braunauer Zeitgeschichte-Tage"(אנ') בבראונאו אם אין.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1982 הכיר יד ושם ברומן אריך פטשה כחסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רומן אריך פטשה, באתר יד ושם (באנגלית)