גרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
גרמנית
Deutsch
מדינותגרמניה, אוסטריה, שווייץ, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, דנמרק, בלגיה, איטליה, נמיביה ונוספות
אזוריםאירופה
דוברים180,000,000
שפת אם90,000,000-98,000,000
כתבאלפבית לטיני
משפחה

הודו־אירופית

גרמאנית
מערבית
עלית
גרמנית
לאוםאוסטריהאוסטריה  אוסטריה
בלגיהבלגיה  בלגיה
גרמניהגרמניה  גרמניה
לוקסמבורגלוקסמבורג  לוקסמבורג
ליכטנשטייןליכטנשטיין  ליכטנשטיין
שווייץשווייץ  שווייץ
שפה אזורית:
טרנטינו - אלטו אדיג'הטרנטינו - אלטו אדיג'ה  טרנטינו - אלטו אדיג'ה שבאיטליה
דנמרקדנמרק  דנמרק
ארגוןהאיחוד האירופי
מוסדאין
קוד שפהde עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גםשפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גרמנית (Deutsch (מידע · עזרה) - דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. זוהי אחת השפות המדוברות בעולם עם מעל 100 מיליון אירופים (כרבע מכלל האירופים) הדוברים אותה כשפת אם. גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי כשפת אם.[1] היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה הנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה,[1] ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן)[דרוש מקור]. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית[דרוש מקור].

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) שבאיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה ובצ'כיה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, דוגמת נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח־אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב גרמני.

שמות השפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגרמנית שמות רבים בשפות שונות, אשר כולם נובעים מחמישה שורשים:

בתקופות קודמות של העברית כונתה השפה "אשכנזית", שם שנגזר מהשם התנ"כי "אשכנז".

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונמות בגרמנית
סדקיענבליוילוניחכיבתר־
מכתשי
מכתשישפתי
שִנִּי)
אפיŋnm
סותם(ʔ)gkdtbp
מחוכךʤʧʦp̪f
חוכךhʁx[ç]ʒʃzsvf
מקורב
(צדי)
j
l
רוטט[ʀ][r]

* פונמות זרות
* אלופון /x/ לאחר /i/ או פונמה בהקשרי ניבים
* אלופוני /ʁ/. ‏[r] ייחודי לניב בוואריה וכדומה

מפת דוברי הגרמנית בעולם. מקרא: *כתום בהיר - שפת אם *כתום כהה - שפה שנייה או לא־רשמית *ריבוע - מיעוט גרמני
Legal statuses of German in Europe.svg
אחוז דוברי גרמנית באיחוד האירופי
העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPAהערך הפונטי
Bbpנהגה כהגיית פ"א בסופי הברות/מילים
bנהגה כהגיית בי"ת דגושה בשאר המקרים
Ch/chxנהגה כהגיית כ"ף רפה אחר a o u והדיפתונג au
kנהגה כהגיית כ"ף לפני s
çנהגה בשאר המקרים כצליל בין ש ימנית ל־כ רפה הדומה ללחישת החתול במילה weich (ענוג).
ckkנהגה כהגיית כ"ף
Ddtנהגה כהגיית ת"ו בסופי הברות/מילים
dנהגה כהגיית דל"ת בשאר המקרים
Dsch/dschʤנהגה כהגיית גימ"ל גרושה, מופיע במילים שאולות
dttנהגה כהגיית ת"ו
Fffנהגה כהגיית פ"א רפה
Ggkנהגה כהגיית כ"ף בסוף הברה
ɡנהגה כהגיית גימ"ל בראש הברה
çנהגה כהגיית ch הנ"ל בסוף מילה לאחר i
Hhːאינו נהגה אחר התנועות, אך מאריכן
hנהגה כהגיית ה"א
Jjjנהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Kkkנהגה כהגיית כ"ף
Lllנהגה כהגיית למ"ד
Mmmנהגה כהגיית מ"ם
Nnnנהגה כהגיית נו"ן
ɔ̃, ɑ̃במילים שאולות מצרפתית (למשל der Balkon, das Restaurant) נהגה כתנועה מאונפפת
ngŋנהגה כהגיית נו"ן במילה אנגליה
Pppנהגה כהגיית פ"א
Pf/pfp̪fנהגה פְּף (כמו במילה Das Pferd)
Qu/qukvנהגה כְּוו
Rr[ɐ]
בין תנועה לעיצור/אחר תנועה בסוף מילה - נהגה מאוד רפה, או כמעט ואינו נשמע
ʁ ~ ʀ ~ r[2]נהגה כהגיית רי"ש מודרנית בשאר המקרים (חילופים חפשיים)
Sssנהגה כהגיית סמ"ך בסופי הברות/מילים, וכן לפני עיצורים
zנהגה כהגיית זי"ן לפני תנועות
ʃנהגה כהגיית שי"ן ימנית לפני p t בראשי הברות, למעט כמה מילים זרות
ßsנהגה כהגיית סמ"ך;
ללא גרסה מוגדלת לאות זאת, כיוון שנוצרה כשילוב גרפי ss
Sch/schʃנהגה כהגיית שי"ן ימנית
Tttנהגה כהגיית ת"ו
Tsch/tschʧנהגה כהגיית צד"י גרושה
Vvv~fנהגה כהגיית פ"א רפה במילים ממוצא גרמני; כהגיית בי"ת רפה במילים ממוצא לטיני
Wwvנהגה כהגיית בי"ת רפה
Xxksנהגה כְּסְ, מופיע בעיקר במילים שאולות
Yyjנהגה כיו"ד עיצורית, מופיע במילים שאולות (גם תנועה - להלן תנועות)
Zzʦנהגה כהגיית צד"י מודרנית

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית 8 תנועות בסיסיות: [a ɛ e i o ø u y]. כיוון שמשך ההגייה בשפה הוא פונמי, כל תנועה יכולה להגות ארוכה או קצרה, ועל כן ישנן 16 תנועות, שמונה קצרות ושמונה ארוכות (תנועה קצרה אחת /ɛ/ עם שתי גרסאות ארוכות [ɛː eː] וארוכה אחת /eː/ עם שתי גרסאות קצרות, מוטעמת [ɛ] ולא־מוטעמת [ǝ]). כפי שקורה בשפות רבות בעלות משך תנועות פונמי, גם בגרמנית התנועות הקצרות מתמרכזות (לכיוון מרכז חלל הפה). על כן זהו מצאי התנועות בגרמנית:

  • תנועות קצרות: [a ɛ œ ǝ ɪ ʏ ʊ ɔ]
  • תנועות ארוכות: [aː ɛː øː eː iː yː uː oː]
תנועות בגרמנית
דיפתונגים בגרמנית
התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPAהערך הפונטי
Aa‏(ː)‏[ä]
נהגית כהגיית פתח
נהגית כהגיית פתח ארוכה
Ää‏(ː)‏ɛנהגית כהגיית e במילה האנגלית Net
נהגית כהגיית e הנ"ל אך ארוכה
Eeבהברה מוטעמת נהגית כהגיית ä הקצרה
əבהברה בלתי־מוטעמת נהגית כהגיית a במילה האנגלית About
ː‏[e]
נהגה כצירי אשכנזי ארוך[3]
Ii[ɪ]
נהגית כהגיית i במילה האנגלית Bit[4]
ː[i]
נהגית כהגיית חיריק ארוכה
Oo[ɔ]
נהגית כהגיית חולם, כבמילה האנגלית For (אך קצר)
ː‏[o]
נהגית כחולם סגור יותר וארוך[5]
Öö[œ]
ליצור עם השפתיים "אוֹ" (o) ובלא לשנותן לומר "אֶה" (e). לעיתים ארוכה וסגורה

כבמילה hören וּלעיתים קצרה וּפתוחה כבמילה Förster[6]

ø̞ːנהגית כצירי מעוגלת וארוכה[7]
Uu[ʊ]
נהגית כקובוץ, כבמילה האנגלית Took[8]
ː‏[u]
נהגית כשורוק ארוכה
Üü[ʏ]
ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלא לשנותן לומר i במילה האנגלית it[9]
ː‏[y]
נהגית כחיריק מעוגלת ארוכה.[10] ליצור עם השפתיים "אוּ" (u) ובלא לשנותן לומר "אִי" (i)
Yyʏמופיעה במילים שאולות, נהגית כ־ü הקצרה[9] או כ־i קצרה[4] בסוף מילה
ɪ

הדיפתונגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסימון הגרפיתעתיק IPAהערך הפונטי
Ai/ai, Ei/ei, Ay/ay, Ey/eyaɪ̯אַיְ
Au/auaʊ̯אַוּ
Äu/äu, Eu/euɔʏ̯אוֹיְ

אוצר מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר המילים בגרמנית הוא נרחב. בגרמנית קיימות במקרים רבים, לצד מילים "בינלאומיות" (שרובן הגיעו מלטינית, בעיקר דרך הפילטר של הצרפתית), מילים גרמניות מקוריות המשמשות לציון אותו המושג. דוגמאות:

  • טלוויזיה. לצד הקיצור TV נפוצה בגרמנית המילה Fernseher, שפירושה המילולי: "צופה מרחוק".
  • מחשב. לצד Computer נפוצה המילה Rechner, שפירושה המילולי: "דבר שמְחַשֵּׁב".
  • סובלנות. לצד המילה Toleranz, שמקורה בצרפתית, קיימת המילה Entgegenkommen, שפירושה המילולי: "לבוא לקראת". מקור הביטוי העברי במילה גרמנית זו.
  • ספריה. לצד המילה Bibliothek, שמקורה בצרפתית (Bibliothèque) קיימת המילה הגרמנית Bücherei, שמקורה במילה Buch - "ספר".
"חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו" - מילה גרמנית בת 32 אותיות

אחד המאפיינים הידועים ביותר של הגרמנית הוא יכולתה להצמיד מילים בזו אחר זו לכדי יצירת מילה אחת ארוכה. מילים בנות למעלה מ־15 אותיות, המורכבות מ־3 עד 6 מילים קטנות, אינן מחזה נדיר. הדבר נובע מהעדר כמעט מוחלט של צורת הסמיכות בגרמנית, אשר שכיחה למדי באנגלית ובעברית. דוגמאות:

  • Bahnliniennetzplan ("מפת קווי רשת הרכבות", Bahn-linien-netz-plan). בעברית שלוש המילים הראשונות נמצאות בסמיכות, ואף משתנות מעט בהתאם.
  • Studentenkrankenversicherung ("ביטוח רפואי לסטודנטים", Studenten-kranken-versicherung).
  • Überschallgeschwindigkeit ("מהירות על־קולית", Über-schall-geschwindigkeit).
  • Bezirksschornsteinfegermeister ("מומחה המחוז לניקוי ארובות אבן", Bezirks-schorn-stein-feger-meister).
  • Rundfunkgebührenabwicklungskonto ("חשבון בנק לטיפול באגרת הטלוויזיה והרדיו", Rund-funk-gebühren-abwicklungs-konto)
  • Donaudampfschiffahrtselektrizitätenhauptbetriebswerkbauunterbeamtengesellschaft ("המועדון למנהלים במשרד הראשי של שירותי הסירות החשמליות בדנובה", Donau-dampf-schif-fahrts-elektrizitäten-haupt-betriebs-werk-bau-unter-beamten-gesellschaft). מילה מבודחת שנועדה להיות סאטירה על אורך המילים בשפה הגרמנית, והייתה כינויו של מועדון בווינה. אחת המילים הארוכות בשפה אשר בשימוש ממשי היא:
  • Rechtsschutzversicherungsgesellschaften ("חברות ביטוח הנותנות הגנה משפטית", Rechts-schutz-versicherungs-gesellschaften).

מאפיין נוסף של הגרמנית הוא הרכבת המילים המודולרית שלה. אין־ספור מילים מורכבות מגזע בסיסי ומשורת תחיליות, המשנות לעיתים לחלוטין את משמעות הגזע. בנוסף, למילים רבות בגרמנית שתיים, שלוש ואף יותר משמעויות, השונות לגמרי זו מזו. לדוגמה:

  • Satz: "משפט", "מערך", "סעיף". השורש הבסיסי.
  • Einsatz: "שימוש", "תפקיד", "משימה", "התחייבות", "השקעה".
  • Absatz: "שבירה", "סדק", "עקב של נעל", "מרפסת", "פסקה".
  • Aussatz: "מחלת הצרעת".
  • Aufsatz: "מאמר", "מכסה (של קופסה)".
  • Versatz: "סטייה" או "אי־התאמה" (בהנדסה).
  • Vorsatz: "כוונה", "מטרה", "החלטה".
  • Ersatz: "תחלופה", "ממלא־מקום", "תירוץ".
  • Ansatz: "נקודת יציאה", "כתף", "תוספת" (מונחים הנדסיים).
  • Umsatz: "פדיון" (מונח בכלכלה).

תופעה זו קיימת גם בפעלים. פעלים המורכבים מגזע בסיסי ומתחילית נקראים "פעלים פריקים".

אוצר המילים בשפה מוערך בין 330,000 ל־500,000.

כללי הכתיב החדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 הסכימו גרמניה, שווייץ ואוסטריה לבצע רפורמה באופן כתיבת הגרמנית. רפורמה זו מכונה "Neue Rechtschreibung" או "Rechtschreibreform" - "האיות החדש" או "רפורמת האיות". במסגרת תוכנית זו שונו התווים בשפה ודרך האיות של כ־12 אלף מילים.

עיקרי הרפורמה הם:

  1. האות ß ושימושה:
    1. הפסקת השימוש באות ß לטובת ss לאחר תנועות קצרות
    2. השימוש באות ß בכתיב החדש הוא אך ורק לאחר תנועות ארוכות ודיפתונגים.
  2. הפסקת השמטת אותיות בחיבור בין מילים, יוצאי הדופן רק dennoch, Drittel, Hoheit, Mittag.
  3. סטנדרטיזציית מילים המושאלות משפות זרות.
    לדוגמה: Mikrofon, Geografie, Panter, Tunfisch, Differenzial, Jogurt, Spagetti, Schikoree, Portmonee.
  4. פירוק חלק מהמילים הארוכות למרכיביהן:
    1. מילים מחוברות מפורקות למרכיביהן אם אלו הם פועל־פועל, שם־פועל, תואר־פועל, תואר הפועל־פועל, תואר הפועל־תואר/תואר הפועל.
    2. מילים שייכתבו במחובר אף־על־פי־כן: irgendetwas, irgendjemand, umso (desto), zurzeit (derzeit).
  5. צירוף מילים וספרות:
    1. ספרה והשם אותו היא מתארת (לדוגמה: 8-mal, 20-jährig,) יופרדו במקף
    2. ספרה וסופית (לדוגמה: 30er Jahre, 100%ig, 12tel.) יכתבו ביחד
  6. שינוי חוקי הגדלת/הקטנת אות:
    1. כינויי גוף שני (לדוגמה: du, ihr, dein, euer) לא יוגדלו
    2. שם התואר בצירופים שגורים של תואר+שם עצם (לדוגמה: der goldene Schnitt, das schwarze Brett) לא יוגדלו.
    3. שמות תואר המסתיימים ב-isch (שמות עצם שהופכים לתואר) לא יוגדלו.
    4. תיאורי זמן לאחר המילים "gestern", "heute", "morgen" יוגדלו.
    5. שמות עצם שהיו חלק ממילים מורכבות שלא שימשו כשמות עצם (לדוגמה: Recht behalten, Schuld haben) יוגדלו לאחר ההפרדה.
    6. מילים שמקורן אינו שם עצם (לדוגמה: der Einzelne, als Erster, das Gleiche, des Weiteren, im Allgemeinen, auf Deutsch, in Schwarz) יוגדלו כאשר הן משמשות כשם עצם בעיקר לאחר מילות יחס.
    7. זוגות (לדוגמה: Jung und Alt, Groß und Klein) יוגדלו.
  7. חוקי פיסוק:
    1. ניתן לוותר על הפסיק לפני מילות החיבור und, oder וכדומה.
    2. ניתן לוותר על הפסיק לאחר שמות פועל ולפני תכלית, אך לא לפני כינויי זיקה.
    3. סימן פסיק חדש לאחר הסגר.

הרפורמה עוררה התנגדות רבה בקרב אנשי רוח וסופרים. בשנת 2004 הודיעו אף העיתונים הגדולים בגרמניה על זניחת האיות החדש. למרות זאת דבקים בו חוגים בממשל הפדרלי הגרמני כמו גם באוסטריה ובשווייץ.

הדקדוק הגרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הפועל הגרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית ישנם 12 זמנים: חמישה זמנים פשוטים, וחמישה זמני פרפקט, ציווי ומקור (אינפיניטיב).

ישנם שלושה סוגי פעלים:

1. פעלים "חלשים" הנוטים בצורות העבר – פרטריטום והבינוני הפעול (פרטיציפ II) – באמצעות הוספת עיצור סותם שיני אטום לגזע הפועל (/t/), לדוגמה:

  • sagen – sagte – gesagt
  • machen – machte – gemacht
  • drücken – drückte – gedrückt

2. פעלים "חזקים" הנוטים בצורות העבר באמצעות שינוי תנועה בגזע הפועל (אבלאוט), לדוגמה:

  • schreiben – schrieb – geschrieben
  • ziehen – zog – gezogen
  • essen – aß – gegessen

3. פעלים "מעורבים" (gemischte Verben) המשלבים שינוי תנועה והוספת עיצור שיני בנטיית העבר, לדוגמה:

  • denken – dachte – gedacht
  • nennen – nannte – genannt

כמו כן, קיימים פעלים בלתי־רגילים לחלוטין, כפועל sein (להיות), המאגד בתוכו מספר רב של צורות ואינו משתייך לאף אחת מהקבוצות הנ"ל.

נטיית הפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטיית הפועל sagen (פועל חלש)
גוףהווהעבר (פרטריט)קוניונקטיב Iקוניונקטיב II
ראשון יחידsag-esag-tesag-esag-te
שני יחידsag-stsag-testsag-estsag-test
שלישי יחידsag-tsag-tesag-esag-te
ראשון רביםsag-ensag-tensag-ensag-ten
שני רביםsag-tsag-tetsag-etsag-tet
שלישי רביםsag-ensag-tensag-ensag-ten
נטיית הפועל kommen (פועל חזק)
גוףהווהעבר (פרטריט)קוניונקטיב Iקוניונקטיב II
ראשון יחידkomm-ekamkomm-ekäm-e
שני יחידkomm-stkam-stkomm-estkäm-est
שלישי יחידkomm-tkamkomm-ekäm-e
ראשון רביםkomm-enkam-enkomm-enkäm-en
שני רביםkomm-tkam-tkomm-etkäm-et
שלישי רביםkomm-enkam-enkomm-enkäm-en

זמני הפרפקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרפקט ההווה מורכב באמצעות הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן הווה, זמן זה מציין עבר והוא נפוץ יותר בשפה המדוברת לביטוי עבר.
  • פרפקט העבר מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עבר, זמן זה מציין מאורע שקרה לפני מאורע אחר בעבר.
  • פרפקט העתיד נדיר יחסית בדיבור, הוא מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן עתיד ומציין מאורע שיתרחש לפני מאורע אחר בעתיד.
  • פרפקט התנאי מורכב מצורת הבינוני ונטיית פועל עזר מתאים בזמן תנאי, זמן זה מציין תנאי עבר כלומר תנאי שלא התממש ובוטל, בניגוד לתנאי ההווה המציין תנאי היפותטי, ותנאי העתיד הממשי.

פועלי העזר הנדרשים להרכבת זמני הפרפקט הם haben (שייכות) ו־sein (להיות). הפעלים הדורשים פועל עזר sein הם פועלי תנועה ושינוי מצב, כל שאר הפעלים דורשים את פועל העזר haben.

פועל העזר Sein - להיות
גוףהווהעברדיבור עקיףתנאיעתיד
ראשון יחידbinwarseiwärewerde sein
שני יחידbistwarstseiestwärestwirst sein
שלישי יחידistwarseiwärewird sein
ראשון רביםsindwarenseienwärenwerden sein
שני רביםseidwartseietwäretwerdet sein
שלישי רביםsindwarenseienwärenwerden sein
פועל העזר Haben - שייכות
ראשון יחידhabehattehabehättewerde haben
שני יחידhasthattesthabesthättestwirst haben
שלישי יחידhathattehabehättewird haben
ראשון רביםhabenhattenhabenhättenwerden haben
שני רביםhabthattethabethättetwerdet haben
שלישי רביםhabenhattenhabenhättenwerden haben

צורות הבינוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי צורות פועל, הבינוני ההווה ובינוני העבר המשמשים גם כשמות תואר ונוטים לפי כללי נטיות התארים, אך באמצעות שימוש בפעלים sein ו־haben ניתן להשתמש בבינוני העבר ליצירת זמני הפרפקט.

בינוני ההווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינוני ההווה נוצר באמצעות הוספת end- לבסיס הפועל, זו צורה המקבילה לצורה בסיס+ing האנגלית מבחינת השימוש כשם תואר, אך צורה זאת הגרמנית אינה משמשת כפועל בניגוד לאנגלית.

בינוני העבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינוני העבר נוצר בשתי דרכים:

  1. בפעלים החלשים מקובלת הנוסחה ge+בסיס+t. לדוגמה: gesagt בינוני העבר של sagen - לדבר
  2. בפעלים החזקים מקובל שינוי תנועה בבסיס (מתחיל ב-ge ומסתיים ב-~en כאשר באמצע יש שינוי תנועה). לדוגמה: getrunken הוא בינוני העבר של trinken.

הקול הסביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקול הסביל נוצר באמצעות שימוש בצורת בינוני העבר ושימוש בנטיות פועל העזר werden.

פועל העזר werden - ליהפך
גוףהווהעברדיבור עקיףתנאיעתיד
ראשון יחידwerdewurdewerdewürdewerde werden
שני יחידwirstwurdestwerdestwürdestwirst werden
שלישי יחידwirdwurdewerdewürdewird werden
ראשון רביםwerdenwurdenwerdenwürdenwerden werden
שני רביםwerdetwurdetwerdetwürdetwerdet werden
שלישי רביםwerdenwurdenwerdenwürdenwerden werden

נטיית שמות עצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית לרוב שמות העצם עצמם אינם מוטים אלא רק מלות היידוע כאשר ישנן.

מילות היידוע הבלתי־מסוים
יחסהזכרנקבהסתמי
נושאeineineein
מושא ישירeinen
מושא עקיףeinemeinereinem
שייכותeineseines
מלות היידוע המסוים
נושאderdiedasdie
מושא ישירden
מושא עקיףdemderdemden
שייכותdesdesder
מלות ההצגה (זה, זו, אלו)
נושאdieserdiesediesesdiese
מושא ישירdiesen
מושא עקיףdiesemdieserdiesemdiesen
שייכותdiesesdiesesdieser
  • עוד מילים הנוטות כמילות היידוע המסוים ומלות ההצגה: jeder, welcher ועוד ליחיד. Mancher, solcher ועוד לרבים.
  • ביחסת השייכות מוסיפים ~S לשם עצם זכר וסתמי בעל מעל הברה אחת, ו~ES לשם עצם זכר וסתמי בעל הברה אחת בלבד.
  • בשמות עצם מסוימים ממין זכר מקבל שם העצם תוספת ~EN ביחסות המושא הישיר, המושא העקיף והשייכות ( ~S לא נוסף ביחסת השייכות על תוספת ה־~EN). במקרים חריגים כן מתווסף ~S ביחסת השייכות, מילים כמו NAME, HERZ או Friede.

נטיית שמות התואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגרמנית קיימות שתי דרכים להטות שם תואר: הטיה לא מיודעת המכונה חזקה, הטיה מיודעת המכונה חלשה. חוץ מזה שמות התואר מוטים בהתאם למגדר, לכמות וליחסה.

נטיית תארים בלתי־מיודעים (סיומות חזקות)
יחסהזכרנקבהסתמירבים
נושאgutergutegutesgute
מושא ישירguten
מושא עקיףgutemgutergutemguten
שייכותgutengutenguter
  • מילים כמו Viele, wenige, andere, einige, mehrere הן כולן מילים לרבים שאינן מיודעות, שמות התואר שיבואו אחריהן יופיעו בצורה חזקה.
נטיית תוארי ידוע בלתי־מסוים (סיומות חלשות)
יחסהזכרנקבהסתמירבים
נושאkein guterkeine gutekein guteskeine guten
מושא ישירkeinen guten
מושא עקיףkeinem gutenkeiner gutenkeinem gutenkeinen guten
שייכותkeines gutenkeines gutenkeiner guten
נטיית תוארי ידוע מסוים (סיומות חלשות)
נושאder gutedie gutedas gutedie guten
מושא ישירden guten
מושא עקיףdem gutender gutendem gutenden guten
שייכותdes gutendes gutender guten

התחביר הגרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. נושא+פועל+זמן+אופן+מקום. לדוגמה: Ich fahre morgen mit dem Bus in die Schule.
  2. כאשר אחד החלקים מקדים את הנושא הפועל הוא עדיין במקום השני. כך לדוגמה: זמן+פועל+נושא+אופן+מקום Morgen fahre ich mit dem Bus in die Schule.
  3. במשפטים עם יותר מפועל אחד הפועל המוטה נשאר במקומו ושם הפועל או צורת הפרטיסילפאסט נמצאים בסוף. Ich will nach Hause gehen. Ich habe dir geglaubt.
  4. בשאלות כן/לא הנושא והפועל מתחלפים במקומם, בשאלה עם מילת שאלה כמו הכלל השני. לדוגמה: Kann ich jetzt gehen?
  5. במשפט עם פסוקית תלויה (חלק במשפט עם נושא ונשוא שאיננו יכול להחשב משפט עצמאי), הפועל בפסוקית התלויה הוא בסופה, יש גם לרשום פסיק לפני פסוקית תלויה. המילים הבאות ואחרות דומות להן פותחות פסוקיות תלויות: als, bevor, bis, damit, dass, wenn, ob, obwohl, nachdem, da, während, weil, wie.
    1. המילים הבאות פותחות פסוקיות שאינן תלויות כך שסדר המילים הוא כרגיל: und, oder, aber, denn. לדוגמה: Ich bleibe im Bett, wenn ich krank bin.
  6. בפסוקית תלויה תחיליות הניתנות לניתוק נותרות צמודות לפועל וכל הפועל הולך לסוף הפסוקית. לדוגמה: Er ist immer müde, wenn er früh aufsteht.
  7. כאשר ישנם שני פעלים בפסוקית תלויה הפועל המוטה מופיע אחרון ואילו שם הפועל או צורת הפארטסיפלפאסט לפניו. לדוגמה: Er ist müde, wenn er früh aufstehen muss.
  8. כשהמשפט מתחיל בפסוקית תלויה, הפסוקית מתנהגת כאלמנט במשפט העיקרי כך שהולכים לפי כלל 2. לדוגמה: Wenn ich krank bin, bleibe ich im Bett.
  9. כשיש במשפט אחד גם מושא ישיר וגם מושא עקיף, המושא העקיף מקדים תמיד את הישיר, פרט למקרה בו הישיר הוא כינוי. Ich schenke meinem Bruder eine Krawatte. Ich schenke sie meinem Bruder.

מספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים מונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

eins - אחת
zwei - שתים
drei - שלוש
vier - ארבע
fünf - חמש
sechs - שש
sieben - שבע
acht - שמונה
neun - תשע
zehn - עשר
elf - אחת עשרה
zwölf - שתים עשרה
dreizehn - שלוש עשרה
vierzehn - ארבע עשרה
fünfzehn - חמש עשרה
sechzehn - שש עשרה
siebzehn - שבע עשרה
achtzehn - שמונה עשרה
neunzehn - תשע עשרה
zwanzig - עשרים
dreißig - שלושים
vierzig - ארבעים
fünfzig - חמישים
sechzig - ששים
siebzig - שבעים
achtzig - שמונים
neunzig - תשעים
ein hundert - מאה
zwei hundert - מאתיים
drei hundert - שלוש מאות
vier hundert - ארבע מאות
fünf hundert - חמש מאות
sechs hundert - שש מאות
sieben hundert - שבע מאות
acht hundert - שמונה מאות
neun hundert - תשע מאות

מספרים סידוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

erste - ראשון
zweite - שני
dritte - שלישי
vierte - רביעי
fünfte - חמישי
sechste - ששי
siebte - שביעי
achte - שמיני
neunte - תשיעי
zehnte - עשירי
elfte - האחד עשר
zwölfte - השנים עשר
dreizehnte - השלושה עשר
vierzehnte - הארבעה עשר
fünfzehnte - החמישה עשר
sechzehnte - השישה עשר
siebzehnte - השבעה עשר
achtzehnte - השמונה עשר
neunzehnte - התשעה עשר
zwanzigte - העשרים

הגרמנית והעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעת העברית על הגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית

מעט מילים וביטויים הגיעו לגרמנית מהעברית, רובם דרך היידיש. koscher (כשר, תקין), meschugge (משוגע), Chuzpe (חוצפה), Ganove (גנב, שרלטן), Maloche (עבודה שחורה - מלשון "מלאכה"), Mischpoke או Muschpoke (כינוי גנאי למשפחה או משפחה מורחבת, כנופיה), Schlamassel (עסק ביש, ביש מזל), Tacheles reden (לדבר ישירות ולעניין, מלשון "תכלית"). דוגמאות נוספות:

  • הביטוי "שנה טובה" (הנאמר בגרמניה בתחילת השנה האזרחית) הוא Guten Rutsch; מילולית פירוש הביטוי הוא "החלקה טובה", כביכול "מעבר חלק" אל השנה החדשה. למעשה מקור המילה Rutsch בעברית: ראש השנה.
  • המילה הגרמנית לפשיטת רגל היא Pleite. מקור המילה בעברית: פלטה, פליט; הכוונה היא לאדם בעל חובות הבורח מנושיו, כמו פליט.
  • ביטוי גרמני ל"בהצלחה" הוא Hals und Beinbruch, שפירושו המילולי: "שבירת רגל וגרון". ייתכן שזהו בעצם שיבוש של הביטוי העברי הצלחה וברכה. באנגלית קיים ביטוי דומה, Break a leg, שמקורו איננו ברור - ולפי אחת ההשערות, מגרמנית התגלגל הביטוי Hals und Beinbruch אל האנגלית.
  • vermasseln היא מילה גרמנית ל"להרוס, לדפוק, לפקשש משהו", קרי, לנהוג בחוסר מזל. מקורה מן המילה העברית "מזל" בתוספת התחילית -ver שמוסיפה את המשמעות "טעיה" או "שיבוש" למשמעותם של פעלים אליהם היא מצורפת.
  • Schmiere stehen - מלשון "שמירה", לשמור בזמן שמתבצעת 'סחיבה' או גניבה".
  • Sonnenklar - תרגום מילולי של 'ברור כשמש'. (מקור הביטוי בגמרא, כגון סנהדרין דף עב עמוד א: 'אם ברור לך כשמש שיש לו שלום עמך אל תהרגהו ואם לאו הרגהו.')

השפעת הגרמנית על העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכיוון ההפוך, מגרמנית לעברית, עשתה את דרכה כמות רבה יותר של מילים וביטויים; רבים מהם הגיעו עם העלייה המאסיבית של יהודי גרמניה (ה'ייקים') בשנות ה-30 של המאה העשרים. מילים גרמניות רבות התאזרחו בעברית דרך היידיש.

  • רבות מהמילים הן בתחומי הרכב, המכונאות והשיפוצים: שפּכטל (Spachtel), שפּריץ (Spritz), שפּיץ (Spitz), שיבּר (Schieber, פירוש מילולי: "דוחף"), שוּפל (Schuffel), איזולירבנד (Isolierband), גומי (Gummi), דיבל (Dübel), לייסט (Leist), שאלטר (Schalter), וינקר (Winker), דוּרְך/דוּך (durch), וישר (Wischer), טרמפ (Trampen), מסילת ברזל (תרגום מילולי של Eisenbahn).
  • כל שמות החודשים מתועתקים בעברית בדיוק לפי הגרמנית: מרץ (März), ינואר (Januar), יולי (Juli) וכו', מלבד אוגוסט (הגייה גרמנית: "אַוּגּוּסְט") וספטמבר (הגייה גרמנית: "זֶפְּטֶמְבֶּר").
  • ביטויי סלנג: מילים אלו כמעט תמיד אינן ברמת סלנג בגרמנית, ושימושן בשפה זו שגרתי - ביס (Biss, "נשיכה"), שלוק (Schluck, "לגימה"), לק (Leck), מילת הקריאה פוי (Pfui), דרעק (Dreck, "לכלוך"), שמוץ (Schmutz, "לכלוך"), הביטוי "בקאנטים" (Kante, "קצה", "שוליים"),"קאפוט" (kaputt), שוונג (Schwung, "תנופה"), שוֹס (Schuss, "יריה"), מלת הקריאה היידית "אוי וויי" (Weh, "כאב"), בּרוֹך (במובן של "משבר"; Bruch, "שבירה"), לקטר (Kater, "חתול", כנראה בשל מנהגו ליילל), קוּנץ (טריק; Kunststück, "יצירת אמנות"), שטינקר (מלשין; Stinker, "מסריח" (גם באנגלית), ציצים (Zitzen, "עטינים, פטמות"), שלאגר (Schlager, "להיט").
  • ביטויים ואמרות קצרות: אם כבר אז כבר (wenn schon, denn schon), בסדר (in Ordnung), סוף טוב הכול טוב (Ende gut, alles gut), שחור על גבי לבן (schwarz auf weiß), לשבור את הראש (sich den Kopf zerbrechen), עד החתונה זה יעבור (bis du heiratest, ist alles wieder gut).
  • מילים אחרות: שפגאט (Spagat), שמאלץ (רגש רב מדי; Schmalz, "שומן"), צימר (Zimmer, "חדר"), קרטון, פלסטר (Pflaster), קיטש (Kitsch), פלאטפוס (Plattfuß, "כף רגל שטוחה"), גימנסיה במשמעות "בית-ספר תיכון" (Gymnasium), מדעי הרוח (תרגום מילולי של Geisteswissenschaften), בית חולים וקופת חולים (תרגום מילולי של Krankenhaus ו-Krankenkasse), עיתון (תרגום מילולי של Zeitung - בהמרת המילה הגרמנית לזמן - Zeit - "עת"), פינת אוכל (תרגום מילולי של Essecke), אוצר מילים (תרגום מילולי של Wortschatz).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אודות תרגום לגרמנית באתר "hightext"
  2. ^ אלופון [r] נדיר ביותר, וייחודי לניבים מספר כגון בוואריה וכדומה
  3. ^ בקירוב, כיוון שצירי הוא [e̞i] לערך
  4. ^ 4.0 4.1 בקירוב - התנועה המדויקת קדמית מעט בשורתה (ראו בטרפז משמאל)
  5. ^ ראו בטרפז משמאל
  6. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית יותר בקריטריון כמעט־קדמית לערך, ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים כמעט־פתוחה וחצי־פתוחה (ראו בטרפז משמאל)
  7. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית ומוגבהת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים אמצעית וכמעט־סגורה (ראו בטרפז משמאל)
  8. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים חצי־סגורה וכמעט־סגורה (ראו בטרפז משמאל)
  9. ^ 9.0 9.1 התנועה המדויקת פתוחה יותר וקרובה לקריטריון חצי־סגורה (ראו בטרפז משמאל)
  10. ^ בקירוב - התנועה המדויקת אחורית ומונמכת יותר בערך לחצי הרוחב שבין הקריטריונים סגורה וכמעט־סגורה ומעט מעל [ɪ] הנ"ל (ראו בטרפז משמאל)