לדלג לתוכן

שאנדור לדרר (אספן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שאנדור לדרר
Lederer Sándor
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 15 באפריל 1854
פשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באוקטובר 1924 (בגיל 70)
טיסהטניה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שאנדור לדררהונגרית: Lederer Sándor; פשט, 15 באפריל 1854[1]טיסהטניה, 3 באוקטובר 1924)[2] היה סופר ואספן יצירות אמנות, מהנדס, בעל קרקעות יהודי-הונגרי.

שאנדור לדרר נולד במשפחה יהודית כבנם של ברנאט לדרר סיטונאי, בעל קרקעות, מייסד התאחדות המורים היהודים הלאומית ושל מריה שוואב. שאנדור לדרר הוא אחיהם הגדול של הסופר הפוליטי בלה לדרר ושל היסטוריון המוזיקה והנדבן רודולף לדרר.[3] שאנדור לדרר קיבל תואר בהנדסה מהאוניברסיטה הטכנית בציריך ובהמשך לקח חלק פעיל בעבודות סימון המסילה של רכבת סנטגוטהארד. מאוחר יותר התעניינותו פנתה לציור, ליצירות אמנות. הוא למד אצל היסטוריון האמנות האיטלקי הנודע ג'ובאני מורלי, שאימץ ממנו את שיטת סגנון הביקורת שלו. כבר מלאו לו חמישים כאשר פרסם את המחקר הראשון שלו על יצירות מופת של אמני צפון איטליה שהיו בבעלות המוזיאון לאמנות יפה (בודפשט).[4]

הוא היה אחד המומחים הטובים ביותר של הציור האיטלקי.[5] כתב מחקרים בעלי איכות בנושא סגנון ביקורת הן בעיתונים הונגריים והן באיטלקיים. כאספן, השתייך לסוג-האספן המלומד, שאסף בעיקר ציורים איטלקיים, פלמיים והולנדים. היצירה היקרה ביותר באוסף שלו הייתה לוקרציה של סודורנה, אותה כבר מזכיר ושארי בביוגרפיה של הצייר. האוסף הפרטי היקר שלו הוצג על ידי יוז'ף דינר-דינש, היסטוריון אמנות ידוע באותה תקופה, בכתב העת "אמנות (Művészet).[6] חלקים מהאוסף הוצגו בכמה תערוכות, ששוכנו באולם נפרד בתערוכה של הסלון הלאומי 19371938 אמני מופת איטלקיים ישנים.[7] הוא היה חבר בוועד האיגוד הלאומי לאמנויות יפות בהונגריה.[8] בשנת 1923 הפך לחבר באגודה ההיסטורית ההונגרית.[9]

שאנדור לדרר נפטר בשנת 1924 משבץ מוחי בטיסהטניה אשתו הייתה אילונה לאזאר מסגוואר. לזכר בעלה הקימה אלמנתו מלגת סיור לימודי בחו"ל ב-10 מיליון כתר, שאותה קיבל לראשונה באמצעות אגודת סצ'ני לאיוש נאנדור ורגה במרץ 1925.[10][11][12] לאחר מותו, בהתאם למשאלתו בחייו, אלמנתו תרמה כ-700 תצלומים ו-350 פרסומים מהאוסף הפרטי שלו תרמה אלמנת לחוקרי אמנות איטלקית עתיקה במוזיאון לאמנות יפה (בודפשט).[13]

  • Petrovics Elek], ed. (1918). "Lederer Sádor: A Szépművészeti Múzeum firenzei trecento-képei". Az Országos Magyar Szépművészeti Múzeum évkönyvei 1. Budapest: Országos Magyar Szépművészeti Múzeum. p. 18–39.
  • Petrovics Elek, ed. (1919). "Lederer Sándor: Sodoma Lukrécia-képeiről". Az Országos Magyar Szépművészeti Múzeum évkönyvei 2. Budapest: Országos Magyar Szépművészeti Múzeum. p. 41–56.
  • Petrovics Elek, ed. (1924). "Lederer Sándor: Piero di Cosimo egy fel nem ismert képe". Az Országos Magyar Szépművészeti Múzeum évkönyvei 3. Budapest: Országos Magyar Szépművészeti Múzeum. p. 9–16.
  • Lederer Sándor (1906). "A Szépművészeti Múzeum olasz mesterei I. A velencei festők 1. rész". Művészet. 5 (3): 177–210.
  • Lederer Sándor (1906). "A Szépművészeti Múzeum olasz mesterei I. A velencei festők 2. rész". Művészet. 5 (4): 259–278.
  • Lederer Sándor (1906). "A Szépművészeti Múzeum olasz mesterei I. A velencei festők 3. rész". Művészet. 5 (5): 311–336.
  • Lederer Sándor (1906). "A Szépművészeti Múzeum olasz mesterei I. A velencei festők 4. rész". Művészet. 5 (6): 391–416.
  • Lederer Sándor (1907). "A Szépművészeti Múzeum olasz mesterei 2. A milánói iskola és Leonardo da Vinci 1. rész". Művészet. 6 (6.): 305–323.
  • Lederer Sándor (1907). "A Szépművészeti Múzeum olasz mesterei 2. A milánói iskola és Leonardo da Vinci 2. rész". Művészet. 6 (6.): 387–408.
  • Lederer Sándor (1921). "Greco sz. Magdolnája a Szépművészeti Múzeumban,". A Műbarát (1): 241–248.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Születése bejegyezve a pesti neológ izraelita hitközség születési anyakönyvének 215/1854. folyószáma alatt.
  2. ^ Halálesete bejegyezve a törökszentmiklósi állami halotti akv. 492/1924. folyószáma alatt.
  3. ^ "Lederer Sándor halála". Budapesti Hírlap. 44 (208.): 5. 1924-10-04.
  4. ^ "Lederer Sándor emlékezete". Budapesti Hírlap. 44 (255.): 9. 1924-11-29.
  5. ^ "Az Országos Magyar Szépművészeti Múzeum Évkönyvei". Századok. LV–LVI: 267. 1921–1922.
  6. ^ "Budapest magánképtárai – A Lederer-gyűjtemény". Művészet. 3 (5.): 322–329. 1904.
  7. ^ "Régi olasz mesterek kiállítása". A Nemzeti Szalon kiállításainak katalógusai 1937–1938. Nemzeti Szalon Művészeti Egyesület. 1937.
  8. ^ "Napi hírek". Magyar Távirati Iroda. 1923-06-04.
  9. ^ "A Magyar Történelmi Társulat 1923. évi június 21-én tartott felolvasó, illetve igazgatóválasztmányi ülésének jegyzőkönyve". Századok. LVII–LVIII: 221. 1923–1924.
  10. ^ "A Szinyei Társaság külföldi tanulmányi ösztöndíjai". Budapesti Hírlap. 45 (67.): 13. 1925-03-22.
  11. ^ "A Szinyei Merse Pál Társaság által díjazott művészek kiállításának tárgymutatója, 1925. március". A Nemzeti Szalon kiállításainak katalógusai 1924–1925. 1925.
  12. ^ "A Szinyei Társaság által díjazott művészek névsora". A Nemzeti Szalon kiállításainak katalógusai 1924–1925. 1925.
  13. ^ "Adomány a Szépművészeti Múzeumnak". Budapesti Hírlap. 45 (44.): 10. 1925-02-24.