שאנדור שנשטיין
 | |
| לידה |
5 באוגוסט 1898 שאטוראליאויהיי, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
1945 (בגיל 46 בערך) ברגן בלזן, גרמניה הנאצית |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת קארל בפראג |
| תפקידים |
רופא, פעיל פוליטי |
  | |
שאנדור שנשטיין (בהונגרית: Schönstein Sándor; שאטוראליאויהיי, 5 באוגוסט 1898 – ברגן-בלזן, אפריל 1945) היה רופא יהודי-הונגרי, פעיל המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שאנדור שנשטיין נולד במשפחה יהודית. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה הרפואית בפראג, הפך לרופא עור בפוליקליניקת קאסאב בבודפשט. בית חולים יהודי ראשון נוסד בפשט בשנת 1802. הוא נפתח בצורתו המורחבת בשנת 1889. למעשה הוא היה באותה תקופה בית חולים מודרני, בסטנדרטי האירופי, שהיו בה 240 מיטות ו-7 ביתנים. המחלקות היו: רפואה פנימית, כירורגיה, גינקולוגיה שנוסדה על ידי הברון שאנדור הטוואני, עיניים, אף אוזן גרון. מאז מאי 1925 טופלו חולים ברמת מרפאת חוץ בפויקלינקת קסאב (מרפאה רב תחומית). על מנת להקל את העומס על בית החולים. אלאדר קסאב ורעייתו יוז'ה וייסקופף הקימו את הפוליקלינה היהודית היחידה אז בהונגריה. היא הוקמה מתוך קרן רחבת היקף שנתרמה על ידי יוז'ה וייסקופף. הבנייה החלה בשנת 1923 ובמאי 1925 נפתחה המרפאה בטקס חגיגי ונשא את שם מייסדה. הפוליקליניקה שירתה לא רק כמחלקת חוץ של בית החולים, אלא גם את הכשרתם המעשית של רופאים יהודים צעירים. נכון ל-1929 למדו בה כ-120 רופאים ורופאות. מבחינה ארגונית, היא הייתה שייכת לבית החולים של הקהילה היהודית של פשט.[1]
פעילות מפלגתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנשטיין הצטרף למפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית. בהנהגתו הוקמה בשנת 1930 קבוצת הרופאים השמאלית של המפלגה שהכריזה על שביתה בת ארבעה ימים בשנת 1932 על מנת לענות על דרישותיהם, אך המפלגה הרחיקה אותו משורותיה עוד במהלך אותה השנה. שנשטיין עסק בפעילות אינטלקטואלית משמעותית. הוא פרסם באופן קבוע בעיתונים הבלתי חוקיים של המפלגה הקומוניסטית שהיו 100%, ביקורת חברתית, מחשבה ((100%,Társadalmi Szemle, Gondolat). הוא ערך את החוברות "מרקסיזם", אך בשנת 1933 הוחרם אחד הגיליונות ושנשטיין נכלא. בשנת 1944 גורש למחנה המוות ברגן-בלזן, שם מצא את מותו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרה ריטי: רופאים הונגרים גדולים. 1954.
- מרתה ר. גיליץ: המודל לחיקוי לנוער שלנו. ביבליוגרפיה נבחרת על גדולי לוחמי תנועת העבודה ההונגרית. ספריית ארווין סבו 1965.
- לקסיקון שאטוראליאויהיי. חברת פרנץ קאזינצי, 2001.
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאסלו מרקו. מועדון ספרים הונגרי.