רופא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס

רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור (כתיב מקוצר: ד"ר), על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, אשר נקרא גם רפואה קונבנציונאלית.

רופא מטפל בחולים ובפצועים על-מנת לרפא אותם וכן עשוי לסייע גם לאנשים בריאים להימנע ממחלות (רפואה מונעת). חלק מהרופאים עוסקים גם במחקר רפואי.

הרופא מוסמך לקבל החלטות מורכבות וגורליות למצבו הבריאותי של החולה כמו כריתת איברים, פעולות כירורגיות מסובכות וכדומה.

מיעוטם של הרופאים הם רופאים כלליים. רוב הרופאים משלימים לפחות התמחות אחת ומוגדרים כמומחים לתחומים מסוימים, כגון רפואה פנימית, כירורגיה, רפואת ילדים, רפואת עיניים, אנדוקרינולוגיה וכיוצא בזה.

האיש הנחשב כראש וראשון מבין הרופאים המפורסמים הוא היפוקרטס, "אבי הרפואה" שתורת ארבע הליחות שלו החזיקה מעמד כאלפיים שנה.

מהות העיסוק הרפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיסוקו של רופא בן ימינו, בדרך כלל כולל את העיסוקים להלן (מערך זה של פעולות, מבדיל את הרפואה ממקצועות בריאות אחרים שאינם רפואיים גרידא, אלא פרא-רפואיים):

  1. בחינת ממצאי מעבדה, לרוב כאלה הנוגעים לאחד או יותר מתחומי התמחותו של הרופא (אם ישנם כאלה).
  2. מתן דיאגנוזה רפואית על סמך ממצאי מעבדה ו\או בדיקה פרטנית.
  3. הנפקת מרשמים לתרופות ותוספי תזונה.
  4. ביצוע ניתוחים ואופרציות פולשניות אחרות.
  5. מתן חוות דעת מדיקו-ליגאליות בנושא של אחד או יותר מתחומי התמחותו של הרופא (אם ישנם כאלה).

העיסוק ברפואה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיסוק ברפואה בישראל מצריך רישיון מטעם משרד הבריאות. הכשרה לקראת קבלת הרישיון ניתנת בבתי הספר לרפואה. לימודי רפואה בישראל מתקיימים בחמישה בתי ספר לרפואה, באוניברסיטאות הבאות (לפי סדר הקמתם): האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והפקולטה לרפואה בצפת, שפועלת בחסות אוניברסיטת בר-אילן. ישנה גם תוכנית אקדמית עוקפת תעודת בגרות משותפת של האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל אביב; המעוניין נדרש להשלים מספר קורסים בסטטיסטיקה, פיזיקה, כימיה, וביולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ואם עברם בציונים ראויים, יוכל להגיש מועמדות ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. באופן כללי הלימודים נמשכים שש שנים, שלאחריהן באה שנת סטאז' (הכשרה מקצועית) בבית חולים, אך ייתכנו גם, למשל, מסלולי הלמה לבעלי תואר ראשון באחד מתחומי המדעים, שהם קצרים יותר (4 שנים לערך).

בתום לימודיו מקבל הרופא תואר דוקטור לרפואה. רישיון לעסוק ברפואה בישראל ניתן גם למי שלמד באוניברסיטאות בחו"ל, לאחר שעמד בבחינה מתאימה. רופא המעוניין בכך יכול לעבור תקופת התמחות, שאורכה ברוב המקצועות ארבע עד שש שנים, והכוללת שתי בחינות מקיפות (בכתב ובעל-פה), ובסופה הוא מקבל את התואר "מומחה" במקצועו.

הטיפול הרפואי ניתן כיום במרפאות, בבתי חולים, בקליניקות פרטיות ולעתים אף בבית החולה. לעזרת הרופא עומדים כלי עזר רבים: מכוני מחקר, מכוני רנטגן, מעבדות, טכנאיים ועוד. רופאים רבים בישראל מחזיקים בשתי משרות: משרה כשכיר בבית חולים או בקופת חולים, ומשרה כעצמאי בקליניקה פרטית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד האלוב, פרדס דוד או תולדות רופאי ישראל: כולל תולדות קורות וחיי רופאי בני עמנו ותולדות ספריהם ... גם נתוסף בו תולדות ימי העתים ... ותולדות הליטעראטור העברית בכלל. וינה תרל"ח-תרמ"ב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]