לדלג לתוכן

שארל אודינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארל אודינו
Nicolas Oudinot
לידה 3 בנובמבר 1791
בר-לה-דוק, ממלכת צרפת צרפת (1790–1794)צרפת (1790–1794) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 ביוני 1863 (בגיל 71)
בר-לה-דוק, הקיסרות הצרפתית השנייה צרפת (1794–1815, 1830–1958)צרפת (1794–1815, 1830–1958) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל דיוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד
  • אביר בלגיון הכבוד
  • מפקד בלגיון הכבוד
  • קצין בלגיון הכבוד
  • מדליית סנט הלנה
  • מפקד המסדר המלכותי והצבאי של לואי הקדוש
  • אביר במסדר ראוניון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לוטננט-גנרל שארל ניקולא ויקטור אודינו, הדוכס השני דה רג'וצרפתית: Nicolas-Charles-Victor Oudinot;‏ 3 בנובמבר 17917 ביוני 1863), בנם הבכור של המרשל של נפוליאון הראשון, ניקולא אודינו ושרלוט דרלין, וגם הוא טיפח קריירה צבאית.

אודינו נולד ב-3 בנובמבר 1791 בבר-לה-דוק, ושירת במהלך מסעותיו המאוחרים של נפוליאון, 18091814, והועלה לדרגת קומנדנט ב-1814 על התנהגות אמיצה. בניגוד לאביו הוא היה בחיל הפרשים, ולאחר פרישתו בשנים הראשונות של הרסטורציה החזיק בפיקוד על בית הספר לפרשים בסומיר (1822–1830) והיה המפקח הכללי של הפרשים (1836–1848).

אודינו ידוע בעיקר כמפקד המשלחת הצרפתית שצרה וכבשה את רומא ב-1849, ריסקה את הרפובליקה הרומית המהפכנית קצרת-הימים וביססה מחדש את כוחו הזמני של האפיפיור פיוס התשיעי, תחת חסות הנשק הצרפתי. הדיווח הקצר שלו שפורסם מציג את המבט הצרפתי על האירועים. לאחר ההפיכה של לואי נפוליאון ב-2 בדצמבר 1851, כאשר לקח חלק בולט בהתנגדות לטובת הרפובליקה השנייה, הוא פרש מהחיים הצבאיים והפוליטיים, למרות שנשאר בפריז.

לצד הזיכרונות הקצר של פעולותיו באיטליה ב-1849, הוא כתב כמה יצירות בעלות עניין מיוחד יותר, על דרגות ומסדרים צבאיים, השימוש בחיילים בבניית עבודות ציבוריות ופרשים ודיור ראוי: Aperçu historique sur la dignité de marechal de France (1833);‏ Considérations sur les ordres militaires de Saint Louis, &c. (1833)‏; "De L'Italie et de ses Forces Militaires" (1835)‏; L'Emploi des tropes aux grands travaux d'utilité publique (1839)‏; De la Cavalerie et du casernement des tropes à cheval (1840)‏; Des Remontes de l'armée (1840).

הוא מת בבר-לה-דוק ב-7 ביוני 1863.

בסרטו של לואיג'י מגני בשם העם הריבוני (1990), את אודינו מגלם ג'יאני גארקו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שארל אודינו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]