לדלג לתוכן

פר לשז

פר לשז
cimetière du Père-Lachaise
פרטי בית הקברות
תאריך הקמה 1804 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 43.93 הקטאר
מספר קבורים 75,393 (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
מיקום 16, rue du Repos 75020 Paris עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°51′43″N 2°23′39″E / 48.861944444444°N 2.3941666666667°E / 48.861944444444; 2.3941666666667
(למפת פריז רגילה)
 
פר לשז
פר לשז
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פֵּר לָשֵז (צרפתית: Père Lachaise) הוא בית קברות במזרח פריז בן למעלה ממאתיים שנה שקבורים בו מספר רב של אישים מפורסמים. בין היתר, קבורים בו ג'ים מוריסון, פרדריק שופן, ז'ורז' מלייס ואוסקר ויילד. צרפתים מפורסמים מעולם האמנות והבידור קבורים בו אף הם, בהם מולייר, לה פונטיין, אדית פיאף, ז'ילבר בקו, מרסל מרסו ואיב מונטאן וכן אשתו, השחקנית היהודייה סימון סיניורה.

בין האישים הקבורים בו גם בני ארצות רבות שאינם צרפתים - בין השאר מפולין, מאיטליה, מרומניה, מארצות הברית ומאיראן (ראו בהמשך רשימה מפורטת). בבית העלמין ישנן מצבות מפוארות, הבנויות כמבנים קטנים או כנסיות. רבים מן הקברים הם קברים משפחתיים, היות שבבתי עלמין קתוליים נהוג לקבור כמה נקברים באותו מקום ואפילו כמה דורות של בני אותה המשפחה. בתחומי בית הקברות ישנה חלקה מגודרת, המופרדת משאר הקברים, המשמשת כבית קברות יהודי. בני משפחת רוטשילד ויהודים מפורסמים אחרים, כמו למשל הרב יוסף דוד זינצהיים שהיה הרב הראשי הראשון של צרפת מטעם "הקונסיסטואר", וכן השחקנית היהודייה המפורסמת מהמאה ה-19, ראשל, קבורים בחלקה זו. הסיבה להפרדה היא שלא מקובל לקבור בני דתות שונות בבית קברות אחד. כיום נהוגה בפר לשז החכרת חלקות קבר לתקופה מוגבלת. במועד תפוגת חוזה החכירה, אם משפחת הנפטר לא חידשה אותו, הקבר מפונה, העצמות נקברות בקבר אחים והחלקה פנויה לקבורה חוזרת. הנוהג הזה מסביר את מספר הנקברים הגדול בפר לשז – יותר מ־300 אלף איש. נוהג פינוי הקבר אינו מופעל כלפי מפורסמים למיניהם או בחלקה היהודית.

אחת הסמטאות בבית הקברות
בית הקברות פר לשז

תולדות בית הקברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר בו הוקם מאוחר יותר בית הקברות קיבל את שמו מהאב פרנסואה דה לה שז (1624–1709) (Père François de la Chaise). לשז, היה הכומר המוודה של המלך לואי ה-14 וחי במעון ישועי שנבנה במקום בשנת 1682. בתקופה זו היה המקום שטח כפרי המרוחק מתחומי פריז. מראש הגבעה שבמקום צפה המלך הצעיר בקרב שהתנהל במהלך סדרת המרידות הידועה בשם "הפרונד", בתקופה שבה טרם התייצב שלטונו האבסולוטי בצרפת.

בשנת 1804 נקנה השטח, שעדיין היה מחוץ לתחומי השטח העירוני המיושב, בידי עיריית פריז, ובאותה שנה הוקם בו בית קברות ביוזמתו של נפוליאון בונפרטה, ששלט אז בצרפת. מאז 1786 נאסר להקים בתי קברות בתחומי העיר פריז כפי שהיו אז. בית הקברות של התמימים Cimetière des Innocents נסגר בטענה שקרבתו לשוק המזון הסיטונאי לה אל גורמת לסיכון תברואתי (מאותה סיבה גם הוקמו מדרום לעיר הקטקומבות של פריז, שהיו מיועדות לקבורה תת-קרקעית). במקומם הוקמו בתי קברות חדשים שהיו אז מחוץ לגבולות העיר, כגון בית הקברות של מונמארטר בצפון, בית הקברות של מונפרנאס בדרום, ובפאסי (סמוך למקום שבו הוקם מאוחר יותר מגדל אייפל).

כשנפתח, נחשב בית הקברות כמרוחק מדי מהעיר, ורק הלוויות מעטות התקיימו בו. כדי לשנות את המצב פתחו מנהלי בית הקברות במה שהיה נקרא כיום "מסע קידום מכירות", והעבירו אל בית הקברות בשנת 1804 את קבריהם של אנשים מפורסמים, כמו המחזאי מולייר וכותב המשלים לה פונטיין.

בשנת 1817 הועברו למקום, בטקס רב פרסום, גם קבריהם של הנאהבים המפורסמים מימי הביניים, אבלר ואלואיז (אם כי ישנו ספק שאלה באמת גופותיהם של השניים). לבית הקברות הועברה גם הכיפה שמעל קברם הקודם, שנוצרה מחלקי המנזר שנהרס בנוגן-סיר-סן. (לפי מסורת עממית ארוכה, זוגות נאהבים ובודדים "חולי אהבה" נוהגים להשאיר מכתבים בקברם של השניים, בתקווה לזכות לאהבת אמת שתאריך ימים, והמנהג עבר עמם למקום קברם החדש).

מדיניות זו הוכיחה את עצמה, ורבים מתושבי פריז החלו לדרוש להיקבר לצידם של הידוענים והמפורסמים. על פי רישומי בית הקברות, עלה מספר הקבורים במקום בתוך שנים מעטות מעשרות בודדות ליותר מ-33,000. כיום קבורים בבית הקברות יותר מ-300,000 אנשים, וכן טמון בו אפרם של רבים נוספים, שבחרו בשריפת גופתם במקום בקבורה.

"קיר לוחמי הקומונה" כמקום עלייה לרגל של השמאל הצרפתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך "שבוע הדמים" (Semaine Sanglante) של דיכוי הקומונה הפריזאית בחודש מאי 1871, התבצרו חלק מאחרוני הלוחמים של הקומונה בבית הקברות פר לשז. ביום ראשון, 28 במאי 1871, לאחר תבוסתם הסופית של אנשי הקומונה, ריכזו כוחות הממשלה 147 שבויים שנפלו בידיהם ליד אחד מקירות בית הקברות והוציאו אותם להורג בירייה, ואחר כך קברו אותם בקבר אחים גדול שנכרה במקום.

מאז ועד היום הפך המקום, הידוע בשם "קיר לוחמי הקומונה" (בצרפתית Mur des Fédérés), למקום עלייה לרגל לאנשי השמאל הצרפתי, המקיימים צעדה לשם בשבוע האחרון של חודש מאי כל שנה.

את מסורת העלייה לרגל למקום הנהיג ז'יל גד (Jules Guesde), מנהיגה דאז של המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, בשנת 1880. כ-25,000 מפגינים צעדו אז אל בית הקברות והתייצבו מול כוחות המשטרה כשהם עונדים שושנים אדומות ודורשים להעניק חנינה לאנשי הקומונה שעוד נותרו בחיים (החנינה הוענקה חודשיים אחר כך).

ז'אן ז'ורס עמד מספר פעמים בראש הצעדות אל קיר לוחמי הקומונה, בהן השתתפו כל גוני השמאל הצרפתי של סוף המאה ה-19: סוציאליסטים, סינדיקליסטים ואנרכיסטים.

מספר שיא של משתתפים, כ-600,000, השתתפו במצעד שהתקיים ב-24 במאי 1936, בראשו עמדו מנהיג הסוציאליסטים לאון בלום (Léon Blum) ומנהיג הקומוניסטים מוריס תורז (Maurice Thorez). זה היה זמן קצר לאחר הקמת ממשלת החזית העממית בצרפת, והתהלוכה ביטאה תחושה חזקה של התנגדות לפאשיזם ולנאציזם שעלו אז במדינות אירופיות שונות.

מאוחר יותר הוקמה במקום גם אנדרטה לזכר הלוחמים הצרפתים שנלחמו במסגרת הבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים בספרד.

ההקשר הפוליטי החזק הנ"ל אינו מתייחס לבית הקברות פר לשז כולו, אלא רק לחלק הסמוך ל"קיר לוחמי הקומונה". בחלקים אחרים של בית הקברות נקברו אנשים מכל חלקי המפה הפוליטית וביניהם מפורסמים רבים.

אנשים ידועים שנקברו בבית הקברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קברו של שופן
קברו של ג'ים מוריסון
קברה של אדית פיאף
קברו של אוסקר ויילד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פר לשז בוויקישיתוף