הצגת המקור של הדף "שבט אפרים"

[[קובץ:Stamp of Israel - Tribes - 200mil.jpg|שמאל|ממוזער|150px|בול המוקדש לשבטי יוסף: מנשה ואפריים]]
[[קובץ:The Tribes of Benjamin and Ephraim.jpg|ממוזער|מפה עתיקה של שבט אפרים ובנימין משנת 1658]]
'''שֵׁבֶט אֶפְרַיִם''' הוא אחד מ[[שבטי ישראל]] המתוארים ב[[מקרא]]. בני השבט נקראים "'''אפרתים'''". שבט זה נודע בחשיבותו והצמיח מתוכו מספר מנהיגים מהותיים, ביניהם [[יהושע בן נון]] אשר הנהיג את העם ב[[תקופת ההתנחלות|כיבוש הארץ]] ו[[ירבעם בן נבט]] מייסד [[ממלכת ישראל]].

== אבי השבט ==
השבט נקרא על שם בנו השני של [[יוסף]], [[אפרים]].

== ברכות השבט ==
יעקב מברך את בניו של יוסף בנפרד, ומקדים את ברכתו לאח הצעיר אפרים על פני האח הבכור מנשה: {{ציטוט|וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי – גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם, וְגַם הוּא יִגְדָּל; וְאוּלָם, אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ, וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא-הַגּוֹיִם.|{{תנ"ך|בראשית|מח|יט|קצר=כן}}}}

שבט אפרים קיבל את [[ברכת משה]] לשני בני [[יוסף]] אפרים ומנשה ב[[פרשת וזאת הברכה]]:
{{ציטוט|שורות=כן|וּלְיוֹסֵף אָמַר: מְבֹרֶכֶת ה' אַרְצוֹ,
מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת.
וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים.
וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם.
וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה.|{{תנ"ך|דברים|לג|יג|יז|קצר=כן}}}}

== סמלי השבט ==
[[קובץ:Flag of Ephraim.svg|ממוזער|הדגל של שבט אפרים]]
הדגל של שבט אפרים היה ציור של [[בקר הבית|שור]] ושל מצרים על רקע שחור כצבע [[שוהם (אבן חן מקראית)|שוהם]] שהיא אבן ה[[חושן]] של יוסף{{הערה|{{מדרש רבה|במדבר|ב|ז}}.}}.

לשבט אפרים מקושר חודש [[סיוון]]{{הערה|רבי [[אברהם בן עזריאל]], ערוגת הבושם, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20833&pgnum=308 חלק א' עמוד 289].}} או [[תשרי]]{{הערה|רבי [[יוסף ג'יקטיליה]], שערי אורה, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20243&pgnum=135 סוף שער ה'].}}.

==השבט במדבר==
משפחות השבט העיקריות היו '''שותלח''', '''בכר''' ו'''תחן''', ומבני שותלח משפחת '''ערן'''. כך לפי [[מפקד בני ישראל בערבות מואב]]<ref>במדבר כו לה</ref>. לעומת זאת לפי הרשימה ב[[דברי הימים]]<ref>דברי הימים א ז ח</ref> אלו היו '''שותלח''' ו'''[[בריעה]]''', ואחותם '''[[שארה]]'''. יש פרשנים שקשרו את 'ברד' ו'תחת' המוזכרים שם כשמות שונים ל'בכר' ו'תחן' שנמנו בערבות מואב<ref>רד"ק שם</ref>.

לפי מדרשי חז"ל, אחת הסיבות לכך שבני ישראל נסובו במדבר ולא עלו ישר לארץ ישראל היא מלחמה מוקדמת יותר של שבט אפרים ב[[פלשתים]],<ref name=":0">{{תלמוד בבלי|סנהדרין|צב|ב}}. ובמדרש שמות-רבה, (כ, יא) מובא ש"אנשי גת" שהכו בשבט אפריים הם הפלשתים.</ref> לאחר שיצאו ממצרים לפני שהוצאים משה (ראה [http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01589.html#:~:text=%D7%94%D6%B7%D7%A0%D6%B0%D7%A4%D6%B8%D7%A7%D6%B8%D7%A0%D6%B8%D7%90%20%D7%99%D6%B0%D7%99%D6%B8%20%D7%9E%D6%B4%D7%9E%D6%BC%D6%B4%D7%A6%D6%B0%D7%A8%D6%B8%D7%99%D6%B4%D7%9D%3A-,%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%97,-%7B%D7%99%D7%96%7D%C2%A0%D7%95%D7%99%D7%94%D7%99%20%D7%95%D6%B7%D7%94%D6%B2%D7%95%D6%B8%D7%94 פירוש יוב"ע] על {{תנ"ך|שמות|יג|יז}})<ref>מקורות נוספים בנושא ניתן למצוא בספר "לפשוטו של רש"י" (שמואל פ. גלברד), וזה קיצורם: על הפסוק "וְלֹא נָחָם [הנהיגם] אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה." ({{תנ"ך|שמות|יג|יז}}) מובא במדרש: " ''<nowiki/>'כי קרוב הוא''' - קרובה מלחמה ראשונה לשנייה" (מכילתא, ויהי בשלח, פתיחתא; ומובא גם [https://kodesh.snunit.k12.il/tan/b0016.htm במדרש תנחומא על הפסוק]). ומפרש הסופר שם: 'על שהרגו פלשתים באנשי שבט אפרים. שיצאו ממצרים לפני שהוציאם משה, וראה יוב"ע'. </ref>. ובפרקי רבי אליעזר מובא שעוד לפני הגעתו של משה יצאו בני אפריים בעקבות משיח שקר בשם נון<ref>יש הטוענים שזה אותו נון שהיה אביו של יהושוע בן נון ({{קישור כללי|כתובת=https://www.yeshiva.org.il/midrash/10943?x=1|הכותב=הרב מרדכי הוכמן|כותרת=הבריחה של בני אפריים|אתר=אתר ישיבה|תאריך=י"ד אדר תשס"ט}}). ומנגד {{קישור כללי|כתובת=https://www.929.org.il/page/871/post/23009|הכותב=יואל בן נון|כותרת=דברי הימים א' ז' {{!}} ללא סוגריים מרובעים|אתר=929 - תנ"ך ביחד|תאריך=י' כסלו התשפ"ב / 14.11.2021}} מוכיח מתוך דברי הימים כי ברשימת אפרים (לפי הפשט), מדובר ב-7 דורות אחרי אפרים, כי "בְּנוֹ" ברשימות שפגשנו מייצג את הדור הבא; נזכרו גם (אולי, ועוד) 9 דורות עד 'יהושע בן נוֹן'; מכיוון, שראינו שמות חוזרים ברשימות היחס, לכן "אפרים אביהם", וגם "נוֹן בנו, יהושע בנו", יכולים להיות צאצאים רחוקים, עם אותם שמות של אבות אבותיהם. ומסכם כי נראה כדעה הראשונה, היות שמדובר במפורש בספרי יחס שנכתבו בעת הגלות לבבל.</ref> ונתפסו על ידי המצרים: "ר' אליעזר אומ' כל אותן השנים שישבו ישראל במצרים ישבו בטח ושאנן ושלו עד שבא נון מבני בניו של אפרים ואמ' להם נגלה לי הב"ה להוציא אתכם ממצרים. בני אפרים בגאות לבם שהם מזרע המלכות וגבורי כח במלחמה לקחו את נשיהם ואת בניהם ויצאו ממצרים ורדפו המצריים אחריהם והרגו מהם מאתים אלף כלם גבורים שנ' בני אפרים וכו'" ([[s:פרקי_דרבי_אליעזר_פרק_מח|פרקי דרבי אליעזר, מ"ח]]).

עוד עולה מהמקורות כי חלק משבט אפריים כבר ישב מחוץ למצרים טרם יציאת מצרים. למשל התוספת של 20,500 במפקד השני של שבט מנשה לעומת המפקד הראשון 'במדבר' (כו, לד מול א, לה; ב, כא) מחזקת את הסברה, שמשפחות מכיר וגלעד כבר ישבו בגלעד, כשאחיהם הגיעו ממצרים<ref>במבוא של [[יהודה קיל]] ל[[דעת מקרא]], עמ' 66-65.</ref><ref>להרחבה ראה: {{קישור כללי|כתובת=https://www.929.org.il/page/871/post/23009|הכותב=יואל בן נון|כותרת=דברי הימים א' ז' {{!}} ללא סוגריים מרובעים|אתר=929 - תנ"ך ביחד|תאריך=י' כסלו התשפ"ב / 14.11.2021}}</ref>. דעה נוספת רומזת שאותם אנשים שכבר ישבו מחוץ למצרים היו מאותם שנפלו בקרב בניסיון היציאה הראשון ממצרים{{הערה|שם=:0}}.

ב[[ספר במדבר]], [[פרשת נשא]] נזכר [[נשיאי שבטי ישראל|נשיא]] שבט אפרים במדבר: '''אֱלִישָׁמָע בֶּן עַמִּיהוּד''', שהיה סבו של [[יהושע בן נון]] ואביו של נון.
ב[[פרשת מסעי]] נזכר נשיא אפרים שונה בשם '''קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן'''. '''יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן''' משבט אפרים היה אחד [[חטא המרגלים|המרגלים]] שנשלחו לבדוק את מצבה של הארץ המובטחת. הוא מונה להיות יורשו של [[משה רבנו]] לאחר מותו ולהוביל את בני ישראל ב[[התנחלות השבטים|כיבוש הארץ]].

בזמן מסעם של [[יהודים|בני ישראל]] במדבר, חנה שבט אפרים כראשון במחנה שהיה ממערב ל[[המשכן|משכן]].

במפקד שנערך ב[[מדבר]] לאחר [[יציאת מצרים]] מנו הגברים מגיל 20–50 בשבט אפרים 40,500 איש אך מספרם ירד בהדרגה בשנים הבאות וכאשר בני ישראל הגיעו [[הארץ המובטחת|לארץ המובטחת]], לאחר 40 שנה של נדידה במדבר, מנו 32,500 איש.

==נחלת השבט==
{{הפניה לערך מורחב|נחלת שבט אפרים}}
[[קובץ:12 staemme israels heb.svg|שמאל|ממוזער|250px|נחלות שבטי ישראל]]

'''נחלת שבט אפרים''' עלתה בגורל ב"בית יוסף", לאחר שמטה בני יהודה היה השבט הראשון אשר קבל נחלה מ[[יהושע בן נון]], לאחר כיבוש [[ארץ כנען]].
הנחלות של בית יוסף, אפרים ו[[שבט מנשה|מנשה]], נחשבות לגדולות.
שבט אפרים התנחל בתחום בין [[נחל הירקון]] לבין [[נהר הירדן]] וכללה את החלק המרכזי של שטח ההר שבין [[ירושלים]] ל[[עמק יזרעאל]]. נחלה זו כללה ערים חשובות בתקופת המקרא דוגמת [[שכם]], [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ו[[שילה (עיר מקראית)|שילה]].

[[נחלת שבט אפרים|נחלתו]] ב[[ארץ ישראל]] השתרעה בדרומה של ממלכת הצפון, [[ממלכת ישראל]].

[[שבט מנשה]], שהיה שותף להגרלה, קיבל את האזור מ[[הים התיכון]] עד [[הגלעד]] ו[[הר החרמון]], והתקיימה בהם ברכת [[משה]]: "וּמֵרֹאשׁ הַרְרֵי קֶדֶם, וּמִמֶּגֶד גִּבְעוֹת עוֹלָם ({{תנ"ך|דברים|לג|טו|קצר=כן}}).

==השבט בארץ ישראל==
ב[[תקופת השופטים]] באו בני אפרים בתלונות כנגד השופטים [[גדעון בן יואש]] ו[[יפתח הגלעדי]], בשני סיפורים שונים, על שלא שיתפו אותם במלחמותיהם.
בעוד שבימי גדעון נפתרה המחלוקת בדרכי שלום ({{תנ"ך|שופטים|ו|לה|קצר=כן}}), בימי יפתח היא נגמרה בטבח נורא בבני אפרים.

בתקופת המלוכה נחלש מעמדו של שבט אפרים, אך הוא עדיין נחשב לאחד השבטים החשובים, המרכזיים והמשפיעים בשבטי ישראל. אישים מפורסמים שיצאו משבט אפרים בתקופת המלוכה כוללים את בית '''[[ירבעם בן נבט]]''' ובית '''[[אחאב]]'''.

== השבט בגלות ==
שבט אפרים נחשב במסורת היהודית כאחד מ[[עשרת השבטים]] האבודים של בני ישראל. עם חורבן [[ממלכת ישראל]] בשנת [[722 לפנה"ס]] לערך, רבים הוגלו לרחבי [[אשור|האימפריה האשורית]]; אחרים נטמעו ב[[ממלכת יהודה]]. אמנם, בספר [[דברי הימים|דברי הימים ב']] מוזכר כי בימי [[חזקיהו]], שארית הפליטה של ממלכת ישראל, כולל שבט אפרים, הוזמנו לירושלים על מנת לחגוג את חג הפסח, ובימי יאשיהו, המקדש משופץ בכסף שנאסף גם "מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל" (ל"ד, ט'). מספר מחקרים מהשנים האחרונות מעידים כי ההגליות האשוריות באזור השומרון היו כנראה משמעותיות פחות מהמתואר בספרי מלכים, ונראה שרבים מתושביו נותרו במקומם לאחר הכיבוש האשורי.<ref name=":02" /> ה[[שומרונים]] מייחסים את עצמם לשבטי אפרים ומנשה (וגם לוי) שנותרו בארץ לאחר הכיבוש האשורי, והמחקר האקדמי בן-זמננו מאשר במידה רבה את טענה זו.<ref name=":02">{{Citation|title=The Tribes That Were Not Lost: The Samaritans|date=2022|url=https://www.cambridge.org/core/books/myth-of-the-twelve-tribes-of-israel/tribes-that-were-not-lost/BAEE997B6F05C26B49864979B0705E9D|work=The Myth of the Twelve Tribes of Israel: New Identities Across Time and Space|pages=69-70; 73-75|editor-last=Tobolowsky|editor-first=Andrew|place=Cambridge|publisher=Cambridge University Press|doi=10.1017/9781009091435.003|isbn=978-1-316-51494-8|access-date=2022-08-25}}</ref> [[יהודי קוצ'ין]] גם הם מייחסים את עצמם לשבט זה.

בתיאור [[שיבת ציון]] בספר [[דברי הימים]] א' פרק ט' מתוארים החוזרים לארץ ישראל כאנשים מהשבטים יהודה, בנימין, לוי, מנשה ו'''אפרים''' (שני השבטים האחרונים היו חלק מתושבי ממלכת ישראל במקור לאחר פילוג [[ממלכת ישראל המאוחדת]], פרופסורים כמו: מ.ד. קאסוטו וא.ש. הרטום מפרשים זאת כ:"שרידי עשרת השבטים שהתיישבו בממלכת יהודה"){{הערה|1= {{תנ"ך|דברי הימים א|ט|א|ב}} מתייחסים גם לממלכת ישראל וגם לשבים ארצה משבטי אפרים ומנשה}}, עם זאת תיאור בני השבטים: מנשה ואפרים, אינו מוזכר בתיאור השבים ארצה שב[[ספר עזרא]] שבו מתוארים שבי ציון כאנשים משבט יהודה, בנימין ולוי (כולל הכהנים).

==ראו גם==
* [[שיבולת (אמצעי זיהוי)]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=אפרים}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007539506805171|אפרים (שבט)}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{שבטי ישראל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:שבטי ישראל|אפרים]]
[[קטגוריה:פרשת ויחי]]
[[קטגוריה:שבט אפרים]]