שוכני קונכיות

ציקליד שוכן קונכיות מסוג למפרולוגוס

שוכני קונכיות הם ציקלידים (דגים ממשפחת האמנוניים) המשתמשים בקונכיות ריקות של חלזונות מים כאתרי רבייה ומחסה. לשוכני הקונכיות אין בסיס טקסונומי, למרות שרובם הם מהשושלת המנורולוגית של אגם טנגניקה. ציקלידים רבים השוכנים בקונכיות פופולריים בגידול דגים ומוחזקים לעיתים קרובות באקווריומים ביתיים.

סוגי קונכיות באגמים שונים

באגם טנגניקה הקונכיות המיושבות הן מהסוג נאוטאומה (Neothauma), בעוד שהקונכיות באגם מלאווי הם מהסוג לניסטס (Lanistes).

כ-24 מינים של ציקלידים משתמשים בקונכיות נטושות למקלט ולרבייה באגם טנגניקה. עם זאת, רוב הציקלידים אינם שוכני קונכיות והם ישרצו במערות או נקיקים אחרים.

סוגי שוכני קונכיות

ישנן מספר קבוצות שאליהן ניתן למקם את שוכני הקונכיות:

• שוכני קונכיות קולוניאליות - פופולריים בגלל התנהגותם המשפחתית, דגים אלה הם ילידים או, במקרים מסוימים, יוצרים ערמות צדפים משלהם, עם ערימות של קונכיות צפופות. המינים כוללים Neolamprologus multifasciatus, Neolamprologus similis ו- למפרולוגוס קליפטרוס (שם מדעי: Lamprologus callipterus) .
• אוצלטוסים - לקבוצה זו יש את הצבעים החזקים והמושכים ביותר ורבים מהאגרסיביים ביותר מבין המינים השוכנים בקונכיות משתייכים לקבוצה זו וחולקים צורת גוף והתנהגות טריטוריאלית. המינים כוללים את Lamprologus ocellatus, Lamprologus stappersi, Lamprologus speciosus, ועוד כמה מינים שנדיר יותר למצוא באקווריומים הביתיים.
• קבוצת לפידיאולמפרולוגוס (Lepidiolamprologus) - נחשבת כיום למין Neolamprologus. אלו הם שוכני קונכיות גדולים יותר וחלקם עשויים להעדיף להתגורר בבוץ בטבע. הם כוללים Neolamprologus boulengeri, Neolamprologus hecqui, Neolamprologus variostigma ו- Neolamprologus meeli .
• זני ה- Altolamprologus כוללים את ה-Altolamprologus compressiceps.
• Telmatochromis - מכיל שוכן קונכיות אחד מובהק, Telmatochromis sp.
• קבוצת הברביס מכילה מספר מינים בעלי גוף כבד ומזג עדין, ביניהם Neolamprologus brevis ו- Neolamprologus calliurus .
• קבוצת הסיגנאטוס מכילה מינים רזים ושקופים, כולל Neolamprologus signatus, Neolamprologus ornatippinnis ו- Neolamprologus kungweensis .
• שוכני הקונכיות של מלאווי, כוללת את Pseudotropheus lanisticola, אחת המבונות הקטנות ביותר באגם מלאווי.

מקורות

שוכני צדפים נמצאים ברחבי אגם טנגניקה, לאורך חופי זמביה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בורונדי וטנזניה.

תזונה

שוכני קונכיות הם טורפים הניזונים בעיקר מזואופלנקטון וממזונות מיקרוסקופיים וכמעט מיקרוסקופיים אחרים.

שיני הלוע הייחודיות של ציקלידים, בגרון הדג, קיימות אצל שוכני קונכיות, אם כי בגודל קטן. חמושים באלו ובשיניים הרגילות יחד עם יכולות ההמסה האופייניות של שוכני קונכיות הם יכולים לאכול מגוון מאכלים בטבע ובשבי. ידוע כי מינים רבים שולפים וטורפים חלזונות קטנים מקונכיותיהם, טורפים דגיגים של דגים אחרים וסרטנים קטנים.

התרבות

בדומה לציקלידים אחרים, גם שוכני הקונכיות מגינים על הדגיגים שלהם תקופה מסוימתץ ומגורי הקונכיות הייחודיים מספקים להם הגנה נוספת.

בדרך כלל הביצים מוטלות על ידי הנקבה בתוך הקונכייה ומופרות כשהיא מטילה אותן או מיד לאחר מכן על ידי הזכר.

הנקבה תגן על הקליפה, תנופף את סנפיריה כדי לשמור על חימצון המים הפנימיים, ולעיתים קרובות תסדר מחדש את המצע כדי ליצור מחסומים או כדי להסתיר את הקליפה מטורפים.

הביצים בוקעות תוך 48 שעות, תלוי בעיקר בטמפרטורה, ושק החלמון שנולד עם הדגיגים נספג תוך חמישה ימים. הדגיגים בדרך כלל יוצאים מהקונכייה שבוע לאחר ההטלה, אם כי הם נשארים צמודים למדי לקרקע במשך ימים או שבועות לאחר צאתם.

שוכני קונכיות בתחביב גידול הדגים

שוכן הקונכיות של מלאווי, Pseudotropheus lanisticola, זוהה לראשונה ב-1964 יחד עם מבונות רבות אחרות באותו אגם, אך שוכני הקונכיות של טנגניקה נמצאו בעיקר בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. Altolamprologus compressiceps זוהה בשנת 1958, אך זנים אחרים התגלו הרבה יותר מאוחר.

על מנת לגדל שוכני קונכיות באקווריום אין צורך בהרבה שינויים מההתקנה והציוד הבסיסי של האקווריום חוץ מכמה התאמות - ראשית, המצע צריך להיות חולי. רבים מהמינים הם חופרים מוכשרים מאוד ולמען הביטחון עשויים לקבור את כל הקונכייה או חלק ממנה, להשתמש בחול כמחסום טריטוריאלי, או כשעשוע על ידי יריקה, ניפוי או זריקה. שנית, יש לספק מים קשים ואלקליים, שגם אותם יש לשמור ללא אמוניה וניטריטים ועם חנקות נמוכות. לבסוף, יש לספק קונכיות מתאימות. קונכיות נפוצות המשמשות לדיירי קונכיות כוללות קונכיות ניאוטהאומה אותנטיות, קונכיות טורבו מהאוקיינוס, קונכיות אסקרגו, קונכיות עיני לווייתן וקונכיות מהמשפחה של Ampullariidae. הקונכיות חייבות להיות בגודל המתאים למין, ובעלות פתח עגול.

ראו גם

• ציקלידים