לדלג לתוכן

טנזניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפובליקה המאוחדת של טנזניה
Jamhuri ya Muungano wa Tanzania
דגלסמל
הבירה דודומה
הבירה דודומה

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהמרוקומאוריטניהסנגלגמביהגינאה ביסאוגינאהסיירה לאוןליבריהחוף השנהבגאנהטוגובניןניגריהגינאה המשווניתקמרוןגבוןהרפובליקה של קונגואנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגונמיביהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדיזמביהמלאוויזימבבואהבוטסואנהאתיופיהדרום סודןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רמאליבורקינה פאסותימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלמדיירהספרדהאיים הקנרייםכף ורדהמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלאיי קרגלןמדגסקרסאו טומה ופרינסיפהסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמראנטארקטיקהג'ורג'יה הדרומיתפרגוואיאורוגוואיארגנטינהבוליביהברזילגיאנה הצרפתיתסורינאםגיאנהונצואלהקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדברבדוסבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלוקריההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיה
מוטו לאומי חירות ואחדות
המנון לאומי "אלוהים יברך את אפריקה"
המנון
ממשל
משטר רפובליקה
ראש המדינה נשיא טנזניה עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש הרשות המבצעת נשיא טנזניה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא טנזניה סמיה חסן סולוהו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית סוואהילי, אנגלית
עיר בירה דודומה[א] 6°10′23″S 35°44′31″E / 6.17306°S 35.74194°E / -6.17306; 35.74194
רשות מחוקקת האספה הלאומית עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אפריקה
העיר הגדולה ביותר דאר א-סלאם
שטח יבשתי[1] 947,300 קמ"ר (32 בעולם)
אחוז שטח המים 6.4%
אזור זמן UTC +3
היסטוריה
הקמה  
עצמאות מהממלכה המאוחדת 9 בדצמבר 1961 (טנגניקה)
10 בדצמבר 1963 (זנזיבר)
26 באפריל 1964 (איחוד טנגניקה וזנזיבר ויצירת הרפובליקה המאוחדת של טנגניקה וזנזיבר, ובהמשך אותה השנה הרפובליקה המאוחדת של טנזניה)
ישות קודמת טנגנייקהטנגנייקה רפובליקת טנגניקה
זנזיבר (1964)זנזיבר (1964) הרפובליקה העממית של זנזיבר
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 בפברואר 2026)
71,742,339 נפש (20 בעולם)
צפיפות 75.73 נפש לקמ"ר (139 בעולם)
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
בגיל 0–14 42.54%
בגיל 15–24 20.20%
בגיל 25–54 30.77%
בגיל 55–64 3.46%
בגיל 65 ומעלה 3.05%
כלכלה
תמ"ג[4] (2024) 78.78 מיליארד דולר (83 בעולם)
תמ"ג לנפש 1,098 דולר (187 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[5]
(2023)
0.555 (165 בעולם)
מדד ג'יני 40.5 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע שילינג טנזני‏ (TZS)
בנק מרכזי בנק טנזניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
סיומת אינטרנט tz
קידומת בין־לאומית 255[ב]
www.tanzania.go.tz
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרפובליקה המאוחדת של טנזניהסוואהילי: Jamhuri ya Muungano wa Tanzania) ובקיצור טנזניה (הגייה בסוואהילי: [tɑⁿzɑˈni.ɑ], בעברית טַנְזַנְיָה, באנגלית טְנְזַנִיָה קטע קול) היא מדינה במזרח אפריקה הגובלת בקניה ובאוגנדה מצפון, ברואנדה, בבורונדי וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ממערב ובזמביה, במלאווי ובמוזמביק מדרום ובאוקיינוס ההודי במזרח. כ-57% מאוכלוסיית טנזניה הם נוצרים וכ-34% הם מוסלמים.[6][7] הרפובליקה המאוחדת של טנזניה הוקמה כאיחוד של טנגניקה וזנזיבר ונקראה הרפובליקה המאוחדת של טנגניקה וזנזיבר (בסוואהילי: Muungano wa Tanganyika na Zanzibar). כ-99% מאוכלוסיית זנזיבר הם מוסלמים.

בשנת 1996 נבחרה העיר דודומה כבירתה הרשמית של טנזניה במקום דאר א-סלאם, ורבים ממשרדי הממשלה נותרו בדאר א-סלאם.

ב-26 באפריל 1964 הוקמה הרפובליקה בשם הרפובליקה המאוחדת של טנגניקה וזנזיבר כאיחוד של טנגניקה וזנזיבר ומאוחר יותר שינתה הרפובליקה את שמה לשם הרפובליקה המאוחדת של טנזניה.

ב-1971 הודח שליט אוגנדה, מילטון אובוטה, מתפקידו ויצא לגלות בטנזניה, אצל ידידו ג'וליוס נייררה.

ב-1979 הכריזה טנזניה מלחמה על אוגנדה לאחר שזו ניסתה לספח לעצמה שטחים בצפון המדינה. טנזניה לא הסתפקה בסילוק הכוחות האוגנדים משטחיה, אלא אף פלשה לתחומי אוגנדה וכפתה את גירושו של הרודן האוגנדי אידי אמין והחזרתו לשלטון של אובוטה.

בחירות רב-מפלגתיות שנערכו לראשונה בשנת 1995 סימלו את קץ השלטון החד-מפלגתי בטנזניה. ב-23 בנובמבר 1995 הושבע בנג'מין מקפה כנשיא המדינה. שתי מערכות בחירות נערכו מאז, בעיקר לנוכח התנגדות עממית ומעמדה האוטונומי-למחצה של זנזיבר, ובשתיהן ניצחה מפלגת השלטון, חרף עדויות משקיפים בדבר אי-סדרים.

נשיא טנזניה וחברי האספה הלאומית (פרלמנט חד-ביתי בן 384 חברים, מתוכם 264 נבחרים על פי השיטה הרובנית, והשאר – על פי השיטה היחסית) נבחרים בבחירות ישירות לתקופת כהונה בת חמש שנים. הנשיא, העומד בראש הרשות המבצעת, ממנה ראש ממשלה המשמש כמנהיג הממשלה באספה הלאומית. הנשיא בוחר את חברי הקבינט מבין חברי האספה הלאומית, אך החוקה הטנזנית מסמיכה אותו לבחור בעשרה שרים שאינם חברי הפרלמנט.

היחסים האוטונומיים-למחצה שמקיימת ממשלת טנזניה עם זנזיבר מהווים מערכת שלטונית ייחודית למדי. בית הנבחרים הזנזיברי, המונה 76 נציגים, עוסק בעניינים הרלוונטיים לאי בלבד. החוקה משריינת חמישה מושבים באספה הלאומית לחברי בית הנבחרים הזנזיברי. להלכה, בית הנבחרים של זנזיבר רשאי לחוקק חוקים עבור זנזיבר מבלי להזדקק לאישורה של ממשלת האיחוד, כל עוד אין הדבר מתנגש עם עניינים הנוגעים לטנזניה כולה.

הרשות השופטת בטנזניה כוללת חמש ערכאות, ומשלבת את מערכות החוק השבטי, האסלאמי והבריטי. השופטים ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון של טנזניה (הממונה בעצמו על ידי הנשיא), מלבד אלה המכהנים בבית הדין לערעורים ובבית המשפט העליון, הממונים על ידי הנשיא. מערכת המשפט בזנזיבר מקבילה לזו הקיימת באיחוד, ועל פסקי הדין של בתי הדין הזנזיבריים (מלבד אלה הדנים בסוגיות חוקתיות ובדין האסלאמי) ניתן לערער בבית הדין לערעורים של האיחוד.

יחסי טנזניה-ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי טנזניה-ישראל

קשרים דיפלומטיים, תיירותיים ומסחריים ענפים מתקיימים בין המדינות. ישראלים נדרשים לוויזת כניסה לטנזניה.

במהלך שנות ה־60 של המאה ה־20 התהדקו הקשרים בין מדינת ישראל הצעירה לבין טנזניה. הנשיא הטנזני הסוציאליסטי ג'וליוס ניררה התחבר עם ראש הממשלה דאז גולדה מאיר. בין המדינות התפתחו קשרים וישראל סייעה לטנזניה בהקמת ה"שירות הלאומי" של המדינה, ה-JKT (בסווהילית: Jeshi la Kujenga Taifa – צבא בניית המדינה). בתחום הבנייה נקשרו קשרים אמיצים בין חברות ואדריכלים ישראלים לבין שלטונות טנזניה. שלושת האדריכלים הישראלים אשר בלטו[דרוש מקור] בפעילותם במקום הם משה ירמיצקי, גבריאל מרגלית ויעקב מרקו שתכננו בין השאר את מרכז הצרכנות בדאר א-סלאם, את "מלון קילימנג'רו" בדאר א-סלאם ואת "מלון ספארי" בשמורת מיקומי.

לאחר מלחמת יום כיפור, במסגרת החרם הערבי, ניתקה ממשלת טנזניה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בלחץ המצרים שהיו בעלי אינטרסים רבים בטנזניה, והפעילו לחץ דיפלומטי על הממשלה הצעירה של המדינה. ב-24 בנובמבר 1988, בעקבות הכרזת יאסר ערפאת על הקמת מדינה פלסטינית תשעה ימים קודם לכן באלג'יר, הכירה טנזניה בעצמאותה של מדינה זו.[8]

ב-2017 העלו ישראל וטנזניה את דרג היחסים, ושגריר טנזניה הראשון הגיע לישראל.[9]

ב-2018 הודיעה ממשלת טנזניה כי תקים שגרירות מטעמה בישראל, אך בעיר רמת-גן.[10]

חלוקה אדמיניסטרטיבית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טנזניה מחולקת ל-26 אזורים אדמיניסטרטיביים: 21 בטנגניקה, 3 בזנזיבר ו-2 בפמבה. 99 מועצות מחוזיות הוקמו לצורך הגדלת סמכות השלטון המקומי. כיום ישנן 114 מועצות הפועלות ב-99 מחוזות, מתוכן 22 עירוניות ו-92 כפריות.

אזורים מזרחיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר דאר א-סלאם (2015)

אזורים מערביים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שוק אמצע השבוע של שבט המסאי, מרץ 2007

טנזניה היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם והשחיתות במדינה היא מהגדולות ביותר בעולם.

הכלכלה מבוססת בעיקר על חקלאות, שעליה מבוסס חצי מהתל"ג, מספקת 85% מהיצוא ומעסיקה 90% מכוח העבודה. תנאי הטופוגרפיה והאקלים מגבילים את שטח האדמה הניתנת לעיבוד ל-4% משטח המדינה.

התעשייה כוללת כמעט אך ורק עיבוד של מוצרי חקלאות ומעט מוצרים אחרים. בעשור האחרון של המאה העשרים גדל היצוא התעשייתי, בעיקר יצוא מינרלים.

המדינה מחפשת גז טבעי באזור הדלתא של רופיג'י.

בשנת 2019 התפוצצה מכלית דלק במורוגורו, 89 אזרחים נהרגו ונפצעו עוד רבים.

הבנק העולמי תורם לשיקום התשתיות הכלכליות של טנזניה. בתחילת המאה ה-21 נעשתה רפורמה במערכת הבנקאית שעזרה להגדיל את הצמיחה בסקטור הפרטי ובהשקעות.

בשנת 2009 נפתח בטנזניה בנק TWBL המיועד לנשים בלבד במטרה לענות על צורך שקיים במדינות אפריקניות רבות בהן נשים חוששות להיכנס לבתי עסק רבים, דבר שפוגע בכלכלת המדינה. הסניף המרכזי של הבנק נמצא בדאר א-סלאם. נכון ל-2024 יש ל-TWBL יותר מ-30 אלף לקוחות. טנזניה היא המדינה האפריקאית הראשונה שהקימה בנק לנשים בלבד, ו-TWBL הפך מודל לחיקוי במדינות השכנות אוגנדה, קניה וזמביה.[11]

ענף התיירות מהווה חלק נכבד מכלכלתה של טנזניה. אתרי תיירות פופולריים הם דאר אל סלאם, זנזיבר, הר הקילימנג'רו, הפארק הלאומי סרנגטי, אזור השימור נגורונגורו וכפרים לאורך החוף.[12]

צילום לוויין של טנזניה
מפת טנזניה

טנזניה נמצאת במזרח אפריקה, לחוף האוקיינוס ההודי. היא גובלת בקניה ובאוגנדה מצפון, ברואנדה, בורונדי וקונגו ממערב, בזמביה, מלאווי ומוזמביק מדרום.

מלבד השטח ביבשת, המדינה כוללת גם מספר איים סמוך לחוף המזרחי של אפריקה, בהם איי זנזיבר, מאפיה (Mafia) ופמבה.

האקלים בטנזניה משתנה מאזור לאזור, במקומות מסוימים כמו החוף קיים מזג אוויר טרופי ובאזורים אחרים כמו בהרים שורר מזג אוויר מתון יותר.

פני השטח מישור לאורך החוף, פלאטו במרכז והרים בצפון ובדרום.

הנקודה הנמוכה ביותר: האוקיינוס ההודי, 0 מ' (גובה פני הים).

הנקודה הגבוהה ביותר: הר קילימנג'רו, 5,895 מ', שהוא ההר הגבוה באפריקה.

אוכלוסיית טנזניה מונה כ-71.6 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-70 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 4.33 ילדים לאישה.

עיור וצפיפות אוכלוסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת האוכלוסייה במדינה היא לא-שוויונית באופן קיצוני[דרוש מקור: דרוש מקור לכך שהיחס חריג יחסית לפערים הגלובליים ולקורלציה הסטנדרטית מים-צפיפות.] צפיפות האוכלוסייה נעה בין אדם אחד ועד ל-134 אנשים לקמ"ר – תלוי בכמות המים של אותו האזור, ככל שיש יותר מים האוכלוסייה גדולה יותר.

בזנזיבר יותר מ-80% מהאוכלוסייה היא עירונית. דאר א-סלאם היא העיר הגדולה ביותר. העיר דודומה השוכנת במרכזה של טנזניה, נבחרה כעיר הבירה הרשמית החדשה של טנזניה, על אף שבפועל חלקים רבים מגופי השלטון נותרו בעיר, דאר א-סלאם.

חלוקה אתנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקה היבשתי של טנזניה 99% מהאוכלוסייה הם אפריקנים מקומיים (אשר 95% הם בני הבנטו המורכב ממעל ל-130 שבטים שונים), ו-1% הם צאצאי מהגרים אירופאים, אסייתים וערבים. בזנזיבר הרכב האוכלוסייה שונה ומורכב בעיקר מערבים, אפריקנים מקומיים ובני תערובת של ערבים ואפריקנים מקומיים.

נכון לשנת 2022, כ-57% מכלל אוכלוסיית טנזניה הם נוצרים וכ-37% הם מוסלמים.[6][7]וכ-6% הם או חסרי-דת או בני אמונות שבטיות אפריקאיות.[13](הקישור אינו פעיל) לעומת זאת, בחבל הארץ של זנזיבר כ-99% מהאוכלוסייה הם מוסלמים.

ערך מורחב – חינוך בטנזניה

במדינה קיים חינוך חובה חינם לילדי בית ספר יסודי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בפועל חלקים רבים מגופי השלטון נותרו בדאר א-סלאם.
  2. ^ 007 בהתקשרות מקניה או מאוגנדה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  3. ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
  4. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
  5. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  6. ^ 1 2 "Religions in Tanzania | PEW-GRF". www.globalreligiousfutures.org. Archived from the original on 4 March 2021. Retrieved 8 November 2021., Religions in Tanzania | PEW-GRF, web.archive.org, ‏2021-03-04
  7. ^ 1 2 Religions in Tanzania | PEW-GRF, "Religions in Tanzania | PEW-GRF". www.globalreligiousfutures.org(הקישור אינו פעיל)
  8. ^ ⁨ארה״ב דחתה את בקשת ערכאת לאשות כניסה. רא ׳נאם בארם הסטייט־דיפרטמנט: קיימות הוכחות שערפאת קשור בטרור ותומך □ דובר אש״ף: הפרה של אמנות בינ״ל. שמיר: ארה״ב לא שינתה יחסה לאש״ף, ורואה בו ארנון טרור⁩ | ⁨חדשות⁩ | 27 נובמבר 1988 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
  9. ^ משה כהן, ‏"לעודד את התיירים: טנזניה שולחת לראשונה שגריר לישראל", באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2017
  10. ^ שלמה צזנה, "טנזניה תפתח שגרירות בישראל", באתר ישראל היום, 1 במאי 2018
  11. ^ אתר למנויים בלבד יעל אבסירה, טנזניה הוכיחה שאפשר להקים בנקים לנשים בלבד. השפעתם חורגת מעבר לתחום הכלכלה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2024
  12. ^ למטייל, באתר טנזניה - גאוגרפיה והיסטוריה
  13. ^ Tanzania - The World Factbook. CIA. February 25, 2019