טנזניה
| הבירה דודומה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | חירות ואחדות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי |
"אלוהים יברך את אפריקה" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המדינה |
נשיא טנזניה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
נשיא טנזניה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא טנזניה |
סמיה חסן סולוהו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | סוואהילי, אנגלית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה | דודומה[א] 6°10′23″S 35°44′31″E / 6.17306°S 35.74194°E | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
האספה הלאומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| העיר הגדולה ביותר | דאר א-סלאם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 947,300 קמ"ר (32 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 6.4% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +3 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עצמאות מהממלכה המאוחדת |
9 בדצמבר 1961 (טנגניקה) 10 בדצמבר 1963 (זנזיבר) 26 באפריל 1964 (איחוד טנגניקה וזנזיבר ויצירת הרפובליקה המאוחדת של טנגניקה וזנזיבר, ובהמשך אותה השנה הרפובליקה המאוחדת של טנזניה) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בפברואר 2026) | 71,742,339 נפש (20 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 75.73 נפש לקמ"ר (139 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[4] (2024) | 78.78 מיליארד דולר (83 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 1,098 דולר (187 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[5] (2023) | 0.555 (165 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
40.5 (נכון ל־2018) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | שילינג טנזני (TZS) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
בנק טנזניה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | tz | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 255[ב] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
www | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הרפובליקה המאוחדת של טנזניה (בסוואהילי: Jamhuri ya Muungano wa Tanzania) ובקיצור טנזניה (הגייה בסוואהילי: [tɑⁿzɑˈni.ɑ], בעברית טַנְזַנְיָה, באנגלית טְנְזַנִיָה
) היא מדינה במזרח אפריקה הגובלת בקניה ובאוגנדה מצפון, ברואנדה, בבורונדי וברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ממערב ובזמביה, במלאווי ובמוזמביק מדרום ובאוקיינוס ההודי במזרח. כ-57% מאוכלוסיית טנזניה הם נוצרים וכ-34% הם מוסלמים.[6][7] הרפובליקה המאוחדת של טנזניה הוקמה כאיחוד של טנגניקה וזנזיבר ונקראה הרפובליקה המאוחדת של טנגניקה וזנזיבר (בסוואהילי: Muungano wa Tanganyika na Zanzibar). כ-99% מאוכלוסיית זנזיבר הם מוסלמים.
בשנת 1996 נבחרה העיר דודומה כבירתה הרשמית של טנזניה במקום דאר א-סלאם, ורבים ממשרדי הממשלה נותרו בדאר א-סלאם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 באפריל 1964 הוקמה הרפובליקה בשם הרפובליקה המאוחדת של טנגניקה וזנזיבר כאיחוד של טנגניקה וזנזיבר ומאוחר יותר שינתה הרפובליקה את שמה לשם הרפובליקה המאוחדת של טנזניה.
ב-1971 הודח שליט אוגנדה, מילטון אובוטה, מתפקידו ויצא לגלות בטנזניה, אצל ידידו ג'וליוס נייררה.
ב-1979 הכריזה טנזניה מלחמה על אוגנדה לאחר שזו ניסתה לספח לעצמה שטחים בצפון המדינה. טנזניה לא הסתפקה בסילוק הכוחות האוגנדים משטחיה, אלא אף פלשה לתחומי אוגנדה וכפתה את גירושו של הרודן האוגנדי אידי אמין והחזרתו לשלטון של אובוטה.
בחירות רב-מפלגתיות שנערכו לראשונה בשנת 1995 סימלו את קץ השלטון החד-מפלגתי בטנזניה. ב-23 בנובמבר 1995 הושבע בנג'מין מקפה כנשיא המדינה. שתי מערכות בחירות נערכו מאז, בעיקר לנוכח התנגדות עממית ומעמדה האוטונומי-למחצה של זנזיבר, ובשתיהן ניצחה מפלגת השלטון, חרף עדויות משקיפים בדבר אי-סדרים.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשיא טנזניה וחברי האספה הלאומית (פרלמנט חד-ביתי בן 384 חברים, מתוכם 264 נבחרים על פי השיטה הרובנית, והשאר – על פי השיטה היחסית) נבחרים בבחירות ישירות לתקופת כהונה בת חמש שנים. הנשיא, העומד בראש הרשות המבצעת, ממנה ראש ממשלה המשמש כמנהיג הממשלה באספה הלאומית. הנשיא בוחר את חברי הקבינט מבין חברי האספה הלאומית, אך החוקה הטנזנית מסמיכה אותו לבחור בעשרה שרים שאינם חברי הפרלמנט.
היחסים האוטונומיים-למחצה שמקיימת ממשלת טנזניה עם זנזיבר מהווים מערכת שלטונית ייחודית למדי. בית הנבחרים הזנזיברי, המונה 76 נציגים, עוסק בעניינים הרלוונטיים לאי בלבד. החוקה משריינת חמישה מושבים באספה הלאומית לחברי בית הנבחרים הזנזיברי. להלכה, בית הנבחרים של זנזיבר רשאי לחוקק חוקים עבור זנזיבר מבלי להזדקק לאישורה של ממשלת האיחוד, כל עוד אין הדבר מתנגש עם עניינים הנוגעים לטנזניה כולה.
הרשות השופטת בטנזניה כוללת חמש ערכאות, ומשלבת את מערכות החוק השבטי, האסלאמי והבריטי. השופטים ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון של טנזניה (הממונה בעצמו על ידי הנשיא), מלבד אלה המכהנים בבית הדין לערעורים ובבית המשפט העליון, הממונים על ידי הנשיא. מערכת המשפט בזנזיבר מקבילה לזו הקיימת באיחוד, ועל פסקי הדין של בתי הדין הזנזיבריים (מלבד אלה הדנים בסוגיות חוקתיות ובדין האסלאמי) ניתן לערער בבית הדין לערעורים של האיחוד.
יחסי חוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחסי טנזניה-ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי טנזניה-ישראל
קשרים דיפלומטיים, תיירותיים ומסחריים ענפים מתקיימים בין המדינות. ישראלים נדרשים לוויזת כניסה לטנזניה.
במהלך שנות ה־60 של המאה ה־20 התהדקו הקשרים בין מדינת ישראל הצעירה לבין טנזניה. הנשיא הטנזני הסוציאליסטי ג'וליוס ניררה התחבר עם ראש הממשלה דאז גולדה מאיר. בין המדינות התפתחו קשרים וישראל סייעה לטנזניה בהקמת ה"שירות הלאומי" של המדינה, ה-JKT (בסווהילית: Jeshi la Kujenga Taifa – צבא בניית המדינה). בתחום הבנייה נקשרו קשרים אמיצים בין חברות ואדריכלים ישראלים לבין שלטונות טנזניה. שלושת האדריכלים הישראלים אשר בלטו[דרוש מקור] בפעילותם במקום הם משה ירמיצקי, גבריאל מרגלית ויעקב מרקו שתכננו בין השאר את מרכז הצרכנות בדאר א-סלאם, את "מלון קילימנג'רו" בדאר א-סלאם ואת "מלון ספארי" בשמורת מיקומי.
לאחר מלחמת יום כיפור, במסגרת החרם הערבי, ניתקה ממשלת טנזניה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל בלחץ המצרים שהיו בעלי אינטרסים רבים בטנזניה, והפעילו לחץ דיפלומטי על הממשלה הצעירה של המדינה. ב-24 בנובמבר 1988, בעקבות הכרזת יאסר ערפאת על הקמת מדינה פלסטינית תשעה ימים קודם לכן באלג'יר, הכירה טנזניה בעצמאותה של מדינה זו.[8]
ב-2017 העלו ישראל וטנזניה את דרג היחסים, ושגריר טנזניה הראשון הגיע לישראל.[9]
ב-2018 הודיעה ממשלת טנזניה כי תקים שגרירות מטעמה בישראל, אך בעיר רמת-גן.[10]
חלוקה אדמיניסטרטיבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]טנזניה מחולקת ל-26 אזורים אדמיניסטרטיביים: 21 בטנגניקה, 3 בזנזיבר ו-2 בפמבה. 99 מועצות מחוזיות הוקמו לצורך הגדלת סמכות השלטון המקומי. כיום ישנן 114 מועצות הפועלות ב-99 מחוזות, מתוכן 22 עירוניות ו-92 כפריות.
אזורים מזרחיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דאר א-סלאם (Dar es Salaam)
- קילימנג'רו (Kilimanjaro)
- לינדי (Lindi)
- מורוגורו (Morogoro)
- מטווארה (Mtwara)
- פמבה (Pemba)
- פוואני (Pwani)
- רובומה (Ruvuma)
- טנגה (Tanga)
- זנזיבר (Zanzibar)
אזורים מערביים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארושה (Arusha)
- דודומה (Dodoma)
- אירינגה (Iringa)
- קגרה (Kagera)
- קיגומה (Kigoma)
- מניארה (Manyara)
- מרה (Mara)
- מבייה (Mbeya)
- מוונזה (Mwanza)
- רוקווה (Rukwa)
- שיניינגה (Shinyanga)
- סינגידה (Singida)
- תבורה (Tabora)
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טנזניה היא אחת המדינות העניות ביותר בעולם והשחיתות במדינה היא מהגדולות ביותר בעולם.
הכלכלה מבוססת בעיקר על חקלאות, שעליה מבוסס חצי מהתל"ג, מספקת 85% מהיצוא ומעסיקה 90% מכוח העבודה. תנאי הטופוגרפיה והאקלים מגבילים את שטח האדמה הניתנת לעיבוד ל-4% משטח המדינה.
התעשייה כוללת כמעט אך ורק עיבוד של מוצרי חקלאות ומעט מוצרים אחרים. בעשור האחרון של המאה העשרים גדל היצוא התעשייתי, בעיקר יצוא מינרלים.
המדינה מחפשת גז טבעי באזור הדלתא של רופיג'י.
בשנת 2019 התפוצצה מכלית דלק במורוגורו, 89 אזרחים נהרגו ונפצעו עוד רבים.
פיננסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבנק העולמי תורם לשיקום התשתיות הכלכליות של טנזניה. בתחילת המאה ה-21 נעשתה רפורמה במערכת הבנקאית שעזרה להגדיל את הצמיחה בסקטור הפרטי ובהשקעות.
בשנת 2009 נפתח בטנזניה בנק TWBL המיועד לנשים בלבד במטרה לענות על צורך שקיים במדינות אפריקניות רבות בהן נשים חוששות להיכנס לבתי עסק רבים, דבר שפוגע בכלכלת המדינה. הסניף המרכזי של הבנק נמצא בדאר א-סלאם. נכון ל-2024 יש ל-TWBL יותר מ-30 אלף לקוחות. טנזניה היא המדינה האפריקאית הראשונה שהקימה בנק לנשים בלבד, ו-TWBL הפך מודל לחיקוי במדינות השכנות אוגנדה, קניה וזמביה.[11]
ענף התיירות מהווה חלק נכבד מכלכלתה של טנזניה. אתרי תיירות פופולריים הם דאר אל סלאם, זנזיבר, הר הקילימנג'רו, הפארק הלאומי סרנגטי, אזור השימור נגורונגורו וכפרים לאורך החוף.[12]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
טנזניה נמצאת במזרח אפריקה, לחוף האוקיינוס ההודי. היא גובלת בקניה ובאוגנדה מצפון, ברואנדה, בורונדי וקונגו ממערב, בזמביה, מלאווי ומוזמביק מדרום.
מלבד השטח ביבשת, המדינה כוללת גם מספר איים סמוך לחוף המזרחי של אפריקה, בהם איי זנזיבר, מאפיה (Mafia) ופמבה.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקלים בטנזניה משתנה מאזור לאזור, במקומות מסוימים כמו החוף קיים מזג אוויר טרופי ובאזורים אחרים כמו בהרים שורר מזג אוויר מתון יותר.
פני השטח
[עריכת קוד מקור | עריכה]פני השטח מישור לאורך החוף, פלאטו במרכז והרים בצפון ובדרום.
הנקודה הנמוכה ביותר: האוקיינוס ההודי, 0 מ' (גובה פני הים).
הנקודה הגבוהה ביותר: הר קילימנג'רו, 5,895 מ', שהוא ההר הגבוה באפריקה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוכלוסיית טנזניה מונה כ-71.6 מיליון בני אדם. תוחלת החיים עומדת על כ-70 שנים בממוצע. שיעור הפריון עומד על 4.33 ילדים לאישה.
עיור וצפיפות אוכלוסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלוקת האוכלוסייה במדינה היא לא-שוויונית באופן קיצוני[דרוש מקור: דרוש מקור לכך שהיחס חריג יחסית לפערים הגלובליים ולקורלציה הסטנדרטית מים-צפיפות.] צפיפות האוכלוסייה נעה בין אדם אחד ועד ל-134 אנשים לקמ"ר – תלוי בכמות המים של אותו האזור, ככל שיש יותר מים האוכלוסייה גדולה יותר.
בזנזיבר יותר מ-80% מהאוכלוסייה היא עירונית. דאר א-סלאם היא העיר הגדולה ביותר. העיר דודומה השוכנת במרכזה של טנזניה, נבחרה כעיר הבירה הרשמית החדשה של טנזניה, על אף שבפועל חלקים רבים מגופי השלטון נותרו בעיר, דאר א-סלאם.
חלוקה אתנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלקה היבשתי של טנזניה 99% מהאוכלוסייה הם אפריקנים מקומיים (אשר 95% הם בני הבנטו המורכב ממעל ל-130 שבטים שונים), ו-1% הם צאצאי מהגרים אירופאים, אסייתים וערבים. בזנזיבר הרכב האוכלוסייה שונה ומורכב בעיקר מערבים, אפריקנים מקומיים ובני תערובת של ערבים ואפריקנים מקומיים.
דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2022, כ-57% מכלל אוכלוסיית טנזניה הם נוצרים וכ-37% הם מוסלמים.[6][7]וכ-6% הם או חסרי-דת או בני אמונות שבטיות אפריקאיות.[13](הקישור אינו פעיל) לעומת זאת, בחבל הארץ של זנזיבר כ-99% מהאוכלוסייה הם מוסלמים.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חינוך בטנזניה
במדינה קיים חינוך חובה חינם לילדי בית ספר יסודי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רפאל רופין, "שליחות לטנגניקה", הוצאת משרד הביטחון, 1986
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טנזניה- מידע על טנזניה באתר משרד החוץ הישראלי
- טנזניה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- ארי ליבסקר, הרפתקאות ארי בספארי והמרדף אחרי עשירי העולם לרגלי הקלימנג'רו, באתר כלכליסט, 29 באפריל 2010
- רויטל חורש, מסאי אחר: יממה עם השבטים של טנזניה, באתר nrg, 16 ביולי 2013
- רן דגוני, ...וארבעת איי היציבות (טנזניה, זמביה, חוף השנהב ומלאווי), מעריב, 22 באפריל 1984
- יריב כץ, ארץ הג'ונגל: מסע בטנזניה, באתר ynet, 26 במאי 2015
- זיו ריינשטיין, בטן-גב בשילוב ספארי: השילוב המנצח של טנזניה, באתר וואלה, 3 בספטמבר 2015
סמדר רייספלד, נסענו לספארי בטנזניה וחשבנו שאנחנו לגמרי מוכנים לבלתי צפוי. אז חשבנו, באתר הארץ, 1 במאי 2019- סוכנויות הידיעות, הכירו את המטבע הגרוע בעולם שרק ממשיך לצלול ולצלול, באתר ynet, 19 במרץ 2025
- טנזניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בפועל חלקים רבים מגופי השלטון נותרו בדאר א-סלאם.
- ^ 007 בהתקשרות מקניה או מאוגנדה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ 1 2 "Religions in Tanzania | PEW-GRF". www.globalreligiousfutures.org. Archived from the original on 4 March 2021. Retrieved 8 November 2021., Religions in Tanzania | PEW-GRF, web.archive.org, 2021-03-04
- ^ 1 2 Religions in Tanzania | PEW-GRF, "Religions in Tanzania | PEW-GRF". www.globalreligiousfutures.org(הקישור אינו פעיל)
- ^ ארה״ב דחתה את בקשת ערכאת לאשות כניסה. רא ׳נאם בארם הסטייט־דיפרטמנט: קיימות הוכחות שערפאת קשור בטרור ותומך □ דובר אש״ף: הפרה של אמנות בינ״ל. שמיר: ארה״ב לא שינתה יחסה לאש״ף, ורואה בו ארנון טרור | חדשות | 27 נובמבר 1988 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ משה כהן, "לעודד את התיירים: טנזניה שולחת לראשונה שגריר לישראל", באתר מעריב אונליין, 16 ביוני 2017
- ^ שלמה צזנה, "טנזניה תפתח שגרירות בישראל", באתר ישראל היום, 1 במאי 2018
- ^
יעל אבסירה, טנזניה הוכיחה שאפשר להקים בנקים לנשים בלבד. השפעתם חורגת מעבר לתחום הכלכלה, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2024
- ^ למטייל, באתר טנזניה - גאוגרפיה והיסטוריה
- ^ Tanzania - The World Factbook. CIA. February 25, 2019
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | |
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
| מדינות האיחוד האפריקאי | ||
|---|---|---|
|

