הצגת המקור של הדף "תהא נשמתו צרורה בצרור החיים"

{{סוגיה
| שם = תנצב"ה
| תמונה = [[קובץ:AlmoniHerzel.JPG|מרכז|ממוזער|230px|[[מצבה]] על קברו של חייל אלמוני ב[[בית הקברות הצבאי בהר הרצל]]. בסוף ה[[אפיטף|כיתוב]] מופיע '''תנצב"ה''']]
| כיתוב = 
| מקרא = {{תנ"ך|שמואל א|כה|כט}}
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|תשובה|ח|ג|ספר=המדע|ללא=שם}}
| ספרות הלכתית נוספת = [[נפש החיים]], [[s:נפש החיים/שער א/פרק יז| שער א, פרק יז]]
}}

'''תהא נשמתו צרורה בצרור החיים''', או '''תהא נפשו צרורה בצרור החיים''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''תנצב"ה'''), הוא נוסח בקשה [[יהדות|יהודי]] על [[נשמה|נשמות]] [[המוות בשפה העברית|נפטרים]], המופיע ב[[אפיטף|כיתוב שעל גבי מצבות]] (בראשי תיבות, לעיתים בנקודות: '''ת.נ.צ.ב.ה.'''), בסוף [[הספד]] ועוד. תוכן הבקשה קשור לאמונה בחיי הנצח של הנשמות.

==מקור הביטוי ופירושו==
המקור לביטוי הוא בדברי [[אביגיל]] ל[[דוד]]: {{ציטוטון|וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ|{{תנ"ך|שמואל א|כה|כט}}}}.

אצל [[חז"ל]] התפרשו מילים אלה כביטוי ל[[הישארות הנפש]]. כך מובא ב[[ספרי דברים]]: {{ציטוטון|אלו נפשותיהן של צדיקים שנתונות עמו באוצר, שנאמר: 'והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך'}}.{{הערה|ספרי דברים, [[פרשת וזאת הברכה]], סימן שמ"ד. בנוסח דומה מובא ב{{תלמוד בבלי|שבת|קנב|ב}}: "תניא: [[רבי אליעזר]] אומר: נשמתן של צדיקים גנוזות תחת [[כסא הכבוד]], שנאמר: והייתה נפש אדני צרורה בצרור החיים".}}

מאוחר יותר, ה[[רמב"ם]] ראה ב"צרור החיים" את [[העולם הבא]], שהוא השיא של ה[[תורת הגמול|שכר]] שהאדם יכול לזכות בו: {{ציטוטון|חיים אלו, לפי שאין עמהם מות, שאין המות אלא ממאורעות הגוף, ואין שם גוף, נקראו 'צרור החיים', שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, וזהו השכר שאין שכר למעלה ממנו והטובה שאין אחריה טובה והיא שהתאוו לה כל הנביאים}}.{{הערה|{{רמב"ם|תשובה|ח|ג|ספר=המדע}}.}}

לדברי רבי [[חיים מוולוז'ין]], הברכה היא שהחלק של הנפש, שהוא החלק הנמוך ברוחניותו של האדם, יהיה קשור בחלקים העליונים יותר, ודרכם יהיה דבוק כביכול ב[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]]: {{ציטוטון|והבחינה העליונה של הנפש. נאחזת ומתקשרת עם הבחינה התחתונה... של בחינת הרוח. ובחינה העליונה של הרוח מתקשרת עם בחינה התחתונה של הנשמה. והנשמה גם כן מתקשרת ומתדבקת בבחינת שורש הנשמה, סוד כנסת ישראל שהיא שורש הכנסיה של כל נשמות כלל ישראל יחד. וכן על זו הדרך גם בחינת שרש הנשמה... מתקשרת למעלה מעלה ממדרגה למדרגה... וזה שאמרה אביגיל לדוד והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך, רצונה לומר שגם בחינת נפשו תתדבק כביכול בו יתברך שמו}}.{{הערה|[[נפש החיים]], שער א, פרק יז.}}

[[אברהם יצחק הכהן קוק|הראי"ה קוק]] רואה בביטוי זה מחשבה ורצון לקשור את כל המציאות לאחדות אחת: {{ציטוטון|הצורך של הדבקות האלוקית... מקורו הוא בההתאגדות הכללית, שצרור החיים אגוד הוא ביחד. ועל פי מדה מיוחדה הקרבה הזאת מאגדת את הנשמות של כל פרטי ישראל ביחד, ובמדה יותר מורחבת מתאגד ביחד כל צרור החיים של כל אשר נשמת רוח חיים באפיו.{{הערה|על פי לשון הפסוק ב{{תנ"ך|בראשית|ז|כב}}.}}.. ובמדה המתרחבת ביותר... בא הצורך העליון לקרבת אלוקים ולדבקות עליונה...}}{{הערה|[[אורות הקודש]] חלק ב', צרור החיים והדבקות, עמוד שמא. וראו גם [http://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=2&id=1446 החיות האלוקית העולמית], מאת הרב [[עודד דוד]], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]].}}

==שימוש בביטוי==
ביטוי זה מופיע בצורות שונות ב[[מצבה|מצבות קבורה]], בנוסחי תפילות ([[אשכבה (תפילה)|השכבה]]{{הערה|למשל בנוסח [https://www.datipage.co.il/files/uploaded/נוסח_אשכבה.pdf?&~nfopt(fileDistorted=2752621387613634) כאן]}}, [[אל מלא רחמים]], [[יזכור]]), בהקדשות ל[[עילוי נשמה]] (על גבי מבנים, [[ספר תורה|ספרי תורה]] ועוד).
אחד המופעים הקדומים של הנוסח על גבי מצבות הוא ב[[הקטקומבות היהודיות בוונוסה|קטקומבות היהודיות בוונוסה]].
[[קובץ:ספר תורה עתיק מעיראק.jpg|ממוזער|תהא נשמתו צרורה בצרור החיים - על גבי ספר תורה מעיראק]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פטירה ואבל ביהדות]]
[[קטגוריה:ניבים וביטויים תנ"כיים]]
[[קטגוריה:נשמה]]
[[קטגוריה:הנצחה]]
[[קטגוריה:חיים לאחר המוות]]
[[קטגוריה:ספר שמואל]]