הצגת המקור של הדף "תוכנית הגרעין האיראנית"

{{פוליטיקה של איראן}}{{נשק גרעיני}}[[קובץ:Iranische Atomenergieorganisation logo.svg|200px|ממוזער|שמאל|[[סמליל]] [[הארגון לאנרגיה אטומית של איראן|הארגון האיראני לאנרגיה אטומית]]]]
פיתוחה של '''תוכנית הגרעין האיראנית''' החל ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]]. בתקופת ה[[שאה]] [[מוחמד רזא פהלווי]] זכתה [[איראן]] לסיוע אמריקני, צרפתי וגרמני בפיתוח תוכנית גרעין אזרחית למטרות [[ייצור חשמל]].

לאחר [[המהפכה האיראנית]] ב-[[1979]], בעקבות עמדתו של מנהיג איראן, [[רוחאללה ח'ומייני]], שדגלה בכך שפיתוח [[נשק גרעיני]] לא עולה בקנה אחד עם ה[[אסלאם]], ומאחר שהופסק הסיוע המערבי לתוכנית, הושעתה התוכנית. היא חודשה לאחר מותו של ח'ומייני. איראן הסתפקה בשותפות עם [[ארגנטינה]], [[רוסיה]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], בפיקוח [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]] (סבא"א).{{הערה|Haidar, J.I., 2015."[http://www.parisschoolofeconomics.eu/docs/haidar-jamal-ibrahim/sanctions.pdf Sanctions and Exports Deflection: Evidence from Iran]," Paris School of Economics, University of Paris 1 Pantheon Sorbonne, Mimeo}} ונקראה ה[[פרויקט אמאד]].

עם הזמן גברה הערכה בעולם שאיראן שואפת בחשאי להשתמש בתוכנית הגרעין שלה גם כדי לקדם את האפשרות לייצור נשק גרעיני בעתיד. באוגוסט 2002 חשפה קבוצת אופוזיציה איראנית מידע על [[כור גרעיני|כורים גרעיניים]] חשאיים ב[[נתנז]] וב[[אראק]] שאיראן לא הכריזה עליהם. למרות שהיה מדובר בהפרת{{הערה|1=ראו דו"ח מנכ"ל סבא"א [[מוחמד אל-בראדעי]] למועצת הנגידים של סבא"א מה-[[6 ביוני]] [[2003]] שבו כתב כי "איראן כשלה לעמוד בהתחייבויותיה תחת הסכם אמצעי הביטחון (Safeguard Agreement) עמה בכך שלא דיווחה על חומר גרעיני, העיבוד והשימוש בחומר זה והצהרה על מתקנים בהם החומר אוחסן ועובד." ראו את הדו"ח המלא ב[[אנגלית]] באתר סבא"א [http://www.iaea.org/Publications/Documents/Board/2003/gov2003-40.pdf Implementation of the NPT safeguards agreement in the Islamic Republic of Iran], GOV/2003/40{{כ}}.}} ההסכם הדו-צדדי בין איראן לסבא"א ליישום [[האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני]]{{הערה|1=ראו את ההסכם במלואו באתר סבא"א, [http://www.iaea.org/Publications/Documents/Infcircs/Others/infcirc214.pdf The text] of the agreement between Iran and the Agency for the application of safeguards in
connection with the Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear Weapons, INFCIRC/214 {{PDF}},{{כ}} [[13 בדצמבר]] [[1974]].}} שאיראן חתומה עליה, הסוגיה לא הופנתה ל[[מועצת הביטחון של האו"ם]] כמקובל, עקב התנגדותן של רוסיה וסין, עד פברואר 2006. לאחר חודשים של דיונים, החלטות "[[סנקציות על איראן|סנקציות מרוככות]]"{{הערה|1=[[הניו יורק טיימס]] מ-[[29 בנובמבר]] [[2006]]: [http://www.nytimes.com/2006/11/29/world/middleeast/29iran.html Iran Resolution, Still Not Final, Drops Mention of Sanctions].}} התקבלו במועצת הביטחון ב-[[23 בדצמבר]] 2006 ([[החלטה 1737 של מועצת הביטחון של האו"ם|מספר 1737]]), ב-[[24 במרץ]] [[2007]] ([[החלטה 1747 של מועצת הביטחון של האו"ם|מספר 1747]]) וב-[[4 במרץ]] [[2008]] ([[החלטה 1803 של מועצת הביטחון של האו"ם|מספר 1803]]){{הערה|1=ההחלטה הוגדרה על ידי "גורם מדיני" ל[[הארץ]] כ"ריקה מתוכן" לאור ריכוכים משמעותיים שעברה הטיוטה: {{הארץ|ברק רביד|אכזבה בי-ם: הסנקציות על איראן ריקות מתוכן|1.1308850|3 במרץ 2008}}}} לאור סירובה של איראן לחדול מ[[אורניום מועשר|העשרת אורניום]]. במקביל גברה [[ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית]] שלבשה צורות שונות.
בכירי המשטר האיראני טוענים כי מטרת תוכנית הגרעין היא הפקת [[אנרגיה]] בלבד, אך מנהיגי אירופה, [[ארצות הברית]] ו[[ישראל]] הביעו ביטחון כי איראן חותרת ל[[פצצה גרעינית]].

ב-[[8 בנובמבר]] [[2011]] פורסם דוח חמור של [[סבא"א]], לפיו איראן מבצעת ניסויים ופעולות שמטרתם היחידה היא פיתוח נשק גרעיני.{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|דו"ח סבא"א: איראן פועלת לפיתוח נשק גרעיני|4145585|8 בנובמבר 2011}}}} עם זאת, ב[[אוגוסט]] [[2012]] פורסמה הודעה רשמית של [[דובר הבית הלבן]] לענייני ביטחון, המסכמת את עמדת גופי ה[[מודיעין צבאי|מודיעין הצבאיים]], ובה נאמר: {{ציטוטון|הערכתנו לא השתנתה: איראן לא פועלת לפיתוח נשק גרעיני.}}{{הערה|[http://www.reuters.com/article/2012/08/09/us-israel-iran-usa-idUSBRE8781GS20120809 ארצות הברית עדיין מאמינה שאיראן איננה מפתחת נשק גרעיני] (באנגלית), באתר [[רויטרס]], 9 באוגוסט 2012}}

בדו"ח של [[סבא"א]] ממאי [[2014]] נקבע כי במסגרת משא ומתן של איראן עם המעצמות ניטרלה איראן כ-80% מה[[אורניום]] שלה שמועשר ברמה גבוהה, ונותרו ברשותה פחות מ-40 ק"ג, כחמישית מהנחוץ לנשק גרעיני.{{הערה|שם=צמצום|{{ynet||דו״ח: איראן צמצמה משמעותית מצבור הגרעין|4523034|23 במאי 2014}}}}

ב-[[14 ביולי]] [[2015]] הגיעו שרי החוץ של שש המעצמות ([[ארצות הברית]], [[צרפת]], [[גרמניה]], [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[רוסיה]]) ושר החוץ של [[איראן|הרפובליקה האסלאמית של איראן]] ל[[הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית|הסכם]] בדבר תוכנית הגרעין האיראנית. לפי ההסכם תוקפא תוכנית הגרעין האיראנית למשך 10–15 שנים תמורת הסרת כל הסנקציות שהוטלו עליה במשך השנים. ב-[[8 במאי]] [[2018]] הודיע [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על פרישתה של [[ארצות הברית]] מן ההסכם, והשבתן של הסנקציות שהוסרו במסגרתו.{{הערה|1={{ישראל היום|1=מערכת ישראל היום|2=הנשיא טראמפ הודיע: "ארה"ב פורשת מהסכם הגרעין"|3=554433|4=8 במאי 2018}}}}

==המניעים לפיתוח תוכנית הגרעין==
על פי חוקר הטרור פרופ' [[אלי כרמון]], לתוכנית הגרעין האיראנית יש שלושה מניעים עיקריים:{{הערה|מתוך תוכנית הטלוויזיה "קפה הפוך" [[עמנואל הלפרין]] מראיין את פרופ' אלי כרמון}}
* מניע הגנתי של שרידות המשטר. כאשר יש למשטר נשק גרעיני מדינות העולם לא יעזו לקרוא תיגר עליו, או לנסות להפילו באמצעים צבאיים.
* ביסוס הגמוניה איראנית אזורית באזור [[המפרץ הפרסי]]. תחת המטריה של נשק גרעיני יקל על איראן להשתלט על שכנותיה [[בחריין]] ו[[סעודיה]] באמצעות עידוד והפעלת הגורמים השיעים במדינות הללו.
* סחיטה. איום באמצעות הגרעין האיראני על מדינות כמו [[ארצות הברית]] וישראל להימנע ממהלכים מדיניים או צבאיים (בדומה לפעילות של [[קוריאה הצפונית]]), ובכך לשתק פעילות של מדינות החזקות ממנה.

==הפיתוח הגרעיני==
תוכניות הפיתוח הגרעיני באיראן החלו בתקופת ה[[מוחמד רזא שאה פהלווי|שאה]], בימי [[המדינה האימפריאלית של איראן]], גם בסיוע ישראלי.{{הערה|{{nrg|דוידה גינטר|בלעדי: כך סייעה ישראל להקמת הכור האיראני|628/073|26 באוגוסט 2007|1|1}}}} לפי [[אכבר גנג'י]], השאה של איראן, מוחמד רזא שאה פהלווי, הגדיל בין השנים 1953–1977 את התקציב הצבאי פי 12, שלפי דו"ח הקונגרס האמריקאי לשנת [[1976]], תואר הרכש הצבאי של איראן כ"גדול בעולם".{{הערה|Foreign Relations Senate Committee, US Military Sales to Iran to Iran (Washington, DC: US Printing Office, 1976), p.5.}} [[תחנת הכוח הגרעינית בבושהר|תחנת כוח גרעינית]] להפקת [[אנרגיה]] החלה להיבנות בשנות ה-70 ב[[בושהר]] בסיוע [[רוסיה]], והיא החלה לפעול ב-[[21 באוגוסט]] [[2010]].{{כ}}{{הערה|{{הארץ||איראן: הכור הגרעיני בבושהר החל לפעול|1.1217652|21 באוגוסט 2010}}}} בנוסף מתאר גנג'י כי השאה תכנן להפוך את איראן לאחד מהכוחות הגרעיניים הגדולים בעולם, ולשם כך הקצה יותר משלושים ושלושה מיליארד דולר לבניית עשרים כורים גרעיניים עד לשנת [[1994]]. בניית מרכזים אלו יועדה להיעשות בשיתוף-פעולה וסיוע עם [[גרמניה]], [[צרפת]], ו[[ארצות הברית]].{{הערה|US Congressional Joint Committee, Economic Consequences of the Revolution in Iran (Washington: DC: US Printing Office, 1980), p.76.}} עם עלייתו לשלטון של ח'ומייני, התוכניות בוטלו, שכן הגרעין והטכנולוגיה נגדו לפי תפיסתו את רוח האסלאם. עם זאת בעקבות [[מלחמת איראן–עיראק]], מלחמה בה הועמדה המדינה והמהפכה בסכנה קיומית, משטר האייתולות ראה את החשיבות שבאחזקה בנשק גרעיני שיבטיח את קיומו, והמשיך את התוכנית הגרעינית של השאה. ומכאן החל [[עלי ח'אמנאי]], שהיה אז נשיא איראן, ללחוץ על [[אכבר האשמי רפסנג'אני|רפסנג'אני]] שהיה אז ראש הממשלה, להאיץ ולקדם את תוכנית הגרעין להשגת נשק גרעיני דרך [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]] בטענה שהיא נועדה לצורכי שלום. ח'אמנאי טען כי האומה האיראנית תמיד אוימה מבחוץ, ולכן המעט שניתן לעשות זה להוכיח לאויבה כי יש ביכולתה להגן על עצמה.{{הערה|Anthony H. Cordesman and Ahmed S. Hashim. Iran: Dilemmas Of Dual Containment (Oxford: Wesview Press, 1997)}} לפי קנת טימרמן{{אנ|Kenneth R. Timmerman}} משטר האייתולות בשנות התשעים התבונן ב[[סדאם חוסיין]] ולמד ממנו את לקחיו. בין הלקחים שנלמדו היו שאין לקיים התקפות צבאיות חיצוניות טרם האחזקה בנשק גרעיני וכי יש לעמוד בתוקף ובגלוי על הזכות לפתח טכנולוגיה גרעינית במסגרת [[האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני]]. משטר האייתולות החל לראות את הבטחת שלטונו באחזקה בגרעין, ובאחזקת נשק הגרעיני כעירבון האולטימטיבי נגד מזימה אמריקאית או ישראלית להפלת שלטונם. ללא גרעין - המשטר פגיע, שכן קיימים מספר סכנות; שהגולים איראנים, [[רזא כורש עלי פהלווי]] ואנשי ממשל השאה לשעבר יתאחדו ויזכו לתמיכה זרה שתביא להפלת משטר האייתולות; שהישראלים יחליטו על תקיפה; שהאמריקאים יחליטו להעניש את איראן על מעשי הטרור שלה. מכאן הממשל האיראני, ח'אמנאי ויותר מכולם רפסנג'אני ראו בבהירות כמה הגרעין חיוני להישרדות המשטר, שכן "ברגע שאיראן תחזיק בנשק-גרעיני, מי יעז לתקוף."{{הערה|Kenneth R. Timmerman, Countdown to Crisis: The Coming Nuclear Showdown with Iran (New York: Tree Rivers Press, 2005)}}

בכור [[בושהר]], שהמומחים המפעילים אותו הוכשרו ב[[רוסיה]], הושקעו מיליארדי דולרים. במוצהר אין לכור מטרות נוספות מלבד הפקת [[אנרגיה]], אולם נראה שקיימים בו מתקנים נוספים שטיבם אינו ברור. גם אם הכור במהותו הוא כור כוח, פיתוחו יכול לתרום ליכולתה הגרעינית הצבאית של איראן הן על ידי רכישת ידע והן על ידי ניצול הדלק המשומש להפקת [[פלוטוניום]]. שימוש בפלוטוניום הוא אחת הדרכים להגיע ל[[נשק גרעיני]]. הדרך השנייה היא [[העשרת אורניום]], והיא כנראה משמעותית יותר למאמץ הגרעיני הצבאי של איראן. ב[[אספהאן]] קיים מרכז גרעיני גדול. במשך שנים רווחה ההערכה כי כורי המחקר בו קטנים מכדי שיהוו איום, אולם בשנים האחרונות נבנו בו מתקנים הקשורים להעשרת אורניום.

ב-[[2002]] פרסמו גולים איראנים את דבר קיומם של מרכזים גרעיניים נסתרים – מרכז להעשרת אורניום ב[[נתנז]] הכולל [[צנטריפוגה גזית|סרכזות]] (צנטריפוגות) רבות, ומתקן לייצור [[מים כבדים]] באראק. איראן הודתה בקיומם של מתקנים אלו, וביקור של פקחי [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]] חשף שהושגה בהם התקדמות רבה. נראה שהסרכזות הוקמו בסיועו של אבי [[תוכנית הגרעין הפקיסטנית]], ד"ר [[עבדול קאדר ח'אן]]. באיראן קיימים מרכזים גרעיניים נוספים במקומות שונים, וכן מתקנים ל[[כרייה]] ממרבצי אורניום טבעי.
[[קובץ:Natanz nuclear.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תותח נ"מ|תותחי נ"מ]] בסמוך למתקן הגרעיני ב[[נתנז]]]]

במרוצת השנים הפעילה [[ארצות הברית]] לחץ רב על רוסיה, על סין, על ארגנטינה ועל מדינות נוספות שבהן ניסתה איראן להיעזר במאמציה הגרעיניים. לחץ זה הועיל בחלקו והוביל לעיכובים רבים בתוכנית האיראנית. אחר גילוי המרכזים הגרעיניים הנסתרים עלה הלחץ מדרגה, ובשנים האחרונות נרתמה גם [[אירופה]] לפעילות בנושא, והיא מנהלת את המשא ומתן העיקרי מול האיראנים. איראן עלולה להשיג "קפיצת דרך" במאמציה אם תשיג חומרים גרעיניים מגורמים במדינות [[ברית המועצות]] לשעבר.

איראן מצהירה בעקביות שכל מטרתה בתוכניתה הגרעינית היא הפקת אנרגיה, ושאין לה כוונה להשתמש בגרעין לצרכים צבאיים. הצהרה זו היא ביטוי לשאיפתה להיות מעצמת [[אנרגיה]], שכן לאיראן מקורות עצומים של [[נפט]] ושל [[גז טבעי]], והפקת [[אנרגיה גרעינית]] נראית כהמשך טבעי מבחינתה. אולם לאיראן בעיות כלכליות רבות כאשר השלטון מנסה בכל דרך לקבץ סביבו בנאמנות את העם האיראני. יתרה מכך, על אופייה הצבאי של התוכנית האיראנית מלמדים גם התנהגותה של איראן, ניסיונות ההסתרה שלה, ומאמציה להקים מערך ייצור גרעיני עצמאי לחלוטין ולא להסתמך על רכישת חומרים גרעיניים בחוץ, אף שאלו זמינים לה כל עוד טיבם ואיכותם הם כאלה המיועדים לשימוש לצורכי שלום והוצעו לה בידי האירופאים כניסיון פשרה.

בפברואר [[2010]] פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) דו"ח שהעלה חשש שאיראן פועלת להרכבת ראש חץ גרעיני.{{הערה|1={{הארץ|יוסי מלמן|סבא"א משנה כיוון ביחס לאיראן: חשש שפעולותיה נועדו לייצור פצצה|1.1559315|18 בפברואר 2010}}}}

ב-[[14 במאי]] [[2011]] חשף דו"ח סודי של צוות מומחים של ה[[או"ם]], כי [[קוריאה הצפונית]] העבירה טכנולוגיות [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] באופן מתמשך וסדיר לאיראן, דרך "מדינה שלישית שכנה" (לדברי דיפלומטים - סין), תוך הפרת הסנקציות הבינלאומיות ש[[מועצת הביטחון של האו"ם]] הטילה, הן על קוריאה הצפונית, בעקבות ביצוע שני ה[[ניסוי גרעיני|ניסויים הגרעיניים]] בשנים [[2006]] ו-[[2009]], והן על איראן.{{הערה|1={{ynet|סוכנות רויטרס|דיווח: טכנולוגיות טילים מקוריאה הצפונית לאיראן דרך סין|4068505|14 במאי 2011}}}}

ב-[[6 ביוני]] 2011 הודיע ראש סבא"א, [[יוקיה אמאנו]], כי מידע חדש מצביע על מרכיבים צבאיים בתוכנית הגרעין של איראן.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|סבא"א: עדות שאיראן מפתחת נשק גרעיני|248/016|6 ביוני 2011|1|2}}}} יומיים לאחר מכן הודיעה איראן על הקמת מערך צנטריפוגות חדשות ומתקדמות במתקני הגרעין לצורך הגברת מידת העשרת האורניום לרמה של 20 אחוז (שמאפשרת שימוש למטרות צבאיות). האיחוד האירופי הודיע, כי מדובר בהתרסה חמורה נוספת נגד החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, וכי הוא רואה באופן חמור ביותר את חוסר שיתוף הפעולה של איראן עם פקחי סבא"א, ודורש ממנה להקפיא את פעילות ההעשרה.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|אירופה: הכרזת איראן על צנטריפוגות חדשות - התרסה חמורה|248/580|8 ביוני 2011|1|2}}}} [[משמרות המהפכה]] האיראניים פרסמו בהקשר זה, באתר הרשמי שלהם "גרדאב", ב-[[24 באפריל]], מאמר שתיאר את היום שאחרי הניסוי הגרעיני הראשון של איראן כנורמלי ורגיל עבור האיראנים אבל "בעיני רבים יהיה ניצוץ חדש", כפי שהודיע עיתון הגארדיאן.{{הערה|{{nrg|סוכנויות הידיעות|"אחרי הניסוי הגרעיני באיראן יהיה יום רגיל"|248/818|9 ביוני 2011|1|2}}}} ב-[[9 ביוני]], הצטרפו רוסיה וסין למעצמות המערב, בדרישה משותפת של 6 המעצמות מאיראן, לשיתוף פעולה מלא עם סבא"א. בהודעה זו נאמר, כי גוברים החששות מכוונות איראן, לנוכח סירובה לציית להחלטות [[מועצת הביטחון של האו"ם]], שמחזקת את החשש שאיראן מתכננת שימוש בגרעין לצרכים צבאיים.{{הערה|1=[http://www.iba.org.il/bet/?entity=740568&type=1 המעצמות לאיראן: שתפי פעולה עם הסוכנות לאנרגיה אטומית]}} ב-[[8 בנובמבר]] אושר בדוח חמור של [[סבא"א]], כי איראן מבצעת ניסויים ופעולות בתחום הגרעין שמטרתם היא צבאית.{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|דו"ח סבא"א: איראן פועלת לייצר נשק גרעיני|1.1561450|8 בנובמבר 2011}}}}

בדו"ח של [[סבא"א]] ממאי 2014 נקבע כי במסגרת משא ומתן של איראן עם המעצמות נטרלה איראן כ-80% מהאורניום שלה שמועשר ברמה גבוהה, ונותרו ברשותה פחות מ-40 ק"ג, כחמישית מהנחוץ לנשק גרעיני.{{הערה|שם=צמצום}}

ב-[[8 ביוני]] [[2019]] הודיעה סבא"א כי איראן מעשירה אורניום ברמה האסורה לפי [[הסכם הגרעין עם איראן|הסכם הגרעין]],{{הערה|1=[http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODN/Israel/Default.aspx# "סבא"א מאשרת: איראן מעשירה אורניום ברמה אסורה"]}} אם כי על פי סגן ראש [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]] בזמן קיומו של ההסכם, טרם [[הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית#פרישת ארצות הברית מההסכם|פרישת ארצות הברית]], עמדה איראן בהתחייבויותיה מההסכם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.regthink.org/articles/the-failure-of-the-paradigm-against-iran|הכותב=מתי שטיינברג|כותרת=הגרעין האיראני: התמדת הפרדיגמה הכושלת|אתר=[[הפורום לחשיבה אזורית]]|תאריך=11.04.2021}}</ref>

הסכם הגרעין היה הסכם בינלאומי שניסוחו הסופי התקבל ב[[עיר]] [[וינה]] ב-[[14 ביולי]] [[2015]] בין [[איראן]] למדינות ה-[[P5+1]] (חמש החברות הקבועות ב[[מועצת הביטחון|מועצת הביטחון של האו"ם]] – [[ארצות הברית]], [[רוסיה]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[צרפת]] ו[[הממלכה המאוחדת]] – יחד עם [[גרמניה]]), וכן [[האיחוד האירופי]]. היה מדובר הסכם קבע בין הצדדים בנוגע להטלת הגבלות על תוכנית הגרעין האיראנית, והוא מהווה אחת מן [[הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית|הפעילויות]] המשמעותיות ביותר נגדה. תהליך יישום ההסכם החל ב-[[18 באוקטובר]] 2015, כשלושה חודשים לאחר חתימתו. ב-[[16 בינואר]] [[2016]] קבעה [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]] (סבא"א) כי איראן עמדה בהתחייבויותיה בהסכם, מה שהוביל להסרת הסנקציות מעליה בידי ארצות הברית והאיחוד האירופי.{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|ארה"ב והאיחוד האירופי הסירו את הסנקציות על איראן|1.2823513|16 בינואר 2016|מנויים=לא}}}}.

ההסכמות הושגו בהמשך להסכמי ביניים שנעשו בין הצדדים – [[הסכם ז'נבה על תוכנית הגרעין האיראנית|הסכם ז'נבה]] מ-[[2013]] ו[[הסכמות לוזאן על תוכנית הגרעין האיראנית|הסכמות לוזאן]] באפריל 2015, ובתום [[משא ומתן]] ממושך שניהלו הצדדים. שבע המדינות שהיו צד להסכמות יוצגו על ידי [[שר חוץ|שרי החוץ]] שלהן, ואילו האיחוד האירופי יוצג על ידי [[הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון|הנציגה העליונה של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון]], [[פדריקה מוגריני]].

תחת ההסכם, הסכימה איראן להסיר את מאגר ה[[אורניום מועשר|אורניום המועשר]] בדרגה בינונית שלה, לצמצם את מאגר ה[[אורניום מועשר#רמת ההעשרה|אורניום מועשר בדרגה נמוכה]] שלה בכ-98 אחוזים, ולהפחית בשני שלישים את כמות ה[[צנטריפוגה|צנטריפוגות]] שברשותה למשך 15 שנים לפחות. למשך העשור וחצי ממועד תחילת ההסכם, היא תעשיר אורניום רק עד לרמה של 3.67%, וכן לא תבנה מתקני העשרה או כורי [[מים כבדים]] למשך תקופה זאת. פעילות העשרת האורניום תוגבל למתקן בודד בו ייעשה שימוש בצנטריפוגות מן הדור הישן בלבד. מתקנים אחרים יומרו על מנת למנוע סיכוני הפצה. על מנת לפקח שאיראן נענית להסכם ולוודא זאת, [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית|לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]] (סבא"א) תהיה גישה קבועה לכל מתקני הגרעין האיראניים. בתמורה להיענות מאומתת להתחייבויותיה, תזכה איראן במסגרת ההסכם להקלות ב[[עיצומים (יחסים בינלאומיים)|סנקציות]] מצד ארצות הברית, האיחוד האירופי ו[[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]].

ב-[[8 במאי]] [[2018]] הודיע ה[[נשיא ארצות הברית|נשיא]] [[דונלד טראמפ]] על פרישתה של [[ארצות הברית]] מן ההסכם, והשבתן של הסנקציות שהוסרו במסגרתו.{{הערה|1={{ישראל היום|1=מערכת ישראל היום|2=הנשיא טראמפ הודיע: "ארה"ב פורשת מהסכם הגרעין"|3=554433|4=8 במאי 2018}}}} לצד זאת, השותפות האחרות, מדינות האיחוד האירופי, רוסיה וסין, הודיעו כי יפעלו לשמירת המסגרת ויחסיהם המסחריים עם איראן חרף הסנקציות האמריקאיות.{{הערה|1=[https://13news.co.il/10news/news/172543 למרות הסנקציות - "איראן בדרך הנכונה לשימור הקשרים עם אירופה"], [[ערוץ 10]], 17 בספטמבר 2018}} לאחר בחירתו של [[ג'ו ביידן]] לנשיאות ארצות הברית, החלו שיחות לצורך חזרתה של ארצות הברית להסכם.{{הערה|שם=:1|{{מעריב אונליין|גדעון קוץ, פריז|איראן: "אנו קרובים יותר מתמיד לחידוש הסכם הגרעין"|news/israel/Article-848267|20 ביוני 2021}}}}

לפי [[דוח]] של [[קהילת המודיעין האמריקאית]] משנת [[2023]], איראן האיצה מאז ה[[התנקשות]] ב[[מוחסן פח'רי-זאדה]] ב-[[2020]] את הרחבת תוכנית הגרעין, ובכלל זה פעילויות מחקר ופיתוח לשם ייצור ה[[חומר בקיע|חומר הבקיע]] הדרוש להרכבת התקן גרעיני.{{הערה|[https://www.odni.gov/files/ODNI/documents/assessments/ATA-2023-Unclassified-Report.pdf ANNUAL THREAT ASSESSMENT] (עמ' 18)}}

ב[[פברואר]] [[2023]], סבא"א אישרה כי פקחיה מצאו באיראן אורניום שהועשר עד לרמה שרחוקה 6% בלבד מזו הדרושה לפיתוח [[נשק גרעיני]]. לפי בכיר ב[[משרד ההגנה האמריקאי]], לפני שממשל [[טראמפ]] החליט לפרוש מהסכם הגרעין ב-[[8 במאי]] [[2018]], איראן הייתה צריכה כ-12 חודשים לייצר חומר בקיע לפצצה אחת - זמן זה התקצר לבערך 12 ימים.{{הערה|{{ynet||בכיר אמריקני: "איראן יכולה לייצר חומר לפצצה תוך 12 יום"; סבא"א אישרה: "מצאנו אורניום שהועשר ל-84%"|news/article/hjafpf20i|1 במרץ 2023}}}}

ב[[ספטמבר]] [[2023]] פורסם כי איראן האטה את קצב צבירת האורניום המועשר. בדיווח של עיתון [[הוול סטריט ג'ורנל]] נכתב גם כי היא הקטינה את מאגרי החומר החיוני להכנת פצצה גרעינית שברשותה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/world-news/middle-east/article/14486923|כותרת=דיווח: איראן האטה את קצב צבירת האורניום המועשר {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך=2023-09-20|תאריך_וידוא=2023-09-21}}</ref> במהלך אותו הקיץ היו פרסומים אשר עסקו בהבנות שקטות בין האמריקאים לאיראנים.{{הערה|{{ynet||בישראל בטוחים שעסקת איראן-ארה"ב היא חלק מ"הבנות נרחבות"|news/article/hj2xcz7h3|11 באוגוסט 2023}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.inss.org.il/he/publication/usa-iran-deal/|כותרת=מסגרת הבנות בין ארצות הברית לאיראן: משמעויות לישראל|אתר=www.inss.org.il|תאריך_וידוא=2023-09-21}}</ref>{{הערה|{{ynet|רון בן ישי|איראן וארה"ב סיכמו על הבנות שישראל המודאגת לא יכולה למנוע|news/article/rjo0qzshn|12 באוגוסט 2023}}}}

ב[[נובמבר]] [[2023]], בדו״ח של שירות המחקר של הקונגרס של ארה״ב (CRS) נטען שלאיראן דרושים כ-10 עד 15 יום כדי לסיים את העשרת האורניום הדרושה להכנת פצצה גרעינית ומספר חודשים לייצור נשק גרעיני .<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://crsreports.congress.gov/product/pdf/IF/IF12106|הכותב=Congressional Research Service (CRS)|כותרת=Iran and Nuclear Weapons Production|אתר=The Congressional Research Service|תאריך=Updated November 27, 2023}}</ref>

באפריל 2024 פורסם דו"ח של [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]] בו נאמר: "ארצות הברית ממשיכה להעריך שאיראן אינה מבצעת כעת את הפעילויות הנדרשות לפיתוח נשק גרעיני, שלדעתנו יהיו הכרחיות לייצור נשק כזה".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.state.gov/wp-content/uploads/2024/04/2024-Arms-Control-Treaty-Compliance-Report.pdf|כותרת=Adherence To and Compliance with Arms Control, Non-Proliferation, And Disarmament Agreements and Commitments|הכותב=|אתר= [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]]|תאריך=אפריל 2024|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=20 באפריל 2024}}}}

במאי 2024 פרסמה [[הסוכנות לאנרגיה אטומית]] שני דו"חות מהם עולה כי מלאי ה[[אורניום מועשר|אורניום המועשר]] של איראן גדל ב-60% ועלה ל-142 ק"ג. כמות זו, עולה פי 30 מהמגבלה שנקבעה ב[[הסכם הגרעין עם איראן|הסכם הגרעין]] מ-2015. בדו"ח נאמר כי לפי הגדרות הסוכנות, באופן תאורטי נדרשים כ-42 ק"ג אורניום מועשר לדרגה זו כדי לייצר פצצת גרעין אחת. כך שלמעשה איראן מחזיקה בדי חומר בקיע לייצור כמה פצצות גרעין.{{הערה|{{מעריב אונליין||בצל הכוונה לעצור את המעקב: איראן ממשיכה לצפצף על העולם|news/israel/Article-1102389|27 במאי 2024}}}}{{הערה|{{הארץ||סבא"א: איראן הגדילה בכ-20 ק"ג את כמות האורניום המועשר ל-60% שבידיה|0000018f-bae2-df3d-abbf-bffaafe70000|27 במאי 2024}}}}

==מתקני גרעין==
* ב'''אנאראק''' ('''Anarak''') יש מתקן לאחסנת פסולת גרעינית, קרוב ל[[יזד]].{{הערה|מהאתר Global Security http://www.globalsecurity.org/wmd/world/iran/anarak.ht}}
* '''המרכז לטכנולוגיה גרעינית''' ב[[אספהאן]] הוא מתקן גרעין למחקר אשר מפעיל כעת ארבעה כורי גרעין למחקר קטנים שכולם סופקו לאיראן על ידי [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. המרכז מופעל על ידי ה-[[AEOI]].{{הערה|מתקני נשק באספהאן http://www.globalsecurity.org/wmd/world/iran/esfahan.htm}}
* המתקן להמרת אורניום ב[[אספהאן]] ממיר [[עוגה צהובה]] ל[[אורניום הקספלואורידי]] ([[:en:Uranium hexafluoride]]).

[[קובץ:Arak heavy water reactor1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המתקן באראק לייצור מים כבדים]]
* '''[[IR-40|אראק]]''' היה אחד משני האתרים שנחשפו על ידי דובר מטעם ארגון ה[[מוג'אהדין ח'לק]] בשנת 2002. איראן מקימה באתר {{Coord|34|22|24.24|N|49|14|26.88|E|display=inline|type:landmark}} [[כור גרעיני|כור]] מחקר בינוני של 40 [[מגה ואט]] המופעל בעזרת [[מים כבדים]] אשר יחל לפעול ב-2014 ונקרא [[IR-40]]. באוגוסט 2006 הכריזה איראן על חנוכת המתקן באראק לייצור מים כבדים.
* האפשרות שב[[ארדכאן]] קיים מתקן גרעיני כלשהו החלה להתפרסם ב-8 ביולי 2003 על ידי [[המועצה הלאומית העליונה להתנגדות באיראן]], האגף הפוליטי של ה[[מוג'אהדין ח'לק]], ארגון הנחשב כארגון [[טרור]] בעיני המערב.
* המרכז לחקר אנרגיה אטומית ב[[בונאב]] חוקר את היישומים של טכנולוגיה גרעינית ב[[חקלאות]]. המרכז מנוהל על ידי ה-[[AEOI]]
* '''[[תחנת הכוח הגרעינית בבושהר]]'''
* ב-6 במרץ 2007 הכריזה איראן כי החלה בבניית כור גרעיני של 360 מגה וואט ב[[דארקהובין]] אשר ב[[ח'וזסתאן|מחוז ח'וזסתאן]].{{הערה|[http://www.globalsecurity.org/wmd/world/iran/darkhovin.htm מהאתר גלובל סקיוריטי]}}
* ב'''[[טהראן]]''' נמצא '''המרכז למחקר גרעיני של טהראן''' או '''TNRC - The Tehran Nuclear Research Center''' הממוקם ב-{{coord|35.7384|51.3882|type:edu_region:IR|display=inline}} הוא הוותיק ביותר והוקם בשנת [[1967]]. הוא מנוהל על ידי [[הארגון לאנרגיה אטומית של איראן]]. במסגרת התוכנית האמריקאית "[[אטום למען שלום]]" צויד המרכז בכור מחקר גרעיני של 5 מגה ואט בשם TRR המרכז למחקר בטהראן, והפך לפעיל באופן מלא ב-1967 והופעל על ידי [[אורניום מועשר]] ברמה גבוהה.
* '''המרכז לעיבוד קרינה''' ב'''[[יזד]]''' מצויד במאיץ רודוטרון TT200 המיוצר על ידי IBA, [[בלגיה]], עם תפוקות אלומת קרינה של 5 ו-10 מגה אלקטרון וולט והספק מינימלי של 100 קילו ואט. נכון ל-2006 המרכז מעורב במחקר גיאופיסי לצורך גילוי מינרלים באזור העיר.
* '''[[לאשקאר עבד]]''' הוא מתקן נסיוני להפרדת [[איזוטופ]]ים. הוקם ב-[[2002]] ונחשף על ידי [[אלירזה ג'פרזדה]] במאי 2003, דבר שהוביל לבדיקתו מצד [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]]. ניסויי העשרה בעזרת [[לייזר]] נעשו באתר אולם המתקן נסגר מאחר שאיראן הכריזה כי אין בכוונתה להעשיר אורניום על ידי שימוש בהפרדת איזוטופים בלייזר. ב[[ספטמבר]] [[2006]] טען אלירזה ג'פרזדה כי המתקן חזר לפעילות והעשרה באמצעות לייזר מתבצעת.{{הערה|1=[http://www.spcwashington.com/index.php?option==com_content&task==view&id==32&Itemid==43 SPC]}}
* ב'''[[לאביזן-שיאן]]''', צפונית מזרחית לטהראן, קיים מתקן גרעיני שעליו איראן לא הצהירה והאתר נמצא תחת חקירה של [[הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית]].
* '''נתנז''': ראו [[המתקן הגרעיני בנתנאז|המתקן הגרעיני בנתנז]]
* ב'''[[סגהנד]]''', {{coord|32.479167|55.408333|type:edu_region:IR|display=inline}}, נמצא [[מכרה]] [[עפרה (מחצב)|עפרות]] [[אורניום]] הראשון של [[איראן]] אשר החל לפעול במרץ [[2005]]. המכרה מכיל כמות משוערת של 3000 עד 5000 [[טון (משקל)|טון]] [[תחמוצת אורניום]] בצפיפות של 500 [[חלקים למיליון]] (ppm) בשטח של 100 עד 150 [[קמ"ר]]. [http://www.globalsecurity.org/wmd/world/iran/saghand.htm]
* לפי הערכות, בסיס '''[[פרצ'ין]]''' {{אנ|Parchin}}, השוכן כ-30 קילומטרים מטהראן, הוא האתר העיקרי שבו עוסקת איראן בפיתוח הנשק הגרעיני עצמו.{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|הבסיס שבו איראן מפתחת נשק גרעיני|1.1558026|6 בנובמבר 2011}}}}
* '''קראי''': המרכז למחקר [[חקלאות|חקלאי]] ו[[רפואה גרעינית]] בהאשטגרד הוקם ב-[[1991]] ומנוהל על ידי ה-[[AEOI]].{{הערה|[http://www.globalsecurity.org/wmd/world/iran/karaj.htm]}}
* ליד '''[[קום (עיר)|קום]]''', באתר הנקרא '''[[מתקן פורדו להעשרה גרעינית|פורדו]]''', נמצא אתר ובו נבנה לפי פרסומים והערכות מתקן [[העשרת אורניום]] תת-קרקעי תחת השגחתם הישירה של [[משמרות המהפכה האסלאמית]]. לאתר קיבולות של 3000 [[צנטריפוגה|צנטריפוגות]]. מיקומם באתר {{Coord|34|53|4.52|N|50|59|45.46|E|display=inline|type:landmark}} ובאתר {{Coord|34|56|37.43|N|50|45|38.02|E|display=inline|type:landmark}}. ביולי [[2011]] הכריזה איראן כי הפילה [[מל"ט]] אמריקאי מעל האתר.{{הערה|{{ynet|דודי כהן|איראן: הפלנו מל"ט אמריקני שחג מעל מתקן גרעין|4097872|20 ביולי 2011}}}}
*ב-18 בנובמבר 2013, בכיר בארגון ה[[מוג'אהדין ח'לק]] חשף ב[[מסיבת עיתונאים]], אתר בעיר '''מבארכה''' שלטענתו הוא מתקן גרעין.{{הערה|{{nrg|דוד שאין|נחשף מתקן גרעיני נוסף באיראן|523/121|18 בנובמבר 2013|1|2}}}}

==פעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית==
{{ערך מורחב|הפעילות נגד תוכנית הגרעין האיראנית}}

===מהלכים דיפלומטיים וכלכליים===
המשא ומתן של איראן עם מדינות אירופה לא עלה יפה. בעקבות כישלונו ונאומו התוקפני של נשיא איראן ב[[או"ם]], הן יזמו את העברת הדיון בנושא איראן ל[[מועצת הביטחון]].{{הערה|1={{ynet|רויטרס|סוכנות הגרעין: מועצת הביטחון תדון בגרעין האיראני|3146571|24 בספטמבר 2005}}}} אפשר שזו תטיל על איראן סנקציות שונות, אך [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[רוסיה]], מיטיבותיה של תוכנית הגרעין האיראנית, כבר רמזו שהן עלולות להטיל [[וטו]]. בכל מקרה אין סיכוי ממשי שמועצת הביטחון תורה על פעילות צבאית נגד איראן. הרעיון כי סנקציות כלכליות יביאו את איראן לוויתור על הפיתוח הגרעיני שלה מוטל בספק.{{הערה|1=[http://glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=49225 הטיימס: "סנקציות נוספות לא ישפיעו על איראן"]}} ב-[[31 בדצמבר]] [[2011]], במסגרת חוק מימון ההגנה הלאומית לשנת תקציב 2012, חתם [[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]] על סנקציות נגד בנקים שסוחרים עם איראן. החוק כולל סעיף שאמור להעניש כל בנק שנמצא בקשרים עסקיים עם [[הבנק המרכזי של איראן]].{{הערה|1={{הארץ|נטשה מוזגוביה|אובמה חתם על סנקציות נגד בנקים שסוחרים עם איראן|1.1605664|31 בדצמבר 2011}}}} ב-[[23 בינואר]] [[2012]] הודיע האיחוד האירופי על הטלת סנקציות קשות על איראן: במסגרת החרם לא ייחתמו חוזים חדשים עם איראן לייבוא [[נפט]] ל-[[האיחוד האירופי#המדינות החברות|27 מדינות האיחוד האירופי]], וחוזים קיימים יכובדו רק עד יולי 2012. אחרי מועד זה לא יתאפשר מסחר כלשהו שקשור בנפט עם איראן. המדינות גם יפסיקו לרכוש מוצרים [[פטרוכימיה|פטרוכימיים]] מאיראן החל מכשלושה חודשים לאחר מועד הטלת הסנקציות. בנוסף, יוקפאו נכסים של הבנק המרכזי של איראן. לאחר שנודע על הטלת הסנקציות צנח המטבע של איראן בצורה חדה.{{הערה|{{TheMarker||האיחוד האירופי הסכים על אמברגו על איראן; הריאל צנח ב-10%|0000017f-dc27-d3a5-af7f-feaf50df0000|23 בינואר 2012}}}} ב-[[6 בפברואר]] חתם נשיא ארצות הברית ברק אובמה על צו המורה להקפיא את כל נכסי [[ממשלת איראן]] המוחזקים בארצות הברית, בהם נכסי הבנק המרכזי של איראן.{{הערה|1={{ynet|יצחק בן-חורין|אובמה הקפיא נכסים של ממשלת איראן בארצות הברית|4186098|6 בפברואר 2012}}}} ב-[[15 במרץ]] 2012 [[האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקאית]] ניתקה את קשריה עם כל הבנקים האיראניים שנתונים לעיצומי [[האיחוד האירופי]].{{הערה|1={{ynet|אטילה שומפלבי ויצחק בן-חורין|איראן נותקה מהמסלקה: "מחיר על הסירוב לציית"|4203632|15 במרץ 2012}}}} עם זאת, בהמשך לצעד מ-31 בדצמבר 2011, פטרה [[ארצות הברית]] ב-[[20 במרץ]] את המוסדות הפיננסיים של 11 [[מדינה|מדינות]] מהסנקציות על איראן. זאת, למשך תקופה של 180 יום, אז תינתן הערכה מחודשת של פעילותן. [[מזכירת המדינה של ארצות הברית]] [[הילרי רודהם קלינטון]] ציינה כי 11 המדינות הללו צמצמו "באופן משמעותי" את ייבוא הנפט מאיראן.{{הערה|1={{הארץ|נטשה מוזגוביה|ארה"ב פוטרת 11 מדינות מהסנקציות על איראן|1.1668283|20 במרץ 2012}}}} ב-[[28 במרץ]] הטילה [[מחלקת האוצר של ארצות הברית]] עיצומים על חברות ואישים הקשורים ל[[משמרות המהפכה האסלאמית]]. העיצומים כוללים הקפאה של נכסי החברות בארצות הברית והטלת איסור על אזרחים אמריקנים ליצור איתן קשר.{{הערה|{{גל"צ||דו"ח הקונגרס: "תקיפה באיראן - לא יעילה"|102550|28 במרץ 2012}}}} ב-[[31 ביולי]] 2012 פורסם דבר הטלת סנקציות נוספות: הנשיא אובמה חתם על צו המרחיב את ההגבלות על מגזר האנרגיה ואשר אמור למנוע יצירת מנגנון תשלום עוקף-סנקציות שיאפשר לרכוש נפט מאיראן.{{הערה|{{וואלה|וואלה! חדשות|אובמה מחריף הסנקציות על אירן: "תישא בתוצאות"|2554731|31 ביולי 2012}}}}{{הערה|1={{ynet|יצחק בן חורין|סותם פרצות: אובמה הטיל עוד סנקציות על איראן|4262916|31 ביולי 2012}}}}

ב-[[15 באוקטובר]] 2012 הצטרף גם האיחוד האירופי ל[[סנקציות על איראן]]; פורסם,{{הערה|1={{ynet|סוכנויות הידיעות|אירופה בסנקציות על איראן, וירוס חדש התגלה|4292598|15 באוקטובר 2012}}}}{{הערה|1={{הארץ|ברק רביד|האיחוד האירופי החליט על סבב סנקציות נוסף נגד איראן|1.1843025|15 באוקטובר 2012}}}} כי האיחוד הטיל איסור גורף על העברות פיננסיות לאיראן, מלבד כאלו המיועדות לרכישת [[מזון]] ו[[תרופה|תרופות]] ול[[סיוע הומניטרי]]. בהתאם לסנקציות החדשות, כל חברה באיחוד האירופי שתבקש לבצע עסקה עם חברה איראנית או להעביר כספים לאיראן, תיאלץ לבקש אישור מראש הממשלה של ה[[מדינה]] בה היא נמצאת. בנוסף, תיאסר מכירת [[מתכת|מתכות]] מסוימות לאיראן וייאסר כליל ייבוא [[גז טבעי]] מאיראן למדינות האיחוד האירופי.

===הסכם ז'נבה===
{{ערך מורחב|הסכם ז'נבה על תוכנית הגרעין האיראנית}}
ב-[[24 בנובמבר]] [[2013]] הודיעו שרי החוץ של שש המעצמות - [[ארצות הברית]], [[בריטניה]], [[צרפת]], [[רוסיה]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[גרמניה]] - כי הצליחו להגיע להסכם ביניים עם איראן בנוגע לתוכנית הגרעין שלה. הנשיא אובמה אמר כי ההסכם קוטע את דרכה של איראן לעבר פיתוח פצצה.{{הערה|{{ynet|ליאור זילברשטיין, ז'נבה, יצחק בן-חורין, וושינגטון, ורויטרס|היסטוריה בז'נבה: איראן והמעצמות הגיעו להסכם|4456954|24 בנובמבר 2013}}}} במסגרת ההסכם תקפיא איראן [[העשרת אורניום]] ל-20% וכן את בניית [[כור גרעיני|כור]] ה[[פלוטוניום]] באראק, אך מנגד, לא תפרק את ה[[צנטריפוגה|צנטריפוגות]] ותמשיך להעשיר אורניום לרמה של מתחת ל-20%. בתמורה, יוקלו חלק מהסנקציות על איראן.

בינואר 2014 אישרו פקחי [[סבא"א]] שאיראן עצרה את העשרת האורניום ל-20%{{הערה|{{הארץ|[[רויטרס]], [[ד-פ-א]]|הסכם הגרעין נכנס לתוקף {{!}}{{!}} איראן עצרה העשרת האורניום לרמה גבוהה, המערב ממתן את הסנקציות|1.2221830|20 בינואר 2014|מנויים=לא}}.}} בדו"ח של סבא"א ממאי 2014 נקבע שאיראן ניטרלה כ-80% מהאורניום שלה המועשר ברמה גבוהה, ונותרו ברשותה פחות מ-40 ק"ג, כחמישית מהנחוץ לנשק גרעיני.{{הערה|שם=צמצום}}{{הערה|{{הארץ||עדכונים שוטפים {{!}}{{!}} איראן צמצמה ב-80% את מצבור הגרעין המסוכן שלה|1.2332716|26 במאי 2014|מנויים=לא}}}}

===פעולות חשאיות===
במסגרת הפעולות נגד תוכנית הגרעין נעשו על ידי [[המוסד]] וארגוני מודיעין של מדינות אחרות פעולות שונות נגד התוכנית:
* עידוד [[עריקה]] של מדענים איראנים למערב, או פגיעה בהם והריגתם.
* מכירת מוצרים ומתקנים (כגון צנטריפוגות) פגומים למתקני הגרעין האיראני.{{הערה|1={{הארץ|יוסי מלמן|צנטריפוגות פגומות נגד הגרעין האיראני|1.1222591|26 בספטמבר 2010}}}}
* פגיעה במתקנים השייכים לתוכנית הגרעין. בעיקר פגיעה פיזית, אך גם [[לוחמת סייבר]] (תולעת המחשב [[סטוקסנט]]).

===תקיפת מתקני הגרעין באיראן===
כלי [[תקשורת המונים|תקשורת]] במערב הרבו להעלות ספקולציות לפיהן [[ישראל]] תנחית מכה מונעת נגד [[מתקני גרעין באיראן]]. גם בישראל יש המצפים להתרחשות כזו. ישראל משקיעה מדי שנה מיליארדי שקלים בהיערכות לתקיפה באיראן.{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|נתניהו הורה לצה"ל להמשיך בהכנות לתקיפה באיראן למרות המו"מ עם המערב|1.2274021|19 במרץ 2014}}}} יש הסבורים שתקיפה ישראלית אינה סבירה מכמה טעמים. ראשית, איראן הפיקה את לקחי [[מבצע אופרה|הפצצת הכור העיראקי]] ב־[[1981]]. אין באיראן כור גרעיני אחד שבו מרוכזים המאמצים הגרעיניים כולם, ומתקניה הגרעיניים הוטמנו בחלקם מתחת לקרקע. שנית, איראן רחוקה מעיראק. שלישית, יכולת התגמול האיראנית עולה בהרבה על יכולתה של עיראק להגיב ב־1981. ואכן, האיראנים הבטיחו תגובה חמורה כלפי מי שיתקוף אותם. יתרה מזאת, תקיפה צבאית לא תסיר את האיום הגרעיני לאורך זמן, מכיוון שאיראן תהיה מסוגלת תוך שנים ספורות לשקם את יכולתה הגרעינית מחדש ועלולה להיות לה אז מוטיבציה מוגברת לעשות בה שימוש. באוגוסט 2015 פורסמו דבריו של [[שר הביטחון]] לשעבר, [[אהוד ברק]], לפיהם בשנים 2010–2012 דן פורום של שרים שלוש פעמים בהחלטה לתקוף באיראן, וחרף תמיכתו ותמיכת ראש הממשלה דאז, [[בנימין נתניהו]] בצעד זה, הוחלט שלא לתקוף.{{הערה|{{mako|רוני דניאל|ברק: בוגי ושטייניץ התנגדו לתקיפה|1cd02b99ac05f41004|news-military/security-q3_2015|21 באוגוסט 2015}}}}

קיימת גם אפשרות ש[[ארצות הברית]], בעלת כוח צבאי ואווירי העולה על כוחה של ישראל, תתקוף את [[איראן]]. [[דונלד טראמפ]] שנחשב קיצוני בדעותיו יותר מאשר נשיאה הקודם ברק אובמה אמר לא פעם שהאפשרות הצבאית לתקיפה באיראן נמצאת על שולחן הדיונים. [[הממלכה המאוחדת]] הודיעה בנובמבר [[2011]] כי תסייע לתקיפה צבאית של ארצות הברית את מתקני הגרעין באיראן ככל שזו תחליט על ביצועה.

==ההשלכות של הימצאות נשק גרעיני בידי איראן==
ישנם פרשנים המעריכים כי אפסו הסיכויים לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית.{{הערה|{{הארץ|אקונומיסט|את הגרעין האיראני לא ניתן לעצור|1.2052740|23 ביוני 2013}}}} לאור זאת, עלו השערות שונות לגבי טיבו של העתיד שבו לאיראן יהיה נשק גרעיני.
* למרות ביטויי האיבה של מנהיגי איראן נגד המערב ובמיוחד ארצות הברית, אירופה וישראל, ההערכה המקובלת{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=מדינות המזרח התיכון}} היא כי איראן לא תתקוף בנשק גרעיני מדינות בעלות נשק גרעיני עקב חשש מתגובתן. סביר יותר{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=מדינות המזרח התיכון}} להניח כי איראן תשתמש בנשק כאיום, כדי למנוע התקפה צבאית אמריקאית להפלת השלטון האסלאמי באיראן ובמדינות מוסלמיות נוספות. הימצאותו של נשק גרעיני בידי איראן תקשה על תגובה צבאית כנגדה כתגמול על פעולות טרור שיתבצעו בסיועה.
* יש המביעים חשש כי בשל איבתה המוצהרת של איראן ל"ישות הציונית" והתבטאויותיהם הקיצוניות של נשיאה לשעבר [[מחמוד אחמדינז'אד]] ומנהיגה הרוחני [[עלי חמנאי]], האפשרות שזו תיזום התקפה גרעינית במטרה להביא להשמדת ישראל קיימת. בכיר המשטר [[אכבר האשמי רפסנג'אני|האשמי רפסנג'אני]] הכריז בסוף [[2001]] כי "אפילו הפעלת פצצה גרעינית אחת בתוך ישראל תשמיד הכול, בעוד שפצצה כזו רק תגרום נזק לעולם המוסלמי", אולם הוא מיהר לטעון שדבריו הוצאו מהקשרם ושלמעשה כוונתו הייתה לקרוא ל[[פירוז מנשק גרעיני]] ולהצביע על כך שהדבר כדאי אפילו לישראל. חמנאי ציין בשיחה עם [[ראש ממשלת ספרד]] בשנת [[2000]] שיש לשרוף את ישראל{{הערה|{{ישראל היום|שלמה צזנה, כתבנו המדיני|"חמינאי אמר לי שאיראן תשרוף את ישראל"|17156|17 במאי 2012}}}} וב-[[2013]] הכריז כי אם ישראל תתקוף באיראן תהרוס איראן את ערי ישראל.{{הערה|{{nrg|nrg מעריב|חמינאי: "אם ישראל תתקוף באיראן נשמיד את עריה"|454/531|21 במרץ 2013|1|2}}}}
* עצם קיומה של פצצה איראנית יהווה עידוד מוראלי גדול לארגוני הטרור שנתמכים על ידי איראן ולמדינות המתנגדות לשלום עם ישראל. במשך שנים רבות דיברו מנהיגים ישראלים על "[[חלון הזדמנויות]]" שנפתח במזרח התיכון עם [[קריסת ברית המועצות]], ורמזו, או ציינו במפורש, שחלון הזדמנויות זה יינעל משתשיג [[מדינת אויב]] נשק גרעיני. מקובל לחשוב שהחלטתו של [[יצחק רבין]] לחתום על [[הסכם אוסלו]] נבעה במידה רבה מתפיסה כזו.{{מקור|נושא=מדע וטכנולוגיה|נושא2=מדינות המזרח התיכון}}
* סביר שהתחמשות גרעינית של איראן תוביל מדינות אחרות באזור, כדוגמת [[ערב הסעודית]]{{הערה|{{mako|איתם אלמדון|ה"מתנה" מישראל לסעודים - וחלום הבלהות הגרעיני של המזרח התיכון|8171323ddea5a81027|news-n12_magazine/dc61fc3b0ea5a810|21 בספטמבר 2023}}}} ו[[מצרים]], לחפש גם הן אופק גרעיני, מתוך חשש להימצא בעמדת נחיתות מול האיראנים. בטווח הארוך עלולה התוצאה להיות [[מרוץ חימוש]] גרעיני חסר מעצורים. ככל שהנשק הגרעיני זמין יותר עולה הסכנה שייעשה בו שימוש או שייפול בדרך כלשהי בידי טרוריסטים. גם אם הנשק הגרעיני יישאר בידי איראן לבדה, ניתן להעלות חששות לגבי הצפוי לו בתנאים של חוסר יציבות במדינה.

==תוכנית הגרעין האיראנית וישראל==
{{ערך מורחב|ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית}}
הפעולות שעל ישראל לעשות כדי לעצור את תהליך ההתחמשות הגרעינית האיראני שנויות במחלוקת. קיימת הסכמה רחבה בצורך לגייס תמיכה בינלאומית רחבה למאבק ב[[איראן]], אך קיימות תפיסות שונות בקשר לצורך ותועלת שתפיק ישראל מפעולה צבאית ישירה נגד איראן. המתנגדים לפעולה צבאית יזומה כמו למשל [[מאיר דגן]], [[ראש המוסד]] לשעבר, מאמינים כי פעולה שכזו תביא למלחמה עקובת דם שתגבה מחיר כבד מאזרחי ישראל. לעומתו, [[אהוד ברק]], [[ראש ממשלת ישראל]] ושר הביטחון לשעבר, טען כי אפילו תחת תרחיש התגובה החמור ביותר, היקף האבידות בעורף הישראלי לא יעלה על 500 איש. הערכות שונות של מומחים צבאיים מדברות על כך שפעולה כזו יכולה רק לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית בשנים ספורות אך לא למנוע אותה. במקרה של תקיפה, האיראנים יהיו מסוגלים תוך זמן קצר לבנות מחדש את התשתית הדרושה לבניית נשק גרעיני משום שברשותם הידע והחומרים המתאימים.

מנהיגי ישראל שבו והתבטאו בעבר בפומבי בחריפות כנגד האפשרות שאיראן תשיג נשק גרעיני. בספטמבר [[2005]] התייחס ראש הממשלה [[אריאל שרון]] לאיום האיראני בנאומו בעצרת [[האומות המאוחדות]]:
"ניסיונות ההתחמשות של המדינה הזו בנשק גרעיני חייבים להדיר שינה מכל שוחר שלום ויציבות במזרח התיכון ובעולם כולו. הצירוף של [[פונדמנטליזם]] עכור ותמיכה בארגוני טרור יוצר איום חמור שכל [[מדינות החברות באומות המאוחדות|האומות חברות האו"ם]] חייבות להתייצב מולו".{{הערה|1=[http://www.un.org/webcast/summit2005/statements15/isr050915eng.pdf נאום של אריאל שרון (אתר האומות המאוחדות)]}}

גם פוליטיקאים ישראלים בכירים אחרים התבטאו בחריפות בנושא זה. ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] אף השווה פעמים רבות את הסכנה הנשקפת למערב מאיראן גרעינית, לסכנה שנשקפה מ[[גרמניה הנאצית]].

== ראו גם ==
*[[יחסי איראן–ישראל]]
*[[ציר הרשע]]
*[[תוכנית החלל האיראנית]]

==לקריאה נוספת==
*[[אפרים קם]], '''מן הטרור ועד הגרעין – משמעותו של האיום האירני''', מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, תשס"ד
*[[רונן ברגמן]], '''[[נקודת האל-חזור (ספר)|נקודת האל-חזור]]''', המתאר את מלחמתו של המודיעין הישראלי ב[[איראן]] וב[[חזבאללה]], [[הוצאת כנרת]], 2007

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{הארץ|אמיר אורן|תוצאת העסקה היא הסרת האיום הגרעיני האיראני על ישראל|00000182-f40f-dbe1-afd3-f70fdb1e0000|31 באוגוסט 2022}}
* {{הארץ||הגרעין האיראני - ריכוז כתבות בנושא|1.681612|16 ביולי 2023}}
* {{ynet|[[אבנר כהן]]|איראן על הסף|3124048|8 באוגוסט 2005}}
* {{מערכות|סרן ט'|מדיניות הגרעין האיראנית: רציונל, יעדים ודרכי פעולה|4/110614|399, פברואר 2005}}
* {{הארץ|יוסי מלמן|באיזו קלות יכולה מדינה דלה באמצעים ובטכנולוגיה ליצור נשק גרעיני|1.1281188|17 בספטמבר 2009}}
* {{הארץ|ראובן פדהצור|גם האיאתוללות רציונליים|1.1034948|11 באוגוסט 2005}}
* {{נתיב|ראובן פדהצור|האיום האיראני - הכצעקתה?|2006_2_pedatzur|109, מרץ 2006}}
* [http://www.greenpeace.org/raw/content/israel/news/reports/979246.pdf גרינפיס: סקירת המתקנים הגרעיניים באיראן, ישראל וטורקיה]
* {{nrg|דוידה גינטר|בלעדי: כך סייעה ישראל להקמת הכור האיראני|628/073|26 באוגוסט 2007|1|1}}
* {{הארץ|בנג'מין, יינטל|עם קצת עזרה מגרמניה|1.1459820|20 בנובמבר 2007}}
* {{הארץ|ראובן פדהצור, איור: יעל בר|מסמך: כך, בדיוק, תיראה ההתקפה הישראלית על מתקני הגרעין של איראן|1.1260838|15 במאי 2009}}
* {{הארץ|יוסי מלמן|סרטון שהוברח מאיראן, עשוי להיות ההוכחה למטרות האמיתיות של תוכנית הגרעין של טהראן|1.1285572|17 באוקטובר 2009}}
* {{הארץ|[[עמוס הראל]], [[אלוף בן]]|כך הוחמצה הזדמנות נדירה לתקוף ולהשמיד את פרויקט הגרעין האיראני|1.1295525|18 בדצמבר 2009}}
* [http://www.e-vrit.co.il/המוסד-פרק_ראשון.aspx פרק ראשון] מהספר: המוסד - המבצעים הגדולים, [[מיכאל בר זהר]] ו[[ניסים משעל]], הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2010.
* {{נתיב|דני שוהם|כיצד תגמול איראן על תקיפת מתקניה הגרעיניים|2008_1_%20shoham|120, ינואר 2008}}
* וויטני ראס ואוסטין לונג, "[https://web.archive.org/web/20240205073553/www.acpr.org.il/nativ/articles/2007_4-5_raas-long.pdf בחזרה לאוסיראק – הערכת היכולת של ישראל להרוס את מתקני הגרעין של אירן]", "[[נתיב (כתב עת)|נתיב]]", גיליון 117/118, ספטמבר 2007, מאורכב ב[[ארכיון האינטרנט]], עמ' 7
** [[נייר עבודה|נייר העבודה]] המקורי {{אנגלית}}:
 <div style="direction: ltr;">
Raas and Long, [https://www.files.ethz.ch/isn/19424/Osirak_Redux.pdf “'''Osirak Redux? Assessing Israeli Capabilities to Destroy Iranian Nuclear Facilities'''”], April 2006, "[[w:en:International Security (journal)|International Security]]", Vol. 31, No. 4 (Spring, 2007), [[MIT]] Press, on [[המכון הטכנולוגי של ציריך|ETH Zurich]] website, p. 12
</div>
* {{ynet|דודי כהן|דע את האויב: בנק המטרות לתקיפה באיראן|4143516|4 בנובמבר 2011}}
* {{הארץ|אקונומיסט|את הגרעין האיראני לא ניתן לעצור|1.2052740|23 ביוני 2013}}
* {{nrg|אסף גולן|תולדות הגרעין באיראן: מ-56' ועד תקיפה עתידית|523/376|19 בנובמבר 2013|1|2}}
* מירב צפרי-אודיז, [https://web.archive.org/web/20200222224130if_/http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/3/113503.pdf השלכות התגרענותה של איראן על 'הסדר הגרעיני העולמי'], '''עשתונות''' 4, אפריל 2013
* {{nrg||דיווח: הילארי הדליפה מידע על פעולה ישראלית נגד איראן|681/013|6 במרץ 2013|}}
* {{הארץ|ברק רביד|על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על הגרעין האיראני|1.2602347|29 במרץ 2015}}
* {{הארץ|ג'וליאן בורגר, גרדיאן|12 שנים של משא ומתן כדי ליצור אלטרנטיבה למלחמה|1.2607057|3 באפריל 2015}}
* {{הארץ|צבי בראל|תעשו קצת מקום, איראן מגיעה|0000017f-dbdb-d856-a37f-ffdb76d70000|23 בדצמבר 2015}}
* המכון למחקרי ביטחון לאומי, [https://www.inss.org.il/he/publication/the-nuclear-agreement-with-iran-reflections-and-forecasts/ הסכם הגרעין עם איראן - תהיות והערכות], יולי 2015
* רפאל אופק ופסח מלובני, [https://besacenter.org/wp-content/uploads/2020/11/MSPS182-HEBREW-FINAL.pdf פעילות איראן מאחורי הקלעים במלחמת לבנון השנייה], עיונים בביטחון המזרח התיכון מס' 182, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן, 2020
* [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1gTc-CFyekp3VEoqTYboL-jKhl64VAM-p&ll=-79.6823167152557%2C-142.8320434999788&z=3 מפה אינטראקטיבית של הגרעיו האיראני], באתר [[הארץ]], 21 באפריל 2021
* {{mako|תא"ל במיל' יוסי קופרווסר|כל הכוכבים מסתדרים לאיראן, ויש לזה מחיר כבד|c1a17c2b3289a81027|news-columns/2023_q3|16 בספטמבר 2023}}
* אלדד שביט, '''[https://www.inss.org.il/he/publication/iran-talks/ קשיים במשא ומתן על חידוש הסכם הגרעין - משמעויות לישראל]''', [[המכון למחקרי ביטחון לאומי|'''המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)''']], 11 בספטמבר 2022

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תוכנית הגרעין האיראנית}}

{{היסטוריה מודרנית של איראן}}

[[קטגוריה:תוכנית הגרעין האיראנית|*]]
[[קטגוריה:איראן: מדע וטכנולוגיה]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה גרעינית]]
[[קטגוריה:יחסי איראן – ארצות הברית]]