תומאס ג'ונס (צייר)
 | |
| לידה |
26 בספטמבר 1742 פוויס, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
29 באפריל 1803 (בגיל 60) ויילס, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום לימודים |
ג'יזס קולג' |
| יצירות ידועות |
A Wall in Naples |
  | |
תומאס ג'ונס (Thomas Jones; 1742 – 1803) היה צייר נוף וולשי. הוא היה תלמידו של ריצ'רד וילסון והיה ידוע כצייר נופים וולשיים ואיטלקיים. עם זאת, המוניטין של ג'ונס צמח במאה ה-20 כאשר יצירותיו הלא שגרתיות, שלא נועדו במקור לתערוכה, נתגלו. בולטת בהם היא סדרת תמונות של נאפולי שצייר בשנים 1782 ו-1783. על ידי הפרת המוסכמות של ציור נוף קלאסי לטובת ציור בתצפית ישירה. האוטוביוגרפיה שלו, לא פורסמה עד שנת 1951, אך מוכרת כמקור חשוב למידע על עולם האמנות של המאה ה-18.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית החיים והקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תומאס ג'ונס נולד ב-26 בספטמבר 1742, ברדנשורשייר, השני מבין שישה עשר ילדים לבעל האדמות תומאס ג'ונס מטראפונן ואשתו חנה. את שנותיו הראשונות הוא בילה באחוזתו של אביו בויילס; לפיכך הוא מכונה לעיתים קרובות תומאס ג'ונס מפנצ'רריג כדי להבדיל אותו מאחרים בעלי אותו שם. הוא התחנך במספר בתי ספר ומכללות, לפני שהלך לאוקספורד בשנת 1759. השכלתו באוניברסיטה מומנה על ידי דוד אימו שבניגוד לרצונו של ג'ונס קיווה שהוא ייכנס לעבוד בכנסייה. ג'ונס נשר מאוקספורד לאחר מותו של דודו בשנת 1761 והמשיך בקריירה המועדפת עליו כאמן.
ג'ונס עבר ללונדון ונרשם לבית הספר לרישום של ויליאם שיפלי בנובמבר 1761. אף על פי שהשתתף בכיתת הרישום באקדמיה של סנט מרטין, הוא נותר לא בטוח ביכולתו לצייר דמויות בצורה משכנעת. בשנת 1763 שכנע את צייר הנוף המוביל ריצ'רד וילסון שייקח אותו כתלמיד.[1]
.jpeg)
בשנת 1765 ג'ונס הציג בתערוכה באגודת האמנים. משנת 1769 ואילך נופיו החלו להתבלט "בדרך המלך" האומנותית בסצנות היסטוריות, ספרותיות או מיתולוגיות. הוא שיתף פעולה עם ג'ון המילטון מורטימר, שצייר את הדמויות. אחת העבודות הידועות ביותר שלו מתקופה זו היא "המשורר הנודד", המבוססת על שירו של תומאס גריי. שנות ה -70 של המאה ה-18 היו תקופה מוצלחת עבור ג'ונס. הוא נבחר כעמית ב"אגודת האמנים" בשנת 1771 ושימש כמנהל החברה בשנים 4–1773. תקופה זו הוא התחיל לצייר רישומי נוף קטנים בשמן על נייר.[2]
איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ונס יצא למסע לאיטליה בספטמבר 1776. בעבודות שייצר שם במיוחד בציורי צבעי המים שלו, הוא פיתח פלטת צבעים ייחודית בגווני כחול שונים. ג'ייקוב מור ותומאס בנקס היו בין עמיתיו באטליה. המשימה הראשונה שלו באיטליה הייתה ציור נוף שכותרתו "אגם אלבנו - שקיעה" עבור הרוזן-בישוף של דרי, שהפך לפטרון החשוב ביותר של ג'ונס.[3]
.jpg)
ג'ונס ערך את ביקורו הראשון בנאפולי בספטמבר 1778, שם שהה חמישה חודשים. הוא חזר לרומא לתקופה מסוימת וגר בבית ליד המדרגות הספרדיות. הוא לקח לעצמו אלמנה דנית בשם מריה מונקה בתור "משרתת" באפריל 1779, ונסע איתה לנאפולי שנה לאחר מכן. נאפולי הייתה באותם הימים, העיר הגדולה ביותר באיטליה, ויצרה יותר הזדמנויות לפטרונות מאשר ברומא. מריה ילדה שתי בנות בנאפולי, אנה מריה (בשנת 1780) ואליזבת (בשנת 1781).
חזרה מאיטליה ופרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ששמע על מות אביו בשנת 1782, אחרי שש שנים באיטליה ג'ונס נהיה חסר מנוחה וגעגועים ושב לבריטניה. הוא יצא ללונדון עם מריה ובנותיהם. והגיע לשם בנובמבר ומצא כי רבים מציוריו נהרסו על ידי הלחות, כולל כל הציורים שצוירו בטבע. בלונדון ניסה ג'ונס להחיות את הקריירה שלו כצייר, אך היה לו פחות מוטיבציה לעשות זאת מכיוון שאביו השאיר לו הכנסה שנתית של 300 פאונד. אף על פי שהציג עשר עבודות באקדמיה המלכותית בשנים 1784–1798. כבר בשנת 1785 הוא הרגיש שהקריירה האמנותית שלו הסתיימה.
בשנותיו המאוחרות ג'ונס נמשך יותר ויותר לוויילס, ובמיוחד לאחוזתו בפנצ'רריג. הוא ירש את האחוזה בשנת 1787, עם מות אחיו רב-סרן ג'ון ג'ונס. עם הביטחון הכספי החדש שלו תומאס ג'ונס נישא לבסוף למריה מונקה ב־16 בספטמבר 1789 . החתונה נערכה בכנסיית סנט פנקראס בלונדון.
ג'ונס התעניין באופן פעיל באחוזתו, ותיעד את התפתחויות החקלאיות בה.
תומאס ג'ונס נפטר 29 באפריל 1803. הוא נקבר בקפלה המשפחתית בלנדרינדוד ויילס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ JONES, THOMAS (1742 - 1803), landscape painter | Dictionary of Welsh Biography, biography.wales
- ^ Thomas Jones (1742 - 1803) | National Gallery, London, www.nationalgallery.org.uk
- ^ Llyfrgell Genedlaethol Cymru - Arddangosfa Thomas Jones Pencerrig Exhibition - National Library of Wales, web.archive.org, 2007-06-07