הצגת המקור של הדף "תוספתא"

הַ'''תּוֹסֶפְתָּא''' היא קובץ מסודר של מסורות מ[[תקופת התנאים]], שלא נכללו ב[[משנה]] שערך [[רבי יהודה הנשיא]], אלא הן חלק מה[[ברייתא|ברייתות]].{{הערה|תוספתא היא מילה בארמית ומשמעותה זהה ל'תוספת' בעברית.}} על פי המסורת, [[רבי חייא]], מתלמידיו של רבי יהודה הנשיא, [[עריכה|ערך]] את התוספתא יחד עם [[רבי אושעיא]]; הנחה מקובלת היא שהתוספתא משקפת מסורות [[ארץ ישראל|ארץ-ישראליות]], והיא קרובה יותר לעולמו של [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] מאשר לזה של ה[[תלמוד בבלי|בבלי]].

התוספתא מסודרת לפי סדר ה[[מסכת]]ות במשנה, ולכן היא כוללת שישה סדרים המחולקים לכ-60 מסכתות. סדר הדברים ברוב המסכתות דומה במשנה ובתוספתא, אם כי הן מביאות לעיתים מסורות הפוכות והלכות שונות. כמו כן, במקרים רבים התוספתא מאריכה בענייני [[מוסר]] ו[[אגדה (יהדות)|אגדה]]. התוספתא מרבה גם להביא "מעשים" הנוגעים להלכות הנידונות במשנה.

==היחס בין המשנה והתוספתא==
לאור נקודות היחס המובאות להלן, אין חולק שישנו קשר ברור בין קובץ המשנה ובין קובץ התוספתא.

===יחס תוכני===
התוספתא מתייחסת למשנה. יש שהיא משמיטה ממנה או חולקת עליה, ויש שהיא מוסיפה עליה.

ישנם כמה מיני תוספות שלה על המשנה:
# תוספת של ביאורים, ראיות, טעמים, מקורות, או דוגמאות, מקרים ומשלים.
# תוספת של פרטים, כגון הבאת דעות חולקות, וצירוף הלכות הקשורות בעניין והן דומות או שונות.
# תוספת של רקע היסטורי להלכות השנויות במשנה.
# הרחבות של דיאלוגים ומחלוקות שבין התנאים שהובאו במשנה בקצרה.
# קשירת דברי המשנה עם הלכות קרובות, או דיון בנושאים הקשורים לאלה שנידונו במשנה.
# הבאת נוסח שונה מזה שבמשנה - נוסח חולק או בעל הקשר שונה.
# לעיתים מביאה התוספתא את ההלכה המקורית ששימשה מקור לעריכתו של [[רבי יהודה הנשיא]] את משנתנו.

===יחס מבני===
בשתיהן אותם שישה סדרים, ואותן שישים [[מסכת]]ות (למעט מסכתות [[מסכת אבות|אבות]], [[מסכת מידות|מידות]], [[מסכת קינים|קינים]] ו[[מסכת תמיד|תמיד]] שאין עליהן תוספתא אלא רק משנה). שתיהן מחולקות לפרקים. ישנם כמה הבדלים ביניהן:
# אין הקבלה בחלוקת הפרקים.
# סדר ההלכות אינו תמיד תואם.
# יש שהמקבילה למשנה, נמצאת בתוספתא במסכת אחרת.
# יש שהתוספתא מביאה מקבילות למשנה, המובאות במשנה במסכת אחרת.
# יש משניות בעלות תוספות כפולות (כלומר בשני מקומות) בתוספתא.
# יש משניות ללא מקבילות בתוספתא.
# יש תוספות העומדות בפני עצמן בלי המאמר שעליו הן מוסבות.

==עריכת התוספתא במחקר==

{| class="wikitable" border="1"
! *
! [[יעקב נחום אפשטיין]]
! [[חנוך אלבק]]
! [[אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)|אברהם גולדברג]]
! [[עזרא ציון מלמד]]
|-
| מקורותיו של עורך התוספתא
| עורך התוספתא שלנו השתמש בתוספתא ישנה של רבי נחמיה למשנת [[רבי עקיבא]] (סדר הפרקים שבה תאם את סדר הפרקים במשנה הראשונה - משנת [[רבי עקיבא]], שהיה שונה מסדר הפרקים ב[[משנה|משנת רבי יהודה הנשיא]]).
| מקורותיו של עורך התוספתא היו מבתי מדרש שונים.
| תוספתא קדומה שכללה רבדים קדומים שלא נכללו ב[[משנה|משנת רבי יהודה הנשיא]], חידושי [[רבי יהודה הנשיא]] ודורו על המשנה שלא נכנסו למשנת רבי יהודה הנשיא, חידושי ר' חייא ובני דורו, מעט מחידושי דורו של [[ר' אושעיא]].
| כאפשטיין. נוסף לכך: בהלכות מקובצי משניות אחרים (משנת [[בר קפרא]] ותלמידיו, משנת ר' חייא ו[[ר' אושעיא]], וכמובן משנתנו), והלכות של תנאים מדורות אחרונים.
|- bgcolor="#EFEFEF"
| שיטת עריכת התוספתא
| שינויים בתוספתא הישנה, מתוך מטרה לקושרה ולהתאימה למשנת רבי. עם זאת בכמה מקומות הוא השאיר את ההלכות כמו שהיו מתאימות למשנה הקדומה, וכך נשארו בה שרידים של הסדר הישן בצד הסדר החדש. בצד התוספתא הישנה הכניס העורך חומר ממקורות אחרים שאותם סידר כרצונו, בהתאמה גמורה למשנתנו.
| הסדר בהלכות שבמקורות לא תאם תמיד את הסדר במשנת רבי. בעריכתו נקט את דרכו של רבי בעריכת המשנה, והקפיד שלא לשנות את הלשון והסדר במקורותיו.
| ר' חייא תלמידו של רבי - עורכה הראשון של התוספתא, הוסיף לשכבה הקודמת שנערכה - למשנת רבי - את חידושי רבי ובני דורו. כמו כן הוא הכניס מתוספתא קדומה שכבות מאוחרות יחסית של לימוד התנאים, שרבי לא הכניס למשנתו בשל ריבוי הלכות מדורות קודמים. ר' אושעיא הוסיף לה את חידושי ר' חייא, ומעט מדורו שלו.
| עורך התוספתא שלנו הניח כיסוד חיבורו את התוספתא של רבי נחמיה למשנת רבי עקיבא, ועליה הוסיף את ההלכות האחרות שהיו לפניו.
|-
| הסיבה לאי ההתאמות בינה ובין משנתנו
| '''המקור השונה''' שהונח ביסוד העריכה, הוא הגורם העיקרי לאי ההתאמות בין משנתנו ובין התוספתא.
| '''שיטת העריכה הדומה''', הביאה לכך שהשימוש '''במקורות שונים''' גרם לאי ההתאמות.
| '''שיטת העריכה הדומה''', הביאה לכך שההתחשבות ברובד נוסף של חידושים, כמו גם בתוספתא הקדומה, גרם לאי ההתאמות. מגמת התוספתא היא פירוש, וכל סטייה מן הסדר במשנה היא לצורך פירוש המשנה.
| '''המקור השונה''' שהונח ליסוד העריכה, והשימוש בשאר '''המקורות הנוספים''', הם הגורמים לאי ההתאמות בין משנתנו ובין התוספתא.(פעמים סדר ההלכות בתוספתא הגיוני יותר, אך נימוקי עריכה וחלופי מקורות, גרמו לשינוי סדר ההלכות במשנתנו.)
|}

==מהדורות התוספתא==
===כתבי היד ומהדורות מוקדמות===
שני [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] ידועים של התוספתא קיימים כיום, האחד הוא '''[[כתב יד ארפורט|כתב יד אֶרפוּרט]]''' ('''ערפורט''') – כתב יד חלקי על התוספתא מן [[המאה ה-12]] המכיל את ארבעת ה[[משנה|סדרים]] הראשונים (ומקצת מ[[מסכת זבחים]]{{הערה|עד פרק ה משנה ה}}). ו'''כתב יד וינה'''{{הערה|1=הנמצא בספריה הלאומית של אוסטריה, סמל ספריה ובלשונם Wien - Oesterreichische Nationalbibliothek Cod hebr. 20. {{כ}}[http://bilder.manuscripta-mediaevalia.de/hs//katalogseiten/HSK0780_c0050_jpg.htm עיול 46 בקטלוג שוורץ] המקומי. סריקה ב[https://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/collections/jewish-collection/talmud/pages/default.aspx אתר כתבי היד] של [[האוניברסיטה העברית]].}}, כתב יד המכיל את רוב נוסח התוספתא{{הערה|
כאן מופיעה [https://www2.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/vienna.html רשימת הקטעים החסרים בכתב היד].}}, אולם הוא מאוחר יותר מארפורט, וזמנו הוא מראשית [[המאה ה-14]] לספירה. כתב יד נוסף מאוחר יותר, הוא '''כתב יד לונדון''' מן [[המאה ה-15]], המכיל את [[סדר מועד]] ו[[מסכת חולין]] בלבד.

בנוסף קיימים עשרות קטעים מן [[הגניזה הקהירית]] ומגניזות אחרות.{{הערה|לפירוט, ראו [https://www2.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/geniza.pdf כאן] באתר אוצר עדי הנוסח של אוניברסיטת בר-אילן.}}

===מהדורות מודפסות===
מהדורת הדפוס הראשונה לתוספתא נערכה ב[[ונציה|וונציה]] בשנת [[ה'רפ"א]] ([[1521]]–[[1522]]), על פי כתב יד שאינו מצוי כיום. במהדורה זו הודפסה התוספתא של כל מסכת ומסכת בסוף הספר, לאחר דפי [[הלכות רב אלפס|הרי"ף]], וסדר זה הושאר עד לימינו בכל מהדורות הדפוס.

בדפוס וילנא, שהודפס החל משנת 1860, נוספה השוואה חלקית עם נוסח התוספתא לפי כתב יד וינה, ובנוסף הודפסו מספר פירושים והערות לתוספתא.

בשנת [[1876]] הוציא לאור לראשונה [[משה שמואל צוקרמנדל]] [[מהדורה מדעית]] של התוספתא, בהתבסס על [[כתב יד ארפורט|כתב יד אֶרפוּרט]], מן [[המאה ה-12]], אך מאחר שכתב יד זה מכיל רק את ארבעת הסדרים הראשונים (ומקצת מ[[מסכת זבחים]]{{הערה|עד פרק ה משנה ה.}}), הסתמך המהדיר בשני הסדרים הנותרים על כתב יד וינה.{{הערה|ליברמן במבוא לספרו "תוספת ראשונים" חלק שני, ירושלים תפרח"י-1938, מתח ביקורת על צוקרמנדל, וטען שבניגוד לדברי צוקרמנדל במבוא למהדורתו, הוא לא העתיק את נוסח כתב יד וינה אלא את נוסח דפוס ראם וילנא.}} "מהדורת צוקרמאנדל" יצאה לאור שוב בשנת [[תרצ"ז]] ונוסף למהדורה זו "תשלום תוספתא" – ליקוט קטעי תוספתא שאינם קיימים בכתבי היד מתוך דברי ה[[ראשונים]] בעריכת הרב [[שאול ליברמן]].

מהדורה מדעית אחרת יצאה לאור החל משנת [[1955]] על ידי הרב [[שאול ליברמן]], לסדרים [[סדר זרעים|זרעים]], [[סדר מועד|מועד]] ו[[סדר נשים|נשים]] וכן למסכתות [[בבא קמא]], [[בבא מציעא]] ו[[בבא בתרא]]. התוספתא במהדורה זו מתבססת על כתב יד וינה מ[[המאה ה-14]] (ושינויי נוסחאות מ[[כתב יד ארפורט]], קטעים מן הגניזה ו[[דניאל בומברג|דפוס ונציה]] רפ"א), בצירוף מסורת התוספתא ופרוש קצר.

משנת [[תשס"ט]] [[2009]] יצאו לאור על ידי הרב [[חיים פריימן]], סדרי [[סדר קדשים|קדשים]] ו[[סדר טהרות|טהרות]], והחלק השני של [[סדר נזיקין]], לפי כתב יד וינה ושינויי נוסחאות מדפוס ראשון וקטעי גניזה, עם פירוש [[שמשון משאנץ|הר"ש משאנץ]] מלוקט מתוך פירושו למשנה.

==פירושים לתוספתא==

לאורך הדורות התוספתא זכתה ליחס משני לעומת המשנה והתלמוד. אמנם רב [[רב שרירא גאון|שרירא גאון]] כתב באיגרתו וגם ליברמן טען שב[[ישיבות בבל]] עסקו בתוספתא באופן סדיר במקביל ללימוד ה[[משנה]], אולם כבר ב[[תקופת הראשונים]] הוזנח מעמדה ומעטים עסקו בה.

[[ר"ש משאנץ|רבי שמשון משאנץ]] בפירושיו ל[[סדר זרעים]] ו[[סדר טהרות]] מרבה לצטט מן התוספתא ולפרש אותה, ופירושיו הם מאבני היסוד הן לפרשנות התוספתא והן לקביעת נוסחה. גם ה[[רמב"ם]] מרבה להביא בספרו [[משנה תורה]] הלכות שמקורן בתוספתא, על אף שלא הוזכרו בתלמודים.

בדורות האחרונים חוברו מספר פירושים חשובים לתוספתא, בהם: "חסדי דוד" מאת רבי [[דוד פרדו]] (תקל"ו) - תקציר חלקי של הפירוש נדפס בתוספתא המצורפת ל[[ש"ס וילנא|ש"ס וילנה]], "מנחת ביכורים" מאת רבי [[שמואל אביגדור תוספאה]], "חזון יחזקאל" מאת הרב [[יחזקאל אברמסקי]] ועוד. כמו כן נתפרסמו "הגהות הגר"א" מאת [[הגאון מווילנה]] וכן הגהות של מחברים נוספים.

פירוש חשוב נעשה על ידי הרב פרופ' [[שאול ליברמן]] בסדרת ספריו "[[תוספתא כפשוטה]]", שיצא לאור יחד עם המהדורה הביקורתית שלו. הוא הספיק לחבר את פירושו על סדרי זרעים, מועד ונשים ועל שלוש הבבות מסדר נזיקין. פירוש זה של התוספתא נחשב [[נכס צאן ברזל]] של המחקר ה[[תלמוד]]י. הוא גם חיבר כהכנה לפירושו את "תוספת ראשונים" על כל התוספתא, והיא עוסקת בעיקר בציטוט [[ראשונים]] שהזכירו את התוספתא.{{הערה|למעט סדר טהרות, הכולל גם פירוש למקומות רבים בתוספתא שלא נתפרשו על ידי הראשונים, וזאת בשל העדר פירוש לסדר זה בתוספתא (באותה עת עדיין לא נדפס "חסדי דוד" על סדר טהרות). }}

==ראו גם==
* [[כתב יד ארפורט]]
* [[תנאים]]
*[[קאנוניזציה (של כתבים)]]
*[[כתבי יד אבודים בתולדות ישראל]]

==לקריאה נוספת==
* '''מבוא לתורה שבעל פה''', יחידה 4. הוצאת [[האוניברסיטה הפתוחה]]. {{ISBN|965-302-667-4}}
* [[שאול ליברמן]], הקדמה לתוספתא, בתוך: תוספתא כפשוטה, תשט"ו ניו-יורק. עמ' 7-12.{{ULI|003835542}}
*[[פינחס מנדל]], תוספתא, בתוך: '''ספרות חז"ל הארץ־ישראלית: מבואות ומחקרים''', הוצאת יד יצחק בן־צבי, 2018 {{כותר|104820662|123.1116.6}}
*[[ירחמיאל ברודי|R. Brody]], ''Mishnah and Tosefta Studies'', Jerusalem 2014

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=תוספתא|ויקישיתוף=Category:Tosefta|ויקימילון=תוספתא}}
{{ויקיטקסט בשורה|ביאור:תוספתא|תוספתא מבוארת|מופעל ביוזמת ד"ר רונן אחיטוב}}

'''מהדורות התוספתא'''
* [http://kodesh.snunit.k12.il/b/f/f0.htm שישה סדרי תוספתא] במאגר ספרות הקודש באתר סנונית.
* [https://tosefta.alhatorah.org/ תוספתא יחד עם מקבילות מהמשנה ותוספתא כפשוטה], מאתר על-התורה
* [http://www.toseftaonline.org תוספתא אונליין ToseftaOnline.org] - תרגום של התוספתא לאנגלית ופירוש באנגלית על ידי אליהו גורביץ
* [[משה שמואל צוקרמנדל]], '''[http://www.hebrewbooks.org/20419 תוספתא על פי כתבי יד ארפורט ווינה (מהדורה מדעית)]''', גרסה סרוקה באתר Hebrew Books
* {{אוצר החכמה|[[חיים פריימן]]|'''תוספתא: כתב יד וינה''' - קדשים|172166|בני ברק: מישור, תשס"ט}}
* {{אוצר החכמה|[[חיים פריימן]]|'''תוספתא: כתב יד וינה''' - טהרות א|172167|בני ברק: מישור, תשע"א}}
* {{אוצר החכמה|[[חיים פריימן]]|'''תוספתא: כתב יד וינה''' - טהרות ב|172168|בני ברק: מישור, תשע"א}}
* [https://www.sefaria.org.il/texts/Tosefta/Lieberman%20Edition תוספתא כתב יד וינה (ליברמן)] - טקסט מוקלד באתר [[ספריא]]
** [https://www.sefaria.org.il/texts/Tosefta/Lieberman%20Edition/Commentary/Tosefta%20Kifshutah תוספתא כפשוטה] (ביאור התוספתא מאת [[שאול ליברמן]]) - טקסט מוקלד באתר ספריא

'''התוספתא - כתבי יד'''
* '''[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/default.aspx מאגר צילומים של כתבי-היד של התוספתא]''' ב"[https://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Pages/about.aspx אוצר כתבי יד תלמודיים]" של [[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים.
* '''[https://www2.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/form.html מאגר התוספתא]''', מהדורות מוקלדות של כל כתבי היד של התוספתא, והשוואת מקורות ומידע, ב"[http://www.biu.ac.il/JS/tannaim/ אוצר עדי הנוסח לספרות התנאית]" של המחלקה לתלמוד ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20100125185049/http://www.biu.ac.il/JS/tannaim/tosefta/form.html |date=2010-01-25 }}.
* '''[https://www.seforimonline.org/pdf/272%20%5BTosefta%20-%20Erfurt%20Manuscript%20-%20Ms%20or%20fol%201220%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20תוספתא%20-%20כתב%20יד%20ערפורט%2C%20%2C%20%2C%20%5D.pdf כתב יד ארפורט]''' להורדה ו'''[https://www.seforimonline.org/pdf/271%20%5BTosefta%20-%20Vienna%20Manuscript%2C%20%2C%20%2C%20%2C%20תוספתא%20-%20כתב%20יד%20ווינא%2C%20%2C%20%2C%20%5D.pdf כתב יד וינה]''' להורדה באתר [https://web.archive.org/web/20090209204817/http://www.seforimonline.org/index.html ספרים-online]
* [https://digital.staatsbibliothek-berlin.de/werkansicht?PPN=PPN666097402&PHYSID=PHYS_0001&USE=800&DMDID=&view=picture-download כתב יד ארפורט של התוספתא להורדה] – סריקה איכותית בצבע.
* [http://maagarim.hebrew-academy.org.il/Pages/PMain.aspx?misyzira=28000 תוספתא], ב[http://maagarim.hebrew-academy.org.il/ מפעל המילון ההיסטורי] של [[האקדמיה ללשון העברית]]

'''מידע'''
* {{אוצר ישראל|י|250|תּוֹסֶפְתָא|עמוד=236}}
* {{תרבות|יוחאי עופרן, מתיה קם|תוספתא|תוספתא|lexicon}}
* {{אנצ דעת}}
* {{אנצ יהודית|מחבר=[[בנימין זאב בכר]], [[יעקב בצלאל לויטרבך]]}}
* שלמה טולידנו, [http://www.toseftaonline.org/articles/mevo_latosefta_toledano_article.pdf מבוא לתוספתא], [[מכללת ליפשיץ]]
* מדף "[http://books.google.com/books?q=+subject:%22Tosefta%22&source=gbs_metadata_r&cad=4 תוספתא]" בגוגל ספרים
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{תוספתא}}
{{ארון הספרים היהודי}}
{{ספרות חז"ל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:משפט עברי: חיבורים]]
[[קטגוריה:תוספתא|*]]
[[קטגוריה:ספרות חז"ל]]