תמלחת
תִּמְלַחַת (באנגלית: brine) היא תמיסת מי מלח (בעיקר מלחים המורכבים מיונים של כלור, גופרה, נתרן, סידן ואשלגן) שמליחותה גבוהה ממליחותם של מי ים.
על פי הגדרות המשרד להגנת הסביבה[1] תמלחת היא "מים המכילים מלח שמקורו בפעולה של מתקן לריכוך יונים ("תמלחת נקייה") או בתהליך ייצור של מפעל". לתמלחות השפעה סביבתית מרחיקת לכת משום שבשל מסיסותם של המלחים, הזרמת תמלחות לקרקע עלולה לפגוע בה בצורה קשה, וחלחול של תמלחת למי תהום עלול לזהמם ולהפכם לבלתי ראויים לשתייה (טון אחד של תמלחת עלול לזהם אלפי מטרים מעוקבים מים). לכן קיימות תקנות[2] לסילוק תמלחות לים, בין אם על ידי הזרמה ישירה לים (על ידי מפעלים סמוכים לחוף) או באמצעות מכליות לאתרים מורשים על חוף הים, בכפוף להיתרים.
שימושים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמלחות משמשות בתעשיית המזון (למשל לשימור מזון בהחמצה או בכבישה, כנוזל קירור בעל טמפרטורת קיפאון נמוכה משל מים רגילים), בתעשיית העורות ועוד.
בים המלח
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל נוצרת תמלחת בתהליך ייצור האשלג במפעלי ים המלח, אשר שואבים את מי הים המלוחים לצורך אידוי וייצור האשלג, ומשיבים לים תמלחת בנפח של מאות מיליוני מ"ק בשנה.
השוואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מליחות המים (גרם מלח / ליטר מים)(‰) | |||
|---|---|---|---|
| מים מתוקים | מים מליחים | מי ים | תמלחת |
| < 0.5 ‰ | 0.5–30 ‰ | 30–50 ‰ | > 50 ‰ |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמלחת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מקור - אתר המשרד לאיכות הסביבה
- ^ תקנות איסור הזרמת תמלחות
