קאזמורפין – הבדלי גרסאות
האזרח דרור (שיחה | תרומות) מחקרים -> מחקר , והקטנת מילות וויזל כמו "אנשים רבים" |
האזרח דרור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
יש אנשים, כמו [[גארי יורופסקי]] שטוענים שקזאמורפין הוא בעל תכונות התמכרותיות, וכי דבר זה מהווה סיבה מרכזית שבגללה אחוז נכבד מאוכלוסיית העולם צורך [[חלב]] בקר ומוצריו, כמו למשל [[גבינה|גבינות]] בהן נעשה שימוש רב בחלבון הקזאין כדי להגיע ל[[התגבשות]]. עם זאת, מחקר אחד שנערך על עכברים ובדק את האפשרות כי קאזמורפין ממכר שלל זאת <ref name="milkopioid">{{cite journal |author=Reid L. D., Hubbell C. L. |title=An assessment of the addiction potential of the opioid associated with milk |journal=J Dairy Sci |volume=77 |issue=3 |pages=672–675 |year=1994 |pmid=8169274 |doi=10.3168/jds.S0022-0302(94)76998-8}}</ref> |
יש אנשים, כמו [[גארי יורופסקי]] שטוענים שקזאמורפין הוא בעל תכונות התמכרותיות, וכי דבר זה מהווה סיבה מרכזית שבגללה אחוז נכבד מאוכלוסיית העולם צורך [[חלב]] בקר ומוצריו, כמו למשל [[גבינה|גבינות]] בהן נעשה שימוש רב בחלבון הקזאין כדי להגיע ל[[התגבשות]]. עם זאת, מחקר אחד שנערך על עכברים ובדק את האפשרות כי קאזמורפין ממכר שלל זאת <ref name="milkopioid">{{cite journal |author=Reid L. D., Hubbell C. L. |title=An assessment of the addiction potential of the opioid associated with milk |journal=J Dairy Sci |volume=77 |issue=3 |pages=672–675 |year=1994 |pmid=8169274 |doi=10.3168/jds.S0022-0302(94)76998-8}}</ref> |
||
המדענים עוד לא מבינים את כל ההשלכות ה[[ביוכימיה|ביוכיומיות]] והרפואיות של קאזמורפין, קיימת סקירת מחקרים מטעם Kaminski ואחרים משנת 2007 בנושא.<ref>{{cite journal| author=Stanislaw Kaminski, Anna Cielinska, Elzbieta Kostyra| year=2007| title=Polymorphism of bovine beta-casein and its potential effect on health| journal=Journal of Applied Genetics| volume=48| issue=3| pages=189–198| pmid=17666771| doi=10.1007/BF03195213}}</ref> |
|||
== הרכב פפטיד הקאזמורפין == |
== הרכב פפטיד הקאזמורפין == |
||
גרסה מ־09:24, 9 בנובמבר 2012
קאזמורפין הוא פפטיד אופיואידי שמתקבל מתהליך פירוק חלבון החלב קזאין.
יש אנשים, כמו גארי יורופסקי שטוענים שקזאמורפין הוא בעל תכונות התמכרותיות, וכי דבר זה מהווה סיבה מרכזית שבגללה אחוז נכבד מאוכלוסיית העולם צורך חלב בקר ומוצריו, כמו למשל גבינות בהן נעשה שימוש רב בחלבון הקזאין כדי להגיע להתגבשות. עם זאת, מחקר אחד שנערך על עכברים ובדק את האפשרות כי קאזמורפין ממכר שלל זאת [1]
המדענים עוד לא מבינים את כל ההשלכות הביוכיומיות והרפואיות של קאזמורפין, קיימת סקירת מחקרים מטעם Kaminski ואחרים משנת 2007 בנושא.[2]
הרכב פפטיד הקאזמורפין
ידוע בעולם על מספר הרכבים שונים שייכולים להיקרא קאזמורפין. הסיבה להימצאות מספר רב של רצפי פפטידים אשר מתאימים להגדרה זו היא בעקבות הקיום של לפחות 13 רצפים הקיימים לחלבון הקזאין, כל הרכב שונה של קזאין מייצר הרכב אחר של קאזמורפין.
ניתן לקרוא אודות הרכבי כאזמורפין יידועים בערך הלועזי "Some known casomorphins".
השפעות בריאותיות
קאזמורפין הוא אופיואיד המסוגל לגרום לשחרור היסטמין[3] וחלקו מפורק במערכת העיכול לפפטידים חסרי פעילות ביולוגית[4][5].
מאחר שהוא אופיואיד מיוחסת לקאזמורפין בטעות השפעה ממכרת, שלכאורה מפריעה לתהליכי גמילה מחלב לרגישים ללקטוז וכן לדיאטות נטולות חלב כגון טבעונות. מחקר שבדק את השפעת הקאזמורפין בעכברים לא מצא עדויות שיתמכו בטענה זו[1]. המתנגדים לשימוש במוצרי חלב טוענים גם כי בבדיקות שתן של ילדים הסובלים מאוטיזם קיימת כמות מזערית של קאזמורפין בייחס לשאר האוכלוסייה, אך מחקרים שנעשו באמצעות מכשירי מדידה מדויקים לא מצאו כל עדות לכך[6][7].
הערות שוליים
- ^ 1 2 Reid L. D., Hubbell C. L. (1994). "An assessment of the addiction potential of the opioid associated with milk". J Dairy Sci. 77 (3): 672–675. doi:10.3168/jds.S0022-0302(94)76998-8. PMID 8169274.
- ^ Stanislaw Kaminski, Anna Cielinska, Elzbieta Kostyra (2007). "Polymorphism of bovine beta-casein and its potential effect on health". Journal of Applied Genetics. 48 (3): 189–198. doi:10.1007/BF03195213. PMID 17666771.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Kurek M, Przybilla B, Hermann K, Ring J (1992). "A naturally occurring opioid peptide from cow's milk, beta-casomorphine-7, is a direct histamine releaser in man". Int Arch Allergy Immunol. 97 (2): 115–120. PMID 1374738.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Püschel G, Mentlein R, Heymann E (1982). "Isolation and characterization of dipeptidyl peptidase IV from human placenta". Eur J Biochem. 126 (2): 359–365. doi:10.1111/j.1432-1033.1982.tb06788.x. PMID 6751824.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Converse PJ, Hamosh A, McKusick VA (2005). DIPEPTIDYL PEPTIDASE IV; DPP4. Online Mendelian Inheritance in Man.
- ^ Dettmer K, Hanna D, Whetstone P, Hansen R, Hammock BD (2007). "Autism and urinary exogenous neuropeptides: development of an on-line SPE-HPLC-tandem mass spectrometry method to test the opioid excess theory". Anal Bioanal Chem. 388 (8): 1643–51. doi:10.1007/s00216-007-1301-4. PMID 17520243.
{{cite journal}}: פרמטר לא ידוע|month=(עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Cass H, Gringras P, March J; et al. (2008). "Absence of urinary opioid peptides in children with autism". Arch. Dis. Child. 93 (9): 745–50. doi:10.1136/adc.2006.114389. PMID 18337276.
{{cite journal}}: Explicit use of et al. in:|author=(עזרה); פרמטר לא ידוע|month=(עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)