טבעונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזון מן הצומח

טבעונות היא תזונה המורכבת אך ורק ממזון צמחי ואינה כוללת בשום צורה מרכיבים מהחי, כגון בשר, דגים, ביצים, חלב ולרוב גם דבש.

על-פי השימוש המקובל והנפוץ ביותר במונח כיום, טבעונות משמעה רק הימנעות ממזון מהחי, אך טבעונים מטעמי בריאות עשויים לכלול בהגדרה גם הימנעות ממוצרי מזון מעובדים, כגון קמח לבן או סוכר מזוקק, והימנעות ממזון שלא גודל בצורה אורגנית. במקרים מסוימים טבעונים מהסוג האחרון אף נמנעים מכל מזון מבושל ואוכלים מזון גולמי בלבד, תזונה הנקראת גם טבעונאות.

בקרב טבעונים מטעמי מצפון, מקובל להימנע מפגיעה בבעלי חיים בעלי תודעה גם בתעשיות אחרות, המנצלות את גופם של בעלי-חיים או את כישוריהם למען נוחות או בידור.

תוכן עניינים

מניעים אידאולוגיים [עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – זכויות בעלי חיים

טבעונים מטעמי אידאולוגיה לרוב יימנעו משימוש בכל מוצר שמקורו מהחי, כגון עור, צמר וכמובן פרוות. טבעונות זו מתבססת על ההכרה שפגיעה בבעלי חיים בעלי תודעה מתקיימת לא רק בהרג לשם אכילת בשר, אלא גם בתעשיות אחרות העושות שימוש בבעלי-חיים, עם זאת הפגיעה המשמעותית ביותר בהיקפה היא בתעשיית המזון.

הפגיעה בזכויות בעלי החיים בתעשיות אלו מתבטאת בין היתר בכליאה בכלובים ובצפיפות, הפרדה מהאם מיד לאחר הלידה, פגיעות גופניות המקלות על עובדי המשק (כמו קטימת המקור), ושימוש בברירה מלאכותית על-מנת לטפח תכונות תורשתיות רווחיות שמעוותות את מבנה גופם של בעלי-החיים ופוגעות בבריאותם. מלבד זאת, גם בתעשיות המזון שאינן בשר מתבצע הרג שיטתי, כגון האפרוחים הזכרים בתעשיית הביצים. תנועות רבות לזכויות בעלי חיים (כגון שב"י ואנונימוס) פועלות לקידום טבעונות מטעמי מצפון על ידי הגדלת המודעות לפגיעה בבעלי-חיים בתעשיית המזון. ב-2005 יצא הסרט ארת'לינגס המעביר ביקורת חריפה על היקף ניצול בעלי החיים בתחומים השונים[1].

מניעים בריאותיים [עריכה]

דגנים מהווים חלק חשוב בתזונה הטבעונית. בתמונה אפשר לראות לחם, סוגי אורז, קמח תירס וסוגי פסטה.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – השפעות בריאותיות של צריכת בשר

יש הבוחרים בתזונה טבעונית משיקולי בריאות, מכיוון שמזון מהצומח מכיל כמויות נמוכות יותר של שומן, ובפרט שומן רווי, ואינו מכילים כלל כולסטרול, ובשל כך הימנעות ממזון מהחי מפחיתה את הסיכון ללקות במחלות לב, השמנת יתר ובעיות בריאותיות נוספות.

בתזונה טבעונית בריאה ומאוזנת הגוף מקבל את כל אבות המזון מבלי לפתח חוסרים, מלבד ויטמין B12 שאיננו מצוי במזונות מן הצומח אלא במוצרים מן החי בלבד. לכן, יש צורך להשלים את צריכתו.‏[2]. מספר ארגונים רשמיים ברחבי העולם נתנו את אישורם לתזונה צמחונית כגון ארגון התזונאים האמריקאי [3], הבריטי, הקנדי והאירי. לעומת זאת, ועדת התזונה הפדרלית השווייצרית והאגודה הגרמנית לתזונה ממליצים כנגד תזונה צמחונית, בייחוד כשמדובר בילדים, נשים הרות וקשישים.

מניעים אקולוגיים [עריכה]

מכיוון שייצור מזון מהחי, באופן כללי, מביא ליותר זיהום ובזבוז של משאבי הסביבה מאשר ייצור של מזון מהצומח, אנשים עשויים לבחור בטבעונות מתוך רצון לשמור על איכות הסביבה. ב-2006 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק-החי: סוגיות ואופציות סביבתיות". הדו"ח קובע שמשקי החי הם "אחד מן הגורמים העיקריים לנזק סביבתי על פני כדור-הארץ" וכי "יש לפעול באופן מיידי לתיקון המצב".[4]

ממצאיו של דו"ח מאוחר יותר (2009) שפורסם על ידי הארגון הסביבתי Worldwatch, הם חמורים אף יותר. על פי הדו"ח, משק החי תורם ליצירת 51% מגזי החממה, ולא 18%.[5] על פי מחקר שנערך על ידי נאס"א בשנת 2009, גז המתאן הנפלט כתוצאה ממטאבוליזם של בעלי החיים בתעשיית המזון מהחי, עלול להיות חזק פי 33 מפחמן דו-חמצני - ולא רק פי 23 כפי שסברו עד כה.[6] ב-2010 התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב טביעת רגל אקולוגית של מוצרים מהחי.[7]

מניעים דתיים [עריכה]

השקפות דתיות מסוימות עשויות להתנגד לאכילת מוצרים מהחי. כך למשל אמונתם של קהילת העבריים מדימונה, המורה על תזונה טבעונית. גם ביהדות[8] ישנן גישות הגורסות כי על יהודי דתי להיות טבעוני, או לפחות צמחוני.

תזונה טבעונית נכונה [עריכה]

שישה סוגי שעועית. קטניות הן חלק חיוני מהתזונה הטבעונית ומספקות את רוב החלבונים.
פירות יבשים ואגוזים בשוק.

ניתן לחלק את התזונה הטבעונית באופן כללי לשש קבוצות מזון המספקות את כל המרכיבים הנחוצים לאורח חיים בריא פרט לוויטמין B12:

  1. ירקות,
  2. פירות,
  3. דגנים,
  4. קטניות,
  5. זרעים ואגוזים,
  6. פטריות.

ועד הרופאים למען רפואה אחראית, ארגון אמריקאי בעל כ-130 אלף חברים[9], אף ממליץ על תזונה טבעונית המבוססת על קבוצות אלה כחלק מקמפיין שמטרתו להחליף את השימוש בפירמידת המזון המקובלת[10].

ויטמין B12 [עריכה]

הרכיב היחידי שישנו הכרח מעשי בצריכתו ממקור מתוסף כלשהו כחלק מאורח חיים טבעוני הוא ויטמין B12 . ניסיונות רבים נעשו כדי למצוא צמח המכיל את הוויטמין, וטענות רבות הועלו על הימצאותו לכאורה בצמחים שונים, אך לא נמצאו מקורות צמחיים המכילים כמות אמינה ומספקת לעמידה בצרכי האדם.[11]

כל אדם שבוחר בתזונה טבעונית חייב לצרוך ויטמין B12 ממקור אמין (מזון מעובד מתוסף או תוסף המכיל את הוויטמין) על מנת להימנע מחסור בוויטמין. עם זאת, חלק מהאוכלוסייה אשר אינה חיה באורח חיים טבעוני, סובלת גם היא ממחסור ב-B12, כתוצאה מבעיה בספיגתו על ידי הגוף. מוצרי מזון טבעוניים רבים מועשרים בוויטמין B12, כגון: דגני בוקר, חטיפים שונים (דוגמת במבה), משקאות אנרגיה ומשקאות קלים מסוימים, לחמים מסוגים שונים, מוצרי סויה וטופו (דוגמת חלב סויה), שמרים מועשרים, ומוצרים המשמשים כ"תחליפי" בשר (דוגמת שניצל תירס והמבורגר צמחי). ויטמין B12 כתוסף תת-לשוני מגיע בצורה הנספגת ביתר קלות בגוף.

ויטמין D [עריכה]

ויטמין D הוא רכיב שניתן למצוא בתזונה טבעונית אך ורק בפטריות מזנים מסוימים בכמויות לא גבוהות בדרך כלל, או במזונות מתוספים מסוימים כמו סוגי חלב סויה שונים . ניתן למצוא את הוויטמין במזונות מסוימים מן החי (כגון דגים שהם מקור מעט טוב יותר מפטריות), אך המקור העיקרי בדרך כלל לוויטמין הוא באמצעות חשיפה לקרני השמש. חשיפת העור לאור השמש למשך מספר דקות, כמה פעמים בשבוע, יוצרת תהליך אשר מספק את רמת הוויטמין הדרושה. אנשים בעלי סיכון גבוה לחסר בוויטמין הם אנשים שבעקבות אורך חייהם נוהגים להסתגר במבנים סגורים למשך תקופות ארוכות, אנשים (ובמיוחד כהי-עור) שמתגוררים באזורים מרוחקים מאוד מקו המשווה וקשישים. אלו ואחרים הלוקים בחסר בוויטמין D, נעזרים לרוב בוויטמין D2, המופק משמרים, להשלמת החסר.

ראו גם [עריכה]

לקריאה נוספת [עריכה]

  • ד"ר ויל טאטל, דיאטת השלום העולמי, הוצאת מזון למחשבה, 2012.
  • ד"ר קולין קמפבל, מחקר סין, הוצאת פוקוס, 2009.
  • ד"ר ג'ואל פורמן, לאכול כדי לחיות, הוצאת פוקוס, 2006.
  • ד"ר ג'ואל פורמן, ילדים עמידים, הוצאת פוקוס, 2007.
  • ג'ון רובינס, בריא בן 100, הוצאת פוקוס, 2007.
  • Robert Cohen, Milk - The Deadly Poison, Argus Publishing, 1997.
  • ד"ר אריה אבני, שוטי החלב, הוצאת פוקוס, 2006.

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]