טבעונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טבעונות היא השקפת עולם המתאפיינת בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים, חלב, ביצים, ומזונות אחרים המוכנים מהם. ובנוסף לכך, גם בהימנעות משימוש במוצרים העשויים מעור בעלי חיים (כולל פרווה צמר, ונוצות) לביגוד, הנעלה, וריהוט. רבים מהטבעונים מתנגדים גם לניצול בעלי חיים לצרכים אחרים (כגון בידור בקרקסים) הגורמים באופן ישיר או עקיף נזק ואף סבל לחיות. כיום יש שתי סיבות עיקריות לאימוץ השקפת הטבעונות על ידי אנשים, הראשונה שבהן היא הסיבה המוסרית, והשנייה שבהן היא בריאותית.

הגדרות שונות לטבעונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבעונים חלוקים בניהם בשאלה האם אכילת דבש היא פרקטיקה מוסרית.

אין הגדרה אובייקטיבית ומוסכמת למשמעותו של המונח טבעונות, ואנשים שונים עשויים להשתמש בהגדרות שונות במעט שאינן חופפות באופן מוחלט; עם זאת, מבחינה פרקטית, ולרוב גם אידאולוגית, יסוד משותף לכל הטבעונים הוא הימנעות מכוונת מאכילת בעלי חיים, חלב ומוצריו וביצים (לפחות כאלו שמקורן בתעשיית הביצים, בשל גריסה או חניקה של אפרוחים חיים המתרחשת בה מדי יום). ישנם טבעונים אחרים המגדירים טבעונות באופן כללי יותר, ולשיטתם טבעונות היא הימנעות מוחלטת מכל מזון שמקורו מן החי. לעומתם ישנם טבעונים אחרים שיטענו כי אין בעיה מוסרית באכילת דבש[1][2] או ביצי חופש מגידול ביתי (כלומר, ביצים מתרנגולות שאדם גידל בחופשיות בחצר ביתו).‏[3]

טבעונות היא בין היתר, גם הגדרה עצמית בהקשר חברתי, וישנם אנשים החיים על פי אורח חיים טבעוני אך למרות זאת בוחרים להגדיר עצמם "צמחונים", כל הזמן או לסירוגין; ישנם גם כאלה הנמנעים מלהגדיר עצמם טבעוניים או צמחוניים מטעמים פילוסופיים העומדים בפני עצמם‏[4]

היסטוריה של הטבעונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי ביש שלי היה בין הטבעונים הראשונים

במהלך ההיסטוריה אימצו אנשים מסוימים תזונה טבעונית או לפחות תזונה צמחונית הכוללת התנזרות מבשר ודגים, וקרובה יחסית לתזונה טבעונית מבחינת היותה מדגישה את אכילת המזון הצמחי; תופעה זו הופיעה כמעט תמיד בקרב נזירים שראו בכך דרך להתעלות רוחנית ומוסרית, ונפוצה, למשל, ביוון העתיקה, וכן תת היבשת ההודית, ארץ ישראל[5] ויפן[6] הקדומות. חלק ממסורות דתיות אלה ממשיכות להתקיים גם כיום, בקרב כיתות שונות בבודהיזם, בנצרות, ואף בדתות נוספות.

אחד מן הראשונים שתועד מאמץ תזונה טבעונית לפי הגדרה היה ויליאם למבה (William Lambe), דוקטור לרפואה, שעשה זאת בשנת 1806. טבעונים מוקדמים נוספים היו פרנק ניוטון (מטופל של למבה) בשנת 1811 ופרסי ביש שלי בשנת 1813. בשנת 1838, ג'יימס פירפונט גריבס פתח פנימייה בלונדון, בה התלמידים התבקשו לאמץ תזונה צמחונית, שכיום הייתה נחשבת טבעונית. הוא השתמש במילה "צמחונות" כדי לתאר תזונה שכוללת רק צמחים, בהקשר הזה, צמחוני היה אדם שחי רק מצמחים. תומכי הפנימייה הזאת היו בין המקימים של החברה הצמחונית ב-1847. בשנת 1843, עמוס ברונסון אלקוט וצ'ארלס ליין הקימו את הקהילה הטבעונית בקיימברידג', ששרדה אך מעט זמן.

בשנת 1944, דונלד ווטסון טבע את המונח "טבעוני" באנגלית (Vegan) והקים את החברה הטבעונית.

כיום, ישנן עמותות רבות המקדמות אורח חיים טבעוני במישורין או בעקיפין הפועלות ברחבי העולם. אחד הארגונים הגדולים בנושא הוא PETA, אשר נוסד ב-1980 בנורפוק, ורג'יניה על ידי אלכס פאחאו.

עמותת חבלני הציד הוקמה בשנת 1963 בידי ג'ון פרסטייג' שעוסקת בפעולות ישירות בשביל לסיים את הציד של בעלי חיים (לפחות זה למטרת מזון). ב-1976 התפצלו מתוך עמותת חבלני הציד מספר אנשים, לאחר שנעצרו בעקבות פעולה ישירה. אלו האחרונים הקימו את החזית לשחרור בעלי חיים, הפועלת עד היום לקידום טבעונות. תנועה זאת פעילה גם ברחבי העולם, ובכלל זה ישראל, ועוסקת בפעולות ישירות ולעתים בלתי-חוקיות.

בשנת 2005 הופץ הסרט ארת'לינגס ("בני־ארץ"), סרט תיעודי העוסק בשימוש של בעלי חיים בידי בני אדם, ומקדם טבעונות, ובשנת 2009 יצא הסרט Home העוסק בבעיות מוסריות ואקולוגיות הקשורות בצריכת מזונות נפוצים מן החי.

אקטיביסטים טבעוניים מוקדמים ידועים בארצות הברית למשל הם גארי יורופסקי (Gary Yourofsky), רין ברי (Rynn Berry, 1945-2014), ופיטר סינגר.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל החל גל של טבעונות בסביבות שנת 2010 עם הפצת הרצאתו של האקטיביסט הטבעוני גארי יורופסקי ברחבי אתרי האינטרנט הישראליים‏[7] ומהם דרך הרשתות החברתיות, אם כי הדים לגל זה החלו כבר בשנות ה-2000 המאוחרות; בשנת 2006 נפתחה מסעדת בודהה בורגרס שהייתה המסעדה הטבעונית הראשונה בישראל שכוונה לציבור הרחב‏[8], להבדיל ממסעדות קהילתיות שפעלו עוד לפניה (כגון מסעדת "טעם החיים" שאז יועדה בעיקר לקהילת העבריים מדימונה), וכן, ובשנת 2009, בעונה השנייה של תוכנית המציאות האח הגדול נכנס מתמודד טבעוני, יוסף נתן-בכר. גל הטבעונות הישראלי שהחל עם הרצאתו של יורופסקי הלך והתחזק בשנת 2012 עם "מיצג הראשים הכרותים" שנערך על ידי פעילים טבעוניים בתל אביב ופרסום תחקירים דוקומנטריים הנוגעים להתעללות בבעלי חיים במחלבות ומשחטות בישראל ואף שנה אחת לפניכן קמה רשת המזון הטבעוני "השווארמה הצמחונית"‏[9]. תחקירים נוספים שהתבססו על צילומי מצלמה נסתרת במפעלים ישראליים והנגשת הידע לציבור תרמו לכך גם כן, והחלו קמות מסעדות טבעוניות שונות, בעיקר במרכז הארץ ויישובי הצפון. בשנת 2014 נערך "הקונגרס הטבעוני הראשון" במרכז דוהל שבתל אביב‏[10]; גם כן בשנה זו יצא לפועל "המסע הטבעוני הראשון" בו טיילה משאית של פעילים טבעונים מקבוצות שונות (בפרט עמותת ויגן-פרנדלי והחזית לשחרור בעלי חיים), ממטולה עד אילת, והקרינה סרטים המציגים התעללות בבעלי חיים במדגרות, מחלבות, ומשחטות, בעיקר מול בתי קפה ומסעדות, בערים מרכזיות בארץ‏[11].

עמותות הפועלות כיום בישראל הן אנונימוס - עמותה לזכויות בעלי חיים אשר הוקמה בשנת 1994, ויגן-פרנדלי המקדמת אורח חיים טבעוני, יומן חייתי אשר הוקמה בשנת 2003, שב"י שהוקמה ב-2005, ו-269לייף הרדיקלית. בנוסף לעמותות אלו, ישנם אקטיביסטים רבים המקדמים טבעונות בישראל ובעולם; בולט במיוחד בין אקטיביסטים אלה הוא גארי יורופסקי, שעסק בנושא בהרצאתו המפורסמת משנת 2010; יורופסקי ביקר פעמיים בישראל, כאשר ביקורו השני היה שנוי במחלוקת עקב אלימות שהפעיל לכאורה כנגד אראל סג"ל.

מדינות בעלות ציבור טבעוני משמעותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזירות נקבות בתא הריון. טבעונים רבים רואים את תעשיית המזון מן החי כמפרה זכויות בעלי חיים וכאיום סביבתי‏[12].

ישראל, יחד עם בריטניה, אוסטרליה וקנדה, נחשבות למדינות בהן יש תנועה טבעונית משמעותית בהקיפה. בבריטניה קמה החברה הטבעונית שהייתה גוף פרו-טבעוני מאורגן ראשון מסוגו בעולם, קנדה נחשבת למדינה בה יש רבים הדוגלים בסביבתנות, השקפה הקרובה לטבעונות, וישראל בולטת בכל הקשור לקולינאריה טבעונית.

סיבות לטבעונות ועמדות הקשורות בהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצן קארל לואיס אימץ תזונה טבעונית בשנת 1990.

ישנן סיבות שונות לטבעונות. המרכזיות שבהן נשענות על נימוקים מוסריים, בריאותיים, אקולוגיים ודתיים. הסיבות אינן סותרות בהכרח, אך לא כל טבעוני מקבל את כולן.

מוסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבה נפוצה לבחירה באורח חיים טבעוני הוא תפיסת אורח חיים זה כמוסרי יותר מאורח חיים לא טבעוני. העיקרון המוסכם על טבעונים מטעמי מוסר הוא שגרימת סבל לבעלי חיים היא דבר פסול שיש להימנע ממנו (אלא במקרים בהם בעל חי תוקף אדם, אם כי נידונו גם סייגים נוספים לכך); על הנימוק בכללותו ישנה מחלוקת. יש הסבורים שזהו ציווי מוסרי המוטל על בני אדם שלא להשתמש לרעה בכוח שיש להם. אחרים דוגלים בזכויות בעלי חיים, גישה השוללת התייחסות לבעלי חיים כאל רכוש ותובעת לתת להן זכויות אוטונומיות.

טבעונים רבים סבורים שאין לאכול או לעשות שימוש במוצרים שהפקתם גורמת סבל לבעלי חיים, בין אם על ידי המתתם‏[13] ובין על ידי גידולם בתנאים לא נאותים. תנאים אלו עשויים לכלול, בין היתר, כליאה בכלובים בצפיפות בסביבה מזוהמת, הפרדה מהאם מיד לאחר הלידה, פגיעות גופניות המקלות על עובדי המשק (כמו חיתוך קרניים או קטימת מקור ללא הרדמה), כווייה של חיות צאן בקרח יבש או בברזל מלובן לצורך סימונן, ושימוש בברירה מלאכותית על-מנת לטפח תכונות תורשתיות רווחיות שמעוותות את מבנה גופם של בעלי-החיים. מלבד זאת, גם בתעשיות המזון שאינן לצורכי הפקת בשר או דגים מתבצע הרג שיטתי, כגון המתה בגז או גריסה של אפרוחי תרנגול זכרים בתעשיית הביצים, בעודם בחיים‏[14].

אחת הביקורות כלפי טבעונות מטעמי מוסר היא כי למרות טענותיהם של טבעונים בדבר מזעור הסבל, תוצרת חקלאית צמחית אף היא גורמת סבל לבעלי חיים שוכני צמחים כגון זני חרקים ואחרים. כתגובה לטיעון זה, הציע הפילוסוף הטבעוני סטיבן דיוויס את העיקרון של "סבל מינימאלי" (Least harm principle); לפי עיקרון זה, החקלאות הטבעונית עדיין עדיפה על חקלאות-כל שכן מצד אחד, כמו חקלאות-כל היא מבטיחה השרדות למין האנושי, אך מצד שני, כרוכה בגרימת סבל מינימאלי, למינימום חיות, בעוד שחקלאות-כל (לצורותיה השונות בתרבויות השונות) כרוכה בגרימת סבל רב הרבה יותר, לחיות רבות יותר.

ניסויים בבעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהטבעונים מתנגד לניסויים בבעלי חיים באופן מוחלט וחלק אחר מתנגד לניסויים הכרוכים בגרימת כאב לבעלי חיים (כגון זריקות), או שימוש בחומרים אשר על פי כימיה אנליטית הם לכאורה רעילים, על חיות אלה, אך באופן כללי תומך בעשיית ניסוים למטרת הצלת חיי אדם או בעלי חיים, להבדיל מניסויים למטרת ייצור תמרוקים (מוצרים קוסמטיים).

שימוש בבעלי חיים לריפוי בעיות בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים ניתן להשתמש בחלקי גוף מסוימים של חיות מסוימות לריפוי ישיר של בעיות בריאות בקרב בני אדם ואף להצלת חייהם ממש. דוגמה לכך היא שימוש במסתם חזירים כתחליף למסתם אנושי שאינו פועל כשורה ביחס לשאר איברי מערכת הלב, הודות לדמיון אנטומי בין איברים אלה (בבני אדם ובחזירים). מקרה אפשרי נוסף הוא שימוש בנסיוב המופק מנחש אחד, למטרת נטרול ארס שהופק מנחש אחר. בדרך כלל, טבעונים אינם מתנגדים למקרים אלה, שכן מדובר במקרה ישיר של הצלת חיי אדם, ובמקרה שבו לכאורה לא מתקיים הימור על תרומתה של פעולה זו להצלת חיי הפרט. טבעונים מחזיקים בדעה כי המתה מופחתת כאב ככל הניתן, ומהירה ככל הניתן, של חיות אלה, הוא בדרך כלל עדיף על המתה אחרת, למטרה זו של הצלת חיים, אם בכלל קרה ונדרשת המתה כזו.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – השפעות בריאותיות של אכילת בשר

יש הגורסים כי לתזונה טבעונית יתרונות בריאותיים. במאמר סקירה של איגוד התזונאים האמריקני צוין כי תזונה כזו אם היא מתוכננת היטב ומספקת, היא בריאה, ואף עשויה לספק יתרונות בריאותיים במניעה ובטיפול במחלות מסוימות‏[15].

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעם נוסף לבחירה בתזונה טבעונית עשוי להיות משיקולים סביבתיים. לעמדה זו תימוכין ממספר גורמים כשהבולט בהם הוא דו"ח האו"ם "צלו הארוך של משק החי", שמציג את הנזק הנגרם מגידול חיות לצורכי שימוש בבשר‏[16]. ב-2010 התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב טביעת רגל אקולוגית של מוצרים מהחי‏[17]. על-פי מחקר שפורסם ב-2014, הפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי העולמית היא הכרחית על-מנת לעמוד ביעדים שקבע האו"ם להפחתת פליטת גזי חממה‏[18].

השקפה דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילת העבריים מדימונה מקיימת אורח חיים טבעוני בהתאם לפרשנותם לספר בראשית.

השקפות דתיות מסוימות עשויות להתנגד לאכילת מוצרים מהחי. כך למשל קהילת העבריים מדימונה מקיימת אורח חיים טבעוני, בהתאם לפרשנותם ל"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"ט)‏[19]

יהדות - הקדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבעונים מתנגדים לכליאת תרנגולות בכלובים בכלל ובכלובי סוללה בפרט, כמו גם לגריסת אפרוחיהן במכונות גריסה או לחניקה המונית שלהם.
בידוד עגלים הוא חלק בלתי נפרד מתעשיית החלב. העגלים מבודדים מאימותיהם הפרות בכדי שלא יינקו את חלבן, הנמכר לבני אדם. כלל הטבעונים רואים בפרקטיקה זו מעשה גזל ועל כן נמנעים משתיית חלב המופק מבעלי חיים.

גישת היהדות המסורתית לטבעונות היא מעט מורכבת; מצד אחד היהדות המסורתית איננה פוסלת אכילת בשר ומוצרים שונים מן החי, אך מצד שני איננה פוסלת טבעונות כאורח חיים המיושם כל עוד אכילת הבשר איננה מבוקשת מתוקף הפרקטיקה של הקרבת קורבנות שהיא מרכיב משמעותי בדת היהודית, ואף ישנם רבנים שחיו כטבעוניים או צמחוניים (כמו למשל הרב דוד כהן "הרב הנזיר"). בתורה שבכתב, הטקסט הבסיסי ביותר של היהדות, מופיעים ציויים מפורשים להקרבת קורבנות מסוימים מן החי בלבד, כמו למשל קרבן התמיד (אשר על פי התורה שבכתב, אמור להישחט פעמיים ביום) או קרבן פסח (אשר על פי התורה שבכתב, אמור להישחט כל חג פסח); בשני המקרים מדברת התורה על קרבן שאיננו צמחי, אלא כבשים שחוטים. מנגד, על פי הפרשנות היהודית המסורתית לספר בראשית, החלק הראשון של התורה שבכתב, אלוהים המשיל את אדם הראשון על כל בעלי החיים, והתיר לו לאכול מזון ממקורות צמחיים בלבד. פרשנות זו מסתמכת על הכתוב: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב ..." (ספר בראשית, פרק א', פסוקים כ"ח-כ"ט) כך פירשו חז"ל בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ט, עמוד ב', ואחריהם פרשני התנ"ך מימי הביניים כגון רש"י הרמב"ן הרד"ק ועוד; אך לפי פרשנותם, לאחר המבול התיר אלוהים לנח גם אכילת בשר: "כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה; כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל" (ספר בראשית, פרק ט', פסוק ג') ורק אכילת אבר מן החי נותרה אסורה. יש בין הפרשנים התולים היתר זה בהידרדרות המוסרית של האנושות או בזכות שקנתה לה על בעלי החיים, החבים את קיומם לתיבת נח. מאידך, התורה כוללת בתוכה את הפרקטיקה של הקרבת קרבנות מן החי כמרכיב משמעותי בעבודת האל אף לפני ההיתר של אכילת בעלי החיים בימי נח. כך על פי חז"ל, כבר האדם הראשון הקריב קורבן מן החי: "ת"ר, יום שנברא בו אדם הראשון- כיון ששקעה עליו חמה, אמר: 'אוי לי שבשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי ויחזור עולם לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים'. היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה וחוה בוכה כנגדו. כיון שעלה עמוד השחר, אמר: 'מנהגו של עולם הוא'. עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו, שנאמר (תהלים סט, לב): 'ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס'" (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח', עמוד א'). גם על הבל, בנו של אדם הראשון נכתב בתורה שהקריב קורבן מן החי, וקורבנו אף היה מובחר יותר מהקורבן הצמחי של קין: " וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַה'. וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו" (ספר בראשית, פרק ד', פסוקים ג'-ה'). יש מהפרשנים המסבירים את הסתירה לכאורה המוצגת כאן בכך שמה שנאסר על האדם זה דווקא אכילת בשר. אולם שימוש בבעלי חיים לצרכים אחרים כמו לשם קורבן לאלוהים - לא נאסר, ואף רצוי להשתמש בהם לצורך שימושים אלו‏[20].

בתורה שבכתב קיימים מספר מצוות ספציפיות הנוגעות להימנעות מגרימת צער לבעלי חיים. בתורה שבעל פה אוחדו מצוות אלה לקונספט הנקרא צער בעלי חיים, שאינו כולל שלילה גורפת של אכילת בשר או מוצרים שונים מן החי.

במהלך ההיסטוריה של היהדות ובעיקר מאז עלייתה של התנועה הטבעונית במאה וחמישים השנים האחרונות והביקורת שלה על תיעוש מזון מן החי, היו יהודים דתיים שאימצו תזונה צמחית בעיקרה כמנהג יחיד, ככל הנראה בשל החשיבות הרבה שייחסו לשמירה קפדנית של מצוות צער בעלי חיים ורצון להדרה, אך אפשר שגם מתוקף רצונם לחיות חיים "פשוטים" או "צנועים" יותר. יש הסבורים כי התנזרות מאכילת בשר היא חלק מהלכות הנזיר ביהדות, אך הדבר, אם נעשה, היה תמיד בבחינת החמרה אישית או מנהג, ולא כחלק מהלכות הנזירות, כפי שהן מקובלות ביהדות האורתודוקסית; הבסיס לתפיסה מוטעית זו הוא ככל הנראה ערבוב בין הנזירות היהודית לתפיסת הנזירות בדתות אחרות.

תקופת בית שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קהילות יהודיות שדגלו בצמחונות או טבעונות באופן תמידי מעולם לא התקיימו בעולם היהודי, למעט, אולי, כמה זרמים דתיים מתקופת בית שני, כמו האיסיים[21][22][23] והיהודים-נוצרים או לחלופין הנוצרים קדומים (שאינם נוצרים, אלא יהודים; להרחבה ראו אלכסאים, ואביונים)‏[24]. להלן יתוארו גישות שונות לטבעונות ביהדות המודרנית:

היהדות האורתודוקסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהדות האורתודוקסית של זמננו אינה שוללת אכילת בשר ושימוש במוצרים מן החי. הקרבנות המתוארים במקרא משולבים בנוסח התפילה ונתפסים כמשאת נפש לזמן הגאולה, כך למשל בתפילת מוסף של שבת בברכת העבודה העוסקת בקרבנות מתפללים "וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתְךָ," שמשמעותה היא השבת הקרבנות לחיים היהודיים, וכך גם בתפילות רבות נוספות.

עם זאת ישנן גישות, ביהדות האורתודוקסית, הרואות באכילת בשר מצב לא רצוי, על אף שהוא מותר לשיטתה. כך למשל הרב קוק אומנם התנגד לקיום אורח חיים צמחוני הלכה למעשה, אך ראה בו את המצב האידאלי שנועד לאנושות לפני הידרדרותה המוסרית, ובאכילת בשר היתר זמני העתיד להתבטל ויחד עמו הקרבת קורבנות מהחי‏[25]. חלק מהמצוות הוא פירש כמכווינות להימנעות מניצול בעלי חיים אף ללא הריגתם, ולדוגמה ביקר גם את הפרקטיקה של שימוש בחלב תוך השוואת יניקת חלב-האם בקרב בני אדם, ליניקת חלב האם בקרב בעלי חיים אחרים‏[26] הרב יצחק פנגר סבור כי צמחונות כללית, הכוללת הימנעות מתוצרי בעלי חיים ולא רק מבשרם, היא הידור מצווה למצוות צער בעלי חיים‏[27]. הרב גדעון הולנד (מסגל ישיבת נהר שלום בירושלים) גורס כי אדם הראשון היה טבעוני, ובימות משיח יתקיים בעולם אורח חיים טבעוני המשקף את אורחותיו של אדם הראשון; הרב מבאר כי תרבות הצריכה המאסיבית של בשר והתיעוש וההנגשה של בשר לכל נפש היא חלק ממה שהוא מכנה "תרבות זלילה", הקשורה למרכז כובד נמוך יותר של המציאות, ומפציר ביהודי האורתודוקסי לשאוף למרכז כובד גבוה יותר הכולל הקפדה על אורח חיים טבעוני.

היהדות הקונסרבטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמחה רוט מהזרם המהקונסרבטיבי של היהדות טוען כי יהודי דתי יכול להיות ואף רצוי שיהיה טבעוני‏[28].[דרושה הבהרה]

בודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

זרמים מסוימים בבודהיזם הם צמחוניים ומיעוטם טבעוניים או מדגישים אורח חיים טבעוני. הבסיס לכך הוא איסור פגיעה בבעלי חיים המופיע בתורת הבודהה. לנזירים בודהיסטים במזרח אסיה היה חלק בפיתוחן של מנות טבעוניות וצמחונויות שונות במטבחים של אזור זה; כך למשל בסין נפוץ תחליף לבשר אווזים (הנפוץ במזרח אסיה) העשוי מסייטן ונקרא מוק דאקסינית מפושטת:焖斋鸭). כמו הסייטן גם השימוש הרב בטופו, טמפה, ותחליפי בשר וגבינה אחרים, קשור למנהג ההתנזרות מבשר (ולעתים גם מדגים), הנפוץ במזרח אסיה, ולרצון שלא לצער בעלי חיים, בדת זו.

אורח החיים הטבעוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיסא העשוי קני ראטאן הוא דוגמה לריהוט המתאים לטבעונים (בדרך כלל איננו מכיל חומרים מהחי כמו עור, צמר, או נוצות).

על פי רוב, אורח החיים הטבעוני נרחב מעבר לעניין התזונתי; טבעונים מטעמי מוסר ירחיבו את הימנעותם מאכילה לנושאים רבים אחרים בהם לטעמם נגרם צער לבעלי חיים. (בעיקר בתעשיות המודרניות, אך לא רק בהן). כך למשל טבעונים רבים נמנעים מללבוש בגדים המכילים עור (כגון עור של פרות ושוורים) ופרווה המופקת למשל משועלים, משום שהשימוש בהם כרוך בהכרח בהמתתן של החיות. (יש ביניהם המשווים הריגתן לרצח.) אחרים לא ירצו להשתמש גם בצמר (המכסה את גוף הכבשים וחיות אחרות), מאחר שתהליך הגזיזה פוגעני ומזיק לבעלי החיים, ובמקרים רבים גם גידולם ואחזקתן של החיות המשמשות לכך כרוך בהתעללות. כמו בתחליפי בשר, דגים, גבינה וביצים, טבעונים משתמשים גם בתחליפי עור וצמר (חומרים דמויי עור משמשים לעתים להפקת ביגוד, לרוב חורפי באופיו).

טבעונים מטעמי מוסר מתנגדים לשימוש בבעלי חיים בקרקסים משום הכאב הגופני הכרוך באילוף חיות לבצע פעולות שאינו מתאימות למבנה גופן (כגון, הושבת פילים בתנוחה אנושית, ביצוע ריקוד עם דוביים, או האצת טורפים מסוימים לזנק מתוך חישוק בוער). טבעונים רבים מתנגדים גם לציד כפעילות ספורטיבית, בטענה כי זהו מנהג אכזרי שעליו לחלוף מן העולם. יש טבעונים המתנגדים להצגת חיות ב"פינת ליטוף" ורואים בכך כהתאכזרות לבעלי החיים, מאחר שילדים שאינם מורגלים בטיפול בבעלי חיים עלולים לטפל בהם באופן פוגעני, בפרט בהיעדר השגחת מבוגר[דרוש מקור].

טבעונים רבים נמנעים מלהשתמש בכריות המלאות בנוצות ובמקום זאת יעדיפו כריות המלאות בתערובת העשויה מחומר דומם משום הכאב שחשים בעלי כנף כאשר תולשים מהם את נוצותיהם, פעולה הנעשית בדרך כלל כאשר בעלי הכנף בהכרה מלאה. כמו כן, טבעונים נמנעים מלרהט את ביתם בספות עור או בצמר.

טבעונים אשר מאמינים שטבעונות טובה לבריאות עשויים להימנע מאכילת מאכלים נוספים, על אף שהם אינם עשויים מהחי. כך למשל יש המעדיפים להימנע במידת מה ממזונות מעובדים (או מאספקטים שונים של העיבוד כגון שימוש בחומר משמר, או צבעי מאכל מלאכותיים), וישנן עוד מגוון רחב מאד של דיאטות שבסיסן טבעוני אך כוללות רעיונות נוספים אודות התאמת התזונה לבריאות. רבות מן התפיסות הללו אינן מקובלות במחקר המדעי של התחום. ישנם גם המחזיקים בהשקפות שבסיסן מיסטי בעניין השפעת מזונות שונים על גוף האדם.

תזונה טבעונית ובריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוגיות שוקולד ועוגיות פטל טבעוניות.

התזונה הטבעונית מתבססת על רכיבים צמחיים בלבד בדרך כלל, ומהם מוכנים מאכלים שונים כגון פלאפל, אורז עם שעועית, סלט ירקות וכדומה. ישנם טבעונים הכוללים בתפריטם מאכלים המקבילים למאכלים מן החי הנקראים גם תחליפי בשר ודגים, חלב, וגבינה, ועוד; כך למשל, רבים מהטבעונים מחליפים את חלב הצאן בתחליף חלב כגון חלב סויה או חלב המתבסס על דגן יחיד כגון חלב אורז מלא או חלב שיבולת שועל (ואפשר שגם בחלב דגנים כללי), וכן, כך תחליף חמאה נפוץ הוא חמאת קוקוס או ממרח חמאת קקאו. למאכלים רבים מהתזונה המערבית יש תחליף טבעוני וכך למשל מאכלים "מערביים" נפוצים בקרב טבעונים הם המבורגר, שניצל, ופיצה טבעוניים. המבורגר טבעוני עשוי להיות מורכב משילוב של קטניות ודגנים היוצר מרקם וטעם הדומה לבשר (גרסה נפוצה של המבורגרים כאלה מבוססת על טופו או סייטן אך אלו אינם מרכיביה הבלעדיים כמובן). שניצל טבעוני יכול להיות עשוי מפרוסות דקות של סייטן או טופו שנטבלו בבלילה מבוססת טחינה (המשמשת כתחליף לביצה) ולאחר מכן בפירורי לחם, והגבינה המשמשת להכנת פיצה טבעונית מתבססת לרוב על חלבון סויה או חלבון אפונה (Pea Protein). מאכל טבעוני נפוץ במטבח הטבעוני הישראלי הוא שווארמה העשויה נתחי סייטן דקיקים מושרים בשמן ותבלינים ומוקפצים על המחבת.

קיים מבחר ענף של קינוחים טבעוניים. דוגמה לקינוח טבעוני נפוץ היא הגלידה הטבעונית שאיננה בהכרח מצומצמת לסורבה פירות, ובדומה לגלידה חלבית, עשויה ברובה מייצבים ושומנים שונים, אך את חלב הצאן שבה מחליף לרוב חלב סויה או חלב דגנים, מעבר לכך ההרכב דומה לרוב. תחליפי ביצים נפוצים המשמשים להכנת וופלים לגלידה, וופל בלגי, ופנקייקים הם קמחים מסוימים כגון קורנפלור, קמח חומוס מיובש ולעתים גם טחינה שטעמה נייטרלי (כלומר שאיננה מתובלת), המשמשת בעיקר להכנת בלילות הדבקה של ציפויים שונים של מאכלים מטוגנים.

יש בין הטבעונים המתנגדים למאכלים הדומים בצורתם ובטעמם למאכלים מן החי מאחר שלדעתם יש בכך עידוד ותמיכה באכילת מאכלים מן החי. אחרים, בשל התנגדותם למזון מתועש מעדיפים שלא לעשות שימוש בתחליפים מתועשים. בנוסף לכך טבעונים רבים מטעמי בריאות עשויים לבחור להדגיש בתזונתם אכילה של מזונות טבעוניים בצורתם הטבעית בלבד (כלומר לא מבושלים), וטבעוני המקפיד על תזונה כזו ונמנע רוב זמנו ממאכלים מבושלים נקרא טבעונאי (Raw Veganist), אורח חיים זה היה נפוץ יותר בעולם העתיק, כאשר השימוש בגז ואש בכלל (כמו גם בשר ומוצרי חלב) היה נפוץ פחות (ואף נדיר בקהילויות מסוימות), והוא נפץ בעיקר בקרב קהילות צמחוניות.

בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמר של איגוד התזונאים האמריקני ציין שתזונה כזו אם היא מתוכננת היטב מספקת, בריאה ועשוייה לספק יתרונות בריאותיים במניעה ובטיפול במחלות ספציפיות‏[15]. המאמר מזהיר מפני חוסרים, ומציין גם שלטבעונים מסוימים צריכה נמוכה יותר של B12, סידן, אבץ, וחומצות שומן אומגה-3 מהסוג הארוך-שרשרת‏[15].

מחקר מטא-אנליזה שהסתמך על 4 מחקרים בדק תוחלת חיים, חילק ל4 קבוצות. תוחלת הנמוכה ביותר הייתה אצל אוכלי הבשר והטבעונים עם תוצאה זהה (טבלא 7 במחקר), גבוהה יותר אצל הצמחונים שאכלו גם מוצרי חלב וביצים, והגבוהה ביותר אצל אוכלי הדגים. שיעור התקפי הלב של הטבעונים היה נמוך משמעותית משל אוכלי הבשר, אולם הם מתו יותר מסיבות אחרות[דרושה הבהרה], וכך תוחלת החיים שלהם זהה לשל אוכלי הבשר. שיעור התקפי הלב אצל הצמחונים שאכלו ביצים ומוצרי חלב היה נמוך משל הטבעונים, והנמוך ביותר היה אצל אוכלי הדגים. המחקר בדק רק עם התחשבות בעניין העישון (כלומר לא השוו למשל מעשנים טבעונים ללא-מעשנים שאינם טבעונים), אך לא התחשב בדברים אחרים כמו פעילות גופנית‏[29].

חלבון מלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה לארוחה טבעונית מהמטבח המזרח-תיכוני: חומוס גרגירים, פיתות וסלטים.
חלב סויה הוא מקור ישיר לחלבון מלא.

חלבונים הם קבוצת הרכיבים העיקרית הנותנת לכל תא בגוף את אופיו הייחודי. חלבונים מורכבים מחומצות אמינו. חלבון מלא פירושו חלבון המכיל את כל 9 חומצות האמינו ההכרחיות (מתוך ה-20 החיוניות). אותן 9 החומצות נחשבות להכרחיות, משום שבדרך כלל הגוף לא יכול לייצרן לבדו וחובה לקבלן מהתזונה.

מקורות טובים אפשריים לחלבון באופן כללי‏[30], יהיו למשל קטניות (ובראשן סויה וקינואה, הנחשבות לשני המקורות האמינים היחידים לחלבון מלא)‏[31], וכן אפונה, מיני שעועית (למשל שעועית שחורה) וחומוס. בנוסף לכך גם דגנים (בעיקר מלאים), כגון חיטה (ובפרט חלבון החיטה הנפוץ, המוכר בשמות סייטן וגלוטן), שעורה, אורז מלא, תירס, ובורגול. מקורות אפשריים נוספים הם אגוזים (כגון אגוזי מלך, אגוזי מקדמיה, וכיוצא בהם) וזרעים (כגון בוטנים).

תזונה טבעונית יכולה לספק את כל 9 חומצות האמינו ההכרחיות (כלומר, כמות חלבון מלא). הקונצנזוס המחקרי הוא שאדם בריא‏[32] אכן יכול לקבל חלבון מלא בתנאי והמזון מכיל כמות מספקת של סויה או קינואה, שהן מקורות ישירות לחלבון מלא‏[33], או לחלופין, כמות מספקת של שילובים תזונתיים שונים כגון שילוב של קטניות-דגנים, וכן קטניות-אגוזים\זרעים. דוגמה לשילוב אפשרי של קטניות עם דגנים הוא אורז עם עדשים (כמו בתבשיל מג'דרה) ודוגמה לשילוב של קטניה עם אגוזים או זרעים הן נקניקיות (על בסיס חלבון אפונה) המוגשות בטורטייה, עם רוטב בוטנים עשיר (Satay) ומגוון תוספות, מנת פיוז'ן עם נגיעה למטבח האינדונזי. ניתן לאכול שילובים כאלה, יחד עם סויה ו\או קינואה, וההפך. חלק מן המאכלים הטבעוניים מבוססים על סויה או על השילובים שנזכרו. הדיאטנית ריד מנגלס מציינת כי הכמות היומית המומלצת (RDA) של סויה[34] היא 0.8 גרם ל-1 קילוגרם של משקל הגוף‏[35]. ריד מנגלס ועמיתיה מציינים כי על אף שישנה "סיבתיות מעטה" להמליץ לטבעונים להגביר את מנות החלבון שלהם, הרי שמשיקולי זהירות, ובהתחשב בעיכול הפחות יעיל לעתים, וכן, והתכולה האמינו אסידית הנמוכה לעתים, במזון צמחי לטענתם, הם היו ממליצים לטבעונים (ככלל הכוונה לטבעונים בריאים, ללא מחלות רקע) לצרוך כמות חלבון יומית שהיא גבוהה ב-25% מהקצובה היומית המומלצת למבוגר אוכל כל, כך שכמות זו תהיה 1.0 גרם ל-1 קילוגרם ממשקל הגוף, במקום 0.8 גרם ל-1 קילוגרם ממשקל הגוף, כפי שצוין.

שילובים הנחשבים למכילים כמויות משמעותיות של חלבון מלא הם אורז ושעועית, אורז ותירס, וכן, לחם חיטה מלאה וחומוס (כמו במנת חומוס פול מהמטבח הים תיכוני).

הבדלי זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, האקדמיה האמריקנית לתזונה ודיאטות טענה כי מגוון מקורות חלבון הנצרכים כחלק משילוב-תזונתי על ידי מבוגרים בריאים, יכולים להיצרך במהלך היום (בתנאי וסך החלבון הנצרך הולם מבנה גופו של הפרט), וייתכן כי אין הכרח לצורכם יחדיו באותה ארוחה‏[36]. לפי עמדה אחרת, מחמירה יותר, אין להמתין מעל 4 שעות בין אכילת כל אחד מרכיבי השילוב (למשל בין הקטניות לדגנים, או בין הקטניות לאגוזים\זרעים) בשביל להבטיח חלבון מלא, ובכל מקרה עדיף לאכלם יחדיו. יש לציין כי תזונה מאוזנת וודאי כוללת גם רכיבים אחרים, כגון ירקות, שורשים, פטריות, פירות, ורכיבים נוספים, ואינה נסמכת רק על חלבונים.

ויטמין B12[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויטמין B12

על פי הסכמת הכלל בקרב מדענים, על בני אדם לצרוך ויטמין B12 מהחי, או ממקור סינתטי בצורה של תוסף תזונה, וכי אי צריכת הוויטמין ממקורות אלה עלולה לגרום לאנמיה, לבעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, לשכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, ולנשים בהיריון - שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד.

אדם הבוחר בתזונה טבעונית יכול לצרוך ויטמין B12 מתוסף תזונה, למשל בצורה של טבליות או תמיסה תת-לשוניים (מתחת ללשון נמצאים נימים המכניסים את הוויטמין ישירות למחזור הדם תוך עקיפת מערכת העיכול שיכולה לפרק כמות מסוימת מריכוז הוויטמין).

חומצות שומן אומגה 3 ארוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אומגה-3

אומגה-3 היא משפחה של חומצות שומן חיוניות אשר לכל אחת מהן תפקידים שונים בגוף האדם. את החומצות נהוג לחלק חלוקה גסה לקצרות וארוכות (מבחינת שרשראות הפחמנים שלהן). חומצת השומן הקצרה החיונית לגוף האדם היא ALA (חומצה אלפא-לינולית) וכמות מספקת שלה קשורה, על פי מחקרים שונים, לתפקוד רגשי, ולוויסות מצב-הרוח‏[37][38] וכן לתפקודים פיזיולוגיים אחרים. חומצה זו נמצאת במזונות צמחיים רבים (בפרט בזרעים, ובמזונות כגון זרעי מרוות סקלריאה או צ'יה), והיא משמשת גם כחומר קדם ל-2 חומצות השומן מסוג אומגה-3 הארוכות יותר (ה-DHA וה-EPA), ועל פי מחקרים שונים הגוף יכול לייצר את שניהם מהחומצה הקצרה ALA. חומצת השומן DHA נקשרה, בחלק מהמחקרים להתפתחות תקינה של מערכת העצבים בעוברים ולתפקוד מערכת העצבים באדם הרך והבוגר, וה-EPA נמצאה כמזון אנטי-דלקתי, אך לשני חומרים אלה יוחסו לעתים גם תכונות נוספות.

את חומצת השומן הקצרה ALA ניתן להשיג כאמור, ישירות מתזונה צמחית-יבשתית, אך את שתי חומצות השומן האחרות ניתן להשיג ישירות אך ורק מאכילת אצות מים עמוקים מסוגים שונים, או מאכילת דגים שומניים החיים גם הם במים עמוקים‏[39]. לפחות בקרב בני אדם מסוימים, הגוף מייצר את החומצות הארוכות מה-ALA חופשית (כלומר לא קשורה למולקולה אחרת), על ידי אנזימי הכבד, אך על פי רוב המחקרים, תוצרת זו היא מעטה באופן כללי לגבי EPA‏[40][41] ומעטה עוד יותר כשזה נוגע ל-DHA‏[42] וחלק מהמחקרים גרסו כי התמרה זו לכאורה איננה מספקת, והסיקו במישורין או בעקיפין כי טבעונים עלולים לסבול מהתוצאות של חוסר באותן חומצות שומן ארוכות (המתבטא כביכול בבעיות ריכוז ומצב רוח, ופרופיל דלקתי גבוה יותר) אלא אם כן יצרכו אותן בתזונה צמחית מאצות יחד עם התמרת-ALA, או לחלופין מתוסף תזונה. נכון להיום, אחת הדרכים המשמעותיות, לכאורה, בה יוכלו טבעונים לקבל נוטריאנטים אלה היא צריכת תוסף תזונה של שמן אצות (Algae Oil)‏[43], ואמנם כנגד יצרנית ענק של תוספים אלה (Martek Bsi) הועלתה ביקורת כי בידוד החומרים הפעילים האלה מתוך האצות, כרוך בשימוש בממס הקסאן (Hexane) שבטיחותו לא הוכרעה‏[44]. ולכן על פי ביקורת זו, אכילת אצות כמו גם מקורות טובים ל-ALA עדיפים על שימוש בתוספים סינתטיים של שמן אצות. שמן אצות בכבישה קרה גם הוא עלול להוות תחליף לשמן סינתטי כזה.

ויטמין D[עריכת קוד מקור | עריכה]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ויטמין D

ויטמין D הוא שם כולל למשפחת ויטמני D (כגון כולקלציפרול, ארגוקלציפרול ואחרים), שהם חיוניים לבריאות העצמות (מתוקף השפעתם על הומאוסטזיס של משקי הסידן והזרחן בגוף), וכן גם לתפקוד קוגניטיבי. המקור העיקרי לוויטמין הוא למעשה לא תזונתי, והוא חשיפה מתונה של העור לקרני השמש, כמה פעמים בשבוע (מה שיגרום למסלול ביוסינתזה של הוויטמין בגוף עצמו). מלבד חשיפה לקרני שמש, הוויטמין נמצא בצורה מוכנה בדגים וכן בפטריות מזנים מסוימים. אנשים בעלי סיכון גבוה לחסר בוויטמין הם אנשים שבעקבות אורח חייהם נוהגים לשהות במבנים סגורים במשך רוב שעות היום, קשישים, וכן במיוחד אנשים כהי עור; אלו ובני קבוצות סיכון אחרות, נעזרים לרוב בוויטמין D2[דרושה הבהרה], המופק משמרים, להשלמת החסר. לרבים מבני האדם יש חסר בוטימין זה, ללא קשר משמעותי לתזונתם, והדרך העיקרית להימנע מחסר זה היא חשיפה לקרני השמש כאמור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ומה בעניין דבש?
  2. ^ "Honey: Ain't so sweet for the bees", Vegan Society, accessed 16 December 2012.
  3. ^ *[http://www.theveganwoman.com/is-it-ethical-to-eat-eggs-from-home-grown-chickens Is it ethical to eat Eggs from Home Grown Chciken?
  4. ^ בהקשר זה ראו למשל, פוסט סטרוקטורליזם.
  5. ^ דוגמה אפשרית לצמחונות מטעמי השקפה דתית בקרב יהודים בארץ ישראל הוא תפיסתם של הישועים; הוצע למשל כי יוחנן המטביל, ישו הנוצרי, וכל תלמידיו בדור שלפני פאולוס, היו צמחוניים והתנגדו לפולחן הקורבנות בבית המקדש, להרחבה ראו מאמר "Was Jesus a Vegetarian?", מאת Keith Akers, אתר Compassionatespirit.com. מאמר נוסף העוסק בצמחונות לכאורה של יוחנן המטביל הוא: Sebastian Brock, " St John the Baptist’s diet - according to some early Eastern Christian sources (Greek and Syriac).
  6. ^ Culinary Fundamentals, "Shojin Ryori", Written by Fujii Sotetsu (Zen Buddhist priest) Photos by Omori Tadash, Shabkar.com
  7. ^ הרצאתו של גארי יורופסקי, אשר נקראת בפי מפיציה "ההרצאה הכי טובה שתשמעו אי פעם"
  8. ^ דף הפייסבוק של המסעדה, שנת הקמה.
  9. ^ אתר הבית של רשת המסעדות "השווארמה הצמחונית", עמוד "אודות".
  10. ^ סליחה, יש לך טופו?, כתבה באתר "Timeout".
  11. ^ אתר nrg, "טבעונות - מסע הסברה בדרך אליכם", דליה מזורי, 6/4/2014.
  12. ^ im Mason and Peter Singer, Animal Factories: What Agribusiness is Doing to the Family Farm, the Environment and Your Health, Harmony Books, 1990.
  13. ^ למשל בשחיטה או חנק
  14. ^ ב-2005 יצא הסרט ארת'לינגס המעביר ביקורת על היקף ניצול בעלי החיים בתחומים השונים - זהו סרט תיעודי מקיף על הקשרים בין הטבע, בעלי החיים, והאינטרסים הכלכליים של בני האדם.
  15. ^ 15.0 15.1 15.2 Position of the American Dietetic Association:Vegetarian Diets - http://www.eatright.org/WorkArea/linkit.aspx?LinkIdentifier=id&ItemID=8417
  16. ^ ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/010/a0701e/a0701e03.pdf‏
  17. ^ http://assets.panda.org/downloads/lpr2010.pdf‏
  18. ^ http://link.springer.com/article/10.1007/s10584-014-1104-5‏
  19. ^ לפי האתר הרשמי
  20. ^ ספר העיקרים לרבי יוסף אלבו, פרשת קין והבל, (ג, טו) - אתר דעת
  21. ^ האיסיים תוארו על ידי יוספוס פלאביוס כ"פיתגוראים" וכנמנעים מאכילת בשר (הפיתגוראים הוא שמם של בני האסכולה הפיתגוראית ביוון העתיקה, שנמנעו מאכילת בשר ודגים, ועל סמך זה, כמו גם על סמך פרטי מידע נוספים, היו חוקרים שהבנו את הקבוצה האיסאית כמקפידה על תזונה צמחונית; עם זאת, ממצאים מחקריים עדכניים יותר דוחים את התפיסה הזאת, ועל פי ניתוח לכתבי האיסאיים וחפירות ארכיאולוגיות במושביהם, עלתה הדעה המקובלת יותר לפיה אין זה סביר שחברי כיתה זו היו צמחוניים.
  22. ^ Keith Akers, "The Essenes and the Dead Sea Scrolls", July 6, 2012; This certainly sounds like a pacifist Pythagorean group; and before the Dead Sea Scrolls were discovered, this was just the conclusion that many nineteenth and early twentieth century scholars reached. Even other classical authors seem to share this conclusion. Both the pagan author Porphyry (third century) and the Christian writer Jerome (fifth century) read Josephus and reached the conclusion that the Essenes were vegetarian. Porphyry says that they ate only “pure” food, which he defines as food free of animal flesh and wine. Jerome says the Essenes did not have wives, wine, or meat. The idea that the Essenes were vegetarian is something not directly stated in Josephus or Philo, and is in fact contradicted by the Dead Sea Scrolls, but vegetarianism would be a normal expectation for a neo-Pythagorean group around the time of Jesus. Jerome and Porphyry, in other words, drew exactly the conclusion that a modern educated person, reading Josephus and Philo, would reach. The Essenes were obviously Pythagoreans, they reasoned, therefore, the Essenes were vegetarian. It’s also possible that Jerome and Porphyry had a better copy of Josephus than we do, and that Josephus actually said in so many words that they were vegetarian — but that would make the case for the Essenes as a Pythagorean group even stronger.
  23. ^ Colin Spencer, "The Heretic's Feast: A History of Vegetarianism", UPNE, 1996, p. 110, other pages; ISBN-9780874517606.
  24. ^ הרצאה מאת הסופר, והפעיל הטבעוני רין ברי (Rynn Berry, 1945-2014); מן הכותבים הטבעוניים המוקדמים בארצות הברית. הרצאתו של ברי נוגעת גם לקבוצות היסטוריות הנחשבות על פי חוקרים מסוימים לצמחוניות, בהן היהודים נוצרים ובפרט האביונים. להלן קישור להרצאה, באתר Yotubue.
  25. ^ כך כתב ב"פנקסי בויסק"
  26. ^ כך כתב במקור במאמר "טללי אורות" אות ח'; דבריו הובאו על ידי תלמידו הרב הנזיר, שהיה צמחוני בעצמו, בפסקאות יא' ויב' של מאמר חזון הצמחונות והשלום.
  27. ^ הרצאה מאת הרב פנגר בנושא צער בעלי חיים משנת 2010, טענה זו עולה בחלק החמישי של ההרצאה (לפי החילוק שנעשה בעמוד היוטיוב של הרב, קישור בהמשך), פרק זמן: 0:00:40-0:01:50. קישור לחלק החמישי של ההרצאה בעמוד היוטיוב של הרב.
  28. ^ הרב שמחה רוט, ואנשי קודש תהיון לי
  29. ^ Mortality in vegetarians and nonvegetarians: detailed findings from a collaborative analysis of 5 prospective studies - http://ajcn.nutrition.org/content/70/3/516s.full
  30. ^ Mangels, Messina and Messina 2011, pp. 72, 78.
  31. ^ מוצרי סויה הם למשל חלב סויה, טופו, טמפה, ונגזרותיהם.
  32. ^ כלומר, אדם ללא מחלות רקע אורגניות בהקשר זה, כגון בעיות ספיגה שונות.
  33. ^ M. Messina and V. Messina, "The role of soy in vegetarian diets", Nutrients, 2(8), August 2010, pp. 855–888 (review article).
  34. ^ ככלל הכוונה לסויה מלאה, כלומר שלא נגרעו ממנה רכיבים שהם בדרך כלל אכילים.
  35. ^ ראה שם, באותו תת-פרק.
  36. ^ Mangels, Messina and Messina 2011, p. 75ff.
  37. ^ ^ Yehuda S., Rabinovitz S., Mostofsky D.I. (2005). "Mixture of essential fatty acids lowers test anxiety". Nutritional Neuroscience 8 (4): 265–267. doi:10.1080/10284150500445795. PMID 16491653.
  38. ^ Willett, I. Kawachi, K. Koenen, and A. Ascherio (2011). "Dietary intake of n-3 and n-6 fatty acids and the risk of clinical depression in women: a 10-y prospective follow-up study". Am J Clin Nutr 93 (6): 1337–43. doi:10.3945/ajcn.111.011817. PMID 21471279
  39. ^ האצות מייצרות את חומצות השומן הארוכות ודגים אלו אוכלים אותן כך שנוכחות חומצות השומן בגופם של דגים אלה גבוהה.
  40. ^ Shiels M. Innis (2007). "Fatty acids and early human development". Early Human Development 83 (12): 761–766. doi:10.1016/j.earlhumdev.2007.09.004. PMID 17920214
  41. ^ Conversion of alpha-linolenic acid to longer-chain polyunsaturated fatty acids in human adults" (2005). Reproduction, nutrition, development 45 (5): 581–97. doi:10.1051/rnd:2005047. PMID 16188209.
  42. ^ Breanne M Anderson and David WL Ma (2009). "Are all n-3 polyunsaturated fatty acids created equal?". Lipids in Health and Disease 8 (33): 33. doi:10.1186/1476-511X-8-33
  43. ^ מוצרים מסוג זה נקראים לעתים גם Microalgae oil.
  44. ^ אתר Mercola, "Why is this Organic Food Stuffed With Toxic Solvents?", April 01, 2012.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.