טבעונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מזון מן הצומח
דגנים מהווים חלק עיקרי בתזונה הטבעונית. בתמונה אפשר לראות לחם, סוגי אורז, קמח תירס וסוגי פסטה.
שישה סוגי שעועית. קטניות הן חלק חיוני מהתזונה הטבעונית ומספקות את רוב החלבונים.
פירות יבשים ואגוזים בשוק.

טבעונות היא תזונה המורכבת ממזון צמחי בלבד. על-פי השימוש המקובל והנפוץ ביותר במונח כיום, טבעונות משמעה הימנעות אך ורק מכל מזון שמקורו מהחי - בשר, דגים, ביצים, חלב ולרוב גם דבש. עם זאת, על-פי הגדרות אחרות, הנפוצות בעיקר בקרב טבעונים מטעמי בריאות, טבעונות עשויה לכלול גם הימנעות ממוצרי מזון מעובדים, כגון קמח לבן או סוכר מזוקק, והימנעות ממזון שלא גודל בצורה אורגנית. במקרים מסויימים טבעונים מהסוג האחרון אף נמנעים מכל מזון מבושל ואוכלים מזון נא בלבד, תזונה הנקראת גם טבעונאות.

תוכן עניינים

[עריכה] מניעים אידאולוגיים

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – זכויות בעלי חיים

טבעונים מטעמי אידאולוגיה לרוב יימנעו משימוש בכל מוצר שהוא שמקורו מהחי, כגון עור, צמר וכמובן פרוות. טבעונות זו מתבססת על ההכרה שפגיעה בבעלי חיים מתקיימת לא רק בהרג לשם אכילת בשר, אלא גם בתעשיות אחרות העושות שימוש בבעלי-חיים, ובעיקר בתעשיות המזון. הפגיעה בזכויות בעלי החיים בתעשיות אלו מתבטאת בין היתר בכליאה בכלובים ובצפיפות, הפרדה מהאם מיד לאחר הלידה, פגיעות גופניות המקלות על עובדי המשק (כמו קטימת המקור), ושימוש בברירה מלאכותית על-מנת לטפח תכונות תורשתיות רווחיות שמעוותות את מבנה גופם של בעלי-החיים ופוגעות בבריאותם. מלבד זאת, גם בתעשיות המזון שאינן בשר מתבצע הרג שיטתי, כגון האפרוחים הזכרים בתעשיית הביצים. תנועות רבות לזכויות בעלי חיים (כגון שב"י ואנונימוס) פועלות לקידום טבעונות מטעמי מצפון על ידי הגדלת המודעות לפגיעה בבעלי-חיים בתעשיית המזון. ב-2005 יצא הסרט ארת'לינגס המעביר ביקורת חריפה על היקף ניצול בעלי החיים בתחומים השונים[1]

[עריכה] מניעים בריאותיים

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – נזקים בריאותיים בצריכת בשר

יש הבוחרים בתזונה טבעונית משיקולי בריאות, מכיוון שמזון מהצומח מכיל כמויות נמוכות יותר של שומן, ובפרט שומן רווי, ואינו מכילים כלל כולסטרול, ובשל כך הימנעות ממזון מהחי מפחיתה את הסיכון ללקות במחלות לב, השמנת יתר ובעיות בריאותיות נוספות.

מבחינה תזונתית, תזונה המכילה מזון מן החי עשויה להיות עשירה יותר מתזונה טבעונית בחלבונים, מינרלים שונים, ובוויטמין B12. עם זאת, בתזונה טבעונית בריאה ומאוזנת הגוף מקבל את כל אבות המזון מבלי לפתח חוסרים. מספר ארגונים בעלי שם ברחבי העולם נתנו את אישורם לכך כגון ארגון התזונאים האמריקאי, הבריטי, הקנדי והאירי. לעומת זאת, ועדת התזונה הפדרלית השווייצרית והאגודה הגרמנית לתזונה ממליצים כנגד תזונה צמחונית, בייחוד כשמדובר בילדים, נשים הרות וקשישים.

[עריכה] מניעים אקולוגיים

מכיוון שייצור מזון מהחי, באופן כללי, מביא ליותר זיהום ובזבוז של משאבי הסביבה מאשר ייצור של מזון מהצומח, אנשים עשויים לבחור בטבעונות מתוך רצון לשמור על איכות הסביבה. מעבר להגיון לפיו יש להאכיל את בעלי החיים במזון מהצומח - דבר הגורם לבזבוז משאבים כפול, לעתים קרובות יש להוביל את המזון בקירור, ולנקות באופן אינטנסיבי אחרי בעלי החיים - דבר המגדיל עד מאוד את דריסת הרגל האקולוגית של מזון מהחי. ב-2006 פרסם האו"ם דו"ח בשם "צלו הארוך של משק-החי: סוגיות ואופציות סביבתיות". הדו"ח קובע שמשקי החי הם "אחד מן הגורמים העיקריים לנזק סביבתי על פני כדור-הארץ" וכי "יש לפעול באופן מיידי לתיקון המצב".[2] ממצאיו של דו"ח מאוחר יותר (2009) שפורסם על ידי הארגון הסביבתי Worldwatch, הם חמורים אף יותר; על פי הדו"ח, משק החי תורם ליצירת 51% מגזי החממה, ולא 18%. [3] על פי מחקר שנערך על ידי נאס"א בשנת 2009, גז המתאן הנפלט כתוצאה ממטאבוליזם של בעלי החיים בתעשיית המזון מהחי, עלול להיות חזק פי 33 מפחמן דו-חמצני - ולא רק פי 23 כפי שסברו עד כה. [4] ב-2010 התפרסם דו"ח של הקרן העולמית לחיות בר בשם "כוכב הלכת החי", הכולל בתוכו קריאה להפחתה משמעותית בצריכת המזון מהחי כאחד האמצעים העיקריים להתמודדות עם בעיות סביבתיות, לפי חישוב טביעת רגל אקולוגית של מוצרים מהחי.[5]

[עריכה] מניעים דתיים

השקפות דתיות מסוימות עשויות להתנגד לאכילת מוצרים מהחי. כך למשל אמונתם של קהילת העבריים מדימונה, המורה על תזונה טבעונית.

[עריכה] תזונה טבעונית נכונה

ניתן לחלק את התזונה הטבעונית לארבע קבוצות כלליות המכילות ביחד את כל המרכיבים הנחוצים לאורח חיים בריא: ירקות, פירות, דגנים וקטניות. ועד הרופאים למען רפואה אחראית, ארגון אמריקאי בעל כ-130 אלף חברים[6], אף ממליץ על תזונה טבעונית המבוססת על ארבע קבוצות אלה כחלק מקמפיין שמטרתו להחליף את השימוש בפירמידת המזון המקובלת[7].

[עריכה] ויטמין B12

הרכיב היחידי שלא ניתן לצרוך כיום באופן טבעי כחלק מאורח חיים טבעוני הוא ויטמין B12. ניסיונות רבים נעשו כדי למצוא צמח המכיל את הויטמין, וטענות רבות הועלו על הימצאותו לכאורה בצמחים שונים, אך בגלל מורכבותו של הויטמין, לא נמצאה הוכחה חד-משמעית לגבי אף צמח.[8] מאחר שאוכלוסיות אנושיות רבות נאלצו להסתפק בתזונה צמחית לאורך הדורות מכורח נסיבות כלכליות, היעדרו של הויטמין בכל סוגי המזון מהצומח העלה שאלות לגבי חסינותן הבריאותית של אותן אוכלוסיות. ההסבר שנמצא הוא כי באדמה דשנה ניתן למצוא את הויטמין באופן טבעי,[9] וכל עוד ירקות שגודלו באדמה זאת אינם נשטפים בקפידה יתרה כפי שנהוג כיום, הויטמין עובר באכילה לגוף האדם דרך שאריות האדמה. יש שתי סיבות לכך שהתרחשות כזאת נדירה ביותר בימינו: הראשונה היא ההישחקות ההולכת וגדלה של האדמה בעקבות שימוש בחומרים כימיקלים, והשנייה היא הרגלי ההיגיינה הקפדניים בתרבות המודרנית.

כל אדם שבוחר בתזונה טבעונית חייב לצרוך ויטמין B12 ממקור מלאכותי על מנת למנוע אפשרות של חוסר. עם זאת, חלק גדול מהאוכלוסייה אשר אינה חיה באורח חיים טבעוני, סובלת גם היא ממחסור בויטמין B12, ועד היום לא הוכח קשר ישיר בין תזונה טבעונית לבין מחסור בויטמין.

מוצרי מזון טבעוניים רבים מועשרים בויטמין B12, כגון: דגני בוקר, חטיפים שונים (דוגמת במבה), משקאות אנרגיה ומשקאות קלים מסוימים, לחמים מסוגים שונים, מוצרי סויה וטופו (דוגמת חלב סויה), שמרים מועשרים, ומוצרים המשמשים כ"תחליפי" בשר (דוגמת שניצל תירס והמבורגר צמחי). ויטמין B12 כתוסף תת-לשוני מגיע בצורה הנספגת ביתר קלות בגוף.

[עריכה] ויטמין D

ויטמין D הוא רכיב נוסף שלא ניתן לצרוך באמצעות אכילת מזון מן הצומח, אך למרות הימצאותו במזונות מסוימים מן החי (כגון דגים), המקור העיקרי לויטמין הוא חשיפה לקרני השמש. חשיפת העור לאור השמש למשך מספר דקות, כמה פעמים בשבוע, תספק בדרך-כלל את רמת הויטמין הדרושה. אלה שעלולים להיתקל בבעיות בתחום זה הם אנשים שנוהגים להסתגר במבנים סגורים למשך תקופות ארוכות, אנשים (ובמיוחד כהי-עור) שמתגוררים באזורים מרוחקים מאוד מקו המשווה, וקשישים. אלו, ואחרים הלוקים בחסר בויטמין D, נעזרים לרוב בויטמין D2, המופק משמרים, להשלמת החסר.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • ד"ר קולין קמפבל, מחקר סין, הוצאת פוקוס, 2009.
  • ד"ר ג'ואל פורמן, לאכול כדי לחיות, הוצאת פוקוס, 2006.
  • ד"ר ג'ואל פורמן, ילדים עמידים, הוצאת פוקוס, 2007.
  • ג'ון רובינס, בריא בן 100, הוצאת פוקוס, 2007.
  • Robert Cohen, Milk - The Deadly Poison, Argus Publishing, 1997.
  • ד"ר אריה אבני, שוטי החלב, הוצאת פוקוס, 2006.

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ Earthlings - סרט תיעודי מקיף על הקשרים בין הטבע, בעלי החיים, והאינטרסים הכלכליים של בני האדם
  2. ^ftp://ftp.fao.org/docrep/fao/010/a0701e/a0701e03.pdf‏
  3. ^האם התיאבון שלנו לבשר הורס את כדור הארץ? באתר Ynet
  4. ^Interactions with Aerosols Boost Warming Potential of Some Gases באתר של נאס"א
  5. ^http://assets.panda.org/downloads/lpr2010.pdf‏
  6. ^ http://www.bbb.org/charity-reviews/national/health/physicians-committee-for-responsible-medicine-in-washington-dc-44
  7. ^ קמפיין "צלחת הכוח"
  8. ^ http://www.veganhealth.org/b12/plant#orgpro2
  9. ^ http://www.beyondveg.com/billings-t/comp-anat/comp-anat-7d.shtml

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא