קאזמורפין
קאזמורפין הוא פפטיד אופיואידי שמתקבל מתהליך פירוק חלבון החלב קזאין.
יש אנשים, כמו גארי יורופסקי שטוענים שקזאמורפין הוא בעל תכונות התמכרותיות, וכי דבר זה מהווה סיבה מרכזית שבגללה אחוז נכבד מאוכלוסיית העולם צורך חלב בקר ומוצריו, כמו למשל גבינות בהן נעשה שימוש רב בחלבון הקזאין כדי להגיע להתגבשות. עם זאת, מחקר אחד שנערך על עכברים ובדק את האפשרות כי קאזמורפין ממכר שלל זאת[1]
עדיין לא הצטברו מספיק מחקרים כדי לגבש עמדה מוסכמת בנושא. קיימת סקירת מחקרים מטעם Kaminski ואחרים משנת 2007 בנושא.[2]
הרכב פפטיד הקאזמורפין [עריכה]
ידוע בעולם על מספר הרכבים שונים שייכולים להיקרא קאזמורפין. הסיבה להימצאות מספר רב של רצפי פפטידים אשר מתאימים להגדרה זו היא בעקבות הקיום של לפחות 13 רצפים הקיימים לחלבון הקזאין, כל הרכב שונה של קזאין מייצר הרכב אחר של קאזמורפין.
ניתן לקרוא אודות הרכבי כאזמורפין יידועים בערך הלועזי "Some known casomorphins".
השפעות בריאותיות [עריכה]
קאזמורפין הוא אופיואיד המסוגל לגרום לשחרור היסטמין[3] וחלקו מפורק במערכת העיכול לפפטידים חסרי פעילות ביולוגית[4][5].
מאחר שהוא אופיואיד מיוחסת לקאזמורפין בטעות השפעה ממכרת, שלכאורה מפריעה לתהליכי גמילה מחלב לרגישים ללקטוז וכן לדיאטות נטולות חלב כגון טבעונות. מחקר שבדק את השפעת הקאזמורפין בעכברים לא מצא עדויות שיתמכו בטענה זו[1]. המתנגדים לשימוש במוצרי חלב טוענים גם כי בבדיקות שתן של ילדים הסובלים מאוטיזם קיימת כמות מזערית של קאזמורפין בייחס לשאר האוכלוסייה, אך מחקרים שנעשו באמצעות מכשירי מדידה מדויקים לא מצאו כל עדות לכך[6][7].
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 1.0 1.1 Reid L. D., Hubbell C. L. (1994). "An assessment of the addiction potential of the opioid associated with milk". J Dairy Sci 77 (3): 672–675. doi:. PMID 8169274.
- ^ Stanislaw Kaminski, Anna Cielinska, Elzbieta Kostyra (2007). "Polymorphism of bovine beta-casein and its potential effect on health". Journal of Applied Genetics 48 (3): 189–198. doi:. PMID 17666771.
- ^ Kurek M, Przybilla B, Hermann K, Ring J (1992). "A naturally occurring opioid peptide from cow's milk, beta-casomorphine-7, is a direct histamine releaser in man". Int Arch Allergy Immunol 97 (2): 115–120. PMID 1374738.
- ^ Püschel G, Mentlein R, Heymann E (1982). "Isolation and characterization of dipeptidyl peptidase IV from human placenta". Eur J Biochem 126 (2): 359–365. doi:. PMID 6751824.
- ^ Converse PJ, Hamosh A, McKusick VA (2005). DIPEPTIDYL PEPTIDASE IV; DPP4. Online Mendelian Inheritance in Man.
- ^ Dettmer K, Hanna D, Whetstone P, Hansen R, Hammock BD (August 2007). "Autism and urinary exogenous neuropeptides: development of an on-line SPE-HPLC-tandem mass spectrometry method to test the opioid excess theory". Anal Bioanal Chem 388 (8): 1643–51. doi:. PMID 17520243.
- ^ Cass H, Gringras P, March J, et al. (September 2008). "Absence of urinary opioid peptides in children with autism". Arch. Dis. Child. 93 (9): 745–50. doi:. PMID 18337276.
