קאזמורפין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רצף פפטידים המוכר כ β-casomorphin 7 אחד ממגוון הרצפים הידועים כקאזמורפין
התכת גבינה במפעל

קאזמורפין הוא פפטיד אופיואידי שמתקבל מתהליך פירוק חלבון החלב קזאין.

הרכב פפטיד הקאזמורפין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידוע בעולם על מספר הרכבים שונים שייכולים להיקרא קאזמורפין. הסיבה להימצאות מספר רב של רצפי פפטידים אשר מתאימים להגדרה זו היא בעקבות הקיום של לפחות 13 רצפים הקיימים לחלבון הקזאין, כל הרכב שונה של קזאין מייצר הרכב אחר של קאזמורפין.

ניתן לקרוא אודות הרכבי כאזמורפין יידועים בערך הלועזי "Some known casomorphins".

השפעות בריאותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאזמורפין הוא אופיואיד המסוגל לגרום לשחרור היסטמין[1] וחלקו מפורק במערכת העיכול לפפטידים חסרי פעילות ביולוגית‏[2][3].

מאחר שהוא אופיואיד משערים שלקאזמורפין השפעה ממכרת, המפריעה לתהליכי גמילה מחלב לרגישים ללקטוז וכן לדיאטות נטולות חלב כגון טבעונות. טענה זו זכתה לפופולריות לאחר פרסומה על ידי גארי יורופסקי, אך מחקר שבדק את השפעת הקאזמורפין בעכברים לא מצא עדויות שיתמכו בה‏[4]. לא נערכו מחקרים שבדקו ישירות את ההשפעה הממכרת של הקאזמורפין בבני אדם. קיימת סקירת מחקרים מטעם Kaminski ואחרים משנת 2007 בנושא.‏[5]

המתנגדים לשימוש במוצרי חלב טוענים גם כי בבדיקות שתן של ילדים הסובלים מאוטיזם קיימת כמות מזערית של קאזמורפין ביחס לשאר האוכלוסייה, אך מחקרים שנעשו באמצעות מכשירי מדידה מדויקים לא מצאו כל עדות לכך‏[6][7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kurek M, Przybilla B, Hermann K, Ring J (1992). "A naturally occurring opioid peptide from cow's milk, beta-casomorphine-7, is a direct histamine releaser in man". Int Arch Allergy Immunol 97 (2): 115–120. PMID 1374738. 
  2. ^ Püschel G, Mentlein R, Heymann E (1982). "Isolation and characterization of dipeptidyl peptidase IV from human placenta". Eur J Biochem 126 (2): 359–365. doi:10.1111/j.1432-1033.1982.tb06788.x. PMID 6751824. 
  3. ^ Converse PJ, Hamosh A, McKusick VA (2005). DIPEPTIDYL PEPTIDASE IV; DPP4. Online Mendelian Inheritance in Man.
  4. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם milkopioid
  5. ^ Stanislaw Kaminski, Anna Cielinska, Elzbieta Kostyra (2007). "Polymorphism of bovine beta-casein and its potential effect on health". Journal of Applied Genetics 48 (3): 189–198. doi:10.1007/BF03195213. PMID 17666771. 
  6. ^ Dettmer K, Hanna D, Whetstone P, Hansen R, Hammock BD (August 2007). "Autism and urinary exogenous neuropeptides: development of an on-line SPE-HPLC-tandem mass spectrometry method to test the opioid excess theory". Anal Bioanal Chem 388 (8): 1643–51. doi:10.1007/s00216-007-1301-4. PMID 17520243. 
  7. ^ Cass H, Gringras P, March J, et al. (September 2008). "Absence of urinary opioid peptides in children with autism". Arch. Dis. Child. 93 (9): 745–50. doi:10.1136/adc.2006.114389. PMID 18337276.