חלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוס חלב פרה
ילדה חולבת פרה

חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים במהלך היריון ולאחריו, ומשמש מקור תזונתי בלעדי לגורי היונקים (כולל תינוקות האדם) בתקופה הראשונה בחייהם, כל עוד הם אינם מסוגלים לעכל מזונות מגוונים יותר. חלב הוא מזון עתיר חלבון, סידן ומינרלים כמו אשלגן ומגנזיום החשובים להתפתחות ולחיזוק הגוף בעיקר בשלב הראשון של חיי הולד.

צריכת חלב על ידי האדם בבגרות החלה רק בתקופה חדשה יחסית בסקאלה האבולוציונית, לפני כ-8,000 שנה, כאשר החל ביות בעלי חיים בני-חליבה. לשם כך מגדל האדם יונקים מסוימים, בעיקר בקר וצאן וחולב אותם. בתקופה המודרנית, רוב החלב הנחלב מעובד למוצרי חלב וחלקו נצרך ישירות, בדרך כלל לאחר תהליך של פיסטור והמגון.

בשנת 2007 הובילה פינלנד את מדד צריכת החלב במדינה לפי ראש, וב-20 המקומות שאחריה, היו 18 מדינות מאירופה, והמדינות ארצות הברית וקזחסטן.‏[1]

ייצור החלב למאכל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצרי חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מוצרי חלב

החלב משמש כחומר גלם למגוון רחב של מוצרים, ובהם גבינה - שמנת - לבן - יוגורט - חמאה. כן מיוצרים משקאות מבוססי חלב, כגון שוקו.

חליבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חליבה

נקבת היונקים מייצרת באופן טבעי חלב לפי הכמות שיונק הצאצא. כאשר הצאצא ממעט לינוק בלוטות החלב מייצרות בהתאם כמות פחותה של חלב. האדם, שמעוניין בחלב לשימושו, מבצע מספר פעולות:

  1. חליבה של האם, שמגבירה את ייצור החלב. בישראל, כמו גם במדינות מערביות אחרות בעולם, מקובל לחלוב כל פרה פעמיים-שלוש ביום.
  2. במשק החלב, מפרידים את הצאצא מאימו כדי שכל חלב האם ינותב לחליבה על ידי האדם.
  3. הגברת תנובת החלב על ידי טיפוח תורשתי (ריבוי מבוקר) וברירה מלאכותית (השבחה גנטית).
  4. היות שתנובת החלב מגיעה לשיאה זמן קצר לאחר ההמלטה, במשקי חלב מודרניים הנקבות מוזרעות כדי שימליטו אחת לתקופה קבועה (כפעם ב-14 חודשים בקרב פרות וצאן). ההריונות מתוכננים באופן שבתקופת הנבת החלב יונב די חלב כדי לשמור על רווחיות החזקת המניבה, ושלקראת "תקופת היובש" (תקופה בה הנקבה אינה נחלבת למשך כחודשיים לפני ההמלטה) תנובת החלב תהיה מספיק נמוכה כדי למנוע דלקות עטין.

בעבר, הייתה החליבה בעיקר חליבה ידנית, כלומר האדם נטל את העטין בידיו ועל ידי תנועות משיכה וסחיטה הפיק ממנו חלב. כיום רוב החליבה במדינות המערב היא ממוכנת.

הרכב החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחלב מרכיב נוזלי (מים בעיקר) ומוצק. המרכיב המוצק של החלב נקרא גבן, והוא זה המשמש לייצור גבינה. המרכיב הנוזלי נקרא מי גבינה. בחלב ישן מאוד שהחמיץ מתרחשת הפרדה טבעית בין המוצק לנוזלי החלב. חלב טרי שנשאר באוויר הפתוח למשך פרק זמן מחמיץ. ההחמצה נגרמת בשל תהליך תסיסה: חיידקי חומצת חלב הופכים את הלקטוז שבחלב לחומצת חלב, המורידה את ה-pH שלו ובכך גורמת לדנטורציה של החלבונים. כתוצאה מכך מאבדים החלבונים הדנטורטיביים את מסיסותם במים, מתגבשים ושוקעים. תעשיית החלב מנצלת תהליך זה כדי לייצר מוצרי חלב שונים. לדוגמה, בתהליך יצור הגבינה מופרד הגבן ממי הגבינה בעזרת מחמצת חלב (תרבית של חיידקי חומצת חלב) ואנזים הקרוי רנין.

גם חלב מפוסטר יחמיץ אם לא יישמר בקירור, ועל כן יש לשמור אותו בטמפרטורה שבין 1° ל-4°. ניתן להפוך חלב לחלב עמיד שאינו מחמיץ, באמצעות טיפול בטמפרטורות גבוהות מאוד (UHT). חלב שעבר טיפול כזה - חלב עמיד - יכול להיות מאוחסן במשך מספר חודשים ללא קירור עד פתיחתו.

בישראל חלב פרה זמין לצרכנים בכמויות שונות של שומן: 5%, 3%, 1% ו-0%. בחלב המשווק לצרכנים (חלב פרה בעל 3% שומן 100 מ"ל) יש 58 קלוריות, 9 מיליגרם כולסטרול, 4.6 גרם פחמימות, 3.2 גרם חלבון ו-3 גרם שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. החלבון העיקרי בחלב פרה (80%) הוא קזאין.

לחלב של יונקים אחרים יש הרכב שונה. וכך בין המבקרים של שתיית חלב פרה יש הממליצים על צריכה חלב עזים, בו היחס בין הסוכרים, השומנים והחלבונים דומה יותר לחלב אדם. ישנן חברות מסורתיות אשר משתמשות בחלב עזים טרי ככלי מרפא למחלות מסוימות.

כדי חלב, תל אביב 2012

חלב אורגני[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלב אורגני מוגדר על ידי מחלקת החקלאות של ארצות הברית כחלב שיוצר על ידי מקנה שהיה בממשק אורגני מתמשך לפחות שנה לפני יצור החלב. הממשק האורגני כולל נושאים רבים שהעיקריים בהם: הזנה בלעדית במספוא אורגני.‏[2][3] הפדרציה הבינלאומית לחקלאות אורגנית (IFOAM) אף אוסרת שימוש בטכניקות של הנדסה גנטית בממשק הפוריות של העדר האורגני.‏[4]

מועצת החלב בישראל טוענת כי התהליכים לייצור חלב אורגני וחלב שאינו אורגני בישראל זהים "מבחינת האיכות, הבטיחות, הרכב החלב והטעם". אבל שונים מבחינת "טיפול תרופתי והזנה" ובפרט כוללים הזנה במזון אורגני בלבד לפרות.‏[5]

אריזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שקית חלב

לפני מהפכת השימוש הנפוץ בפלסטיק נהגו להפיץ חלב באופן מסחרי בבקבוקי זכוכית. היום נדיר לראות חלב בבקבוקים, ורוב בני האדם רוכשים את החלב שלהם כשקית חלב עשויה פלסטיק או בקופסאות קרטון מצופה שעווה. אור על סגול הנפלט מנורות פלואורסצנטיות יכול להרוס חלק מהחלבונים שבחלב, על כן יצרנים רבים שבעבר הפיצו חלב באריזות שקופות עברו לאריזות אטומות לאור.

חלב ובריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רופאים ודיאטנים רבים מחשיבים חלב ומוצריו כנכס תזונתי, שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה ולמנוע מחלות. צריכה תזונתית של חלב ומוצריו זוכה בשנים האחרונות לעידוד מצד רשויות וארגוני בריאות בעולם המערבי. גופים כמו ה-USDA (משרד החקלאות האמריקני), ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) וה-EFSA (הרשות האירופית לבטיחות המזון) ממליצים על צריכת לפחות שלושה מוצרי חלב (חלב, גבינה או יוגורט) ביום כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה לבני כל הגילאים, לאוכלוסיות שאינן סובלות מרגישות ללקטוז.‏‏[6]

החלב מכיל מרכיבים חשובים לתפקוד הגוף:

  • אשלגן: חשוב לשמירת מאזן הנוזלים, האלקטרוליטים והחומציות בגוף. כך הוא שומר על תפקוד נורמלי של תאי הגוף. האשלגן עוזר במניעת עלייה בלחץ הדם כתוצאה מצריכה עודפת של מלח, ומקטין את שחלוף העצם.
  • מגנזיום: משתתף בבניית העצם. הוא מסייע בהפקת אנרגיה מהמזון. כמו כן, המגנזיום חשוב לתהליכי התכווצות והרפיית השרירים ולהעברת גירויים עצביים.
  • ויטמין A: הכרחי לראיית לילה תקינה, לביטוי של גנים, למערכת הרבייה ולמערכת החיסון. הוא מעורב גם בתהליך הגדילה.
  • ריבופלאבין (ויטמין B2): חיוני להפקת אנרגיה מהמזון.
  • ניאצין: חשוב מאוד להפקת אנרגיה מהמזון. הוא משתתף בתהליך הייצור של חומצות שומן.
  • ויטמין B12: חיוני לרקמות ולאיברים, שבהם מתרחש יצור רב של תאים (כמו מח העצם ומערכת העיכול). הוא מהותי לתפקוד תקין של מערכת העצבים, לייצור של שומנים וחלבונים ולמניעת אנמיה.

מחקרים רפואיים שונים מוכיחים שלחלב סגולות רבות מלבד אספקת כמות וזמינות גבוהות לסידן ולשמירה על משק סידן תקין:

  1. שמירת משקל גוף - מחקרים מהשנים האחרונות מראים שצריכת מוצרי חלב דלי שומן עשויה להיות יעילה יותר לירידה במשקל, להפחתת אחוזי השומן, לשיפור חילוף החומרים ולשמירה על המשקל החדש לאורך זמן.‏‏[7]
  2. צמצום סיכון לתסמונת המטבולית ולסרטן - מחקרים חדשים מגלים שצריכת מוצרי חלב קשורה בסיכון נמוך לפתח תסמונת מטבולית (אוסף גורמי סיכון המופיעים יחד)‏‏. וכן סרטן מסוגים שונים, ובפרט סרטן המעי הגס.‏‏
  3. הפחתת הסיכון לסוכרת - לפי סקירת ספרות וניתוח-על (מטא-אנליזה) של מחקרי תצפית קליניים, צריכת כמות מספקת של סידן, ויטמין D ומוצרי חלב עשויה לסייע במניעת סוכרת מסוג 2.‏‏[8]
  4. מניעת מחלות לב - מוצרי חלב דל שומן מסייעים לאיזון לחץ הדם. הם גם עשויים להגן מפני מחלות לב, בזכות ההשפעה על גורמי הסיכון להן (יתר לחץ דם, השמנה וכולסטרול גבוה). כך נמצא במחקר DASH. בהתאם לכך, המליץ באחרונה ארגון הלב האמריקני על צריכת שלוש מנות מוצרי חלב דל שומן ביום.‏‏‏[9]
  5. השלמת תזונה - משבעה רכיבים שנמצאו בכמות בלתי מספקת בתזונה, חלב, גבינה ויוגורט מכילים ארבעה (סידן, אשלגן, מגנזיום) הנחוצים למבוגרים, ושלושה (סידן, אשלגן, מגנזיום) הנחוצים לילדים.‏‏‏[10] מוצרי חלב מכילים רכיבי מזון רבים: חלבון איכותי, סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ, ויטמינים מקבוצת B, A ו-D. החלב מספק ריכוז גבוה של רכיבי מזון חיוניים ביחס לכמות הקלוריות שבו.‏‏‏[10]
  6. בריאות הפה - רופאי שיניים ממליצים על חלב כמשקה בטוח לשתייה בין הארוחות. צריכת חלב קשורה גם בשכיחות נמוכה יותר לעששת ודלקות חניכיים (בזכות מינרליזציה של השיניים שהן מאגר מינרלים, באופן זה גם יכולת התאוששות מעששת קלה). כמו כן, הקזאין, הסידן והזרחן שבגבינה מגנים על אמייל השן מפגיעה.‏‏‏[10]
  7. משקה ספורט מיטבי - מחקרים עדכניים מראים שחלב הוא המשקה המתאים ביותר לספורט. שתיית חלב לאחר אימון כושר או כוח מגבירה את חילוף החומרים וסינתזת החלבונים בשריר. כך, השריר נבנה מהר יותר ובצורה משמעותית יותר. צריכת חלב גם יעילה במיוחד להשבת הנוזלים לגוף ולשיקום הגליקוגן בשריר.‏[11]

מחקר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מחקרים מצאו שחומצה לינולאית מצומדת (conjugated linoleic acid) אשר נמצאת בעיקר בחלב, בשר ומוצרי חלב, מספקת מספר יתרונות בריאותיים, כולל מניעת טרשת עורקים, מספר סוגים של סרטן, יתר לחץ דם, ומשפרת את מערכת החיסון.[12][13][13]

מדענים מהפקולטה לבריאות הציבור בהרווארד, זיהו ב-2010, חומצת שומן אשר נמצאה במוצרי חלב בשם trans-palmitoleic acid, אשר עשויה להקטין באופן ממשי את הסיכון לסוכרת מסוג 2. החוקרים עקבו במשך 20 שנה אחר משתתפים במחקר תצפיתי, כדי להעריך את גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם בגיל מבוגר. במהלך המעקב נמצא שאנשים עם רמה גבוהה וחוזרת של trans-palmitoleic acid היו בעלי סיכון נמוך באופן ממשי לפתח סוכרת, ועם סיכון נמוך בכ-60% בקרב משתתפים אשר היו בחמישיון העליון ברמה של החומצה.‏[14]

אי-סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלבון חלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – רגישות ללקטוז, לקטוז, אלרגיה לחלב

אי סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלבון חלב הן שתי תגובות, השונות מהותית זו מזו. לכל אחת מהן סיבות, שכיחות ומאפיינים משלה. לקטוז הוא סוכר פשוט שמצוי בכל סוגי החלב הטבעי, וגוף היונקים מעכל אותו באמצעות האנזים לקטאז. הייצור של אנזים זה בגוף יורד באופן משמעותי לאחר תקופת הינקות אצל כל היונקים, כולל בני האדם.

מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שאלרגיה לחלב קיימת בשכיחות נמוכה מאוד - בסך הכל אצל 0.3% מהתינוקות. עם זאת, כ-15%-18% מהאנשים סובלים מתופעה אחרת של רגישות ללקטוז (סוכר החלב), אך רגישות זו מתפתחת לרוב דווקא מגיל 15-14 ואילך. היא נובעת מירידה שחלה עם השנים בכמות האנזים לקטאז, שמפרק את הלקטוז ומאפשר את ספיגתו בגוף.‏[15]

אולם, על פי מסקנות נייר העמדה של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH), שפורסם בפברואר 2010, מרבית האנשים בעלי ספיגה לקויה של לקטוז אינם סובלים מאי סבילות ללקטוז ברמה קלינית.‏[16]

ביקורת על צריכת החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכונה לחליבת פרה

ברפואה המודרנית בתרבות המערבית חלב נחשב לבריא בשל היותו מקור לחלבון ולסידן, שחשוב לגדילת ושימור העצמות ולתפקוד העצבי. לעומת זאת, יש הטוענים שלא. לטענתם נמצא קשר סטטיסטי בין צריכת חלב להחמרה באקנה.‏[17]

המתנגדים לצריכת חלב פרה מציינים נזקים בריאותיים הנגרמים מצריכתו. את הנתונים מצד מומחים אחרים, סטיסטיקות ותוצאות מחקרים התומכים בצריכת מוצרי חלב, הם דוחים בטענה שתעשיית החלב משקיעה כספים רבים בשיווק החלב ומוצריו, והמחקרים מטעמם עשויים להיות מוטים. נייר עמדה של חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, שפורסם בשנת 2013, קובע כי אף אם אין בצריכת החלב נזק, הרי שבניגוד לטענות קודמות, לא הוכח כי הוא תורם לשימור עצמות או למניעת שברים בקרב אנשים מבוגרים. ‏[18][19]

בנוסף לסיבות הבריאותיות, יש אנשים שאינם צורכים חלב מנימוקים מצפוניים, לכאורה. בין התומכים בזכויות בעלי חיים יש מתנגדים לצריכת חלב ומוצריו כשם שהם מתנגדים לצריכת מוצרים אחרים מן החי ודוגלים בטבעונות, בנימוק שצריכת מוצרים אלה מלווה בניצול לרעה של בעלי חיים ובגרימת סבל הן לפרה והן לעגל.[20]

איכות החלב בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 הושלמה בישראל רפורמה, במהלכה הוקמו מכוני חליבה מתקדמים בהשקעה של כ-2 מיליארד שקל. עוד לפני הרפורמה נחשב משק החלב הישראלי לאחד המובילים בעולם מבחינת איכות הייצור ובריאות העדר והפרה, לצד מקביליו בהולנד, שווייץ ודנמרק. זאת מאחר שהפרות עוברות תהליך בקרת איכות קפדני ומחמיר.‏[21]

במסגרת מעקב בריאותי לפרות בודקים רופאי השירות הווטרינרי לפחות פעם בשבוע כל עדר בקר לחלב. הבדיקות כוללות גם את חלב הפרות, גם את דמן וגם את צואתן. כתוצאה משיפור הטיפול בפרות ושכלול הבדיקות פחת אחוז החולי בסוף העשור הראשון של המאה ה-21. כך, למשל, שיעור תמותת העגלים מההמלטה ועד לגמילה נמוך כיום מ-5%, לעומת כ-10% בסוף שנות ה-90. גם מספר התאים הסומטים (תאי דם לבנים שנמצאים באופן טבעי. ריבוי שלהם מהווה אינדיקציה לחולי העטין) ירד משמעותית: מ-500,000 בממוצע לפחות מ-200,000 למיליליטר חלב.‏[22]

לשם בקרת התוצר, כל משלוח חלב מ-1,000 הרפתות ו-150 הדירים בישראל עובר 5 בדיקות עוד לפני כניסתו למחלבה. בבדיקות נשללת נוכחות חומרים מעכבים (אנטיביוטיקות וסולפות), חמיצות וכן דם ומים. בנוסף, נבחנים מאפיינים כמו טעם, ריח ומראה. אם מתגלה ליקוי כלשהו, החלב נאסר לשימוש לאלתר. במקביל, מתבצעות בדיקות מעבדה מקיפות לחלב. במהלך כל שנה רופאי ופקחי הלשכות הווטרינריות מגיעים באקראי לכלל משקי החלב בישראל, ולוקחים כ-1,800 דגימות מקריות למעבדה לגילוי שאריות מן החי. שם נעשות להן 10-7 בדיקות מקיפות לחומרים לא רצויים.‏[23] חלב המתגלה כנגוע נאסר לשימוש ולשיווק ונשפך.

חלב ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארץ ישראל מתוארת במקרא 21 פעמים כ"ארץ זבת חלב ודבש" - תיאור שבא ללמד על עושרה ופוריותה.‏[24] במשמעות הפוכה מופיעים החלב והדבש בנבואת חורבן של ישעיהו: "והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה, כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ" (ישעיהו ז, כא-כב). בספר יואל מופיע החלב בנבואת נחמה "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס, והגבעות תלכנה חלב, וכל־אפיקי יהודה ילכו מים" (יואל ד, יח).

פעמים אחדות מתואר החלב כמאכל משובח:

בהלכה ובמנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהציווי המופיע בתורה שלוש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" למדו חז"ל כי שילובו של בשר בחלב אסור בבישול, באכילה ובהנאה. מכאן גם למדו פרשני תנ"ך שונים, כי היה קיים מנהג כנעני ואף פולחן אלילי, שבו היו מבשלים גדי בחלב.

חז"ל אסרו חלב נוכרי מפני החשש שהגוי יערב בו חלב בהמה שאיננה כשרה.

בחג השבועות נהוג לאכול מוצרי חלב, ויש הנוהגים כך גם בחנוכה.

הגבנה כמדד לבדיקת כשרות החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד (בבלי, עבודה זרה, לה ע"ב) מובא תהליך גיבון החלב כסימן להבחנה בין בהמות וחיות טהורות לטמאות, שכן רק חלב של יונקים טהורים מגבן ואילו חלב של טמאים אינו מגבן. בדיקה זו התקבלה על ידי הרמב"ם להלכה ועליה מבוססות הלכות שונות בשולחן ערוך ובשאר הפוסקים.

במחקר משותף של זהר עמר, עוזי מרין ודוד אילוז מאוניברסיטת בר-אילן, נבדק חלב של יונקים שונים, טהורים וטמאים. תוצאות הבדיקה הראו על יצירת גבן בחלב של פרה, עז, כבשה, ג'מוס, יחמור אירופאי, אייל אדום, יעל וגי'רף, המוגדרים כבעלי חיים טהורים. לעומת זאת, לא נוצר גבן מהיונקים הבאים המוגדרים כבעלי חיים טמאים: סוסה, נאקה, אלפקה, ארנבון, קוף, כלבה, חזירה, וחלב אם (אדם). תוצאות המחקר איששו באופן חד משמעי את הקביעה שתהליך הגיבון הוא מדד אמין להבחנה בין יונקים טהורים לטמאים.‏[25]

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חלב" ביוונית הוא Gala; שורש זה עבר ללטינית (Lac, תעתיק עברי: לַק) וכיום הוא מופיע במושגים רבים הקשורים לחלב:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 2007 Worldwide Total Milk Consumption per capita
  2. ^ 7 CFR 205.236 - Origin of livestock, תקנות גידול מקנה בממשק אורגני על פי התוכנית האורגנית הלאומית בארצות הברית (NOP), אתר אוניברסיטת קורנל
  3. ^ 7 CFR 205.237 - Origin of livestock, תקנות גידול מקנה בממשק אורגני על פי התוכנית האורגנית הלאומית בארצות הברית (NOP), אתר אוניברסיטת קורנל
  4. ^ NOTES ON ORGANIC ANIMAL HUSBANDRY, אתר הפדרציה הבינלאומית לחקלאות אורגנית
  5. ^ אבטחת איכות של חלב, ד"ר שמוליק פרידמן-וטרינר ומנהל מקצועי של מועצת החלב
  6. ^ How Much Dairy Do You Need? - Food Groups - ChooseMyPlate.gov - USDA
  7. ^ http://www3.interscience.wiley.com/journal/121580369/abstract; - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15090625‏
  8. ^ http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19024947?ordinalpos=1&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DiscoveryPanel.Pubmed_Discovery_RA&linkpos=3&log$=relatedreviews&logdbfrom=pubmed‏
  9. ^ http://www.nutritionjrnl.com/article/S0899-9007(08)00202-5/abstract‏
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 ‏Journal of Periodontology 2008;79:131-7‏
  11. ^ http://www.ajcn.org/cgi/content/full/85/4/1031 ; - http://www.ajcn.org/cgi/content/full/86/2/373 ; - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17459189?ordinalpos=2&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum - ‏
  12. ^ "Conjugated linoleic acid. A powerful anticarcinogen from animal fat sources" (1994). Cancer 74 (3 Suppl): 1050–4. doi:10.1002/1097-0142(19940801)74:3+<1050::AID-CNCR2820741512>3.0.CO;2-I. PMID 8039138. 
  13. ^ 13.0 13.1 "Antimutagenic and some other effects of conjugated linoleic acid" (2000). The British journal of nutrition 83 (5): 459–65. PMID 10953669. 
  14. ^ Component in common dairy foods may cut diabetes risk, study suggests .Sciencedaily.com (2010-12-23). Retrieved on 2011-01-14.
  15. ^ יפה שיר-רז, בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת, באתר ynet‏, 14 באוקטובר 2011
  16. ^ NIH Consensus Development Conference - Lactose Intolerance and Health, February 2010
  17. ^ אריאלה איילון, מחקרים חדשים מאשרים: יש קשר בין חלב לאקנה, באתר ynet‏, 3 ביולי 2005
  18. ^ ריאיון עם ד"ר ראול רוזריגז (MD), בתוכנית הבוקר "לחיות טוב", רשת, ערוץ 2, 21.6.2011
  19. ^ טל חייקין ומיכאל ויינפאס, חוקרים מהרווארד מערערים על חשיבות החלב בתפריט היומי, הארץ, 5.8.2013
  20. ^ הביכורים של פעילי אנונימוס: שבועות נטול חלב, באתר ynet
    עידן סייר, "מי אמר שחלב זה בריא", וואלה.
  21. ^ ד"ר שמוליק פרידמן, אבטחת איכות החלב, באתר המועצה לחלב
  22. ^ http://meshek.icba.org.il/?p=1631‏
  23. ^ http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/68DFBE44-AEBC-43C1-8728-F1A6A7F51400/5499/Seker_2008_forprint.pdf‏
  24. ^ למשמעות הכינוי "ארץ זבת חלב ודבש" : עיון בפרשנות
  25. ^ זהר עמר, עוזי מרין ודוד אילוז, "גיבון חלב כקריטריון כשרות להבחנה בין בעלי חיים טהורים לטמאים", בד"ד 21, תשס"ט, עמ' 75- 94.