חלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק בנוזל מזין שמיוצר בבלוטות החלב של יונקים. אם התכוונתם למשמעויות נוספות של המלה "חלב", ראו חלב (פירושונים).

חלב הוא נוזל הנוצר בבלוטות החלב של נקבות היונקים ומיועד להזין את גורי היונקים (כולל תינוקות האדם) כל עוד הם אינם מסוגלים לעכל מזונות מגוונים יותר.

תקופת ההנקה אצל מיני היונקים השונים היא שונה ומתפרשת מימים בודדים ועד חודשים רבים (אצל האדם, והפיל לדוגמה).

אצל רוב היונקים חלב האם מתדלדל והולך עד שנפסק לגמרי בתקופת הגמילה, בה הצאצא עובר לאכול מזונות אחרים והאם מוכנה להתעבר פעם נוספת.

הרכב החלב משתנה במידה רבה אצל יונקים שונים בהתאמה לצורכי הצאצא. חלב אם (אישה), למשל, רזה יחסית ועשיר בלקטוז - הסוכר העיקרי שנמצא בו. לעומת זאת, חלב פרה מתאפיין ברמה נמוכה יותר של סוכרים אך רמה גבוהה יותר של שומן. חלב פרה מכיל כ-3.5% שומן, 8.5% מוצקי חלב ו-88% מים. החלבון העיקרי בחלב פרה (80%) הוא קזאין.

גדי יונק חלב מאמו

תוכן עניינים

[עריכה] צריכת חלב על ידי האדם

כוס חלב

האדם הוא היונק היחיד שממשיך לצרוך חלב ומוצריו גם אחרי גיל הינקות[1], והוא היונק היחיד שצורך חלב מיונקים אחרים. גם אצל האדם החל מנהג זה רק בתקופה חדשה יחסית בסקאלה האבולוציונית, לפני כ-8,000 שנה כאשר החל ביות בעלי חיים ברי-חליבה. לשם כך מגדל האדם יונקים מסוימים, בעיקר בקר וצאן וחולב אותם. בתקופה המודרנית, רוב החלב הנחלב מעובד למוצרי חלב וחלקו נצרך ישירות, בדרך כלל לאחר תהליך של פיסטור והמגון.

עיקר צריכת החלב היא באירופה ובצפון אמריקה. ידועות תרבויות כמו התרבות הסינית והיפנית וכן תרבויות באפריקה ובאמריקה הדרומית שבתפריט המסורתי שלהן אין כלל מוצרי חלב, ורוב הבוגרים שם אינם מעכלים חלב.

חלב פרה הוא המשקה הלאומי של מדינת מינסוטה שבארצות הברית.

[עריכה] חליבה

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ערך מורחב – חליבה

נקבת היונקים מייצרת באופן טבעי חלב לפי הכמות שיונק הצאצא. כאשר הצאצא ממעט לינוק בלוטות החלב מייצרות בהתאם כמות פחותה של חלב. האדם, שמעוניין בחלב לשימושו, מבצע מספר פעולות:

  1. חליבה אינטנסיבית של האם, שמגבירה את ייצור החלב. בישראל, כמו גם במדינות מערביות אחרות בעולם, מקובל לחלוב כל פרה פעמיים-שלוש ביום. כמו כן, נהוג להפריד את הצאצא (עגל, גדי או שה) מאמו זמן קצר לאחר הלידה ולהזין אותו בתחליפי חלב או בחלק מהחלב (קולוסטרום), אם כי פעולה זאת מיועדת בעיקר למניעת העברת מחלות.
  2. הגברת תנובת החלב על ידי טיפוח תורשתי (ריבוי מבוקר) וברירה מלאכותית (השבחה גנטית).
  3. היות שתנובת החלב מגיעה לשיאה זמן קצר לאחר ההמלטה, במשקי חלב מודרניים הנקבות מוזרעות כדי שימליטו אחת לתקופה קבועה (כפעם ב-14 חודשים בקרב פרות וצאן). ההריונות מתוכננים באופן שבתקופת הנבת החלב יונב די חלב כדי לשמור על רווחיות החזקת המניבה, ושבשעת הפסקת החליבה כחודשיים לפני ההמלטה תנובת החלב תהיה מספיק נמוכה כדי למנוע דלקות.

בעבר, רוב החליבה הייתה חליבה ידנית, כלומר האדם נטל את העטין בידיו ועל ידי תנועות משיכה וסחיטה הפיק ממנו חלב. כיום רוב החליבה במדינות המערב היא ממוכנת.

[עריכה] הרכב החלב

לחלב מרכיב נוזלי (מים בעיקר) ומוצק. המרכיב המוצק של החלב נקרא גבן, והוא זה המשמש לייצור גבינה. המרכיב הנוזלי נקרא מי גבינה. בחלב ישן מאוד שהחמיץ מתרחשת הפרדה טבעית בין המוצק לנוזלי החלב. חלב טרי שנשאר באוויר הפתוח למשך פרק זמן מחמיץ. ההחמצה נגרמת בשל תהליך תסיסה: חיידקי חומצת חלב הופכים את הלקטוז שבחלב לחומצת חלב. תעשיית החלב מנצלת תהליך זה כדי לייצר מוצרי חלב שונים. לדוגמה, בתהליך יצור הגבינה מופרד הגבן ממי הגבינה בעזרת מחמצת חלב (תרבית של חיידקי חומצת חלב) ואנזים הקרוי רנין.

גם חלב מפוסטר יחמיץ אם לא יישמר בקרור, ועל כן יש לשמור אותו בטמפרטורה שבין 1° ל-4°. ניתן להפוך חלב לחלב עמיד שאינו מחמיץ, באמצעות טיפול בטמפרטורות גבוהות מאוד (UHT). חלב שעבר טיפול כזה - חלב עמיד - יכול להיות מאוחסן במשך מספר חודשים ללא קירור עד לצריכתו.

לפני מהפכת השימוש הנפוץ בפלסטיק נהגו להפיץ חלב באופן מסחרי בבקבוקי זכוכית. היום נדיר לראות חלב בבקבוקים, ורוב בני האדם רוכשים את החלב שלהם כשקית חלב עשויה פלסטיק או בקופסאות קרטון מצופה שעווה. אור על סגול הנובע מנורות פלואורסצנטיות יכול להרוס חלק מהחלבונים שבחלב, על כן יצרנים רבים שבעבר הפיצו חלב באריזות שקופות עברו לאריזות אטומות לאור.

בישראל חלב פרה זמין לצרכנים בכמויות שונות של שומן: 5%, 3%, 1% ו-0%.

בחלב המשווק לצרכנים (חלב פרה בעל 3% שומן 100 מ"ל) יש 58 קלוריות, 9 מיליגרם כולסטרול, 4.6 גרם פחממות, 3.2 גרם חלבון ו 3 גרם שומן.

[עריכה] חלב ובריאות

רוב הרופאים והדיאטנים המטפלים באוכלוסיית העולם המערבי מחשיבים חלב ומוצריו כנכס תזונתי, שיש בכוחו לשפר את כלל התזונה ולמנוע מחלות בקרב אירופאים וצאצאיהם. צריכה תזונתית של חלב ומוצריו זוכה בשנים האחרונות לעידוד מצד רשויות וארגוני בריאות בעולם המערבי. גופים כמו ה-USDA (משרד החקלאות האמריקני), ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) וה-EFSA (הרשות האירופית לבטיחות המזון) ממליצים על צריכת לפחות שלושה מוצרי חלב (חלב, גבינה או יוגורט) ביום כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה לבני כל הגילאים ממוצא קווקאזי‏‏‏‏[2]. ההנחיות התזונתיות מתייחסות למוצרי החלב כאל נכס תזונתי עבור אוכלוסייה זו ובלבד שאינה סובלת מרגישות ללקטוז.

כל מרכיבי החלב חשובים לתפקוד הגוף:

  • אשלגן: חשוב לשמירת מאזן הנוזלים, האלקטרוליטים והחומציות בגוף. כך הוא שומר על תפקוד נורמלי של תאי הגוף. האשלגן עוזר במניעת עלייה בלחץ הדם כתוצאה מצריכה עודפת של מלח, ומקטין את שחלוף העצם.
  • מגנזיום: משתתף בבניית העצם. הוא מסייע בהפקת אנרגיה מהמזון. כמו כן, המגנזיום חשוב לתהליכי התכווצות והרפיית השרירים ולהעברת גירויים עצביים.
  • ויטמין D: חיוני לצמיחה ולבנייה של מסת העצם, מבנה השיניים ופעילות השרירים.
  • ויטמין A: הכרחי לראיית לילה תקינה, לביטוי של גנים, למערכת הרבייה ולמערכת החיסון. הוא מעורב גם בתהליך הגדילה.
  • ריבופלאבין, ויטמין B12: חיוני להפקת אנרגיה מהמזון.
  • ניאצין: חשוב מאוד להפקת אנרגיה מהמזון. הוא משתתף בתהליך הייצור של חומצות שומן.
  • ויטמין 12B: חיוני לרקמות ולאיברים, שבהם מתרחש יצור רב של תאים (כמו מח העצם ומערכת העיכול). הוא מהותי לתפקוד תקין של מערכת העצבים, לייצור של שומנים וחלבונים ולמניעת אנמיה.

מחקרים רפואיים שונים מוכיחים שלחלב סגולות רבות מלבד אספקת כמות וזמינות גבוהות לסידן:

  1. שמירת משקל גוף - מחקרים מהשנים האחרונות מראים שצריכת מוצרי חלב דלי שומן עשויה להיות יעילה יותר לירידה במשקל, להפחתת אחוזי השומן, לשיפור חילוף החומרים ולשמירה על המשקל החדש לאורך זמן.‏[3]
  2. צמצום סיכון לתסמונת המטבולית ולסרטן- מחקרים חדשים מגלים שצריכת מוצרי חלב קשורה בסיכון נמוך לפתח תסמונת מטבולית (אוסף גורמי סיכון המופיעים יחד)‏‏[4] וכן סרטן מסוגים שונים, ובפרט סרטן המעי הגס.‏‏[5]
  3. הפחתת הסיכון לסוכרת- לפי סקירת ספרות וניתוח-על (מטה-אנליזה) של מחקרי תצפית קליניים, צריכת כמות מספקת של סידן, ויטמין D ומוצרי חלב עשויה לסייע במניעת סוכרת מסוג 2.‏[6]
  4. מניעת מחלות לב- מוצרי חלב דל שומן מסייעים לאיזון לחץ הדם. הם גם עשויים להגן מפני מחלות לב, בזכות ההשפעה על גורמי הסיכון להן (יתר לחץ דם, השמנה וכולסטרול גבוה). כך נמצא במחקר DASH. בהתאם לכך, המליץ באחרונה ארגון הלב האמריקני על צריכת שלוש מנות מוצרי חלב דל שומן ביום.‏‏[7]
  5. השלמת תזונה- משבעה רכיבים שנמצאו בכמות בלתי מספקת בתזונה, חלב, גבינה ויוגורט מכילים ארבעה (סידן, אשלגן, מגנזיום ו-ויטמין A) הנחוצים למבוגרים, ושלושה (סידן, אשלגן, מגנזיום) הנחוצים לילדים.‏‏[8]
  6. תזונה מספקת ואיכותית- מוצרי חלב מכילים רכיבי מזון רבים: חלבון איכותי, סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ, ויטמינים מקבוצת B, A ו-D. החלב מספק ריכוז גבוה של רכיבי מזון חיוניים ביחס לכמות הקלוריות שבו.‏‏[9]
  7. בריאות הפה- רופאי שיניים ממליצים על חלב כמשקה בטוח לשתייה בין הארוחות. צריכת חלב קשורה גם בשכיחות נמוכה יותר לעששת ודלקות חניכיים. כמו כן, הקזאין, הסידן והזרחן שבגבינה מגנים על אמייל השן מפגיעה.‏‏[10]
  8. משקה ספורט מיטבי- מחקרים עדכניים מראים שחלב הוא המשקה המתאים ביותר לספורט. שתיית חלב לאחר אימון כושר או כוח מגבירה את חילוף החומרים וסינתזת החלבונים בשריר. כך, השריר נבנה מהר יותר ובצורה משמעותית יותר. צריכת חלב גם יעילה במיוחד להשבת הנוזלים לגוף ולשיקום הגליקוגן בשריר.[11]

[עריכה] אי-סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלבון חלב

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ערך מורחב – רגישות ללקטוז

אי סבילות ללקטוז ואלרגיה לחלבון חלב הן שתי תגובות, השונות מהותית זו מזו. לכל אחת מהן סיבות, שכיחות ומאפיינים משלה. לקטוז הוא סוכר פשוט שמצוי בכל סוגי החלב הטבעי, וגוף היונקים מעכל אותו באמצעות האנזים לקטאז. הייצור של אנזים זה בגוף יורד באופן משמעותי לאחר תקופת הינקות אצל כל היונקים, כולל בני האדם.

אצל בני אדם לעתים רחוקות מגיעה הירידה ברמת הלקטאז למצב של חוסר יכולת לעכל כמויות גדולות של לקטוז או לחוסר יכולת מוחלט לעכל לקטוז. זאת כתוצאה ממחסור באנזים המפרק, מה שמוביל לתופעה המכונה "אי-סבילות ללקטוז", שהיא בעיית עיכול נפוצה.

אי סבילות ללקטוז הוא מצב בו לקטאז לא מיוצר בגוף בזמן הבגרות או מיוצר בכמות שאינה מספקת. צריכה של לקטוז עודף בעת חיסרון בלקטאז גורמת בדרך כלל לגזים במערכת העיכול, לנפיחוֹת, לכאבי בטן, לבחילה ולשלשול. תסמינים אלה נוצרים במערכת העיכול בלבד ולא מערבים תגובה חיסונית. חלק מהסובלים מאי-סבילות ללקטוז מסוגלים בכל זאת לצרוך לקטוז, אבל בכמויות קטנות ומדודות. לפיכך, הם יכולים ליהנות מחלב דל או נטול לקטוז, יוגורט וגבינות קשות, שמכילים באופן טבעי כמויות קטנות של לקטוז. חלק מהמבוגרים בעלי אי סבילות ללקטוז יכולים לשתות עד כוס (200 מיליליטר) חלב רגיל ליום. אחרים לא יכולים לשתות ולו כפית חלב אחת בלי לפתח תסמינים חמורים.

רוב הבוגרים בעולם הם בעלי אי סבילות מסוימת ללקטוז[12]. מבוגרים בעלי אי סבילות מפסיקים לפתח כמות מספקת של לקטאז בגיל שנתיים עד חמש. שינוי גנטי שהתרחש בזמן קרוב יחסית (יש הטוענים מספר אלפי שנים) בחלק מהאוכלוסיות האנושיות, שכלל רבים מבין הצפון אירופאים, גרם להמשך הייצור של לקטאז גם בתקופת הבגרות.

לעומת אי-סבילות ללקטוז, אלרגיה לחלבון חלב היא תגובה אימונולוגית (חיסונית) לאחד או יותר מחלבוני החלב. היא מופיעה אצל 6%-2% מהילדים בשנות הינקות והילדות המוקדמות, ואצל רובם חולפת עד גיל 5 שנים. שכיחות האלרגיה לחלבון חלב במבוגרים היא 0.5%-0.1% בלבד. במצב של אלרגיה לחלבון חלב אסור לסובל מהאלרגיה לצרוך חלב ומוצרי חלב בכלל.

[עריכה] ביקורת על צריכת החלב

ברפואה המודרנית בתרבות המערבית חלב נחשב לבריא בשל היותו מקור לחלבון ולסידן, שחשוב לגדילת ושימור העצמות ולתפקוד העצבי. לעומת זאת, יש הטוענים, בעיקר ברפואה האלטרנטיבית, [13] שצריכת חלב עלולה להוביל לדלדול עצם (אוסטאופורוזיס) במיוחד אצל נשים בגיל הבלות ואחריו. בספטמבר 2005 התגלה במחקר קשר בין צריכת חלב להחמרה באקנה בכל הגילאים. [14]

יש אנשים אשר אינם צורכים חלב ומוצריו משני טעמים:

  • בריאות - המתנגדים לצריכת חלב פרה מציינים רשימה ארוכה של נזקים בריאותיים הנגרמים מצריכתו ומסתמכים על מחקרים שנעשו בנושא המראים קשר בין צריכת חלב למחלות שונות כגון סרטן, מחלות כלי דם ולב ובריחת סידן [15]. כמו כן, טוענים כי בצריכת חלב יש סיכון בריאותי שמקורו בתנאי הגידול של הפרות במשק המתועש: אנטיביוטיקה - שניתנת לפרות כתגובה לדלקות העטין הנפוצות במשק ולמחלות אחרות; גלקטוז - הידוע כאחד מהגורמים לסרטן השחלות, ותרומתו לעליית הכולסטרול בגוף. בקרב הנטורופתים ישנה הסכמה כמעט גורפת שעדיף להימנע מחלב פרה ומוצריו.
  • נימוקים מצפוניים - בין התומכים בזכויות בעלי חיים יש מתנגדים לצריכת חלב ומוצריו כשם שהם מתנגדים לצריכת מוצרים אחרים מן החי, בנימוק שצריכת מוצרים אלה מלווה בניצול לרעה של בעלי חיים ובגרימת סבל הן לאם והן לצאצא[16].

חלב הבקר מכיל, לעומת חלב אם, כמויות גדולות בהרבה של חלבון, סידן וזרחן‏‏[17]. מרכיבים אלו נועדו לעזור לעגל להגיע למשקל חצי טון תוך חודשים ספורים ובשל כך יש הטוענים כי חלב בקר לא מתאים לתינוק אדם. לעומתם, מקובלת בחברה המערבית הגישה ששתיית חלב בקר עוזרת לבניית העצמות בילדים.

אנשים הנמנעים ממוצרי חלב יכולים להשיג חלבון וסידן ממקורות אחרים, כגון קטניות, טחינה, עלים ירוקים ומוצרי סויה. עם זאת, מחקרים מדעיים מראים שעל מנת להגיע לכמות הסידן המומלצת לאדם ללא צריכת מוצרי חלב יש לצרוך כמויות גדולות של תחליפים ‏‏[18]. כך, למשל, כמות הסידן בכוס חלב אחת מקבילה ל-7 כוסות שעועית מבושלת, 10 פרוסות לחם או 100 שקדים (וכמויות חריגות של מוצרי מזון אחרים)‏‏[19].

[עריכה] מוצרי חלב

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
 ערך מורחב – מוצרי חלב

החלב משמש כחומר גלם למגוון רחב של מוצרים, ובהם גבינה - שמנת - לבן - יוגורט - חמאה. כן מיוצרים משקאות מבוססי חלב, כגון שוקו.

[עריכה] חלב ביהדות

[עריכה] במקרא

ארץ ישראל מתוארת במקרא 21 פעמים כ"ארץ זבת חלב ודבש" - תיאור שבא ללמד על עושרה ופוריותה [1]. במשמעות הפוכה מופיעים החלב והדבש בנבואת חורבן של ישעיהו: "והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה, כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ" (ישעיהו ז', כא-כב). בספר יואל מופיע החלב בנבואת נחמה "והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס, והגבעות תלכנה חלב, וכל־אפיקי יהודה ילכו מים" (יואל ד יח).

פעמים אחדות מתואר החלב כמאכל משובח:

[עריכה] בהלכה ובמנהג

מהציווי המופיע בתורה שלוש פעמים: "לא תבשל גדי בחלב אמו" למדו חז"ל כי שילובו של בשר בחלב אסור בבישול, באכילה ובהנאה. מכאן גם למדו פרשני תנ"ך שונים, כי היה קיים מנהג כנעני ואף פולחן אלילי, שבו היו מבשלים גדי בחלב.

בחג השבועות נהוג לאכול מוצרי חלב, ויש הנוהגים כך גם בחנוכה.

[עריכה] איכות החלב בישראל

בשנת 2007 הושלמה בישראל רפורמה, במהלכה הוקמו מכוני חליבה מתקדמים בהשקעה של כ-2 מיליארד שקל. מאז, משק החלב בישראל נחשב לאחד המובילים בעולם מבחינת איכות הייצור ובריאות העדר והפרה, לצד מקביליו בהולנד, שווייץ ודנמרק. זאת מאחר שהפרות והחלב שהן מניבות עוברים תהליך בקרת איכות קפדני ומחמיר ‏‏‏‏[20].

במסגרת מעקב בריאותי לפרות בודקים רופאי השירות הווטרינרי לפחות פעמיים בשבוע כל עדר בקר לחלב. הבדיקות כוללות גם את חלב הפרות, גם את דמן וגם את צואתן. כתוצאה מהבדיקות הרפואיות, אחוז החולי פחת מאוד בשנים האחרונות. כך, למשל, שיעור תמותת העגלים מההמלטה ועד לגמילה נמוך כיום מ-5%, לעומת כ-10% לפני עשור. גם מספר התאים הסומטיים (אינדיקציה לחולי העטין) ירד משמעותית: מ-500,000 בממוצע לפחות מ-200,000 למיליליטר חלב ‏‏[21]‏‏

לשם בקרת התוצר, כל משלוח חלב מ-1,000 הרפתות ו-150 הדירים בישראל עובר 5 בדיקות עוד לפני כניסתו למחלבה. בבדיקות נשללת נוכחות חומרים מעכבים (אנטיביוטיקות וסולפות), חמיצות וכן דם ומים. בנוסף, נבחנים מאפיינים כמו טעם, ריח ומראה. אם מתגלה ליקוי כלשהו, החלב נאסר לשימוש לאלתר. במקביל, מתבצעות בדיקות מעבדה מקיפות לחלב. במהלך כל שנה רופאי ופקחי הלשכות הווטרינריות מגיעים באקראי לכלל משקי החלב בישראל, ולוקחים כ-1,800 דגימות מקריות למעבדה לגילוי שאריות מן החי. שם נעשות להן 7-10 בדיקות מקיפות לחומרים לא רצויים ‏‏[22]. חלב המתגלה כנגוע נאסר לשימוש ולשיווק ונשפך.

[עריכה] אטימולוגיה

"חלב" ביוונית הוא Gala; שורש זה עבר ללטינית (Lac- לק) וכיום הוא מופיע במושגים רבים הקשורים לחלב:

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חלב
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חלב

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ פילים עשויים לינוק חלב מאמם גם בהיותם נערים, אך בכמוית מזעריות יחסית לתזונתם
  2. ^ http://mypyramid.gov/pyramid/milk.html
  3. ^ ‏http://www3.interscience.wiley.com/journal/121580369/abstract; - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15090625‏
  4. ^ ‏http://jech.bmj.com/cgi/content/abstract/61/8/695‏
  5. ^ http://www.aicr.org/site/PageServer?pagename=res_report_second
  6. ^ ‏http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19024947?ordinalpos=1&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DiscoveryPanel.Pubmed_Discovery_RA&linkpos=3&log$=relatedreviews&logdbfrom=pubmed‏
  7. ^ ‏http://www.nutritionjrnl.com/article/S0899-9007(08)00202-5/abstract‏
  8. ^ ‏Journal of Periodontology 2008;79:131-7‏
  9. ^ ‏Journal of Periodontology 2008;79:131-7‏
  10. ^ ‏Journal of Periodontology 2008;79:131-7‏
  11. ^ ‏http://www.ajcn.org/cgi/content/full/85/4/1031 ; - http://www.ajcn.org/cgi/content/full/86/2/373 ; - http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17459189?ordinalpos=2&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DefaultReportPanel.Pubmed_RVDocSum - ‏
  12. ^ מאמרים בנושא מאתר אינפומד
  13. ^ האם חלב ומוצריו "טובים" לעצמות או לא? מתוך אתר הנטורופטיה הישראלי
  14. ^ מחקרים חדשים מאשרים: יש קשר בין חלב לאקנה
  15. ^ ספר הסוקר את נזקי החלב בשילוב מראה מקום למחקרים הרלוונטיים
  16. ^ הביכורים של פעילי אנונימוס: שבועות נטול חלב, באתר ynet
    עידן סייר, "מי אמר שחלב זה בריא", וואלה.
  17. ^ ‏דבורי גתי-יוסף, מו-מו לא, מה-מה כן, באתר "אשירה"‏
  18. ^ ‏Gao X, Wilde PE, Lichtenstein AH, Tucker KL. J Am Diet Assoc. Nov;106(11):1759-65. 2006‏
  19. ^ ‏הערכים מבוססים על שקלול של תכולת הסידן במזון ואחוז הספיגה שלו.‏
  20. ^ ‏http://www.articles.co.il/article/38807/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%A8%D7%A4%D7%AA%20%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA‏
  21. ^ ‏http://meshek.icba.org.il/?p=1631‏
  22. ^ ‏http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/68DFBE44-AEBC-43C1-8728-F1A6A7F51400/5499/Seker_2008_forprint.pdf‏


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91