קידוח שחלות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Benlavi123 (שיחה | תרומות)
69 עריכות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Ovarian drilling"
 
Benlavi123 (שיחה | תרומות)
69 עריכות
מ ניסוח, הגהה, הרחבה, עריכה, קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
'''קידוח השחלות''', הידוע גם בשם multiperforation או לפרוסקופיה השחלות diathermy, היא טכניקה כירורגית שבה מנקבים את הקרומים המקיפים את השחלה עם קרן לייזר או מחט כירורגית באמצעות הליכי פלישה מינימליים. הליכים לפרוסקופיה. הוא נבדל מן השחלות טריז כריתה, כי כריתה כוללת חיתוך של הרקמה. פולשנות קידוח השחלות הליכים החליפו טריז resections. קידוח השחלות הוא העדיף טריז כריתה כי לחתוך את השחלה יכול לגרום הידבקות, אשר עלול לסבך את ניתוח התוצאות. קידוח השחלות ואת השחלות טריז כריתה הן אפשרויות טיפול כדי להפחית את כמות [[אנדרוגן]] רקמת ייצור אצל נשים עם [[תסמונת השחלות הפוליציסטיות]] (PCOS). PCOS הוא הגורם העיקרי של anovulation, אשר תוצאות פוריות נשית. אינדוקציה של מונו-מחזורי ביוץ יכול לשחזר פוריות.
'''קידוח השחלות''', הידוע גם בשם מולטיפרפיישיון או קידוח שחלות לפרוסקופי דיאטרמי, היא טכניקה כירורגית שבה מנקבים את הקרומים המקיפים את השחלה עם קרן לייזר או מחט כירורגית באמצעות הליכי פלישה מינימליים<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Hervé Fernandez, Michèle Morin-Surruca, Antoine Torre, Erika Faivre|שם=Ovarian drilling for surgical treatment of polycystic ovarian syndrome: a comprehensive review|כתב עת=Reproductive BioMedicine Online|כרך=22|עמ=556–568|שנת הוצאה=2011-06-01|doi=10.1016/j.rbmo.2011.03.013|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1472648311001672}}</ref>. הוא נבדל מכריתת שחלות הטריז, כי כריתה כוללת חיתוך של הרקמה. קידוח שחלות בעזרת פלישה מינימלית החליפה את כריתת הטריז<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Hervé Fernandez, Michèle Morin-Surruca, Antoine Torre, Erika Faivre|שם=Ovarian drilling for surgical treatment of polycystic ovarian syndrome: a comprehensive review|כתב עת=Reproductive BioMedicine Online|כרך=22|עמ=556–568|שנת הוצאה=2011-06-01|doi=10.1016/j.rbmo.2011.03.013|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1472648311001672}}</ref>. קידוח השחלות עדיף על פני כריתת הטריז כי כריתה כי לחתוך אל תוך השחלה יכול לגרום להידבקותה, אשר עלול לסבך את תוצאות הניתוח<ref>{{צ-מאמר|מחבר=J. A. Portuondo, J. C. Melchor, J. L. Neyro, A. Alegre|שם=Periovarian adhesions following ovarian wedge resection or laparoscopic biopsy|כתב עת=Endoscopy|כרך=16|עמ=143–145|שנת הוצאה=July 1984|doi=10.1055/s-2007-1018560|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6236073}}</ref>. קידוח השחלות וכריתת השחלות הן אפשרויות טיפול כדי להפחית את כמות הרקמה שמייצרת אנדרוגן אצל נשים עם [[תסמונת השחלות הפוליציסטיות]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Uche Anadu Ndefo, Angie Eaton, Monica Robinson Green|שם=Polycystic ovary syndrome: a review of treatment options with a focus on pharmacological approaches|כתב עת=P & T: A Peer-Reviewed Journal for Formulary Management|כרך=38|עמ=336–355|שנת הוצאה=June 2013|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23946629}}</ref> תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הגורם העיקרי להיעדר ביוץ, אשר גורם להיעדר פוריות נשית<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=Cristina Kallás Hueb, João Antônio Dias Júnior, Maurício Simões Abrão, Elias Kallás Filho|שם=Drilling: medical indications and surgical technique|כתב עת=Revista Da Associacao Medica Brasileira (1992)|כרך=61|עמ=530–535|שנת הוצאה=November 2015|doi=10.1590/1806-9282.61.06.530|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26841163}}</ref>. הצגת של ביוץ יחיד יכול לשחזר פוריות<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=Issam Lebbi, Riadh Ben Temime, Anis Fadhlaoui, Anis Feki|שם=Ovarian Drilling in PCOS: Is it Really Useful?|כתב עת=Frontiers in Surgery|כרך=2|סדרה=|עמ=30|שנת הוצאה=2015|doi=10.3389/fsurg.2015.00030|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26236709}}</ref>


קידוח שחלות לפרוסקופי, עשוי לשפר את האפקטיביות של טיפולי ביוץ אחרים ולהוריד את שעורי ההריונות המרובים, יותר מאשר אפשרויות טיפול אחרות כמו גונדוטרופין<ref name=":4">{{צ-מאמר|מחבר=Cindy Farquhar, Julie Brown, Jane Marjoribanks|שם=Laparoscopic drilling by diathermy or laser for ovulation induction in anovulatory polycystic ovary syndrome|כתב עת=The Cochrane Database of Systematic Reviews|עמ=CD001122|שנת הוצאה=2012-06-13|doi=10.1002/14651858.CD001122.pub4|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22696324}}</ref> . התרופה האוראלית, כלומופין סיטארט היא התרופה המוצעת הראשונה לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. למרו זאת, כחמישית מהנשים עמידות בפני תרופה זו ולא מצליחות לבייץ<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Zahra Moazami Goudarzi, Hossein Fallahzadeh, Abbas Aflatoonian, Masoud Mirzaei|שם=Laparoscopic ovarian electrocautery versus gonadotropin therapy in infertile women with clomiphene citrate-resistant polycystic ovary syndrome: A systematic review and meta-analysis|כתב עת=Iranian Journal of Reproductive Medicine|כרך=12|עמ=531–538|שנת הוצאה=August 2014|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25408702}}</ref>. חולות נחשבות עמידות אם הטיפול נכשל במשך 6 חודשים במתן המינון המתאים<ref name=":0" /> .קידוח ההשחלות הוא אלטרנטיבה כירורגית לטיפול בכלומופין סיטראט וכמו כן הוא מומלץ לנשים עם הפרעות ביוץ מסוג שתיים<ref name=":3" />. חלופות אחרות שאינן מצריכות התערבות כירורגית בטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות הם קולטי אסטרוגי אפנן, טמוקסיפן, מעכבי ארמוטאז, תרופות מווסתות אינסולין והורמונים מעודדות גירוי שחלות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Rui Wang, Bobae V. Kim, Madelon van Wely, Neil P. Johnson|שם=Treatment strategies for women with WHO group II anovulation: systematic review and network meta-analysis|כתב עת=BMJ|כרך=356|עמ=j138|שנת הוצאה=2017-01-31|doi=10.1136/bmj.j138|קישור=http://www.bmj.com/content/356/bmj.j138}}</ref>. האפקטיביות של ההליך הכירורגי דומה לטיפול בכלומופים סיטראט או בגונדוטרופין לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטית אך גורמת לפחות ריבוי הריונות בזמן ההיריון ללא תלות באופן הטיפול, בין אם הוא חד צדדי או דו צדדי<ref name=":5">{{צ-מאמר|מחבר=J. Bosteels, S. Weyers, C. Mathieu, B. W. Mol|שם=The effectiveness of reproductive surgery in the treatment of female infertility: facts, views and vision|כתב עת=Facts, Views & Vision in ObGyn|כרך=2|עמ=232–252|שנת הוצאה=2010|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25009712}}</ref>.
לפרוסקופיה קידוח השחלות (לוד), עשויה לשפר את האפקטיביות של אחרים הביוץ אינדוקציה טיפולים ותוצאות התחתון הריון מרובה שיעורי יותר אפשרויות טיפול אחרות כמו gonadotropins.<ref /> אוראלי בסמים, clomiphene ציטראט (סמ " ק), הוא הקו הראשון לטיפול PCOS, עדיין, אחד החמישית של נשים הם עמידים בפני התרופה, להיכשל לביוץ.<ref /> חולים נחשבים עמידים אם הטיפול נכשל עבור 6 חודשים המינון המתאים.<ref /> drilling השחלות הוא כירורגי חלופה CC טיפול או מומלץ לנשים עם [[ביוץ|מי הקבוצה השנייה הפרעות הביוץ]].<ref /> אחרים שאינם כירורגיים רפואיים אפשרויות הטיפול של PCOS כוללים את ייצור האסטרוגן לקולטן אפנן, [[טמוקסיפן]], מעכבי ארומטאז, אינסולין sensitising סמים, הורמונליים גירוי השחלות.<ref /> את האפקטיביות של הליך כירורגי דומה CC או גונדוטרופין טיפול ביוץ מושרה על PCOS חולים, אבל התוצאות פחות הריונות מרובים לכל מתמשך ההריון, ללא קשר אם הטכניקה היא באופן חד צדדי או דו צדדי שבוצע.<ref />


אם המטופלות לא מצליחות להרות 6 חודשים לאחר שהביוץ כבר חודש לאחר הליך קידוח השחלות,  ניתן להציג אפשרות של טיפול בתרופות עשוי להיות מחדש או [[הפריה חוץ-גופית|הפריה חוץ גופית]] (IVF) עשוי להילקח בחשבון.
אם המטופלות לא מצליחות להרות 6 חודשים לאחר שהביוץ כבר חודש לאחר הליך קידוח השחלות,  ניתן להציג אפשרות של טיפול בתרופות עשוי להיות מחדש או [[הפריה חוץ-גופית|הפריה חוץ גופית]] (IVF) עשוי להילקח בחשבון.


== השפעות הורמונליות ==
== השפעות הורמונליות ==
חלק הקריטריונים של PCOS האבחון כולל רמות גבוהות של אנדרוגנים בדם או סימנים אחרים של עודף אנדרוגן (hyperandrogenism). ההליך גורם ירידה בסרום [[אנדרוגן]] רמות, ואולי גם [[אסטרוגן]] רמות. לאחר זקיקים בשחלות, משתית נהרסים, יש הפחתה אלה רמות הורמון. את תוצאות הפרוצדורה ירידה בפלסמה [[הורמון מחלמן|luteinizing הורמון]] (LH) הפעימות וכן תקופתי ירידה inhibin B רמות. סביר להניח כי התיאוריה קובעת הפחתה של הורמונים האלה ריכוזים מוביל לעלייה בהפרשת [[הורמון מגרה זקיק]] (FSH), הורמון המין מחייב [[גלובולין]], המוביל יעיל הזקיקים ההבשלה ואת הביוץ. נמוך בסרום [[אסטרדיול|oestradiol]] ריכוזים קשורה עם ירידה [[ארומטאז]] פעילות. דלקתיות גורמי גדילה כגון [[IGF-1|גורם גדילה דמוי אינסולין-1]] מיוצרים בשל פגיעה לסייע ההשפעות של FSH באמצעות זרימת דם רבה יותר ו גונדוטרופין משלוח. במחזור ו intrafollicular רמות של [[Anti-Müllerian hormone|anti-mullerian הורמון]] (AMH), אשר יכול לעזור לכמת recruitable זקיק השחלות, פעילות מופחתת לאחר לפרוסקופיה קידוח השחלות אצל נשים עם PCOS.
חלק הקריטריונים לאבחון תסמונת השחלות הפוליצסטית כולל רמות גבוהות של אנדרוגנים בדם או סימנים אחרים של עודף אנדרוגן<ref name=":0" />. ההליך גורם ירידה בסרום האנדרוגן, ואולי גם ברמות האסטרוגן <ref name=":2" />. לאחר שהזקיק והמשתית נהרסים, ישנה הפחתה ברמות הורמון אלו<ref name=":6">{{צ-מאמר|מחבר=Subarna Mitra, Prasanta Kumar Nayak, Sarita Agrawal|שם=Laparoscopic ovarian drilling: An alternative but not the ultimate in the management of polycystic ovary syndrome|כתב עת=Journal of Natural Science, Biology, and Medicine|כרך=6|עמ=40–48|שנת הוצאה=January 2015|doi=10.4103/0976-9668.149076|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25810633}}</ref>. ההליך גורם לירידה בהורמון המחלמן ולירידה זמנית באינהיבין בי<ref name=":0" />. התאוריה הסבירה ביותר קובעת כי הפחתה של הורמונים אלה מובילים לעלייה בריכוז הורמון מגרה הזקיק, ובהורמון המין המחייב [[גלובולין]], שמוביל להבשלת הזקיקים ולביוץ<ref name=":2" /><ref name=":0" />. סרום אסטרדיול בריכוז נמוך מקושר עם ירידה בפעילות ארומאטיזציה.<ref name=":0" /> גורמים מעודדי דלקתיות כגון [[IGF-1|גורם גדילה דמוי אינסולין-1]] מיוצרים בשל פגיעה ומסייעים בהשפעה של הורמון מגרה הזקיק באמצעות זרימת דם רבה יותר ושליחת גונדוטרופין<ref name=":6" />. רמות מחזוריות של הורמון המולריאון, שעוזר לכמת את רמת הפעילות של זקיק השחלה, יורדות לאחר קידוח השחלות אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליצסטיות<ref name=":7">{{קישור כללי|כתובת=http://cms.galenos.com.tr/FileIssue/15/1182/article/203-207.pdf|הכותב=|כותרת=|אתר=|תאריך=}}</ref>.


== הליכים ==
== הליכים ==
כאשר המטפל קובע כי הליך קידוח השחלות מתאים, והאישה מחליטה לעבור טיפול זה, יש צורך בקבלת הסכמה. הסיכונים מוצגים ומוסברים אל האישה.
כאשר המטפל קובע כי הליך קידוח השחלות מתאים, והאישה מחליטה לעבור טיפול זה, יש צורך בקבלת הסכמה. הסיכונים מוצגים ומוסברים לאישה<ref name=":8">{{צ-מאמר|שם=Book sources|כתב עת=Wikipedia|קישור=https://en.wikipedia.org/wiki/Special:BookSources/9780071716727}}</ref>.


השיטה הנפוצה ביותר לביצוע ההליך היא באמצעות מחט מונופולרית או באמצעות וו בגלל הזמינות של הכלים וההתקנה הפשוטה שלהם<ref name=":3" />. סוגי ציוד נוספים ששכיחים בהליך זה הם אלקטרודות חשמליות דו קוטביות, ארגון, או לייזר מסוג אנדיאד<ref>{{צ-מאמר|מחבר=James F. Daniell, Wayne Miller|שם=Polycystic ovaries treated by laparoscopic laser vaporization|כתב עת=Fertility and Sterility|כרך=51|עמ=232–236|שנת הוצאה=1989-02-01|doi=10.1016/S0015-0282(16)60482-X|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S001502821660482X}}</ref>. לכלים אלו יש את היכולת להגיע לתוצאות הרצויות עם דיוק מירבי. בדרך כלל, צריבה בעוצמה של כ100 וואט חשמלי נעשית כדי לחצות את שחלות קליפת המוח, ולאחר מכן אלקטרוגניזציה מתבצעת בעוצמה של כ40 וואט , אולם העוצמה יכולה לנוע בין 30 ל400 וואט<ref name=":0" />. הניקובים הכירורגים מבוצעים על השחלה של קליפת המוח ולרוב יהיו בעומק של 4-10 מ<nowiki>''</nowiki>מ וברוחב של 3 מ<nowiki>''</nowiki>מ<ref name=":5" /> <ref name=":6" />. מספר הניקובים תלוי ביכולת להרות. מחקרים הראו שבין 5 ל10 ניקובים צפויים להניב את התוצאה הרצויה <ref name=":8" />.
הדבר מתבצע בדרך כלל השיטה היא עם monopolar מחט או וו כי הציוד זמינות התקנה פשוטה.<ref /> נפוצים אחרים מכשור מורכב השימוש של הפרעה דו-קוטבית חשמל כירורגית אלקטרודות או CO<sub>2</sub>, ארגון, או ND-YAG [[לייזר]].<ref /> זה מכשור יש לו את היכולת לייצר את המיועדת עם תוצאות מאוד מוקד הגישה. בדרך כלל, 100 W חשמלי כויה dissector הוא הראשון נהג לחצות את השחלות קליפת המוח, אז קוטבי מתבצע ב-40 W, אולם המחירים נעים בין 30 ל-400 W.<ref /> כירורגית דקירות מבוצעות על השחלות קליפת המוח, הם בדרך כלל 4-10&#x20;מ "מ עמוק ו-3&#x20;מ" מ רחב.<ref /><ref /> מספר דקירות קשורה עוקבות היכולת להרות&#x2014;זה כבר מצא כי חמש עד עשר נקבים נוטים יותר לייצר המיועד ההתעברות.<ref /> קידוח השחלות מתבצע בלפרוסקופיה, או transumbilical (culdoscopy) או וגינלי (fertiloscopy).<ref />


== סיכונים ==
== סיכונים ==
אבל עדיף על יצירת חתכים על השחלה, קידוח השחלות יש כמה סיכונים. אלה הם: אגן הידבקות היווצרות [[דימום|שטף דם]], תסחיף גז, [[חזה אוויר|אוויר]], מוקדם מדי כשל השחלות, לטווח ארוך תפקוד השחלות, פיתוח [[תסמונת גירוי יתר שחלתי|תסמונת גירוי יתר]], הידבקות מבנה, [[אי-פוריות|פוריות]] ו לידות מרובות. וגינלי hydrolaparoscopy (THL) קידוח השחלות עשויה להקטין את הסיכון של iatrogenic הידבקות היווצרות ירידה השחלות מילואים (דור), אשר יכול להיות על פוריות. לוד אינה תורמת את הסיכון של ירידה השחלות מילואים. יש הסיכון של תאונות חשמל עם מונופול הנוכחי. סיבוך נדיר של לוד הוא מייג ' ור פגיעה בכלי הדם, בעיקר על כלי שיט קטנים באזור קיר הבטן הקדמי, כאשר Veress ומחט נקז מוכנסים בתחילת התהליך.
למרות עדיפותו על פני יצירת חתכים על השחלה, לקידוח השחלות ישנם כמה סיכונים, והם: הידבקות אגן, היווצרות [[דימום|שטף דם]], תסחיף גז, [[חזה אוויר|אוויר]], כשל שחלות מוקדם, פגיעה בטווח הארוך בתפקוד השחלות, פיתוח [[תסמונת גירוי יתר שחלתי|תסמונת גירוי יתר]], יצירת הידבקות מבנה, [[אי-פוריות|בעיות פוריות]] ולידות מרובות<ref name=":9">{{קישור כללי|כתובת=http://cms.galenos.com.tr/FileIssue/3/366/article/120-122.pdf|הכותב=|כותרת=|אתר=|תאריך=}}</ref><ref name=":3" /><ref name=":8" /><ref name=":1" />. קידוח שחלות וגינלי עשוי להקטין את הסיכון של הידבקות שחלות היטרוגני ולצמצם את היווצרות ירידת השחלות אשר יכול בפוריות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Pierluigi Giampaolino, Ilaria Morra, Giovanni Antonio Tommaselli, Costantino Di Carlo|שם=Post-operative ovarian adhesion formation after ovarian drilling: a randomized study comparing conventional laparoscopy and transvaginal hydrolaparoscopy|כתב עת=Archives of Gynecology and Obstetrics|כרך=294|עמ=791–796|שנת הוצאה=2016-10-01|doi=10.1007/s00404-016-4146-2|קישור=https://link.springer.com/article/10.1007/s00404-016-4146-2}}</ref>. קידוח שחלות לפרסקופי לא תורם לסיכון של ירידה במאגרי השחלות<ref name=":7" />. ישנו סיכון של תקלות חשמליות כשמשתמשים בזרם חשמלי. סיבוך נדיר של קידוח שחלות לפרוסקופי הואפגיעה בכלי הדם, בעיקר בכלי הדם הקטנים באזור קיר הבטן הקדמי, כאשר המחט והנקז מוחדרים בתחילת התהליך<ref name=":9" />.


== יתרונות ==
== יתרונות ==
קידוח השחלות יש שיעור נמוך יותר של [[תסמונת גירוי יתר שחלתי|תסמונת שחלתי]] ושל רב-עוברית ההיריון.  היתרונות של ההליך כוללים את  העובדה שמדובר בטיפול יחיד לעומת מספר טיפולים של הביוץ ההשראה. יתרונות נוספים של טכניקה זו כוללים יחס משתלם של עלות-תועלת וכי ההליך יכול להתבצע ללא אישפוז.
לקידוח השחלות יש שיעור נמוך יותר של [[תסמונת גירוי יתר שחלתי|תסמונת שחלתי]] ושל רב-עוברית ההיריון<ref name=":4" /><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Maryam Eftekhar, Razieh Deghani Firoozabadi, Parisa Khani, Ehsan Ziaei Bideh|שם=Effect of Laparoscopic Ovarian Drilling on Outcomes of In Vitro Fertilization in Clomiphene-Resistant Women with Polycystic Ovary Syndrome|כתב עת=International Journal of Fertility & Sterility|כרך=10|עמ=42–47|שנת הוצאה=April 2016|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27123199}}</ref>.  היתרונות של ההליך כוללים את  העובדה שמדובר בטיפול יחיד לעומת מספר טיפולים של הביוץ ההשראה. יתרונות נוספים של טכניקה זו כוללים יחס משתלם של עלות-תועלת וכי ההליך יכול להתבצע ללא אישפוז<ref name=":3" />.


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
קידוח השחלות שומש לראשונה בטיפול של PCOS ב-1984 והתפתח לניתוח בטוח ויעיל. לאחר ביצוע לפרוסקופיה electrosurgical קידוח השחלות בחולים עמידים לcc ב-1984, יואהנס מצא כי טכניקה זו הגבירה את שיעורי הביוץ ל-45% ו-הריון שיעורי ל-42%. ב-1988, לפרוסקופיה מרובים אגרוף כריתה של השחלות על hypothalamo-יותרת המוח ציר, שונתה מעט מההליך של יואהנס, וגרמה לירידה בLH הפעימה ואת יותרת המוח ההיענות לטיפול של PCOS. ב-1989, קידוח השחלות נערך עם ארגון, פחמן דו-חמצני (CO2) או אשלגן-titanyl-פוספט (KTP) לייזר אידוי שגרם לביוץ ספונטני ב-71% מאלו שטופלו. ההליך שונה לפופולרי בטיפול של חולים עם עמידות לCC .
קידוח השחלות שומש לראשונה בטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות ב-1984 והתפתח לניתוח בטוח ויעיל<ref name=":6" />. לאחר ביצוע ביצוע קידוח השחלות בחולים עמידים לכלומיפין סיטראט ב-1984, יואהנס מצא כי טכניקה זו הגבירה את שיעורי הביוץ ל-45% ושעורי ההיריון ל42%<ref>{{צ-ספר|מחבר=Stefano Palomba, Fulvio Zullo, Evanthia Diamanti-Kandarakis, Francesco Orio|שם=Insulin Resistance and Polycystic Ovarian Syndrome|מו"ל=Humana Press|שנת הוצאה=2007|עמ=191–207|סדרה=Contemporary Endocrinology|קישור=https://link.springer.com/chapter/10.1007/978-1-59745-310-3_14|שפה=en}}</ref>. ב-1988, הלפרוסקופיה שונתה מעט מההליך של יואהנס, וגרמה לירידה בהורמון הגירוי הפעימה ואת יותרת המוח ההיענות לטיפול של תסמונת השחלות הפוליציסטיות<ref>  </ref>. ב-1989, קידוח השחלות נערך עם ארגון, פחמן דו-חמצני (CO2) או אשלגן-titanyl-פוספט (KTP) לייזר אידוי שגרם לביוץ ספונטני ב-71% מאלו שטופלו. ההליך שונה לפופולרי בטיפול של חולים עם עמידות לCC .


== המלצות ==
== המלצות ==

גרסה מ־03:18, 4 בדצמבר 2017

קידוח השחלות, הידוע גם בשם מולטיפרפיישיון או קידוח שחלות לפרוסקופי דיאטרמי, היא טכניקה כירורגית שבה מנקבים את הקרומים המקיפים את השחלה עם קרן לייזר או מחט כירורגית באמצעות הליכי פלישה מינימליים[1]. הוא נבדל מכריתת שחלות הטריז, כי כריתה כוללת חיתוך של הרקמה. קידוח שחלות בעזרת פלישה מינימלית החליפה את כריתת הטריז[2]. קידוח השחלות עדיף על פני כריתת הטריז כי כריתה כי לחתוך אל תוך השחלה יכול לגרום להידבקותה, אשר עלול לסבך את תוצאות הניתוח[3]. קידוח השחלות וכריתת השחלות הן אפשרויות טיפול כדי להפחית את כמות הרקמה שמייצרת אנדרוגן אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות[4] תסמונת השחלות הפוליציסטיות היא הגורם העיקרי להיעדר ביוץ, אשר גורם להיעדר פוריות נשית[5]. הצגת של ביוץ יחיד יכול לשחזר פוריות[6]

קידוח שחלות לפרוסקופי, עשוי לשפר את האפקטיביות של טיפולי ביוץ אחרים ולהוריד את שעורי ההריונות המרובים, יותר מאשר אפשרויות טיפול אחרות כמו גונדוטרופין[7] . התרופה האוראלית, כלומופין סיטארט היא התרופה המוצעת הראשונה לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. למרו זאת, כחמישית מהנשים עמידות בפני תרופה זו ולא מצליחות לבייץ[8]. חולות נחשבות עמידות אם הטיפול נכשל במשך 6 חודשים במתן המינון המתאים[1] .קידוח ההשחלות הוא אלטרנטיבה כירורגית לטיפול בכלומופין סיטראט וכמו כן הוא מומלץ לנשים עם הפרעות ביוץ מסוג שתיים[6]. חלופות אחרות שאינן מצריכות התערבות כירורגית בטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות הם קולטי אסטרוגי אפנן, טמוקסיפן, מעכבי ארמוטאז, תרופות מווסתות אינסולין והורמונים מעודדות גירוי שחלות[9]. האפקטיביות של ההליך הכירורגי דומה לטיפול בכלומופים סיטראט או בגונדוטרופין לטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטית אך גורמת לפחות ריבוי הריונות בזמן ההיריון ללא תלות באופן הטיפול, בין אם הוא חד צדדי או דו צדדי[10].

אם המטופלות לא מצליחות להרות 6 חודשים לאחר שהביוץ כבר חודש לאחר הליך קידוח השחלות,  ניתן להציג אפשרות של טיפול בתרופות עשוי להיות מחדש או הפריה חוץ גופית (IVF) עשוי להילקח בחשבון.

השפעות הורמונליות

חלק הקריטריונים לאבחון תסמונת השחלות הפוליצסטית כולל רמות גבוהות של אנדרוגנים בדם או סימנים אחרים של עודף אנדרוגן[1]. ההליך גורם ירידה בסרום האנדרוגן, ואולי גם ברמות האסטרוגן [5]. לאחר שהזקיק והמשתית נהרסים, ישנה הפחתה ברמות הורמון אלו[11]. ההליך גורם לירידה בהורמון המחלמן ולירידה זמנית באינהיבין בי[1]. התאוריה הסבירה ביותר קובעת כי הפחתה של הורמונים אלה מובילים לעלייה בריכוז הורמון מגרה הזקיק, ובהורמון המין המחייב גלובולין, שמוביל להבשלת הזקיקים ולביוץ[5][1]. סרום אסטרדיול בריכוז נמוך מקושר עם ירידה בפעילות ארומאטיזציה.[1] גורמים מעודדי דלקתיות כגון גורם גדילה דמוי אינסולין-1 מיוצרים בשל פגיעה ומסייעים בהשפעה של הורמון מגרה הזקיק באמצעות זרימת דם רבה יותר ושליחת גונדוטרופין[11]. רמות מחזוריות של הורמון המולריאון, שעוזר לכמת את רמת הפעילות של זקיק השחלה, יורדות לאחר קידוח השחלות אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליצסטיות[12].

הליכים

כאשר המטפל קובע כי הליך קידוח השחלות מתאים, והאישה מחליטה לעבור טיפול זה, יש צורך בקבלת הסכמה. הסיכונים מוצגים ומוסברים לאישה[13].

השיטה הנפוצה ביותר לביצוע ההליך היא באמצעות מחט מונופולרית או באמצעות וו בגלל הזמינות של הכלים וההתקנה הפשוטה שלהם[6]. סוגי ציוד נוספים ששכיחים בהליך זה הם אלקטרודות חשמליות דו קוטביות, ארגון, או לייזר מסוג אנדיאד[14]. לכלים אלו יש את היכולת להגיע לתוצאות הרצויות עם דיוק מירבי. בדרך כלל, צריבה בעוצמה של כ100 וואט חשמלי נעשית כדי לחצות את שחלות קליפת המוח, ולאחר מכן אלקטרוגניזציה מתבצעת בעוצמה של כ40 וואט , אולם העוצמה יכולה לנוע בין 30 ל400 וואט[1]. הניקובים הכירורגים מבוצעים על השחלה של קליפת המוח ולרוב יהיו בעומק של 4-10 מ''מ וברוחב של 3 מ''מ[10] [11]. מספר הניקובים תלוי ביכולת להרות. מחקרים הראו שבין 5 ל10 ניקובים צפויים להניב את התוצאה הרצויה [13].

סיכונים

למרות עדיפותו על פני יצירת חתכים על השחלה, לקידוח השחלות ישנם כמה סיכונים, והם: הידבקות אגן, היווצרות שטף דם, תסחיף גז, אוויר, כשל שחלות מוקדם, פגיעה בטווח הארוך בתפקוד השחלות, פיתוח תסמונת גירוי יתר, יצירת הידבקות מבנה, בעיות פוריות ולידות מרובות[15][6][13][2]. קידוח שחלות וגינלי עשוי להקטין את הסיכון של הידבקות שחלות היטרוגני ולצמצם את היווצרות ירידת השחלות אשר יכול בפוריות[16]. קידוח שחלות לפרסקופי לא תורם לסיכון של ירידה במאגרי השחלות[12]. ישנו סיכון של תקלות חשמליות כשמשתמשים בזרם חשמלי. סיבוך נדיר של קידוח שחלות לפרוסקופי הואפגיעה בכלי הדם, בעיקר בכלי הדם הקטנים באזור קיר הבטן הקדמי, כאשר המחט והנקז מוחדרים בתחילת התהליך[15].

יתרונות

לקידוח השחלות יש שיעור נמוך יותר של תסמונת שחלתי ושל רב-עוברית ההיריון[7][17].  היתרונות של ההליך כוללים את  העובדה שמדובר בטיפול יחיד לעומת מספר טיפולים של הביוץ ההשראה. יתרונות נוספים של טכניקה זו כוללים יחס משתלם של עלות-תועלת וכי ההליך יכול להתבצע ללא אישפוז[6].

היסטוריה

קידוח השחלות שומש לראשונה בטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות ב-1984 והתפתח לניתוח בטוח ויעיל[11]. לאחר ביצוע ביצוע קידוח השחלות בחולים עמידים לכלומיפין סיטראט ב-1984, יואהנס מצא כי טכניקה זו הגבירה את שיעורי הביוץ ל-45% ושעורי ההיריון ל42%[18]. ב-1988, הלפרוסקופיה שונתה מעט מההליך של יואהנס, וגרמה לירידה בהורמון הגירוי הפעימה ואת יותרת המוח ההיענות לטיפול של תסמונת השחלות הפוליציסטיות[19]. ב-1989, קידוח השחלות נערך עם ארגון, פחמן דו-חמצני (CO2) או אשלגן-titanyl-פוספט (KTP) לייזר אידוי שגרם לביוץ ספונטני ב-71% מאלו שטופלו. ההליך שונה לפופולרי בטיפול של חולים עם עמידות לCC .

המלצות

[[קטגוריה:גינקולוגיה: פעולות כירורגיות]] [[קטגוריה:פיזיולוגיה]]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Hervé Fernandez, Michèle Morin-Surruca, Antoine Torre, Erika Faivre, Ovarian drilling for surgical treatment of polycystic ovarian syndrome: a comprehensive review, Reproductive BioMedicine Online 22, 2011-06-01, עמ' 556–568 doi: 10.1016/j.rbmo.2011.03.013
  2. ^ 1 2 Hervé Fernandez, Michèle Morin-Surruca, Antoine Torre, Erika Faivre, Ovarian drilling for surgical treatment of polycystic ovarian syndrome: a comprehensive review, Reproductive BioMedicine Online 22, 2011-06-01, עמ' 556–568 doi: 10.1016/j.rbmo.2011.03.013
  3. ^ J. A. Portuondo, J. C. Melchor, J. L. Neyro, A. Alegre, Periovarian adhesions following ovarian wedge resection or laparoscopic biopsy, Endoscopy 16, July 1984, עמ' 143–145 doi: 10.1055/s-2007-1018560
  4. ^ Uche Anadu Ndefo, Angie Eaton, Monica Robinson Green, Polycystic ovary syndrome: a review of treatment options with a focus on pharmacological approaches, P & T: A Peer-Reviewed Journal for Formulary Management 38, June 2013, עמ' 336–355
  5. ^ 1 2 3 Cristina Kallás Hueb, João Antônio Dias Júnior, Maurício Simões Abrão, Elias Kallás Filho, Drilling: medical indications and surgical technique, Revista Da Associacao Medica Brasileira (1992) 61, November 2015, עמ' 530–535 doi: 10.1590/1806-9282.61.06.530
  6. ^ 1 2 3 4 5 Issam Lebbi, Riadh Ben Temime, Anis Fadhlaoui, Anis Feki, Ovarian Drilling in PCOS: Is it Really Useful?, Frontiers in Surgery 2, 2015, עמ' 30 doi: 10.3389/fsurg.2015.00030
  7. ^ 1 2 Cindy Farquhar, Julie Brown, Jane Marjoribanks, Laparoscopic drilling by diathermy or laser for ovulation induction in anovulatory polycystic ovary syndrome, The Cochrane Database of Systematic Reviews, 2012-06-13, עמ' CD001122 doi: 10.1002/14651858.CD001122.pub4
  8. ^ Zahra Moazami Goudarzi, Hossein Fallahzadeh, Abbas Aflatoonian, Masoud Mirzaei, Laparoscopic ovarian electrocautery versus gonadotropin therapy in infertile women with clomiphene citrate-resistant polycystic ovary syndrome: A systematic review and meta-analysis, Iranian Journal of Reproductive Medicine 12, August 2014, עמ' 531–538
  9. ^ Rui Wang, Bobae V. Kim, Madelon van Wely, Neil P. Johnson, Treatment strategies for women with WHO group II anovulation: systematic review and network meta-analysis, BMJ 356, 2017-01-31, עמ' j138 doi: 10.1136/bmj.j138
  10. ^ 1 2 J. Bosteels, S. Weyers, C. Mathieu, B. W. Mol, The effectiveness of reproductive surgery in the treatment of female infertility: facts, views and vision, Facts, Views & Vision in ObGyn 2, 2010, עמ' 232–252
  11. ^ 1 2 3 4 Subarna Mitra, Prasanta Kumar Nayak, Sarita Agrawal, Laparoscopic ovarian drilling: An alternative but not the ultimate in the management of polycystic ovary syndrome, Journal of Natural Science, Biology, and Medicine 6, January 2015, עמ' 40–48 doi: 10.4103/0976-9668.149076
  12. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         [1]
  13. ^ 1 2 3
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Book sources, Wikipedia
  14. ^ James F. Daniell, Wayne Miller, Polycystic ovaries treated by laparoscopic laser vaporization, Fertility and Sterility 51, 1989-02-01, עמ' 232–236 doi: 10.1016/S0015-0282(16)60482-X
  15. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         [2]
  16. ^ Pierluigi Giampaolino, Ilaria Morra, Giovanni Antonio Tommaselli, Costantino Di Carlo, Post-operative ovarian adhesion formation after ovarian drilling: a randomized study comparing conventional laparoscopy and transvaginal hydrolaparoscopy, Archives of Gynecology and Obstetrics 294, 2016-10-01, עמ' 791–796 doi: 10.1007/s00404-016-4146-2
  17. ^ Maryam Eftekhar, Razieh Deghani Firoozabadi, Parisa Khani, Ehsan Ziaei Bideh, Effect of Laparoscopic Ovarian Drilling on Outcomes of In Vitro Fertilization in Clomiphene-Resistant Women with Polycystic Ovary Syndrome, International Journal of Fertility & Sterility 10, April 2016, עמ' 42–47
  18. ^ Stefano Palomba, Fulvio Zullo, Evanthia Diamanti-Kandarakis, Francesco Orio, Insulin Resistance and Polycystic Ovarian Syndrome, Humana Press, 2007, Contemporary Endocrinology, עמ' 191–207. (באנגלית)
  19. ^   
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קידוח_שחלות&oldid=22040862"