IGF-1

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פקטור גדילה דמוי אינסולין 1 (באנגלית: Insulin-like growth factor 1, ובקיצור: IGF-1) הינו הורמון חלבוני טבעי המיוצר בעיקר בכבד, בעל מבנה דומה מאוד לאינסולין. יש לו חשיבות גדולה בגדילה של ילדים, ואצל מבוגרים יש לו השפעה אנאבולית (הגדלת שרירים ועצמות וזירוז ריפוי והתאוששות לשרירים שנגרם להם נזק). ההורמון מצוי בעיקר אצל ילדים ומתבגרים, ונמצא פחות אצל תינוקות ואצל מבוגרים. תכשירי IGF-1 משמשים לטיפול במקרים נדירים של גמדות מסוג תסמונת לרון, וכן כסם בלתי חוקי אצל ספורטאים‏[1]. במחקר - מחלות נוספות שתכשיר זה עשוי אולי לסייע בטיפול בהן. בשנות ה-80 כונה הורמון זה בשם סומטומדין C‏ (‎Somatomedin C‏).

ביוכימיה ופעילות ההורמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

IGF-1.png

בנוי מ-70 חומצות אמינו עם 3 קשרים דיסולפידיים. משקל מולקולרי: 7649 דלטון. נוצר בעיקר בכבד, בתגובה להורמון הגדילה. חוסר בהורמון הגדילה מוביל לחוסר גם של הורמון זה. ההורמון נקשר לקולטנים ל-IGF1 הנמצאים על פני תאים רבים, בעיקר ברקמות שריר, סחוס, עצם, כבד, כליה, עצב, עור וריאה. הגן המקודד לקולטנים אלה, הקרוי DAF-2, התגלה ב-1993 על ידי הגנטיקאית פרופסור סינתיה קניון, וכונה על ידה גן מלאך המוות.

הפעילות העיקרית של ההורמון: הפעלת האנזים טירוזין קינאז Tyrosine kinase - אנזים המסייע בבנייה של חלבונים.

97%-99% מההורמון נישא בדם באמצעות חלבון נשא - אחד מתוך שישה חלבונים הקרויים IGFBP-1 ‏- IGFBP-6. החלבון השכיח ביותר (כ-80%) הינו IGFBP-3.

קשר להורמונים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקת מעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לבדוק את רמת ההורמון בבדיקת דם. רמת ההורמון התקינה משתנה על פי גיל ומין. בדיקה זו נעשית במקרים של הפרעות בגדילה, או בחשד למחלות הורמונליות שונות.

תסמונת לרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמונת לרון הינו סוג נדיר של גמדות עקב חוסר ב-IGF-1, שאיננו מגיב לטיפול בהורמון הגדילה, עקב פגם בקולטנים להורמון הגדילה. התסמונת נקראת על שם הרופא והחוקר הישראלי פרופ' צבי לרון, יליד 1927. הטיפול היחידי לתסמונת זו הינו IGF-1. תסמונת זו הינה ההתבטאות הקלינית של שלושה סוגים שונים של מוטציות, אשר ביחד מכונות Severe primary IGF deficiency. לכולן רמה גבוהה של הורמון הגדילה, ורמה נמוכה מאוד של IGF-1.

מחקרים עדכניים השתמשו בחולי תסמונת לרון כדי לעמוד על הקשר בין הורמון גדילה והזדקנות. המחקרים הללו הצביעו על כך, שככל שתאי המטרה קולטים יותר הורמון גדילה, הם מייצרים יותר IGF-1 ומזדקנים יותר, ובהתאמה גם הגוף כולו חולה יותר במחלות הקשורות להזדקנות, לרבות ובמיוחד סרטן וסוכרת. עוד נמצא, שגם ההיפך נכון, דהיינו, מניעת קליטת הורמון גדילה בתאי המטרה יכולה להקטין את כמויות IGF-1 ולמנוע סרטן, סוכרת ואולי גם הזדקנות באופן כללי. חולים בתסמונת לרון, אינם חולים כמעט לעולם בסרטן וככל הנראה לעולם לא בסוכרת. המחקר נערך על 99 חולי לרון שכאלה, במשך 24 שנים, והוא גילה אשה אחת בלבד אצלם, שחלתה בסוג כלשהו של סרטן ואף לא אחד מהם שחלה בסוכרת‏[2][3][4].

טיפול באמצעות IGF-1[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכשירי IGF-1 מופקים בהנדסה גנטית, וניתנים בהזרקה . התכשירים מיועדים ללוקים בתסמונת לרון, אולם מחקרים נעשים כדי לבדוק את התאמת התכשיר לטיפול במקרים אחרים של חוסר גדילה וכן לטיפול במחלות נוספות: סוכרת מסוג 1, סוכרת מסוג 2, ALS, כוויות קשות, מיוטוניה דיסטרופית (MMD), סוג מסוים של סרטן הריאות.‏[5]

IGF-1 משמש ספורטאים כחומר אנאבולי (מפתח גוף), ועל כן מופיע ברשימת הסמים האסורים בספורט לפי הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA).

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם נצבר מספיק ניסיון כדי ללמוד על תופעות לוואי. עודף מתן ההורמון עלול לגרום לאקרומגליה / ענקיות - גידול יתר של עצמות ורקמות חיבור.

מחקרים רבים מצביעים על קשר חזק בין IGF-1 לבין סרטן המעי הגס, סרטן הערמונית וסרטן השד.‏[6]

חלבונים הקושרים IGF-1[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההורמון IGF-1 קשור לחלבונים שונים בסירקולציה- חלק מהחלבונים קושרים את ההורמון באפיניות גבוהה יותר וחלק פחות. חלבונים אלו מגנים על ההורמון מפני הרס של פרוטאזות. חלק מהחלבונים הללו יודעים לשפר את ההיקשרות שלו לקולטן וחלק מונעים את ההיקשרות שלו לקולטן. שני החלבונים הקושרים העיקריים הינם: IGF binding protein 3: זהו החלבון העיקרי, הוא נשלט על ידי רמות של הורמון הגדילה בסירקולציה- ככל שיש רמות גבוהות יותר של GH כך יהיה יותר חלבון קושר. במידה ויש מוטציה בחלבון קושר זה, הוא לא יפעל ביעילות להגנה על ההורמון וכתוצאה מכך יגרום לקומה נמוכה. IGF binding protein 1: זהו חלבון קושר, אשר מפריע לאינטראקציה בין IGF-1 לבין הקולטן שלו. הוא נשלט על ידי אינסולין- כלומר אינסולין מדכא את רמתו. מכאן, שמחסור באינסולין, במקרים של סוכרת מסוג 1, יגרמו לרמות גבוהות של חלבון קושר זה, ולהפרעות התפתחות תקינה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IGF-1 LR3 Bodybuilding & Side Effects - TheSage. ייתכן ומאמר זה איננו אובייקטיבי מסיבות מסחריות.
  2. ^ ניו יורק טיימס, 16 בפברואר 2011
  3. ^ טיים מגזין, 17 בפברואר 2011
  4. ^ Gene Mutation Key To Ecuador Group's Health
  5. ^ Insulin-Like Growth Factor and Lung Cancer - Velcheti V., Govindan R.
  6. ^ IGF-1 and cancer, באתר International Health News

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.