אינטרוספציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:18, 10 ביוני 2018

הגדרת המושג

אינטרוספציה הינה היכולת לחוש, לקבל ולאמוד סיגנלים הנובעים מתוך הגוף. חוש זה משמש את בני האדם לקבלת מושג על מצבם הגופני בין אם מודע או לא, וכן בסיס לרגשות ומצב רוח. בניגוד למושג "אקסטרוספציה" המשמש להגדרת החישה של סיגנלים שאינם נובעים מתוך הגוף, כדוגמת חום, כאב וגירוד, אינטרוספציה, משמשת להגדרת החישה של סיגנלים הנובעים מתוך הגוף עצמו, ללא קשר לסיגנלים חיצוניים ^[1]. המודעות לאותם סיגנלים גופניים, משתנה מאדם לאדם בדרך שבה הם אומדים, ניגשים, ומגיבים לאותן תחושות^[2]. תפקידה של האינטרוספציה הוא שימור הומאוסטזיס בגוף (איזון בסביבה הפנימית של הגוף), ומעלה מודעות עצמית אצל האדם^[3].

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים של אינטרוספציה

ישנם שלושה נתיבים עצביים המובילים את המידע מתוך הגוף אל המוח:

Lamina 1 spinothalamic pathway

סיבים עצביים המרשתים את כל רקמות הגוף המחוברות ללמינה 1 (חומר אפור) שבעמוד השדרה, ומעבירים תשדורות בנוגע לפעילות, טמפרטורה, כימיה, מטבוליזם וסטטוס הורמונאלי של העור, שרירים, מפרקים, שיניים וקרביים^[1]. סיגנלים תחושתיים אלה נכנסים לחוט השדרה דרך השכבה השטחית של הקרן הדורסלית (גבו של עמוד השדרה שדרכו נכנסים סיגנלים סנסוריים ומוטוריים). מהקרן הדורסלית, נוירונים מסדר שלישי (Third order neurons) מעבירים את המידע לגרעין התלמוס (VPM) ומשם עובר לאינסולה.

Visceroceptive pathways

נתיב זה מעביר מידע מאזור הקרביים והאיברים השונים בו אל המוח. עצב הואגוס מעביר מידע חישתי אל עמוד השדרה דרך הקרן הדורסלית, משם עובר לתלמוס ולאינסולה.

Somatosensory pathways

נתיב זה מעביר מידע על פרופריוספציה (מיקום הגוף והאיברים בחלל) ומגע עדין אל המוח דרך רצפטורים בעור. מידע ממכנורצפטורים (רצפטורים בעור הרגישים ללחץ על העור) ופרופריוספציה מגיע אל גנגיליוני השורש הגבי (צבירים של גופי תאי עצב) ומשם המידע מועבר למודולה ולתלמוס, מהתלמוס עובר לקורטקס הסומטוסנסורי במוח.

אינטרוספציה בהקשר למחלות פיזיולוגיות ופסיכיאטריות

במגוון של מחלות פסיכיאטריות ופיזיולוגיות ישנו שיבוש במנגנון האינטרוספקטי.

הפרעת פאניקה- הפרעות בנשימה ובקצב לב הינם סימפטומים המזוהים עם התקף פאניקה. מחקרים הראו כי מטופלים עם הפרעת פאניקה, מדווחים על מודעות תחושתית גבוהה יותר לסימפטומים הגופניים, אך אין לדעת אם דבר זה אכן נכון או מושפע מניסיון קודם של אותם מטופלים עם התקפים דומים^[4]. עם זאת, מחקרים נוספים מצאו כי מטופלים עם הפרעת פאניקה מרגישים את פעימות ליבם באופן מדוייק יותר מאנשים בריאים, גם כאשר ניתנות להם תרופות המטשטשות את קצב הלב, כלומר הם מציעים כי מטופלים אלה בעלי מודעות אינטרוספטית גבוהה יותר מהרגיל ^[5].

פוסט-טראומה- מחקרי הדמיה מצאו כי מטופלים בעלי פוסט טראומה הפגינו ירידה בפעילות האינסולה הקדמית הימנית, אזור זה אחראי על זיהוי חוסר ההתאמה בין מצב קוגנטיבי וגופני (אינטרוספטי). בנוסף נמצא כי מטופלים אלה הראו ירידה באקטיבציה של סיבי הלמינה 1, המקושרים לתלמוס ואינסולה ומועברים דרכם תחושות גופניות, כלומר הוצע כי מטופלים אלה חווים חוסר באינטרוספציה^[6].

אנורקסיה נרבוסה- מטופלים בעלי אנורקסיה נרבוסה לרוב מפתחים חוסר רגישות לסיגנלים אינטרוספטים מהגוף, כמו רעב, עם זאת מדווחים על רגישות לתחושות אחרות ^[5]. למרות הפוקוס העיקרי במחלה על נראות חיצונית של הגוף, ישנם דיווחים על שינויים בתוך הגוף עצמו, למשל תחושה בלתי מובחנת של שובע או חוסר הבחנה בין מצבים רגשיים לתחושות גופניות (אלקסיטימיה) ^[7].

דיכאון מז'ורי- מחקרים מצאו כי נשים הסובלות מדיכאון זה נוטות להיות פחות מדויקות במשימה של זיהוי קצב לב (משימה אינטרוספטית), מאשר גברים עם אותו דיכאון. בנוסף נמצא שמטופלים עם דיכאון זה, באופן כללי מדייקים פחות במשימת זיהוי קצב הלב, לעומת זאת, מטופלים מדוכאים בעלי התקפי חרדה, מראים דפוס של עלייה באנטרוספציה לעומת מדוכאים ללא חרדה ^[8].

הפרעת טורדנית כפייתית- נמצא כי בעלי הפרעה זו מראים דיוק גבוה יותר במשימת זיהוי קצב לב ^[9].

אוטיזם- נבדקים על הספקטרום האוטיסטי מראים פחות מודעות אינטרוספטית מאשר נבדקים בריאים. יש המשערים שדפוס זה נובע מאלקסטימיה (חוסר יכולת להרגיש, להביע ולזהות רגשות), שלרוב מקושרת עם אוטיזם^[10]. עם זאת, ישנם מחקרים המראים שלאורך זמן, אוטיסטים מראים עלייה באינטרוספציה ואף עוקפים את הנבדקים הבריאים.

קשר לרווחה נפשית

כיום ישנו ריבוי של מחקרים העוסקים בניסיון להבין לעומק את מנגנון האינטרוספציה, בדגש על איך עיבוד אינטרוספטי מעוצב על ידי ניסיון בתרגול יכולת זו. הבנה זו חשובה משום שהיא תוכל לספק תשובות בנוגע למרכיבים ברווחה נפשית ועמידות לסטרס. הקשר בין אינטרוספציה לרווחה נפשית מתווך ע"י מנגנון של ויסות עצמי, אשר עוזר לאדם להגיע להומאוסטזיס (איזון גופני)- אשר מוביל לרווחה הנפשית ^[11]. כלומר, כאשר אדם הוא בעל יכולת אינטרוספטית גבוהה יותר, יש סיכוי גדול שהוא יהיה בעל יכולת לווסת את רגשותיו ותגובותיו בצורה אדפטיבית ומיטבית, וויסות זה יוביל לרווחה נפשית גבוהה יותר.

בנוסף, מחקרים מציעים כי רפלקציה על תהליכים אינטרוספטים חשובה להתנהגות אדפטיבית בעולם ^[12], כלומר כאשר אדם חושב על אינטרוספציה או מבצע אותה, הדבר מוביל אותו להתנהג באופן התואם יותר את סביבתו. הגוף שלנו מעביר לנו מסרים באופן קבוע, בנוגע לתחושות פיזיות, רגשות ועוד, ככל שאדם לומד להקשיב לגופו באופן מדויק וסדיר יותר, הוא מקבל יותר מידע על עצמו, ומודע לעצמו. אותה מודעות עצמית מובילה את האדם להגיב לסביבתו בצורה מותאמת יותר, פרופורציונאלית יותר ובהתאמה למציאות הגופנית והרגשית של אותו אדם.

אינטרוספציה במדיטציות, בדגש על מיינדפולדנס

מדיטציות המבוססות גוף (בעלות דגש להתבוננות פנימית וחיצונית על הגוף), לרוב מערבות קשב לתחושות אינטרוספטיות. למדיטציות אלה, מספר מטרות מעבר לתרגול מודעות אינטרוספטית, ומעניקות שיטה ייחודית לאימון אותה מודעות. אחת מהמדיטציות הללו, הינה מיינדפולדנס, המכילה בתוכה תרגול אינטרוספטי נרחב. מקובל להגדיר מיינדפולדנס כיום כמודעות פתוחה, לא שיפוטית וקשובה לזרם המחשבות והחוויות בהווה, עם דגש על חוויות פנימיות וחיצוניות בגוף. מיינדפולדנס קיבלה בשנים האחרונות במה מרכזית במחקרים מדעיים עקב השפעתה על בריאות^[13], ובמיוחד על הקשר לדיכאון^[14]. נמצא כי מיינדפולדנס אינטרוספטי משנה תפקודים קוגניטיביים נרחבים כמו ייחוס עצמי ^[15], קשב, וויסות רגשי ^[16].

שינויים מוחיים בעקבות תרגול מדיטציה הכוללת אינטרוספציה

מגוון מחקרים בדקו את ההשערה כי תרגול אינטרוספטי ושיפור יכולת זו, בעל השפעה מיטיבה על המוח במגוון אופנים:

עלייה בצפיפות החומר האפור-

בעזרת MRI (דימות תהודה מגנטית), נבדקו מוחות של מתרגלי מדיטציה ולא מתרגלים, בבחינת אזורים ספציפיים הידועים כפעילים בעת המדיטציה. התוצאות הראו כי ישנה צפיפות חומר אפור גדול יותר בהיפוקמפוס הימני, האינסולה הימנית, ובג'יירוס הטמפורלי במוחות המתרגלים לעומת הלא מתרגלים. ממצא נוסף המחזק את הממצא הוא שניתן היה לצפות את רמת הצפיפות באזורים אלה, על פי כמות תרגולי המדיטציה ^[17]. משמעות הגדלת הצפיפות החומר האפור במוח הינה יותר גופי תאים באותו אזור, כלומר יותר תקשורת והעברה עצבית באותו האזור.

הגברת פעילות באזורים הקשורים למדיטציה אינטרוספטית-

במחקרים אחרים נמצאו שינויים באזורים מוחיים מגוונים כתוצאה מתרגול מדיטציה הכוללת בתוכה מרכיב אינטרוספטי בהיקף רחב בהשוואה ללא מתרגלים. עיקר הממצאים הראו פעילות מוגברת באזורים מסוימים ואף קישוריות גבוהה יותר בינם לבין אזורים אחרים, כלומר התקבלה תמונה מוחית שונה באופן הפעילות והקישוריות בין מתרגלי מדיטציה ללא מתרגלים.

ב ACC האחראי על ויסות של קשב ורגשות נמצאה פעילות מוגברת אצל המתרגלים לאחר המדיטציה בתגובה למצבים שונים כגון סטרס ורגיעה.

ב PFC (הקורטקס הפרה פרונטלי) המשתתף בעיבוד קשב ורגשות נמצאה אקטיבציה גבוהה יותר וקשר חזק יותר לאמיגדלה (המקושרת לרגשות של פחד וגועל).

באינסולה האחראית על מודעות ועיבוד רגשות, נמצאה אקטיבציה מוגברת אצל מתרגלי המדיטציה בזמן מנוחה לעומת לא מתרגלים.

בסטריאטום האחראי על ויסות של קשב ורגשות נמצאה אקטיבציה גבוהה יותר אצל מתרגלי המדיטציה בזמן מנוחה לעומת אנשים שלא מתרגלים.

^ ¹ ² AD (Bud) Craig, Interoception: the sense of the physiological condition of the body, Current Opinion in Neurobiology 13, 2003-08, עמ' 500–505 doi: 10.1016/s0959-4388(03)00090-4
^ Antonio Verdejo-Garcia, Luke Clark, Barnaby D. Dunn, The role of interoception in addiction: A critical review, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 36, 2012-09, עמ' 1857–1869 doi: 10.1016/j.neubiorev.2012.05.007
^ Lisa Feldman Barrett, W. Kyle Simmons, Interoceptive predictions in the brain, Nature Reviews Neuroscience 16, 2015-05-28, עמ' 419–429 doi: 10.1038/nrn3950
^ Anke Ehlers, Peter Breuer, How good are patients with panic disorder at perceiving their heartbeats?, Biological Psychology 42, 1996-01, עמ' 165–182 doi: 10.1016/0301-0511(95)05153-8
^ ¹ ² Sahib S. Khalsa, Rachel C. Lapidus, Can Interoception Improve the Pragmatic Search for Biomarkers in Psychiatry?, Frontiers in Psychiatry 7, 2016-07-25 doi: 10.3389/fpsyt.2016.00121
^ Kathrin Malejko, Birgit Abler, Paul L. Plener, Joana Straub, Neural Correlates of Psychotherapeutic Treatment of Post-traumatic Stress Disorder: A Systematic Literature Review, Frontiers in Psychiatry 8, 2017-05-19 doi: 10.3389/fpsyt.2017.00085
^ Ulrike Schmidt, Arif Jiwany, Janet Treasure, A controlled study of alexithymia in eating disorders, Comprehensive Psychiatry 34, 1993-01, עמ' 54–58 doi: 10.1016/0010-440x(93)90036-4
^ Janneke Terhaar, Filipa Campos Viola, Karl-Jürgen Bär, Stefan Debener, Heartbeat evoked potentials mirror altered body perception in depressed patients, Clinical Neurophysiology 123, 2012-10, עמ' 1950–1957 doi: 10.1016/j.clinph.2012.02.086
^ A. Yoris, A. M. García, L. Traiber, H. Santamaría-García, The inner world of overactive monitoring: neural markers of interoception in obsessive–compulsive disorder, Psychological Medicine 47, 2017-04-04, עמ' 1957–1970 doi: 10.1017/s0033291717000368
^ Jennifer Murphy, Rebecca Brewer, Caroline Catmur, Geoffrey Bird, Interoception and psychopathology: A developmental neuroscience perspective, Developmental Cognitive Neuroscience 23, 2017-02, עמ' 45–56 doi: 10.1016/j.dcn.2016.12.006
^ Beate M. Herbert, Olga Pollatos, The Body in the Mind: On the Relationship Between Interoception and Embodiment, Topics in Cognitive Science 4, 2012-03-02, עמ' 692–704 doi: 10.1111/j.1756-8765.2012.01189.x
^ Wallace, B. Alan., Contemplative science : where Buddhism and neuroscience converge, New York: Columbia University Press, 2007
^ Paul Grossman, Ludger Niemann, Stefan Schmidt, Harald Walach, Mindfulness-based stress reduction and health benefits, Journal of Psychosomatic Research 57, 2004-07, עמ' 35–43 doi: 10.1016/s0022-3999(03)00573-7
^ Madhav Goyal, Sonal Singh, Erica M. S. Sibinga, Neda F. Gould, Meditation Programs for Psychological Stress and Well-being, JAMA Internal Medicine 174, 2014-03-01, עמ' 357 doi: 10.1001/jamainternmed.2013.13018
^ Norman A. S. Farb, Zindel V. Segal, Helen Mayberg, Jim Bean, Attending to the present: mindfulness meditation reveals distinct neural modes of self-reference, Social Cognitive and Affective Neuroscience 2, 2007-08-13, עמ' 313–322 doi: 10.1093/scan/nsm030
^ Catherine N. M. Ortner, Sachne J. Kilner, Philip David Zelazo, Mindfulness meditation and reduced emotional interference on a cognitive task, Motivation and Emotion 31, 2007-11-20, עמ' 271–283 doi: 10.1007/s11031-007-9076-7
^ Britta K. Hölzel, Ulrich Ott, Tim Gard, Hannes Hempel, Investigation of mindfulness meditation practitioners with voxel-based morphometry, Social Cognitive and Affective Neuroscience 3, 2007-12-03, עמ' 55–61 doi: 10.1093/scan/nsm038

[:0-1] ¹ ² AD (Bud) Craig, Interoception: the sense of the physiological condition of the body, Current Opinion in Neurobiology 13, 2003-08, עמ' 500–505 doi: 10.1016/s0959-4388(03)00090-4

[2] Antonio Verdejo-Garcia, Luke Clark, Barnaby D. Dunn, The role of interoception in addiction: A critical review, Neuroscience & Biobehavioral Reviews 36, 2012-09, עמ' 1857–1869 doi: 10.1016/j.neubiorev.2012.05.007

[3] Lisa Feldman Barrett, W. Kyle Simmons, Interoceptive predictions in the brain, Nature Reviews Neuroscience 16, 2015-05-28, עמ' 419–429 doi: 10.1038/nrn3950

[4] Anke Ehlers, Peter Breuer, How good are patients with panic disorder at perceiving their heartbeats?, Biological Psychology 42, 1996-01, עמ' 165–182 doi: 10.1016/0301-0511(95)05153-8

[:1-5] ¹ ² Sahib S. Khalsa, Rachel C. Lapidus, Can Interoception Improve the Pragmatic Search for Biomarkers in Psychiatry?, Frontiers in Psychiatry 7, 2016-07-25 doi: 10.3389/fpsyt.2016.00121

[6] Kathrin Malejko, Birgit Abler, Paul L. Plener, Joana Straub, Neural Correlates of Psychotherapeutic Treatment of Post-traumatic Stress Disorder: A Systematic Literature Review, Frontiers in Psychiatry 8, 2017-05-19 doi: 10.3389/fpsyt.2017.00085

[7] Ulrike Schmidt, Arif Jiwany, Janet Treasure, A controlled study of alexithymia in eating disorders, Comprehensive Psychiatry 34, 1993-01, עמ' 54–58 doi: 10.1016/0010-440x(93)90036-4

[8] Janneke Terhaar, Filipa Campos Viola, Karl-Jürgen Bär, Stefan Debener, Heartbeat evoked potentials mirror altered body perception in depressed patients, Clinical Neurophysiology 123, 2012-10, עמ' 1950–1957 doi: 10.1016/j.clinph.2012.02.086

[9] A. Yoris, A. M. García, L. Traiber, H. Santamaría-García, The inner world of overactive monitoring: neural markers of interoception in obsessive–compulsive disorder, Psychological Medicine 47, 2017-04-04, עמ' 1957–1970 doi: 10.1017/s0033291717000368

[10] Jennifer Murphy, Rebecca Brewer, Caroline Catmur, Geoffrey Bird, Interoception and psychopathology: A developmental neuroscience perspective, Developmental Cognitive Neuroscience 23, 2017-02, עמ' 45–56 doi: 10.1016/j.dcn.2016.12.006

[11] Beate M. Herbert, Olga Pollatos, The Body in the Mind: On the Relationship Between Interoception and Embodiment, Topics in Cognitive Science 4, 2012-03-02, עמ' 692–704 doi: 10.1111/j.1756-8765.2012.01189.x

[12] Wallace, B. Alan., Contemplative science : where Buddhism and neuroscience converge, New York: Columbia University Press, 2007

[13] Paul Grossman, Ludger Niemann, Stefan Schmidt, Harald Walach, Mindfulness-based stress reduction and health benefits, Journal of Psychosomatic Research 57, 2004-07, עמ' 35–43 doi: 10.1016/s0022-3999(03)00573-7

[14] Madhav Goyal, Sonal Singh, Erica M. S. Sibinga, Neda F. Gould, Meditation Programs for Psychological Stress and Well-being, JAMA Internal Medicine 174, 2014-03-01, עמ' 357 doi: 10.1001/jamainternmed.2013.13018

[15] Norman A. S. Farb, Zindel V. Segal, Helen Mayberg, Jim Bean, Attending to the present: mindfulness meditation reveals distinct neural modes of self-reference, Social Cognitive and Affective Neuroscience 2, 2007-08-13, עמ' 313–322 doi: 10.1093/scan/nsm030

[16] Catherine N. M. Ortner, Sachne J. Kilner, Philip David Zelazo, Mindfulness meditation and reduced emotional interference on a cognitive task, Motivation and Emotion 31, 2007-11-20, עמ' 271–283 doi: 10.1007/s11031-007-9076-7

[17] Britta K. Hölzel, Ulrich Ott, Tim Gard, Hannes Hempel, Investigation of mindfulness meditation practitioners with voxel-based morphometry, Social Cognitive and Affective Neuroscience 3, 2007-12-03, עמ' 55–61 doi: 10.1093/scan/nsm038

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''1. הגדרת המושג'''
+=== '''הגדרת המושג''' ===
+אינטרוספציה הינה היכולת לחוש, לקבל ולאמוד סיגנלים הנובעים מתוך הגוף. חוש זה משמש את בני האדם לקבלת מושג על מצבם הגופני בין אם מודע או לא, וכן בסיס לרגשות ומצב רוח. בניגוד למושג "אקסטרוספציה" המשמש להגדרת החישה של סיגנלים שאינם נובעים מתוך הגוף, כדוגמת חום, כאב וגירוד, אינטרוספציה, משמשת להגדרת החישה של סיגנלים הנובעים מתוך הגוף עצמו, ללא קשר לסיגנלים חיצוניים <ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=AD (Bud) Craig|שם=Interoception: the sense of the physiological condition of the body|כתב עת=Current Opinion in Neurobiology|כרך=13|עמ=500–505|שנת הוצאה=2003-08|doi=10.1016/s0959-4388(03)00090-4|קישור=https://doi.org/10.1016/S0959-4388(03)00090-4}}</ref>. המודעות לאותם סיגנלים גופניים, משתנה מאדם לאדם בדרך שבה הם אומדים, ניגשים, ומגיבים לאותן תחושות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Antonio Verdejo-Garcia, Luke Clark, Barnaby D. Dunn|שם=The role of interoception in addiction: A critical review|כתב עת=Neuroscience & Biobehavioral Reviews|כרך=36|עמ=1857–1869|שנת הוצאה=2012-09|doi=10.1016/j.neubiorev.2012.05.007|קישור=https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2012.05.007}}</ref>. תפקידה של האינטרוספציה הוא שימור [[הומאוסטאזיס|הומאוסטזיס]] בגוף (איזון בסביבה הפנימית של הגוף), ומעלה מודעות עצמית אצל האדם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Lisa Feldman Barrett, W. Kyle Simmons|שם=Interoceptive predictions in the brain|כתב עת=Nature Reviews Neuroscience|כרך=16|עמ=419–429|שנת הוצאה=2015-05-28|doi=10.1038/nrn3950|קישור=http://www.nature.com/articles/nrn3950}}</ref>.
-אינטרוספציה הינה היכולת לחוש, לקבל ולאמוד סיגנלים הנובעים מתוך הגוף. חוש זה משמש את בני האדם לקבלת מושג על מצבם הגופני בין אם מודע או לא, וכן בסיס לרגשות ומצב רוח. בניגוד למושג "אקסטרוספציה" המשמש להגדרת החישה של סיגנלים שאינם נובעים מתוך הגוף, כדוגמת חום, כאב וגירוד, אינטרוספציה, משמשת להגדרת החישה של סיגנלים הנובעים מתוך הגוף עצמו, ללא קשר לסיגנלים חיצוניים (1). המודעות לאותם סיגנלים גופניים, משתנה מאדם לאדם בדרך שבה הם אומדים, ניגשים, ומגיבים לאותן תחושות(2). תפקידה של האינטרוספציה הוא שימור הומאוסטזיס בגוף (איזון בסביבה הפנימית של הגוף), ומעלה מודעות עצמית אצל האדם (3).
-'''2. מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים של אינטרוספציה'''
+=== '''מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים של אינטרוספציה''' ===
 ישנם שלושה נתיבים עצביים המובילים את המידע מתוך הגוף אל המוח:
-Lamina 1 spinothalamic pathway
+==== Lamina 1 spinothalamic pathway ====
+סיבים עצביים המרשתים את כל רקמות הגוף המחוברות ללמינה 1 ([[חומר אפור]]) שבעמוד השדרה, ומעבירים תשדורות בנוגע לפעילות, טמפרטורה, כימיה, [[מטבוליזם]] וסטטוס הורמונאלי של העור, שרירים, מפרקים, שיניים וקרביים<ref name=":0" />. סיגנלים תחושתיים אלה נכנסים לחוט השדרה דרך השכבה השטחית של הקרן הדורסלית (גבו של עמוד השדרה שדרכו נכנסים סיגנלים סנסוריים ומוטוריים).  מהקרן הדורסלית, נוירונים מסדר שלישי (Third order neurons) מעבירים את המידע לגרעין [[תלמוס|התלמוס]] (VPM) ומשם עובר ל[[אינסולה (מוח)|אינסולה]].
+==== Visceroceptive pathways ====
-סיבים עצביים המרשתים את כל רקמות הגוף המחוברות ללמינה 1 (חומר אפור) שבעמוד השדרה, ומעבירים תשדורות בנוגע לפעילות, טמפרטורה, כימיה, מטבוליזם וסטטוס הורמונאלי של העור, שרירים, מפרקים, שיניים וקרביים. (1).
+נתיב זה מעביר מידע מאזור הקרביים והאיברים השונים בו אל המוח. [[העצב התועה|עצב הואגוס]] מעביר מידע חישתי אל עמוד השדרה דרך הקרן הדורסלית, משם עובר לתלמוס ולאינסולה.
-סיגנלים תחושתיים אלה נכנסים לחוט השדרה דרך השכבה השטחית של הקרן הדורסלית (גבו של עמוד השדרה שדרכו נכנסים סיגנלים סנסוריים ומוטוריים).  מהקרן הדורסלית, נוירונים מסדר שלישי (Third order neurons) מעבירים את המידע לגרעין התלמוס (VPM) ומשם עובר לאינסולה.
-Visceroceptive pathways
+==== Somatosensory pathways ====
+נתיב זה מעביר מידע על [[פרופריוספציה]] (מיקום הגוף והאיברים בחלל) ומגע עדין אל המוח דרך [[קולטנים אדרנרגיים|רצפטורים]] בעור. מידע ממכנורצפטורים (רצפטורים בעור הרגישים ללחץ על העור) ופרופריוספציה מגיע אל גנגיליוני השורש הגבי (צבירים של גופי תאי עצב) ומשם המידע מועבר למודולה ולתלמוס, מהתלמוס עובר לקורטקס הסומטוסנסורי במוח.
-נתיב זה מעביר מידע מאזור הקרביים והאיברים השונים בו אל המוח. עצב הואגוס מעביר מידע חישתי אל עמוד השדרה דרך הקרן הדורסלית, משם עובר לתלמוס ולאינסולה.
-Somatosensory pathways
-נתיב זה מעביר מידע על פרופריוספציה (מיקום הגוף והאיברים בחלל) ומגע עדין אל המוח דרך רצפטורים בעור. מידע ממכנורצפטורים (רצפטורים בעור הרגישים ללחץ על העור) ופרופריוספציה מגיע אל גנגיליוני השורש הגבי (צבירים של גופי תאי עצב) ומשם המידע מועבר למודולה ולתלמוס, מהתלמוס עובר לקורטקס הסומטוסנסורי במוח.
-'''3. אינטרוספציה בהקשר למחלות פיזיולוגיות ופסיכיאטריות'''
+=== '''אינטרוספציה בהקשר למחלות פיזיולוגיות ופסיכיאטריות''' ===
 במגוון של מחלות פסיכיאטריות ופיזיולוגיות ישנו שיבוש במנגנון האינטרוספקטי.
-'''הפרעת פאניקה'''- הפרעות בנשימה ובקצב לב הינם סימפטומים המזוהים עם התקף פאניקה. מחקרים הראו כי מטופלים עם הפרעת פאניקה, מדווחים על מודעות תחושתית גבוהה יותר לסימפטומים הגופניים, אך אין לדעת אם דבר זה אכן נכון או מושפע מניסיון קודם של אותם מטופלים עם התקפים דומים. (4). עם זאת, מחקרים נוספים מצאו כי מטופלים עם הפרעת פאניקה מרגישים את פעימות ליבם באופן מדוייק יותר מאנשים בריאים, גם כאשר ניתנות להם תרופות המטשטשות את קצב הלב, כלומר הם מציעים כי מטופלים אלה בעלי מודעות אינטרוספטית גבוהה יותר מהרגיל (5).
+'''[[הפרעת פאניקה]]'''- הפרעות בנשימה ובקצב לב הינם סימפטומים המזוהים עם התקף פאניקה. מחקרים הראו כי מטופלים עם הפרעת פאניקה, מדווחים על מודעות תחושתית גבוהה יותר לסימפטומים הגופניים, אך אין לדעת אם דבר זה אכן נכון או מושפע מניסיון קודם של אותם מטופלים עם התקפים דומים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Anke Ehlers, Peter Breuer|שם=How good are patients with panic disorder at perceiving their heartbeats?|כתב עת=Biological Psychology|כרך=42|עמ=165–182|שנת הוצאה=1996-01|doi=10.1016/0301-0511(95)05153-8|קישור=https://doi.org/10.1016/0301-0511(95)05153-8}}</ref>. עם זאת, מחקרים נוספים מצאו כי מטופלים עם הפרעת פאניקה מרגישים את פעימות ליבם באופן מדוייק יותר מאנשים בריאים, גם כאשר ניתנות להם תרופות המטשטשות את קצב הלב, כלומר הם מציעים כי מטופלים אלה בעלי מודעות אינטרוספטית גבוהה יותר מהרגיל <ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Sahib S. Khalsa, Rachel C. Lapidus|שם=Can Interoception Improve the Pragmatic Search for Biomarkers in Psychiatry?|כתב עת=Frontiers in Psychiatry|כרך=7|שנת הוצאה=2016-07-25|doi=10.3389/fpsyt.2016.00121|קישור=https://doi-org.ezprimo1.idc.ac.il/10.3389/fpsyt.2016.00121}}</ref>.
-'''פוסט-טראומה'''- מחקרי הדמיה מצאו כי מטופלים בעלי פוסט טראומה הפגינו ירידה בפעילות האינסולה הקדמית הימנית, אזור זה אחראי על זיהוי חוסר ההתאמה בין מצב קוגנטיבי וגופני (אינטרוספטי). בנוסף נמצא כי מטופלים אלה הראו ירידה באקטיבציה של סיבי הלמינה 1, המקושרים לתלמוס ואינסולה ומועברים דרכם תחושות גופניות, כלומר הוצע כי מטופלים אלה חווים חוסר באינטרוספציה (6).
+'''[[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|פוסט-טראומה]]'''- מחקרי הדמיה מצאו כי מטופלים בעלי פוסט טראומה הפגינו ירידה בפעילות האינסולה הקדמית הימנית, אזור זה אחראי על זיהוי חוסר ההתאמה בין מצב קוגנטיבי וגופני (אינטרוספטי). בנוסף נמצא כי מטופלים אלה הראו ירידה באקטיבציה של סיבי הלמינה 1, המקושרים לתלמוס ואינסולה ומועברים דרכם תחושות גופניות, כלומר הוצע כי מטופלים אלה חווים חוסר באינטרוספציה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Kathrin Malejko, Birgit Abler, Paul L. Plener, Joana Straub|שם=Neural Correlates of Psychotherapeutic Treatment of Post-traumatic Stress Disorder: A Systematic Literature Review|כתב עת=Frontiers in Psychiatry|כרך=8|שנת הוצאה=2017-05-19|doi=10.3389/fpsyt.2017.00085|קישור=https://doi-org.ezprimo1.idc.ac.il/10.3389/fpsyt.2017.00085}}</ref>.
-'''אנורקסיה נרבוסה'''- מטופלים בעלי אנורקסיה נרבוסה לרוב מפתחים חוסר רגישות לסיגנלים אינטרוספטים מהגוף, כמו רעב, עם זאת מדווחים על רגישות לתחושות אחרות (5). למרות הפוקוס העיקרי במחלה על נראות חיצונית של הגוף, ישנם דיווחים על שינויים בתוך הגוף עצמו, למשל תחושה בלתי מובחנת של שובע או חוסר הבחנה בין מצבים רגשיים  לתחושות גופניות (אלקסיטימיה) (7).
+'''[[אנורקסיה נרבוזה|אנורקסיה נרבוסה]]'''- מטופלים בעלי אנורקסיה נרבוסה לרוב מפתחים חוסר רגישות לסיגנלים אינטרוספטים מהגוף, כמו רעב, עם זאת מדווחים על רגישות לתחושות אחרות <ref name=":1" />. למרות הפוקוס העיקרי במחלה על נראות חיצונית של הגוף, ישנם דיווחים על שינויים בתוך הגוף עצמו, למשל תחושה בלתי מובחנת של שובע או חוסר הבחנה בין מצבים רגשיים  לתחושות גופניות (אלקסיטימיה) <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ulrike Schmidt, Arif Jiwany, Janet Treasure|שם=A controlled study of alexithymia in eating disorders|כתב עת=Comprehensive Psychiatry|כרך=34|עמ=54–58|שנת הוצאה=1993-01|doi=10.1016/0010-440x(93)90036-4|קישור=https://doi.org/10.1016/0010-440X(93)90036-4}}</ref>.
-'''דיכאון מז'ורי'''- מחקרים מצאו כי נשים הסובלות מדיכאון זה נוטות להיות פחות מדויקות במשימה  של זיהוי קצב לב (משימה אינטרוספטית), מאשר גברים עם אותו דיכאון. בנוסף נמצא שמטופלים עם דיכאון זה, באופן כללי מדייקים פחות במשימת זיהוי קצב הלב, לעומת זאת, מטופלים מדוכאים בעלי התקפי חרדה, מראים דפוס של עלייה באנטרוספציה לעומת מדוכאים ללא חרדה (8).
+'''[[דיכאון קליני|דיכאון מז'ורי]]'''- מחקרים מצאו כי נשים הסובלות מדיכאון זה נוטות להיות פחות מדויקות במשימה  של זיהוי קצב לב (משימה אינטרוספטית), מאשר גברים עם אותו דיכאון. בנוסף נמצא שמטופלים עם דיכאון זה, באופן כללי מדייקים פחות במשימת זיהוי קצב הלב, לעומת זאת, מטופלים מדוכאים בעלי התקפי חרדה, מראים דפוס של עלייה באנטרוספציה לעומת מדוכאים ללא חרדה <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Janneke Terhaar, Filipa Campos Viola, Karl-Jürgen Bär, Stefan Debener|שם=Heartbeat evoked potentials mirror altered body perception in depressed patients|כתב עת=Clinical Neurophysiology|כרך=123|עמ=1950–1957|שנת הוצאה=2012-10|doi=10.1016/j.clinph.2012.02.086|קישור=https://doi.org/10.1016/j.clinph.2012.02.086}}</ref>.
-'''הפרעת טורדנית כפייתית'''- נמצא כי בעלי הפרעה זו מראים דיוק גבוה יותר במשימת זיהוי קצב לב (9).
+[[הפרעה טורדנית-כפייתית|'''הפרעת טורדנית כפייתית'''-]] נמצא כי בעלי הפרעה זו מראים דיוק גבוה יותר במשימת זיהוי קצב לב <ref>{{צ-מאמר|מחבר=A. Yoris, A. M. García, L. Traiber, H. Santamaría-García|שם=The inner world of overactive monitoring: neural markers of interoception in obsessive–compulsive disorder|כתב עת=Psychological Medicine|כרך=47|עמ=1957–1970|שנת הוצאה=2017-04-04|doi=10.1017/s0033291717000368|קישור=https://doi-org.ezprimo1.idc.ac.il/10.1017/S0033291717000368}}</ref>.
-'''אוטיזם'''- נבדקים על הספקטרום האוטיסטי מראים פחות מודעות אינטרוספטית מאשר נבדקים בריאים. יש המשערים שדפוס זה נובע מאלקסטימיה (חוסר יכולת להרגיש, להביע ולזהות רגשות), שלרוב מקושרת עם אוטיזם (10). עם זאת, ישנם מחקרים המראים שלאורך זמן, אוטיסטים מראים עלייה באינטרוספציה ואף עוקפים את הנבדקים הבריאים.
+'''[[אוטיזם]]'''- נבדקים על הספקטרום האוטיסטי מראים פחות מודעות אינטרוספטית מאשר נבדקים בריאים. יש המשערים שדפוס זה נובע מאלקסטימיה (חוסר יכולת להרגיש, להביע ולזהות רגשות), שלרוב מקושרת עם אוטיזם<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jennifer Murphy, Rebecca Brewer, Caroline Catmur, Geoffrey Bird|שם=Interoception and psychopathology: A developmental neuroscience perspective|כתב עת=Developmental Cognitive Neuroscience|כרך=23|עמ=45–56|שנת הוצאה=2017-02|doi=10.1016/j.dcn.2016.12.006|קישור=https://doi.org/10.1016/j.dcn.2016.12.006}}</ref>. עם זאת, ישנם מחקרים המראים שלאורך זמן, אוטיסטים מראים עלייה באינטרוספציה ואף עוקפים את הנבדקים הבריאים.
-'''4. קשר לרווחה נפשית'''
+=== '''קשר ל[[רווחה נפשית]]''' ===
+כיום ישנו ריבוי של מחקרים העוסקים בניסיון להבין לעומק את מנגנון האינטרוספציה, בדגש על איך עיבוד אינטרוספטי מעוצב על ידי ניסיון בתרגול יכולת זו. הבנה זו חשובה משום שהיא תוכל לספק תשובות בנוגע למרכיבים ברווחה נפשית ועמידות ל[[דחק|סטרס]]. הקשר בין אינטרוספציה לרווחה נפשית מתווך ע"י מנגנון של ויסות עצמי, אשר עוזר לאדם להגיע להומאוסטזיס (איזון גופני)- אשר מוביל לרווחה הנפשית <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Beate M. Herbert, Olga Pollatos|שם=The Body in the Mind: On the Relationship Between Interoception and Embodiment|כתב עת=Topics in Cognitive Science|כרך=4|עמ=692–704|שנת הוצאה=2012-03-02|doi=10.1111/j.1756-8765.2012.01189.x|קישור=https://doi-org.ezprimo1.idc.ac.il/10.1111/j.1756-8765.2012.01189.x}}</ref>. כלומר, כאשר אדם הוא בעל יכולת אינטרוספטית גבוהה יותר, יש סיכוי גדול שהוא יהיה בעל יכולת לווסת את רגשותיו ותגובותיו בצורה אדפטיבית ומיטבית, וויסות זה יוביל לרווחה נפשית גבוהה יותר.
+בנוסף, מחקרים מציעים כי רפלקציה על תהליכים אינטרוספטים חשובה להתנהגות אדפטיבית בעולם <ref>{{צ-ספר|מחבר=Wallace, B. Alan.|שם=Contemplative science : where Buddhism and neuroscience converge|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Columbia University Press|שנת הוצאה=2007|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/568385752|oclc=568385752}}</ref>, כלומר כאשר אדם חושב על אינטרוספציה או מבצע אותה, הדבר מוביל אותו להתנהג באופן התואם יותר את סביבתו. הגוף שלנו מעביר לנו מסרים באופן קבוע, בנוגע לתחושות פיזיות, רגשות ועוד, ככל שאדם לומד להקשיב לגופו באופן מדויק וסדיר יותר, הוא מקבל יותר מידע על עצמו, ומודע לעצמו. אותה מודעות עצמית מובילה את האדם להגיב לסביבתו בצורה מותאמת יותר, פרופורציונאלית יותר ובהתאמה למציאות הגופנית והרגשית של אותו אדם.
-כיום ישנו ריבוי של מחקרים העוסקים בניסיון להבין לעומק את מנגנון האינטרוספציה, בדגש על איך עיבוד אינטרוספטי מעוצב על ידי ניסיון בתרגול יכולת זו. הבנה זו חשובה משום שהיא תוכל לספק תשובות בנוגע למרכיבים ברווחה נפשית ועמידות לסטרס. הקשר בין אינטרוספציה לרווחה נפשית מתווך ע"י מנגנון של ויסות עצמי, אשר עוזר לאדם להגיע להומאוסטזיס (איזון גופני)- אשר מוביל לרווחה הנפשית (11). כלומר, כאשר אדם הוא בעל יכולת אינטרוספטית גבוהה יותר, יש סיכוי גדול שהוא יהיה בעל יכולת לווסת את רגשותיו ותגובותיו בצורה אדפטיבית ומיטבית, וויסות זה יוביל לרווחה נפשית גבוהה יותר.
-בנוסף, מחקרים מצאו כי רפלקציה על תהליכים אינטרוספטים חשובה להתנהגות אדפטיבית בעולם (12), כלומר כאשר אדם חושב על אינטרוספציה או מבצע אותה, הדבר מוביל אותו להתנהג בצורה יותר אדפטיבית מול סביבתו. הגוף שלנו מעביר לנו מסרים באופן קבוע, בנוגע לתחושות פיזיות, רגשות ועוד, ככל שאדם לומד להקשיב לגופו באופן מדויק וסדיר יותר, הוא יכול להגיב לסביבתו בצורה מותאמת יותר. כלומר, תגובתו תהיה פרופורציונאלית לאירוע מעצם היותו מחובר לגופו ולרגשותיו.
-'''5. אינטרוספציה במדיטציות, בדגש על מיינדפולדנס'''
+=== '''אינטרוספציה במדיטציות, בדגש על [[קשיבות|מיינדפולדנס]]''' ===
+מדיטציות המבוססות גוף (בעלות דגש להתבוננות פנימית וחיצונית על הגוף), לרוב מערבות קשב לתחושות אינטרוספטיות. למדיטציות אלה, מספר מטרות מעבר לתרגול מודעות אינטרוספטית, ומעניקות שיטה ייחודית לאימון אותה מודעות. אחת מהמדיטציות הללו, הינה מיינדפולדנס, המכילה בתוכה תרגול אינטרוספטי נרחב. מקובל להגדיר מיינדפולדנס כיום כמודעות פתוחה, לא שיפוטית וקשובה לזרם המחשבות והחוויות בהווה, עם דגש על חוויות פנימיות וחיצוניות בגוף. מיינדפולדנס קיבלה בשנים האחרונות במה מרכזית במחקרים מדעיים עקב השפעתה על בריאות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Paul Grossman, Ludger Niemann, Stefan Schmidt, Harald Walach|שם=Mindfulness-based stress reduction and health benefits|כתב עת=Journal of Psychosomatic Research|כרך=57|עמ=35–43|שנת הוצאה=2004-07|doi=10.1016/s0022-3999(03)00573-7|קישור=https://doi.org/10.1016/S0022-3999(03)00573-7}}</ref>, ובמיוחד על הקשר לדיכאון<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Madhav Goyal, Sonal Singh, Erica M. S. Sibinga, Neda F. Gould|שם=Meditation Programs for Psychological Stress and Well-being|כתב עת=JAMA Internal Medicine|כרך=174|עמ=357|שנת הוצאה=2014-03-01|doi=10.1001/jamainternmed.2013.13018|קישור=http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?doi=10.1001/jamainternmed.2013.13018}}</ref>. נמצא כי מיינדפולדנס אינטרוספטי משנה תפקודים קוגניטיביים נרחבים כמו ייחוס עצמי <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Norman A. S. Farb, Zindel V. Segal, Helen Mayberg, Jim Bean|שם=Attending to the present: mindfulness meditation reveals distinct neural modes of self-reference|כתב עת=Social Cognitive and Affective Neuroscience|כרך=2|עמ=313–322|שנת הוצאה=2007-08-13|doi=10.1093/scan/nsm030|קישור=https://doi-org.ezprimo1.idc.ac.il/10.1093/scan/nsm030}}</ref>, קשב, וויסות רגשי <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Catherine N. M. Ortner, Sachne J. Kilner, Philip David Zelazo|שם=Mindfulness meditation and reduced emotional interference on a cognitive task|כתב עת=Motivation and Emotion|כרך=31|עמ=271–283|שנת הוצאה=2007-11-20|doi=10.1007/s11031-007-9076-7|קישור=https://doi-org.ezprimo1.idc.ac.il/10.1007/s11031-007-9076-7}}</ref>.
+=== '''שינויים מוחיים בעקבות תרגול מדיטציה הכוללת אינטרוספציה''' ===
-מדיטציות המבוססות גוף (בעלות דגש להתבוננות פנימית וחיצונית על הגוף), לרוב מערבות קשב לתחושות אינטרוספטיות. למדיטציות אלה, מספר מטרות מעבר לתרגול מודעות אינטרוספטית, מעניקות שיטה ייחודית לאימון אותה מודעות. אחת מהמדיטציות הללו, הינה מיינדפולדנס, המכילה בתוכה תרגול אינטרוספטי נרחב. מקובל להגדיר מיינדפולדנס כיום כמודעות פתוחה, לא שיפוטית וקשובה לזרם המחשבות והחוויות בהווה, עם דגש על חוויות פנימיות וחיצוניות בגוף. מיינדפולדנס קיבלה בשנים האחרונות במה מרכזית במחקרים מדעיים עקב השפעתה על בריאות (13)  , ובמיוחד על הקשר לדיכאון (14). נמצא כי מיינדפולדנס אינטרוספטי משנה תפקודים קוגניטיביים נרחבים כמו ייחוס עצמי (15), קשב, וויסות רגשי (16).
+מגוון מחקרים בדקו את ההשערה כי תרגול אינטרוספטי ושיפור יכולת זו, בעל השפעה מיטיבה על המוח במגוון אופנים:
+עלייה בצפיפות ה[[חומר אפור|חומר האפור]]-
-'''6. שינויים מוחיים בעקבות תרגול מדיטציה הכוללת אינטרוספציה'''
+בעזרת [[דימות תהודה מגנטית|MRI]] (דימות תהודה מגנטית), נבדקו מוחות של מתרגלי מדיטציה ולא מתרגלים, בבחינת אזורים ספציפיים הידועים כפעילים בעת המדיטציה. התוצאות הראו כי ישנה צפיפות חומר אפור גדול יותר ב[[היפוקמפוס]] הימני, ה[[אינסולה (מוח)|אינסולה]] הימנית, ובג'יירוס הטמפורלי במוחות המתרגלים לעומת הלא מתרגלים. ממצא נוסף המחזק את הממצא הוא שניתן היה לצפות את רמת הצפיפות באזורים אלה, על פי כמות תרגולי המדיטציה <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Britta K. Hölzel, Ulrich Ott, Tim Gard, Hannes Hempel|שם=Investigation of mindfulness meditation practitioners with voxel-based morphometry|כתב עת=Social Cognitive and Affective Neuroscience|כרך=3|עמ=55–61|שנת הוצאה=2007-12-03|doi=10.1093/scan/nsm038|קישור=https://doi-org.ezprimo1.idc.ac.il/10.1093/scan/nsm038}}</ref>. משמעות הגדלת הצפיפות החומר האפור במוח הינה יותר גופי תאים באותו אזור, כלומר יותר תקשורת והעברה עצבית באותו האזור.
-מגוון מחקרים בדקו את ההשערה כי תרגול אינטרוספטי ושיפור יכולת זו, בעל השפעה מיטיבה על המוח במגוון אופנים.
-עלייה בצפיפות החומר האפור-
-בעזרת MRI (דימות תהודה מגנטית), נבדקו מוחות של מתרגלי מדיטציה ולא מתרגלים, בבחינת אזורים ספציפיים הידועים כפעילים בעת המדיטציה. התוצאות הראו כי ישנה צפיפות חומר אפור גדול יותר בהיפוקמפוס הימני, האינסולה הימנית, ובג'יירוס הטמפורלי במוחות המתרגלים לעומת הלא מתרגלים. ממצא נוסף המחזק את הממצא הוא שניתן היה לצפות את רמת הצפיפות באזורים אלה, על פי כמות תרגולי המדיטציה (17). משמעות הגדלת הצפיפות החומר האפור במוח הינה יותר גופי תאים באותו אזור, כלומר יותר תקשורת והעברה עצבית באותו האזור.
 הגברת פעילות באזורים הקשורים למדיטציה אינטרוספטית-
 במחקרים אחרים נמצאו שינויים באזורים מוחיים מגוונים כתוצאה מתרגול מדיטציה הכוללת בתוכה מרכיב אינטרוספטי בהיקף רחב בהשוואה ללא מתרגלים. עיקר הממצאים הראו פעילות מוגברת באזורים מסוימים ואף קישוריות גבוהה יותר בינם לבין אזורים אחרים, כלומר התקבלה תמונה מוחית שונה באופן הפעילות והקישוריות בין מתרגלי מדיטציה ללא מתרגלים.
--	בACC (anterior cingulate gyrus) האחראי על ויסות של קשב ורגשות נמצאה פעילות מוגברת לאחר המדיטציה בתגובה למצבים שונים כגון סטרס ורגיעה.
--	ב PFC (הקורטקס הפרה פרונטלי) המשתתף בעיבוד קשב ורגשות נמצאה אקטיבציה גבוהה יותר וקשר חזק יותר לאמיגדלה (המקושרת לרגשות של פחד וגועל).
--	באינסולה האחראית על מודעות ועיבוד רגשות, נמצאה אקטיבציה מוגברת.
--	בסטריאטום האחראי על ויסות של קשב ורגשות נמצאה אקטיבציה גבוהה יותר בזמן מנוחה לעומת אנשים שלא מתרגלים מדיטציה בזמן מנוחה.
-מקורות
-<div class="mw-content-ltr">
-.	Craig, A. D. (2003). Interoception: the sense of the physiological condition of the body. Current opinion in neurobiology, 13(4), 500-505.
-.	Verdejo-Garcia, A., Clark, L., & Dunn, B. D. (2012). The role of interoception in addiction: a critical review. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 36(8), 1857-1869.
-.	Barrett, L. F., & Simmons, W. K. (2015). Interoceptive predictions in the brain. Nature Reviews Neuroscience, 16(7), 419.
-.	Ehlers, A., & Breuer, P. (1996). How good are patients with panic disorder at perceiving their heartbeats?. Biological psychology, 42(1-2), 165-182.
-.	Khalsa, S. S., & Lapidus, R. C. (2016). Can interoception improve the pragmatic search for biomarkers in psychiatry?. Frontiers in psychiatry, 7, 121.
-.	Malejko, K., Abler, B., Plener, P. L., & Straub, J. (2017). neural correlates of Psychotherapeutic Treatment of Post-traumatic stress Disorder: a systematic literature review. Frontiers in psychiatry, 8, 85.
-.	Schmidt, U., Jiwany, A., & Treasure, J. (1993). A controlled study of alexithymia in eating disorders. Comprehensive psychiatry, 34(1), 54-58.
-.	Terhaar, J., Viola, F. C., Bär, K. J., & Debener, S. (2012). Heartbeat evoked potentials mirror altered body perception in depressed patients. Clinical Neurophysiology, 123(10), 1950-1957.
-.	Yoris, A., García, A. M., Traiber, L., Santamaría-García, H., Martorell, M., Alifano, F., ... & Ibáñez, A. (2017). The inner world of overactive monitoring: neural markers of interoception in obsessive–compulsive disorder. Psychological medicine, 47(11), 1957-1970.
-.	Murphy, J., Brewer, R., Catmur, C., & Bird, G. (2017). Interoception and psychopathology: A developmental neuroscience perspective. Developmental cognitive neuroscience, 23, 45-56.
-.	Herbert, B. M., & Pollatos, O. (2012). The body in the mind: on the relationship between interoception and embodiment. Topics in cognitive science, 4(4), 692-704.
-.	Wallace, B. A. (2007). Contemplative Science: Where Buddhism and Neuroscience Converge. New York, NY: Columbia University Press.
-.	Grossman, P., Niemann, L., Schmidt, S., & Walach, H. (2004). Mindfulness-based stress reduction and health benefits: A meta-analysis. Journal of psychosomatic research, 57(1), 35-43.
+ב [[פיתול החגורה הקדמי|ACC]]  האחראי על ויסות של קשב ורגשות נמצאה פעילות מוגברת אצל המתרגלים לאחר המדיטציה בתגובה למצבים שונים כגון [[סטרס]] ורגיעה.
-.	Goyal, M., Singh, S., Sibinga, E. M., Gould, N. F., Rowland-Seymour, A., Sharma, R., ... & Ranasinghe, P. D. (2014). Meditation programs for psychological stress and well-being: a systematic review and meta-analysis. JAMA internal medicine, 174(3), 357-368.
+ב [[קליפת המוח הקדם-מצחית|PFC]] (הקורטקס הפרה פרונטלי) המשתתף בעיבוד קשב ורגשות נמצאה אקטיבציה גבוהה יותר וקשר חזק יותר ל[[אמיגדלה]] (המקושרת לרגשות של פחד וגועל).
-.	Farb, N. A., Segal, Z. V., Mayberg, H., Bean, J., McKeon, D., Fatima, Z., & Anderson, A. K. (2007). Attending to the present: mindfulness meditation reveals distinct neural modes of self-reference. Social cognitive and affective neuroscience, 2(4), 313-322.
+ב[[אינסולה (מוח)|אינסולה]] האחראית על מודעות ועיבוד רגשות, נמצאה אקטיבציה מוגברת אצל מתרגלי המדיטציה בזמן מנוחה לעומת לא מתרגלים.
-.	Ortner, C. N., Kilner, S. J., & Zelazo, P. D. (2007). Mindfulness meditation and reduced emotional interference on a cognitive task. Motivation and emotion, 31(4), 271-283.
+ב[[סטריאטום]] האחראי על ויסות של קשב ורגשות נמצאה אקטיבציה גבוהה יותר אצל מתרגלי המדיטציה בזמן מנוחה לעומת אנשים שלא מתרגלים.
-.	Holzel, B. K., Ott, U., Gard, T., Hempel, H., Weygandt, M., Morgen, K., and Vaitl, D. (2008). Investigation of mindfulness meditation practitioners with voxel-based morphometry. Soc. Cogn. Affect. Neurosci. 3, 55–61.
-</div>