קליפת המוח הקדם-מצחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקום קליפת המוח הקדם-מצחית במוח

קליפת המוח הקדם-מצחית (בלועזית: הקורטקס הפּרֶה-פרונטלי - PFC) היא אזור בקליפת המוח הממוקם בחלק הקדמי של האונה המצחית.

קליפת המוח הקדם-מצחית נמצאת אחרי הקורטקס הפרה-מוטורי והאזור המוטורי העיקרי שצמוד לחריץ המרכזי[1]. היא מכילה את ה- (orbitofrontal cortex (OFC, אשר נמצא בחלק הגחוני (ventral) שלה‏[2].

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליפת המוח הקדם-מצחית מאפשרת גמישות מחשבתית‏[3]. היא מעורבת בתפקודים מחשבתיים גבוהים‏[4]. להבדיל מאזורים אחרים באונה המצחית, אזור זה פחות מעורב בשליטה על התנועה ויותר בגיבוש של תוכניות עבודה ואסטרטגיות פעולה‏[1]. הוא נחשב למקור של פעולות רצוניות‏[5]. קליפת המוח הקדם-מחצית מעורבת בין היתר בניטור של משאבים פנימיים ובאיתור של יחסי סיבתיות בין אירועים‏[4].

מעבר לתהליכים הקשורים לתכנון של פעולה, קליפת המוח הקדם-מצחית עוסקת גם בהערכת ההתקדמות לעבר מטרה מסוימת, ובוחנת האם ההתנהגות מתאימה להקשר שבו היא מתבצעת. מערכת החיזוק היא אחד המנגנונים שיכולים לשמש לצורך הערכת יעילות האסטרטגיה שנבחרה ואת המידה שבה היא מסייעת להשגת המטרה הנבחרת. קליפת המוח הקדם-מצחית יכולה לתרום לתהליך החיזוק, במצבים בהם מעשיו של האדם עצמו מקדמים אותו לעבר מטרה רצויה עבורו‏[1]. היא שולחת לסטריאטום מידע של פיו הוא בוחר את הפעולות הנדרשות ומארגן את הסדר שבו הן יבוצעו לצורך הגשמת המטרה‏[2].

גרעין האקומבנס מעודד בחירה של פעולות אשר יובילו לגמול מצופה‏ ושולח מידע אל קליפת המוח הקדם-מצחית כדי לסייע בארגון של פעולות מוטוריות וקוגניטיביות‏[2].

קליפת המוח הקדם-מצחית חיונית לפעולת הזיכרון לטווח קצר[1]. המידע שמוחזק בזיכרון לטווח קצר יכול במסגרת תהליך של התגבשות לעבור לזיכרון לטווח ארוך, ממנו יוכלו להישלף שוב לזיכרון לטווח הקצר לצורך שימוש עתידי‏[6]. תהליכי עיבוד המידע המתרחשים במאגר הזיכרון לטווח קצר קובעים האם הוא יגיע אל מאגר הזיכרון לטווח ארוך, או יתפוגג וייעלם‏[7].

הפנמה של מיומנות מוטורית מאפשרת לאדם להשתמש בה על ידי הפעלה של גרעיני הבסיס ולכן אינה דורשת פעילות מרובה של קליפת המוח הקדם-מצחית‏[3]. זאת הסיבה לכך שהתנהגויות אוטומטיות מצריכות פחות משאבי קשב עם התקדמות תהליך הלמידה.

השפעות על הקורטקס הפרה-פרונטלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מוליכים עצביים המשפיעים על פעילות הקורטקס הפרה-פרונטלי. הוא מתפקד באופן מיטבי כאשר כמויות הנוראדרנלין והדופמין מיטביות‏[1].

לרמת הדופמין בקליפת המוח הקדם-מצחית יש השפעה על ההתנהגות[1]. התפקוד התקין של קליפת המוח הקדם-מצחית יכול להיפגע בעקבות הנמכה בגירוי של קולטני הדופמין שלו‏[1].

קליפת המוח הקדם-מצחית יכולה להיפגע מטראומה גופנית. פגיעה באזור זה מובילה לתגובות אימפולסיביות וקשיים בקבלת החלטות[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  3. ^ 3.0 3.1 Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.‏
  4. ^ 4.0 4.1 Madden, Gregory J. (Ed); Bickel, Warren K. (Ed), (2010). Impulsivity: The behavioral and neurological science of discounting. Washington, DC, US: American Psychological Association, xvi, 453 pp.
  5. ^ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.
  6. ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  7. ^ שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
  8. ^ Timothy, N. T. (2010). Impulsivity: An overview of a biopsychosocial model. Journal of Rehabilitation, 76(3), 3-9.
P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.