אמיגדלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האמיגדלה במוח האדם
מיקום האמיגדלה במח האדם

האמיגדלהיוונית: αμυγδαλή - שקד) היא מבנה דמוי שקד, המורכב מכ-13 גרעינים. האמיגדלה נמצאת בעומק האונה הרקתית‎ התיכונה במוח של בעלי חוליות מורכבים, כולל האדם.

האמיגדלה מעורבת בוויסות הפעולה של המערכת ההורמונלית ושל מערכת העצבים האוטונומית. האמיגדלה מקוטלגת לרוב כאזור רגשי המקושר לתהליכים של פחד. יחד עם זאת, מבנה זה מעורב גם במספר תפקודים, המקושרים באופן קרוב לקוגניציות, בתוכם גם תשומת לב/קשב ולמידה אסוציאטיבית. תפקוד מרכזי של תשומת לב וקשב, תהליך קוגניטיבי פרדיגמטי, הוא תהליך של וויסות חושי. האמיגדלה מכילה ביסודה ככל הנראה את ההשפעות נוגעות לעליה בשיעור התגובות העצביות כתוצאה משימת לב לגירויים ויזואליים‏[1].

קישורים למערכות עצביות ואזורים מוחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמיגדלה - קישורים למערכות עצביות ואזורים מוחיים

האמיגדלה היא חלק מהמערכת הלימבית ומגרעיני הבסיס[2]. היא מקבלת מידע מהטגמנטום הגחוני כחלק מהמערכת המזולימבית של המוליך העצבי דופמין[3][4]. התלמוס מעביר לאמיגדלה מידע מעובד אודות גירויים שונים בסביבה, שבעקבותיו היא מעוררת מוטיבציה ראשונית להיחשף או להימנע אליהם‏[5].

האמיגדלה מעבירה מידע לחלק התחתון של הסינגוליט קורטקס הקדמי ACad rostral–ventral Anterior cingulate cortex, אשר אחראי על הפן הרגשי של עיבוד המידע‏[5]. היא שולחת מידע לתצורה הרשתית[3], האחראית על מנגנונים הקשורים לעוררות ושינה ומכילה מבנים המעורבים בשליטה מוטורית. האמיגדלה מתקשרת גם עם ההיפותלמוס המעורב ביצירת תגובות פיזיולוגיות[5] ולוקח חלק בפעולת כמו אכילה, שתייה, רבייה ותגובות למצבי לחץ[6]. הקישוריות הרחבה המושלכת מהאמיגדלה ל – 8 אזורים נוספים קורטיקליים, מובילה את החוקרים למסקנה שהאמיגדלה "תופסת עמדה במרכז גאומטרי מאד (מהונדס) של המפה הטופולוגית". מבנה זה הוא אחד מהאזורים המקושרים ביותר של המוח. נראה, כי האמיגדלה, אזור רגשי מרכזי, ממוקמת כדי לעשות אינטגרציה ולהפיץ מידע לאזורים רבים במוח, ביניהם גם אזורים התומכים בתפקודים קוגניטיביים‏[1].

השפעה על הרגש[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמיגדלה נחשבת למעורבת ישירות בתהליכי ויסות רגשי ו"ממונה" על פחד ומורא. האמיגדלה מקושרת עם תגובות רגשיות למצבי סכנה (בעיקר פחד ותוקפנות). היא משתתפת בתגובות התנהגותיות, אוטונומיות והורמונליות על גירויים רגשיים. תגובת הילחם או ברח משויכת לאמיגדלה. בהתאם לכך, האמיגדלה מעורבת בהתניה קלאסית של תגובות רגשיות‏[3].

לדופמין יש תפקיד מרכזי במערכת החיזוק[7]. עם זאת, עליה ברמות הדופמין של הטגמנטום הגחוני לא בהכרח מובילות לתחושה טובה. זאת משום שהיא יכולה לעורר באמיגדלה פעילות המקושרת לצפיה לסכנה ולא רק ציפייה לגמול‏[5].

הליקויים הנפוצים ביותר בעקבות פגיעה באמיגדלה קשורים לרגשות בסיסיים כמו פחד ותוקפנות‏[8].

השפעה על הזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמיגדלה אחראית על הפן הרגשי של הזיכרון[9], מה שמעיד על תפקוד הדורש אינטגרציה קוגניטיבית-רגשית בהינתן משמעות קוגניטיבית-ערכית לחוויה. בסיסו של תפקוד זה בקואליציות דינמיות עשירות של קשרים (או קישורים) בין מספר אזורים במוח‏[1].

כמו כן ידוע שהזיכרונות הראשונים של האדם לאחר הלידה מאוכסנים באמיגדלה. משום כך בדרך כלל איננו זוכרים אירועים עד גיל שלוש. זו גם הסיבה שאדם שאיבד את זיכרונו (למשל בתאונות דרכים) עדיין זוכר את שפת אמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמיגדלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Passoa, L. (2009). On the relationship between emotion and cognition. Nature Reviews Neuroscience, 9(1), 148-158
  2. ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  4. ^ By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION׳DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  6. ^ Mai, J. K., & Paxinos, G. (Eds.). (2012). The human nervous system. Academic Press.‏
  7. ^ יעל עדיני, אהוד נורי, אבי קרני ומעיין ורטמן, (2012). נירופדגוגיה: לא על המוטיבציה (האינדוידואלית) לבדה: מנגנוני למידה גמול ומוטיבציה במוח ובכיתה. מתוך אתר מס"ע.
  8. ^ Dietrich, A. (2004). Neurocognitive mechanisms underlying the experience of flow. Consciousness and Cognition, 13(4), 746-761.‏
  9. ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.


P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.