תזונה וסרטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־22:46, 17 בדצמבר 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה אקדמית
פרמטרים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תזונה וסרטן (באנגלית: Diet and Cancer) גורמים תזונתיים נמצאו כבעלי השפעה על הסיכוי לחלות בסרטן על סוגיו השונים, כאשר אופן התזונה יכול לצמצם את הסיכויים לחלות בסרטן או להגדילם. בעוד שנראה כי היעדר פעילות ספורטיבית (אנ') הינה בעלת קשר ל7% ממקרי הסרטן השונים, תזונה לקויה והשמנת יתר מסתמנים כאחראיים לעד כ35% ממקרי המוות השונים מסרטן^[1]. בעוד שמשטרי תזונה מגוונים מתיימרים לצמצם את הסיכויים לחלות בסרטן, מעט מאוד מתוכם הינם בעלי ראיות מדעיות. עם זאת, השמנת יתר וצריכת אלכוהול (אנ') מאושרים שניהם כגורמים לסרטן. צמצום צריכת מוצרי מזון ממותקים מומלצת להתמודדות עם השמנת יתר. נמצא קשר שאינו חד משמעי בין תזונה עשירה בבשר אדום והמכילה מעט פירות וירקות ובין תחלואה בסרטן.

סוגי דיאטה

דיאטות הדוגלות בהגבלות תזונתיות

מספר דיאטות ומשטרי תזונה נחשבים למועילים כמונעי סרטן. סוגים פופולאריים של דיאטות אלו כוללים את דיאטת ברוס (באנגלית: Breuss diet), שיטת גרסון (באנגלית: Gerson therapy), פרוטוקול ברודוויג (באנגלית: Budwig protocol) ודיאטת מקרוביוטיקה. אף אחת מהדיאטות הנ"ל נמצאה כמועילה, ואף חלקן נמצאו כמזיקות.

דפוסי תזונה

אפידמיולוגיים תזונתיים עושים שימוש בנתונים סטטיסטיים רב משתנים, כמו ניתוח מרכיבים עיקריים וניתוח גורמים, על מנת למדוד כיצד דפוסים של התנהגות תזונתית משפיעים על הסיכון לפתח סרטן. בהתבסס על ציון התנהגותם התזונתית, אפידמיולוגיים חילקו את הנבדקים לחמישונים. על מנת להעריך את השפעת ההתנהגות התזונתית על הסכנה לחלות בסרטן, הם בחנו את הקשר בין דירוג החמישונים לבין פיזור הימצאות הסרטן והיארעותו. האפידמיולוגים בד"כ מכלילים משתנים נוספים במודל הסטטיסטי שלוקחים בחשבון הבדלים בין הנבדקים שנמצאו חולים לבין אלה הבריאים. דוגמה לתוכנית תזונה ניתן לראות בתכנית תזונה עשירה בפירות ובירקות, חוזרת על עצמה בקרב נשים על מנת להפחית את הסיכוי לחלות בסרטן השד^[2]. לעומת זאת, תזונה העשירה במאכלים כבושים קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד.

דפוסי תזונה בישראל

ממצאים ממחקרים בישראל מראים על קשר בין חוסר קל ברמת הוויטמינים בדם, בכל הגילאים, לבין הפרעות במערכת החיסונית ובתפקוד הנוירולוגי (גם ללא שינוי בתוצאות ספירת הדם). למשל: ירידה ברמת ויטמין B12 נחשבת לגורם סיכון בקרב צמחוניים ואנשים הסובלים מהפרעות אכילה (ראה: השתתפות של רכיבי תזונה במנגנוני פעולה בגוף האדם בהמשך).

רכיבים תזונתיים

אלכוהול

אלכוהול מקושר לעלייה בסיכון לחלות במספר סוגים של סרטן. 3.6% ממקרי תחלואה בסרטן ו-3.5% ממקרי המוות כתוצאה ממחלת הסרטן בעולם, מקושרים לצריכת אלכוהול^[3]. לדוגמא, הימצאות סרטן השד בקרב נשים מקושרת לצריכת אלכוהול. אלכוהול מגביר את הסיכוי גם לסרטן הפה, הלוע, הגרון, המעי הגס, הכבד, הבטן והשחלות. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי סיווגה את האלכוהול בקבוצה הראשונה של גורמי הסיכון למחלת הסרטן.

בשר אדום ובשר מעובד

באוקטובר 2015, הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן דיווחה כי אכילת בשר מעובד או בשר אדום מהווה גורם מקשר לחלק מסוגי הסרטן^[4]^[5].

סיבים תזונתיים, פירות וירקות

חלק מהראיות על השפעתם החיובית של סיבים תזונתיים מצביעות על יתרונות בצריכת סיבים תזונתיים וחלקן לא. בעוד ששילוב פירות וירקות בתזונה היומית הינו בעל השפעות חיוביות, תפקיד זה אינו משמעותי כפי שנחשב בעבר.

פטריות

לפי המכון הבריטי לחקר הסרטן (אנ'), לא נמצאה שום ראיה הקושרת פטריות, או תמצית פטריות, למניעה או ריפוי סרטן.

רכיבי תזונה ביו-אקטיביים

על פי איגוד הסרטן האמריקאי, למרות שמחקרי מעבדה הצביעו על האפשרות שקיים קשר בין פולי סויה לבין מניעת סרטן, טרם ישנן ראיות חד משמעויות בנוגע להשפעה האנטי-סרטנית של פולי סויה על בני אדם. מחקרי מעבדה מצאו כי יתכן ולכורכום השפעות אנטי-סרטניות^[6]. עם זאת, נדרשת כמות רבה על מנת ליצור אפקט זה. למרות שתה ירוק קודם כבעל אפקט אנטי סרטני, במחקרים נמצאו תוצאות מעורבות; לא ידוע האם תה ירוק מסייע במניעה או בטיפול בסרטן.

השתתפות של רכיבי תזונה במנגנוני פעולה בגוף האדם

מטבוליזם של מתיונין

מחקרים רבים מהעשורים האחרונים מצביעים על פגמים במנגנוני מטבוליזם של מתיונין (באנגלית: methionine) כגורמים של מחלת הסרטן. למשל תזונה חסרה במקורות למתיל (באנגלית: methyl), מתיונין וכולין (באנגלית: choline) גורמת לסרטן הכבד במכרסמים^[7]. מתיונין הנה חומצת אמינו חיונית אשר יש לקבל דרך חלבונים או קבוצות תורמות מתיל כמו כולין או בטאין (אנ') (באנגלית: betaine), אותם ניתן לקבל מביצים או ירקות שונים. מתיונין מומר ל-S-אדנוזיל-מתיונין (אנ') (באנגלית: S-adenosyl methionine), שמהווה מטבוליט (באנגלית: metabolite) עיקרי בסינתזת פוליאמין (באנגלית: polyamine). תוצרי הפירוק של המתיונין ממוחזרים בחזרה למתיונין ע"י רה-מתילציה של הומוציסטאין (באנגלית: homocysteine) והמרה של מתילאדנוזין (באנגלית: methylthioadenosine). ויטמין B6, ויטמין B12, חומצה פולית וכולין הינם קופרטורים (באנגלית: cofactor), גורמים משלימים, עבור תגובות אלו.

מסלולי תקשורת

מסלולי תקשורת רבים, הקשורים בהיווצרות גידולים סרטניים, קשורים בתהליכי חדירה ושליחת גרורות (באנגלית: Metastasis) של תאים סרטניים. מסלולי התקשורת ונט (אנ') (באנלית: Wnt) והדג'הוג (אנ') (באנגלית: Hedghog) קשורים בהתפתחות הראשונית בביולוגיית תאי גזע סרטניים וברכישת אפיתל (באנגלית: epithel) המעבר.

ראו גם

לקריאה נוספת

Tsugane, S., & Sasazuki, S. (2007). Diet and the risk of gastric cancer: review of epidemiological evidence. Gastric cancer, 10(2), 75-83.
Steinmetz, K. A., & Potter, J. D. (1996). Vegetables, fruit, and cancer prevention: a review. Journal of the american dietetic association, 96(10), 1027-1039.
Hill, M. J. (1995). Diet and cancer: a review of scientific evidence. European journal of cancer prevention, 4, 3.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

כתיבת הערך

כתיבת הערך התבססה על תרגומו מויקיפדיה האנגלית. --Shir Leibovitch - שיחה 21:36, 17 בדצמבר 2018 (IST)

‏	ערך זה נכתב במסגרת הקורס „ויקי־רפואה” המתקיים בבית הספר לִרפואה ע״ש סאקלר באוניברסיטת תל־אביב. פורטל רפואה • רשימת ערכים מבוקשים בתחום הרפואה • פורטל גוף האדם שאלות לגבי הקורס והערכים שהועלו במסגרתו יש להפנות אל שני אבנשטיין.

^ Preetha Anand, Ajaikumar B. Kunnumakkara, Ajaikumar B. Kunnumakara, Chitra Sundaram, Cancer is a preventable disease that requires major lifestyle changes, Pharmaceutical Research 25, 2008-9, עמ' 2097–2116 doi: 10.1007/s11095-008-9661-9
^ Sarah F Brennan, Marie M Cantwell, Chris R Cardwell, Louiza S Velentzis, Jayne V Woodside, Dietary patterns and breast cancer risk: a systematic review and meta-analysis, The American Journal of Clinical Nutrition, Volume 91, Issue 5, 1 May 2010, Pages 1294–1302
^ Boffetta, P., Hashibe, M., La Vecchia, C., Zatonski, W., & Rehm, J. (2006), The burden of cancer attributable to alcohol drinkin, international Journal of Cancer, 119(4), 884-887
^ International Agency for Research on Cancer. (2015), IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat, press release, (240)
^ Amit D. Joshi, Román Corral, Chelsea Catsburg, Juan Pablo Lewinger, Red meat and poultry, cooking practices, genetic susceptibility and risk of prostate cancer: results from a multiethnic case-control study, Carcinogenesis 33, 2012-11, עמ' 2108–2118 doi: 10.1093/carcin/bgs242
^ Fazlul H. Sarkar, Yiwei Li, Zhiwei Wang, Dejuan Kong, The role of nutraceuticals in the regulation of Wnt and Hedgehog signaling in cancer, Cancer Metastasis Reviews 29, 2010-9, עמ' 383–394 doi: 10.1007/s10555-010-9233-4
^ Newmark, H. L., Yang, K., Lipkin, M., Kopelovich, L., Liu, Y., Fan, K., & Shinozaki, H. (2001), A Western-style diet induces benign and malignant neoplasms in the colon of normal C57Bl/6 mice, Carcinogenesis, 22(11), 1871-1875

[1] Preetha Anand, Ajaikumar B. Kunnumakkara, Ajaikumar B. Kunnumakara, Chitra Sundaram, Cancer is a preventable disease that requires major lifestyle changes, Pharmaceutical Research 25, 2008-9, עמ' 2097–2116 doi: 10.1007/s11095-008-9661-9

[2] Sarah F Brennan, Marie M Cantwell, Chris R Cardwell, Louiza S Velentzis, Jayne V Woodside, Dietary patterns and breast cancer risk: a systematic review and meta-analysis, The American Journal of Clinical Nutrition, Volume 91, Issue 5, 1 May 2010, Pages 1294–1302

[3] Boffetta, P., Hashibe, M., La Vecchia, C., Zatonski, W., & Rehm, J. (2006), The burden of cancer attributable to alcohol drinkin, international Journal of Cancer, 119(4), 884-887

[4] International Agency for Research on Cancer. (2015), IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat, press release, (240)

[5] Amit D. Joshi, Román Corral, Chelsea Catsburg, Juan Pablo Lewinger, Red meat and poultry, cooking practices, genetic susceptibility and risk of prostate cancer: results from a multiethnic case-control study, Carcinogenesis 33, 2012-11, עמ' 2108–2118 doi: 10.1093/carcin/bgs242

[6] Fazlul H. Sarkar, Yiwei Li, Zhiwei Wang, Dejuan Kong, The role of nutraceuticals in the regulation of Wnt and Hedgehog signaling in cancer, Cancer Metastasis Reviews 29, 2010-9, עמ' 383–394 doi: 10.1007/s10555-010-9233-4

[7] Newmark, H. L., Yang, K., Lipkin, M., Kopelovich, L., Liu, Y., Fan, K., & Shinozaki, H. (2001), A Western-style diet induces benign and malignant neoplasms in the colon of normal C57Bl/6 mice, Carcinogenesis, 22(11), 1871-1875

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{בעבודה אקדמית|31.01.19}}
+'''תזונה וסרטן''' (באנגלית: Diet and Cancer) גורמים תזונתיים נמצאו כבעלי השפעה על הסיכוי לחלות בסרטן על סוגיו השונים, כאשר אופן התזונה יכול לצמצם את הסיכויים לחלות בסרטן או להגדילם. בעוד שנראה כי [[היעדר פעילות ספורטיבית]] {{אנ|Sedentary lifestyle}} הינה בעלת קשר ל7% ממקרי הסרטן השונים, תזונה לקויה ו[[השמנת יתר חולנית|השמנת יתר]] מסתמנים כאחראיים לעד כ35% ממקרי המוות השונים מסרטן<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Preetha Anand, Ajaikumar B. Kunnumakkara, Ajaikumar B. Kunnumakara, Chitra Sundaram|שם=Cancer is a preventable disease that requires major lifestyle changes|כתב עת=Pharmaceutical Research|כרך=25|עמ=2097–2116|שנת הוצאה=2008-9|doi=10.1007/s11095-008-9661-9|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18626751}}</ref>.
+בעוד שמשטרי תזונה מגוונים מתיימרים לצמצם את הסיכויים לחלות בסרטן, מעט מאוד מתוכם הינם בעלי ראיות מדעיות. עם זאת, השמנת יתר ו[[צריכת אלכוהול]] {{אנ|Alcohol and cancer}} מאושרים שניהם כגורמים לסרטן. צמצום צריכת מוצרי מזון ממותקים מומלצת להתמודדות עם השמנת יתר.  נמצא קשר שאינו חד משמעי בין תזונה עשירה בבשר אדום והמכילה מעט פירות וירקות ובין תחלואה בסרטן.
+[[קובץ:Make healthy choices poster.jpg|250px|ממוזער|תזונה]]
+==סוגי דיאטה==
+===דיאטות הדוגלות בהגבלות תזונתיות===
+מספר דיאטות ומשטרי תזונה נחשבים למועילים כמונעי סרטן. סוגים פופולאריים של דיאטות אלו כוללים את [[דיאטת ברוס]] (באנגלית: Breuss diet), [[שיטת גרסון]] (באנגלית: Gerson therapy), [[פרוטוקול ברודוויג]] (באנגלית: Budwig protocol) ודיאטת מקרוביוטיקה. אף אחת מהדיאטות הנ"ל נמצאה כמועילה, ואף חלקן נמצאו כמזיקות.
+===דפוסי תזונה===
+אפידמיולוגיים תזונתיים עושים שימוש בנתונים סטטיסטיים רב משתנים, כמו ניתוח מרכיבים עיקריים וניתוח גורמים, על מנת למדוד כיצד דפוסים של התנהגות תזונתית משפיעים על הסיכון לפתח סרטן. בהתבסס על ציון התנהגותם התזונתית, אפידמיולוגיים חילקו את הנבדקים לחמישונים. על מנת להעריך את השפעת ההתנהגות התזונתית על הסכנה לחלות בסרטן, הם בחנו את הקשר בין דירוג החמישונים לבין פיזור הימצאות הסרטן והיארעותו. האפידמיולוגים בד"כ מכלילים משתנים נוספים במודל הסטטיסטי שלוקחים בחשבון הבדלים בין הנבדקים שנמצאו חולים לבין אלה הבריאים. דוגמה לתוכנית תזונה ניתן לראות בתכנית תזונה עשירה בפירות ובירקות, חוזרת על עצמה בקרב נשים על מנת להפחית את הסיכוי לחלות ב[[סרטן השד]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Sarah F Brennan, Marie M Cantwell, Chris R Cardwell, Louiza S Velentzis, Jayne V Woodside|שם=Dietary patterns and breast cancer risk: a systematic review and meta-analysis|כתב עת=The American Journal of Clinical Nutrition, Volume 91, Issue 5, 1 May 2010, Pages 1294–1302}}</ref>. לעומת זאת, תזונה העשירה במאכלים כבושים קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד.
+===דפוסי תזונה בישראל===
+ממצאים ממחקרים בישראל מראים על קשר בין חוסר קל ברמת הוויטמינים בדם, בכל הגילאים, לבין הפרעות במערכת החיסונית ובתפקוד הנוירולוגי (גם ללא שינוי בתוצאות ספירת הדם). למשל: ירידה ברמת ויטמין B12 נחשבת לגורם סיכון בקרב צמחוניים ואנשים הסובלים מהפרעות אכילה (ראה: השתתפות של רכיבי תזונה במנגנוני פעולה בגוף האדם בהמשך).
+==רכיבים תזונתיים==
+===אלכוהול===
+[[אתנול|אלכוהול]] מקושר לעלייה בסיכון לחלות במספר סוגים של סרטן. 3.6% ממקרי תחלואה בסרטן ו-3.5% ממקרי המוות כתוצאה ממחלת הסרטן בעולם, מקושרים לצריכת אלכוהול<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Boffetta, P., Hashibe, M., La Vecchia, C., Zatonski, W., & Rehm, J. (2006)|שם=The burden of cancer attributable to alcohol drinkin|כתב עת=international Journal of Cancer, 119(4), 884-887}}</ref>. לדוגמא, הימצאות סרטן השד בקרב נשים מקושרת לצריכת אלכוהול. אלכוהול מגביר את הסיכוי גם לסרטן הפה, הלוע, הגרון, המעי הגס, הכבד, הבטן והשחלות. [[הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן]] של [[ארגון הבריאות העולמי]] סיווגה את האלכוהול בקבוצה הראשונה של גורמי הסיכון למחלת הסרטן.
+===בשר אדום ובשר מעובד===
+באוקטובר 2015, הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן דיווחה כי אכילת בשר מעובד או בשר אדום מהווה גורם מקשר לחלק מסוגי הסרטן<ref>{{צ-מאמר|מחבר=International Agency for Research on Cancer. (2015)|שם=IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat|כתב עת=press release, (240)}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Amit D. Joshi, Román Corral, Chelsea Catsburg, Juan Pablo Lewinger|שם=Red meat and poultry, cooking practices, genetic susceptibility and risk of prostate cancer: results from a multiethnic case-control study|כתב עת=Carcinogenesis|כרך=33|עמ=2108–2118|שנת הוצאה=2012-11|doi=10.1093/carcin/bgs242|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22822096}}</ref>.
+===סיבים תזונתיים, פירות וירקות===
+חלק מהראיות על השפעתם החיובית של סיבים תזונתיים מצביעות על יתרונות בצריכת סיבים תזונתיים וחלקן לא. בעוד ששילוב פירות וירקות בתזונה היומית הינו בעל השפעות חיוביות, תפקיד זה אינו משמעותי כפי שנחשב בעבר.
+===פטריות===
+לפי [[המכון הבריטי לחקר הסרטן]] {{אנ|Cancer Research UK}}, לא נמצאה שום ראיה הקושרת פטריות, או תמצית פטריות, למניעה או ריפוי סרטן.
+===רכיבי תזונה ביו-אקטיביים===
+על פי איגוד הסרטן האמריקאי, למרות שמחקרי מעבדה הצביעו על האפשרות שקיים קשר בין פולי סויה לבין מניעת סרטן, טרם ישנן ראיות חד משמעויות בנוגע להשפעה האנטי-סרטנית של פולי סויה על בני אדם. מחקרי מעבדה מצאו כי יתכן ול[[כורכום]] השפעות אנטי-סרטניות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Fazlul H. Sarkar, Yiwei Li, Zhiwei Wang, Dejuan Kong|שם=The role of nutraceuticals in the regulation of Wnt and Hedgehog signaling in cancer|כתב עת=Cancer Metastasis Reviews|כרך=29|עמ=383–394|שנת הוצאה=2010-9|doi=10.1007/s10555-010-9233-4|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20711635}}</ref>. עם זאת, נדרשת כמות רבה על מנת ליצור אפקט זה. למרות שתה ירוק קודם כבעל אפקט אנטי סרטני, במחקרים נמצאו תוצאות מעורבות; לא ידוע האם תה ירוק מסייע במניעה או בטיפול בסרטן.
+==השתתפות של רכיבי תזונה במנגנוני פעולה בגוף האדם==
+===מטבוליזם של מתיונין===
+מחקרים רבים מהעשורים האחרונים מצביעים על פגמים במנגנוני [[מטבוליזם]] של [[מתיונין]] (באנגלית: methionine) כגורמים של מחלת הסרטן. למשל תזונה חסרה במקורות ל[[קבוצת מתיל|מתיל]] (באנגלית: methyl), מתיונין ו[[כולין]] (באנגלית: choline) גורמת ל[[סרטן הכבד]] במכרסמים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Newmark, H. L., Yang, K., Lipkin, M., Kopelovich, L., Liu, Y., Fan, K., & Shinozaki, H. (2001)|שם=A Western-style diet induces benign and malignant neoplasms in the colon of normal C57Bl/6 mice|כתב עת=Carcinogenesis, 22(11), 1871-1875}}</ref>.
+מתיונין הנה [[חומצת אמינו]] חיונית אשר יש לקבל דרך חלבונים או קבוצות תורמות מתיל כמו כולין או [[בטאין]] {{אנ|Betaine}} (באנגלית: betaine), אותם ניתן לקבל מביצים או ירקות שונים. מתיונין מומר ל-[[S-אדנוזיל-מתיונין]] {{אנ|S-Adenosyl methionine}} (באנגלית: S-adenosyl methionine), שמהווה [[מטבוליט]] (באנגלית: metabolite) עיקרי בסינתזת [[פוליאמין]] (באנגלית: polyamine). תוצרי הפירוק של המתיונין ממוחזרים בחזרה למתיונין ע"י רה-מתילציה של [[הומוציסטאין]] (באנגלית: homocysteine) והמרה של [[מתילאדנוזין]] (באנגלית: methylthioadenosine).
+ויטמין B6, ויטמין B12, חומצה פולית וכולין הינם [[קופקטור|קופרטורים]] (באנגלית: cofactor), גורמים משלימים, עבור תגובות אלו.
+===מסלולי תקשורת===
+מסלולי תקשורת רבים, הקשורים בהיווצרות גידולים סרטניים, קשורים בתהליכי חדירה ו[[גרורה|שליחת גרורות]] (באנגלית: Metastasis) של תאים סרטניים. מסלולי התקשורת [[ונט]] {{אנ|Wnt signaling pathway}} (באנלית: Wnt) ו[[הדג'הוג]] {{אנ|Hedgehog signaling pathway}} (באנגלית: Hedghog) קשורים בהתפתחות הראשונית בביולוגיית תאי גזע סרטניים וברכישת [[אפיתל]] (באנגלית: epithel) המעבר.
+==ראו גם==
+*[[סרטן השד]]
+*[[סרטן הכבד]]
+*[[הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן]]
+==לקריאה נוספת==
+*Tsugane, S., & Sasazuki, S. (2007). Diet and the risk of gastric cancer: review of epidemiological evidence. Gastric cancer, 10(2), 75-83.
+*Steinmetz, K. A., & Potter, J. D. (1996). Vegetables, fruit, and cancer prevention: a review. Journal of the american dietetic association, 96(10), 1027-1039.
+*Hill, M. J. (1995). Diet and cancer: a review of scientific evidence. European journal of cancer prevention, 4, 3.
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA_-_Dietary_recommendations_for_disease_prevention#.D7.A0.D7.95.D7.A9.D7.90.D7.99.D7.9D_.D7.A1.D7.A4.D7.A6.D7.99.D7.A4.D7.99.D7.99.D7.9D_.D7.9C.D7.90.D7.95.D7.9B.D7.9C.D7.95.D7.A1.D7.99.D7.99.D7.94_.D7.91.D7.99.D7.A9.D7.A8.D7.90.D7.9C דפוסי תזונה בישראל]
+*[https://www.cancerresearchuk.org/about-cancer/causes-of-cancer/diet-and-cancer?_ga=2.49386854.1319558381.1543760665-1961376043.1543760665 תזונה וסרטן: אתר המרכז מאמרים ומחקרים המקשרים בין תזונה ומחלת הסרטן]
+*[http://epic.iarc.fr מחקר של ה-EPIC בנושא תזונה וסרטן (באנגלית: World Health Organization)]
+==הערות שוליים==
 ==כתיבת הערך==
 כתיבת הערך התבססה על תרגומו מויקיפדיה האנגלית. --[[משתמש:Shir Leibovitch|Shir Leibovitch]] - [[שיחת משתמש:Shir Leibovitch|שיחה]] 21:36, 17 בדצמבר 2018 (IST)

	הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
	העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך {{{יעד}}}. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך {{{יעד}}}. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.