מתיונין
| חומצת אמינו: מתיונין | |
|---|---|
| שם באנגלית | Methionine |
| סימון ארוך | Met |
| סימון קצר | M |
| נוסחה כימית | C5H11NO2S |
| משקל מולקולרי | 149 גרם למול |
| נקודה איזואלקטרית | 5.74 |
| שכיחות בחלבונים | 2.3% |
| pKa קרבוקסיל | 2.28 |
| pKa אמין | 9.21 |
| pKa שייר | אין |
 |
 |
מתיונין (Methionine) היא אחת מ-20 חומצות האמינו הנפוצות בטבע. תאי גוף האדם אינם מסוגלים לסנתז מתיונין ולכן היא מהווה חומצת אמינו חיונית, אותה יש לקבל דרך המזון.
כימיה [עריכה]
יחד עם ציסטאין, זוהי אחת משתי חומצות האמינו היחידות שבשייריהן מצוי אטום גופרית. אולם, בניגוד לציסטאין, בה אטום הגופרית נמצא בקצה השייר והינו לפיכך פעיל מאוד מבחינה כימית (דבר המביא ליצירת קשרים דיסולפידיים בין שיירי ציסטאין שונים), במתיונין נמצא אטום הגופרית באמצע השייר, כך שהוא אינו חשוף לסביבה ואינו נוטה להגיב. השייר של מתיונין מורכב משתי קבוצות מתילן (CH2), מאטום גופרית ומקבוצת מתיל (CH3). ריבוי אטומי הפחמן גורם לכך שמתיונין הינה הידרופובית באופן יחסי.
מקורות תזונה [עריכה]
מתיונין הינה אחת מעשר חומצות האמינו החיוניות, אותן גוף האדם אינו יכול לייצר, והוא נסמך על קבלתה דרך תזונה מאוזנת. בתזונה צמחונית מקורות עשירים במתיונין הם זרעוני שומשום ואגוזי ברזיל. גם בדגנים יש כמות ניכרת של מתיונין.
ביולוגיה [עריכה]
זוהי אחת מחומצות האמינו הנדירות, והיא מהווה בממוצע 2.3% מכלל חומצות האמינו בחלבונים. עובדה זו משתקפת בקוד הגנטי: מתיונין הינה אחת משתי חומצות האמינו, יחד עם טריפטופן, המקודדות על ידי קודון אחד בלבד (AUG). קודון זה מהווה בנוסף קודון פתיחה; קודון זה מאותת למנגנוני השעתוק והתרגום בתא להתחיל בפעולתם. היות שקודון הפתיחה מקודד למתיונין, חומצת אמינו זו היא הראשונה כמעט בכל שרשרת פפטידית חדשה שמסונתזת על ידי הריבוזומים בתא. בכמחצית מהחלבונים מוסר המתיונין מתחילת החלבון לאחר התרגום. בתאים פרוקריוטיים (חיידקים) קיימת הבדלה בין מתיונין המיועד להצבה באמצע חלבון ובין מתיונין המיועד לאתחול חלבון; מולקולות מתיונין המיועד לאתחול כוללות קבוצת פורמיל (קבוצת אלדהיד, CHO) הקשורה לקבוצת האמינו של החומצה. בתאים איקריוטיים קיים מנגנון אחר המאפשר לריבוזום להבדיל בין שני סוגי המתיונין.
| עשרים חומצות האמינו הסטנדרטיות הנפוצות בטבע | |||
|---|---|---|---|
|
