נקאי – הבדלי גרסאות

נקאי
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	דקראים
תת־סדרה:	דמויי-שפתן
משפחה:	שפתוניים
סוג:	נקאי
שם מדעי
	Labroides; ‏בליקר, 1851

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:23, 3 בנובמבר 2019

נַקַּאי שפתוני (שם מדעי: Labroides) הוא סוג של דג ממשפחת השפתוניים, שכולל מספר מינים שחיים באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט. מינים אלה הם בין דגי הנקאי המוכרים והמובהקים ביותר. הנקאים הם שוכני שוניות אלמוגים, וידועים בכך שהם חיים במעין תחנות ניקיון משלהם, אליהם מגיעים דגים וחיות ים אחרות על מנת לעבור ניקוי מטפילים. הנקאי אוכל את העור המת והטפילים שעל הדג, ושאריות מזון מתוך הפה שלו. לנקאי מגיעים גם דגים טורפים כגון כרישים וברקודות.

נקאות התפתחה מספר פעמים באופן בלתי תלוי בסביבות מימיות שונות ברחבי העולם (בכך היא מהווה דוגמה לאבולוציה מתכנסת). לכן, דגים שמעניקים שירותי ניקוי משתייכים למגוון נרחב של משפחות מלבד שפתוניים: נצרניים, פרפרוניים, דגי דיסקוס, מלאכיים, דגי גובי (קברנוניים), צניניתיים, אבוביים, כסופי צד, אלמוגית, דבק נצמד, ועוד - אך רובם אינם נקאים בלעדיים.^[1]

תיאור שירותי הניקוי

השיטה עובדת כך: דג נקאי או צמד נקאים פותחים "תחנת ניקוי" במיקום קבוע. הם עשויים לאותת באמצעות מחוות גופניות ("ריקוד" שכולל תנועות ראש וזנב אופייניות) או בשינוי צבעיהם שהם מוכנים לקבל לקוחות. כשהלקוחות מגיעים, הם מחכים לתורם לקבל טיפול. הלקוחות אינם פאסיביים לפני הטיפול ובמהלכו. לפניו הם עשויים לאותת לנקאי על רצונם בטיפול באמצעות תנועות או שינוי צבע. כשמגיע תורם הם ניגשים לתחנת הניקוי ומותחים את סנפיריהם כדי להקל על דגי הנקאי להגיע לכל אזור בגופם. חלק מהדגים פותחים את פיהם ואת מכסי הזימים שלהם כדי לאפשר לנקאים, שלרוב קטנים מהם בהרבה, להיכנס ולצאת. נקאים יכולים לסמן באמצעות נגיחה קלה ללקוחות לפרוש סנפיר או לפתוח את מכסה הזימים לבדיקה. לקוחות משנים את צבעיהם לקראת הניקוי או במהלכו (זו אחת הסיבות שצלמים אוהבים לצלם אינטרקציות ניקוי – צבעי הדגים לרוב עזים ומרשימים במיוחד). שינוי הצבע מסמן לנקאי את הרצון בטיפול ומקל על מלאכתו (הדגשת הצבעים מבליטה את הטפילים על הגוף) ועשוי גם לשקף שינוי רגשי למצב נינוח יותר.

לעתים נקאים מחכים ללקוחות בחוסר תעסוקה, אך יש תחנות ניקוי בהן אף פעם לא חסרה עבודה. מחקר על שונית המחסום הגדולה מצא שדג נקאי שפתוני משרת בממוצע 2,297 לקוחות ביום.^[2] ושדגים מסוימים מבקרים נקאי מסוים בממוצע 144 פעמים ביום^[3] – רמז לכך שניקוי אינו הדבר היחיד שדגים מקבלים מהטיפול. במחקר אחר שנערך בשונית המחסום הגדולה נמצא שנקאי מסיר בממוצע מלקוח 1,218 טפילים ביום.

הטיפול עצמו כולל הסרת טפילים, עור מת (כולל טיפול בגלדי פצעים) ואצות מגופו של הלקוח וכן "צחצוח שיניים" (ניקוי שאריות מזון המצטברות ביניהן), עיסוי ("גירוי מישושי" בלשון המדעית) – והפגת מתחים (הפחתת רמות הסטרס). הלקוח זוכה בטיפול ספא בריא, מפנק ומרגיע – והנקאי זוכה במזון.

הפגת מתחים

הראיות להיותן של תחנות ניקוי גורם מפיג מתחים כוללות ניסויים ותצפיות רבים. לקוחות טורפים נוהגים בתוקפנות פחותה בהרבה באזור תחנות הניקוי, גם כלפי דגים שאינם נקאים, דבר שהופך את תחנות הניקוי לסוג של "גן עדן בטוח".^[4] גם לעיסוי עצמו הנכלל בניקוי יש אפקט מרגיע על התנהגות הדגים. מחקר הראו שדגים שנגרם להם סטרס מכוון (המתבטא גם ברמת קורטיזול גבוהה בדם) ביקשו לאחר מכן הרבה יותר את קרבתו וטיפולו של "דג נקאי" (למעשה הייתה זו בובה נעה בצורת דג נקאי) והתחככו בהם שוב ושוב.^[5] למרות שהאינטרקציה עם בובת הנקאי הייתה רחוקה מלהיות "הדבר האמיתי" – היה די בה כדי להפחית רמת הסטרס של הדגים (ואת רמת הקורטיזול בדמם). ניסוי זה ואחרים מחזקים את ההשערה שדגים מבקרים בתחנות ניקוי גם כדי להקל מתח וכי זה מרגיע ומהנה עבורם.^[6]

יכולות קוגנטיביות

בניסויים שבחנו למידה וכישורים קוגניטיביים, הוכיחו נקאים יכולות מפתיעות, גבוהות לעתים אפילו משל פרימטים. במסגרת ניסוי שערך צוות של עשרה מדענים מגרמניה שוויץ וארה"ב, הניחו לפני כל "נבחן" (מלבד נקאים בחנו בניסוי גם קופי קפוצ'ין, אורנגוטאנים ושימפנזים) שתי מגשיות עם מזון – כחולה ואדומה. אם הנבחן החל לאכול מהצלחת הכחולה – הצלחת האדומה הורחקה. אם הנבחן החל לאכול מהאדומה – שתיהן נשארו במקומן. הנקאים למדו לאכול מהצלחת האדומה תחילה במהירות הרבה ביותר. בשלב השני, שינו החוקרים את "כללי המשחק", כך שדווקא אכילה מהצלחת האדומה תחילה תביא להרחקת הצלחת הכחולה. רק הנקאים וקופי הקפוצ'ין הצליחו להסתגל ולהבין את היפוך החוקים ב-100 הנסיונות הראשונים. עם זאת, דגי נקאי צעירים השיגו תוצאות גרועות בהרבה מדגי נקאי בוגרים, רמז לכך שמדובר ביכולת מנטלית נרכשת.^[7] אחד מעורכי המחקר, רדואן בשארי, אף ערך את הניסוי על בתו בת ה-4 עם סוכריות M&M שהוצבו על הצלוחיות. גם היא, כמו השימפנזים, לא הצליחה להבין את היפוך כללי המשחק ב-100 הנסיונות הראשונים.^[8] אחת הסיבות להצטיינות הנקאים במשימה היא התאמתה למשימות המנטליות שנקאים נדרשים להן בטבע: תיעדוף לקוחות.

מסתבר שנקאים מזהים לקוחות קבועים שחיים בשונית,^[9] ולקוחות מזדמנים שרק חולפים בה – ומעדיפים לנקות תחילה את הלקוחות הלא מוכרים, שעלולים להמשיך ולהתנקות בתחנה אחרת.^[10] הם גם יעדיפו לקוחות מוכרים שלא הגיעו הרבה זמן לניקוי (ולכן מבטיחים יותר מזון) על פני לקוחות שקיבלו טיפול לאחרונה. יכולתם של דגי נקאי לזכור טיפולים קודמים היא דוגמה לזיכרון אירועי בקרב דגים.^[11] הם גם מתאימים את איכות וזהירות הניקוי למסוכנות הלקוחות (דגים טורפים, למרות שלא תועדו טורפים נקאי מעולם, זוכים ליחס מועדף וליותר עיסוי),^[12] למספר הלקוחות שממתינים וצופים בניקוי^[13] (לתחנות ניקיון יש מוניטין),^[14] ולעומס העבודה.^[15]

מחקר שפורסם ב-2019 מצא שדגי נקאי שפתוניים מסוגלים לזהות את עצמם במראה,^[16] יכולת שנחשבת כמעידה על מודעות עצמית, וזוהתה עד כה רק בקרב מינים מעטים של יונקים ועופות שנחשבים כאינטליגנטיים במיוחד.

מינים

הסוג נקאי שפתוני מכיל 5 מינים.

Labroides bicolor
נקאי אילתי (Labroides dimidiatus)
Labroides pectoralis
Labroides phthirophagus
Labroides rubrolabiatus

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נקאי בוויקישיתוף

נקאי, באתר ITIS (באנגלית)
נקאי, באתר NCBI (באנגלית)
נקאי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
נקאי, באתר GBIF (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

^ Alexandra S. Grutter, Cleaner fish, Current Biology 20, 2010-7, עמ' R547–R549 doi: 10.1016/j.cub.2010.04.013
^ A Grutter, Parasite removal rates by the cleaner wrasse Labroides dimidiatus, Marine Ecology Progress Series 130, 1996, עמ' 61–70 doi: 10.3354/meps130061
^ As Grutter, Relationship between cleaning rates and ectoparasite loads in coral reef fishes, Marine Ecology Progress Series 118, 1995, עמ' 51–58 doi: 10.3354/meps118051
^ Karen L. Cheney, Redouan Bshary, Alexandra S. Grutter, Cleaner fish cause predators to reduce aggression toward bystanders at cleaning stations, Behavioral Ecology 19, 2008, עמ' 1063–1067 doi: 10.1093/beheco/arn067
^ Marta C. Soares, Rui F. Oliveira, Albert F.H. Ros, Alexandra S. Grutter, Tactile stimulation lowers stress in fish, Nature Communications 2, 2011-09 doi: 10.1038/ncomms1547
^ Chelsea Whyte, Study: Fish get a fin massage and feel more relaxed, https://www.washingtonpost.com, ‏November 21, 2011
^ Lucie H. Salwiczek, Laurent Prétôt, Lanila Demarta, Darby Proctor, Adult Cleaner Wrasse Outperform Capuchin Monkeys, Chimpanzees and Orang-utans in a Complex Foraging Task Derived from Cleaner – Client Reef Fish Cooperation, PLoS ONE 7, 2012-11-21, עמ' e49068 doi: 10.1371/journal.pone.0049068
^ Alison Abbott, Animal behaviour: Inside the cunning, caring and greedy minds of fish, https://www.nature.com, ‏26 May 2015
^ S. Tebbich, R. Bshary, A. Grutter, Cleaner fish Labroides dimidiatus recognise familiar clients, Animal Cognition 5, 2002-9, עמ' 139–145 doi: 10.1007/s10071-002-0141-z
^ Jennifer Oates, Andrea Manica, Redouan Bshary, The shadow of the future affects cooperation in a cleaner fish, Current Biology 20, 2010-06, עמ' R472–R473 doi: 10.1016/j.cub.2010.04.022
^ Lucie H. Salwiczek, Redouan Bshary, Cleaner Wrasses Keep Track of the ‘When’ and ‘What’ in a Foraging Task1: Cleaner Wrasses Keep Track of the ‘When’ and ‘What’ in a Foraging Task, Ethology 117, 2011-11, עמ' 939–948 doi: 10.1111/j.1439-0310.2011.01959.x
^ Redouan Bshary, Manuela Würth, Cleaner fish Labroides dimidiatus manipulate client reef fish by providing tactile stimulation, Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences 268, 2001-07-22, עמ' 1495–1501 doi: 10.1098/rspb.2001.1495
^ P. McGregor (Ed.), Cooperation in communication networks: Indirect reciprocity in interactions between cleaner fish and client reef fish, Animal Communication Networks, Cambridge: Cambridge University Press, 2005, עמ' pp. 521-539
^ Redouan Bshary, Fish Cognition and Behavior, Oxford, UK: Wiley-Blackwell, 2011-07-05, עמ' 277–297
^ Marta C. Soares, Redouan Bshary, Sónia C. Cardoso, Isabelle M. Côté, Does Competition for Clients Increase Service Quality in Cleaning Gobies?, Ethology 114, 2008-6, עמ' 625–632 doi: 10.1111/j.1439-0310.2008.01510.x
^ Masanori Kohda, Takashi Hotta, Tomohiro Takeyama, Satoshi Awata, Hirokazu Tanaka, Cleaner wrasse pass the mark test. What are the implications for consciousness and self-awareness testing in animals?, dx.doi.org, ‏2018-08-21

[1] Alexandra S. Grutter, Cleaner fish, Current Biology 20, 2010-7, עמ' R547–R549 doi: 10.1016/j.cub.2010.04.013

[2] A Grutter, Parasite removal rates by the cleaner wrasse Labroides dimidiatus, Marine Ecology Progress Series 130, 1996, עמ' 61–70 doi: 10.3354/meps130061

[3] As Grutter, Relationship between cleaning rates and ectoparasite loads in coral reef fishes, Marine Ecology Progress Series 118, 1995, עמ' 51–58 doi: 10.3354/meps118051

[4] Karen L. Cheney, Redouan Bshary, Alexandra S. Grutter, Cleaner fish cause predators to reduce aggression toward bystanders at cleaning stations, Behavioral Ecology 19, 2008, עמ' 1063–1067 doi: 10.1093/beheco/arn067

[5] Marta C. Soares, Rui F. Oliveira, Albert F.H. Ros, Alexandra S. Grutter, Tactile stimulation lowers stress in fish, Nature Communications 2, 2011-09 doi: 10.1038/ncomms1547

[6] Chelsea Whyte, Study: Fish get a fin massage and feel more relaxed, https://www.washingtonpost.com, ‏November 21, 2011

[7] Lucie H. Salwiczek, Laurent Prétôt, Lanila Demarta, Darby Proctor, Adult Cleaner Wrasse Outperform Capuchin Monkeys, Chimpanzees and Orang-utans in a Complex Foraging Task Derived from Cleaner – Client Reef Fish Cooperation, PLoS ONE 7, 2012-11-21, עמ' e49068 doi: 10.1371/journal.pone.0049068

[8] Alison Abbott, Animal behaviour: Inside the cunning, caring and greedy minds of fish, https://www.nature.com, ‏26 May 2015

[9] S. Tebbich, R. Bshary, A. Grutter, Cleaner fish Labroides dimidiatus recognise familiar clients, Animal Cognition 5, 2002-9, עמ' 139–145 doi: 10.1007/s10071-002-0141-z

[10] Jennifer Oates, Andrea Manica, Redouan Bshary, The shadow of the future affects cooperation in a cleaner fish, Current Biology 20, 2010-06, עמ' R472–R473 doi: 10.1016/j.cub.2010.04.022

[11] Lucie H. Salwiczek, Redouan Bshary, Cleaner Wrasses Keep Track of the ‘When’ and ‘What’ in a Foraging Task1: Cleaner Wrasses Keep Track of the ‘When’ and ‘What’ in a Foraging Task, Ethology 117, 2011-11, עמ' 939–948 doi: 10.1111/j.1439-0310.2011.01959.x

[12] Redouan Bshary, Manuela Würth, Cleaner fish Labroides dimidiatus manipulate client reef fish by providing tactile stimulation, Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences 268, 2001-07-22, עמ' 1495–1501 doi: 10.1098/rspb.2001.1495

[13] P. McGregor (Ed.), Cooperation in communication networks: Indirect reciprocity in interactions between cleaner fish and client reef fish, Animal Communication Networks, Cambridge: Cambridge University Press, 2005, עמ' pp. 521-539

[14] Redouan Bshary, Fish Cognition and Behavior, Oxford, UK: Wiley-Blackwell, 2011-07-05, עמ' 277–297

[15] Marta C. Soares, Redouan Bshary, Sónia C. Cardoso, Isabelle M. Côté, Does Competition for Clients Increase Service Quality in Cleaning Gobies?, Ethology 114, 2008-6, עמ' 625–632 doi: 10.1111/j.1439-0310.2008.01510.x

[16] Masanori Kohda, Takashi Hotta, Tomohiro Takeyama, Satoshi Awata, Hirokazu Tanaka, Cleaner wrasse pass the mark test. What are the implications for consciousness and self-awareness testing in animals?, dx.doi.org, ‏2018-08-21

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 | שם מדעי = Labroides
 }}
-'''נַקַּאי''' ([[שם מדעי]]: Labroides) הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] של [[דג]] ממשפחת ה[[שפתוניים]], שמכיל מספר מינים שחיים ב[[אוקיינוס ההודי]] וב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]].  הנקאים הם שוכני [[שונית אלמוגים|שוניות אלמוגים]], וידועים בכך שהם חיים במעין תחנות ניקיון משלהם, אליהם מגיעים דגים וחיות ים אחרות על מנת לעבור ניקוי מטפילים. הנקאי אוכל את העור המת והטפילים שעל הדג, ובתוך הפה שלו. לנקאי מגיעים גם דגים טורפים כגון [[כרישים]] ו[[ברקודה|ברקודות]].
+'''נַקַּאי שפתוני''' ([[שם מדעי]]: Labroides) הוא [[סוג (טקסונומיה)|סוג]] של [[דג]] ממשפחת ה[[שפתוניים]], שכולל מספר מינים שחיים ב[[אוקיינוס ההודי]] וב[[האוקיינוס השקט|אוקיינוס השקט]]. מינים אלה הם בין [[דגי הנקאי]] המוכרים והמובהקים ביותר. הנקאים הם שוכני [[שונית אלמוגים|שוניות אלמוגים]], וידועים בכך שהם חיים במעין [[תחנות ניקיון]] משלהם, אליהם מגיעים דגים וחיות ים אחרות על מנת לעבור ניקוי מטפילים. הנקאי אוכל את העור המת והטפילים שעל הדג, ושאריות מזון מתוך הפה שלו. לנקאי מגיעים גם דגים טורפים כגון [[כרישים]] ו[[ברקודה|ברקודות]].
+נקאות התפתחה מספר פעמים באופן בלתי תלוי בסביבות מימיות שונות ברחבי העולם (בכך היא מהווה דוגמה ל[[אבולוציה מתכנסת]]). לכן, דגים שמעניקים שירותי ניקוי משתייכים למגוון נרחב של משפחות מלבד שפתוניים: [[נצרניים]], [[פרפרוניים]], [[דגי דיסקוס]], [[מלאך-ים|מלאכיים]], דגי גובי ([[קברנוניים]]), [[צניניתיים]], [[אבוביים]], [[אידרונאים|כסופי צד]], [[אלמוגית]], [[דבק נצמד]], ועוד - אך רובם אינם נקאים בלעדיים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Cleaner fish|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0960982210004495|כתב עת=Current Biology|שנת הוצאה=2010-7|עמ=R547–R549|כרך=20|doi=10.1016/j.cub.2010.04.013|מחבר=Alexandra S. Grutter}}</ref>
+=== תיאור שירותי הניקוי ===
+השיטה עובדת כך: דג נקאי או צמד נקאים פותחים "תחנת ניקוי" במיקום קבוע. הם עשויים לאותת באמצעות מחוות גופניות ("ריקוד" שכולל תנועות ראש וזנב אופייניות) או בשינוי צבעיהם שהם מוכנים לקבל לקוחות. כשהלקוחות מגיעים, הם מחכים לתורם לקבל טיפול. הלקוחות אינם פאסיביים לפני הטיפול ובמהלכו. לפניו הם עשויים לאותת לנקאי על רצונם בטיפול באמצעות תנועות או שינוי צבע. כשמגיע תורם הם ניגשים לתחנת הניקוי ומותחים את סנפיריהם כדי להקל על דגי הנקאי להגיע לכל אזור בגופם. חלק מהדגים פותחים את פיהם ואת מכסי הזימים שלהם כדי לאפשר לנקאים, שלרוב קטנים מהם בהרבה, להיכנס ולצאת. נקאים יכולים לסמן באמצעות נגיחה קלה ללקוחות לפרוש סנפיר או לפתוח את מכסה הזימים לבדיקה. לקוחות משנים את צבעיהם לקראת הניקוי או במהלכו (זו אחת הסיבות שצלמים אוהבים לצלם אינטרקציות ניקוי – צבעי הדגים לרוב עזים ומרשימים במיוחד). שינוי הצבע מסמן לנקאי את הרצון בטיפול ומקל על מלאכתו (הדגשת הצבעים מבליטה את הטפילים על הגוף) ועשוי גם לשקף שינוי רגשי למצב נינוח יותר.
+לעתים נקאים מחכים ללקוחות בחוסר תעסוקה, אך יש תחנות ניקוי בהן אף פעם לא חסרה עבודה. מחקר על שונית המחסום הגדולה מצא שדג נקאי שפתוני משרת בממוצע 2,297 לקוחות ביום.<ref>{{צ-מאמר|שם=Parasite removal rates by the cleaner wrasse Labroides dimidiatus|קישור=http://www.int-res.com/abstracts/meps/v130/p61-70/|כתב עת=Marine Ecology Progress Series|שנת הוצאה=1996|עמ=61–70|כרך=130|doi=10.3354/meps130061|מחבר=A Grutter}}</ref> ושדגים מסוימים מבקרים נקאי מסוים בממוצע 144 פעמים ביום<ref>{{צ-מאמר|שם=Relationship between cleaning rates and ectoparasite loads in coral reef fishes|קישור=http://www.int-res.com/abstracts/meps/v118/p51-58/|כתב עת=Marine Ecology Progress Series|שנת הוצאה=1995|עמ=51–58|כרך=118|doi=10.3354/meps118051|מחבר=As Grutter}}</ref> – רמז לכך שניקוי אינו הדבר היחיד שדגים מקבלים מהטיפול. במחקר אחר שנערך בשונית המחסום הגדולה נמצא שנקאי מסיר בממוצע מלקוח 1,218 טפילים ביום.
+הטיפול עצמו כולל הסרת טפילים, עור מת (כולל טיפול בגלדי פצעים) ואצות מגופו של הלקוח וכן "צחצוח שיניים" (ניקוי שאריות מזון המצטברות ביניהן), עיסוי ("גירוי מישושי" בלשון המדעית) – והפגת מתחים (הפחתת רמות הסטרס). הלקוח זוכה בטיפול ספא בריא, מפנק ומרגיע – והנקאי זוכה במזון.
+=== הפגת מתחים ===
+הראיות להיותן של תחנות ניקוי גורם מפיג מתחים כוללות ניסויים ותצפיות רבים. לקוחות טורפים נוהגים בתוקפנות פחותה בהרבה באזור תחנות הניקוי, גם כלפי דגים שאינם נקאים, דבר שהופך את תחנות הניקוי לסוג של "גן עדן בטוח".<ref>{{צ-מאמר|שם=Cleaner fish cause predators to reduce aggression toward bystanders at cleaning stations|קישור=https://academic.oup.com/beheco/article-lookup/doi/10.1093/beheco/arn067|כתב עת=Behavioral Ecology|שנת הוצאה=2008|עמ=1063–1067|כרך=19|doi=10.1093/beheco/arn067|מחבר=Karen L. Cheney, Redouan Bshary, Alexandra S. Grutter}}</ref> גם לעיסוי עצמו הנכלל בניקוי יש אפקט מרגיע על התנהגות הדגים. מחקר הראו שדגים שנגרם להם סטרס מכוון (המתבטא גם ברמת קורטיזול גבוהה בדם) ביקשו לאחר מכן הרבה יותר את קרבתו וטיפולו  של "דג נקאי" (למעשה הייתה זו בובה נעה בצורת דג נקאי) והתחככו בהם שוב ושוב.<ref>{{צ-מאמר|שם=Tactile stimulation lowers stress in fish|קישור=http://dx.doi.org/10.1038/ncomms1547|כתב עת=Nature Communications|שנת הוצאה=2011-09|כרך=2|doi=10.1038/ncomms1547|מחבר=Marta C. Soares, Rui F. Oliveira, Albert F.H. Ros, Alexandra S. Grutter}}</ref> למרות שהאינטרקציה עם בובת הנקאי הייתה רחוקה מלהיות "הדבר האמיתי" – היה די בה כדי להפחית רמת הסטרס של הדגים (ואת רמת הקורטיזול בדמם). ניסוי זה ואחרים מחזקים את ההשערה שדגים מבקרים בתחנות ניקוי גם כדי להקל מתח וכי זה מרגיע ומהנה עבורם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.washingtonpost.com/national/health-science/study-fish-get-a-fin-massage-and-feel-more-relaxed/2011/11/16/gIQAxoZvhN_story.html|הכותב=Chelsea Whyte|כותרת=Study: Fish get a fin massage and feel more relaxed|אתר=https://www.washingtonpost.com|תאריך=November 21, 2011}}</ref>
+=== יכולות קוגנטיביות ===
+בניסויים שבחנו למידה וכישורים קוגניטיביים, הוכיחו נקאים יכולות מפתיעות, גבוהות לעתים אפילו משל [[פרימטים]]. במסגרת ניסוי שערך צוות של עשרה מדענים מגרמניה שוויץ וארה"ב, הניחו לפני כל "נבחן" (מלבד נקאים בחנו בניסוי גם קופי קפוצ'ין, אורנגוטאנים ו[[שימפנזה מצוי|שימפנזים]]) שתי מגשיות עם מזון – כחולה ואדומה. אם הנבחן החל לאכול מהצלחת הכחולה – הצלחת האדומה הורחקה. אם הנבחן החל לאכול מהאדומה – שתיהן נשארו במקומן. הנקאים למדו לאכול מהצלחת האדומה תחילה במהירות הרבה ביותר. בשלב השני, שינו החוקרים את "כללי המשחק", כך שדווקא אכילה מהצלחת האדומה תחילה תביא להרחקת הצלחת הכחולה. רק הנקאים וקופי הקפוצ'ין הצליחו להסתגל ולהבין את היפוך החוקים ב-100 הנסיונות הראשונים. עם זאת, דגי נקאי צעירים השיגו תוצאות גרועות בהרבה מדגי נקאי בוגרים, רמז לכך שמדובר ביכולת מנטלית נרכשת.<ref>{{צ-מאמר|שם=Adult Cleaner Wrasse Outperform Capuchin Monkeys, Chimpanzees and Orang-utans in a Complex Foraging Task Derived from Cleaner – Client Reef Fish Cooperation|קישור=http://dx.plos.org/10.1371/journal.pone.0049068|כתב עת=PLoS ONE|שנת הוצאה=2012-11-21|עמ=e49068|כרך=7|doi=10.1371/journal.pone.0049068|מחבר=Lucie H. Salwiczek, Laurent Prétôt, Lanila Demarta, Darby Proctor}}</ref> אחד מעורכי המחקר, רדואן בשארי, אף ערך את הניסוי על בתו בת ה-4 עם סוכריות M&M שהוצבו על הצלוחיות. גם היא, כמו השימפנזים, לא הצליחה להבין את היפוך כללי המשחק ב-100 הנסיונות הראשונים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nature.com/news/animal-behaviour-inside-the-cunning-caring-and-greedy-minds-of-fish-1.17614|הכותב=Alison Abbott|כותרת=Animal behaviour: Inside the cunning, caring and greedy minds of fish|אתר=https://www.nature.com|תאריך=26 May 2015}}</ref> אחת הסיבות להצטיינות הנקאים במשימה היא התאמתה למשימות המנטליות שנקאים נדרשים להן בטבע: תיעדוף לקוחות.
+מסתבר שנקאים מזהים לקוחות קבועים שחיים בשונית,<ref>{{צ-מאמר|שם=Cleaner fish Labroides dimidiatus recognise familiar clients|קישור=http://link.springer.com/10.1007/s10071-002-0141-z|כתב עת=Animal Cognition|שנת הוצאה=2002-9|עמ=139–145|כרך=5|doi=10.1007/s10071-002-0141-z|מחבר=S. Tebbich, R. Bshary, A. Grutter}}</ref> ולקוחות מזדמנים שרק חולפים בה – ומעדיפים לנקות תחילה את הלקוחות הלא מוכרים, שעלולים להמשיך ולהתנקות בתחנה אחרת.<ref>{{צ-מאמר|שם=The shadow of the future affects cooperation in a cleaner fish|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.cub.2010.04.022|כתב עת=Current Biology|שנת הוצאה=2010-06|עמ=R472–R473|כרך=20|doi=10.1016/j.cub.2010.04.022|מחבר=Jennifer Oates, Andrea Manica, Redouan Bshary}}</ref> הם גם יעדיפו לקוחות מוכרים שלא הגיעו הרבה זמן לניקוי (ולכן מבטיחים יותר מזון) על פני לקוחות שקיבלו טיפול לאחרונה. יכולתם של דגי נקאי לזכור טיפולים קודמים היא דוגמה ל[[זיכרון אירועי]] בקרב דגים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Cleaner Wrasses Keep Track of the ‘When’ and ‘What’ in a Foraging Task1: Cleaner Wrasses Keep Track of the ‘When’ and ‘What’ in a Foraging Task|קישור=http://doi.wiley.com/10.1111/j.1439-0310.2011.01959.x|כתב עת=Ethology|שנת הוצאה=2011-11|עמ=939–948|כרך=117|doi=10.1111/j.1439-0310.2011.01959.x|מחבר=Lucie H. Salwiczek, Redouan Bshary}}</ref> הם גם מתאימים את איכות וזהירות הניקוי למסוכנות הלקוחות (דגים טורפים, למרות שלא תועדו טורפים נקאי מעולם, זוכים ליחס מועדף וליותר עיסוי),<ref>{{צ-מאמר|שם=Cleaner fish Labroides dimidiatus manipulate client reef fish by providing tactile stimulation|קישור=https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rspb.2001.1495|כתב עת=Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences|שנת הוצאה=2001-07-22|עמ=1495–1501|כרך=268|doi=10.1098/rspb.2001.1495|מחבר=Redouan Bshary, Manuela Würth}}</ref> למספר הלקוחות שממתינים וצופים בניקוי<ref>{{צ-ספר|מחבר=P. McGregor (Ed.)|שם=Animal Communication Networks|מקום הוצאה=Cambridge|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2005|פרק=Cooperation in communication networks: Indirect reciprocity in interactions between cleaner fish and client reef fish|עמ=pp. 521-539}}</ref> (לתחנות ניקיון יש מוניטין),<ref>{{צ-ספר|שם=Fish Cognition and Behavior|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/9781444342536.ch13|מו"ל=Wiley-Blackwell|שנת הוצאה=2011-07-05|מקום הוצאה=Oxford, UK|עמ=277–297|מחבר=Redouan Bshary}}</ref> ולעומס העבודה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Does Competition for Clients Increase Service Quality in Cleaning Gobies?|קישור=http://doi.wiley.com/10.1111/j.1439-0310.2008.01510.x|כתב עת=Ethology|שנת הוצאה=2008-6|עמ=625–632|כרך=114|doi=10.1111/j.1439-0310.2008.01510.x|מחבר=Marta C. Soares, Redouan Bshary, Sónia C. Cardoso, Isabelle M. Côté}}</ref>
+מחקר שפורסם ב-2019 מצא שדגי נקאי שפתוניים מסוגלים לזהות את עצמם במראה,<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://dx.doi.org/10.1101/397067|הכותב=Masanori Kohda, Takashi Hotta, Tomohiro Takeyama, Satoshi Awata, Hirokazu Tanaka|כותרת=Cleaner wrasse pass the mark test. What are the implications for consciousness and self-awareness testing in animals?|אתר=dx.doi.org|תאריך=2018-08-21|תאריך_וידוא=2019-11-03}}</ref> יכולת שנחשבת כמעידה על מודעות עצמית, וזוהתה עד כה רק בקרב מינים מעטים של יונקים ועופות שנחשבים כאינטליגנטיים במיוחד.
 == מינים ==
-הסוג נקאי מכיל 5 מינים.
+הסוג נקאי שפתוני מכיל 5 מינים.
 * ''Labroides bicolor''
 * [[נקאי אילתי]] ''(Labroides dimidiatus'')