חימום (ספורט) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


== מבנה החימום ==
== מבנה החימום ==
ישנם שני סוגי חימום - חימום אקטיבי וחימום פאסיבי.
ישנם שני סוגי חימום - חימום אקטיבי (הכולל חימום כללי וחימום מותאם) וחימום פאסיבי.{{הערה|[[#שלוק-פרנטיס|שלוק ופרנטיס]], עמ' 268.{{ש}} [[#וודס-בישופ-ג'ונס|וודס, בישופ וג'ונס]], עמ' 1090.}}


=== חימום אקטיבי ===
=== חימום אקטיבי ===
חימום אקטיבי כולל [[פעילות אירובית]] בעצימות נמוכה, [[מתיחה (ספורט)|מתיחות]] ותרגילים מותאמים. במסגרת הפעילות האירובית ניתן לבצע [[ריצה|ריצה קלה]], [[רכיבה על אופניים]], [[דלגית|קפיצה בחבל]] או תרגילי התעמלות שונים. ישנה נטייה בקרב [[ספורטאי|ספורטאים]] לבצע חימום חלקי בלבד.
חימום אקטיבי כולל [[פעילות אירובית]] בעצימות נמוכה, [[מתיחה (ספורט)|מתיחות]] ותרגילים מותאמים. במסגרת הפעילות האירובית ניתן לבצע [[ריצה|ריצה קלה]], [[רכיבה על אופניים]], [[דלגית|קפיצה בחבל]] או תרגילי התעמלות שונים. ישנה נטייה בקרב [[ספורטאי|ספורטאים]] לבצע חימום חלקי בלבד.{{הערה|[[#פרדקין-זזרין-סמוליגה|פרדקין, זזרין וסמוליגה]], עמ' 140.}}


=== חימום פסיבי ===
=== חימום פסיבי ===
שורה 12: שורה 12:


== השפעות החימום ==
== השפעות החימום ==
חימום יוצר [[חום (פיזיקה)|התחממות]] ב[[שריר]], שמאיצה את קצב שחרור ה[[חמצן]] מה[[המוגלובין]] ב[[דם]] אל השריר, מובילה להתרחבות [[כלי דם]] וייתכן גם שמאיצה את קצב ה[[העברה סינפטית|העברה הסינפטית]]. בנוסף, החימום מוביל לעלייה ב[[אלסטיות|גמישות]] השרירים וה[[גיד|גידים]], להאצת [[דופק|קצב הלב]], להאצת קצב שחרור החמצן מה[[מיוגלובין]] בשרירים ולעלייה בקצב וב[[עוצמה (פיזיקה)|עוצמת]] כיווץ השריר באמצעות האצת תהליכים [[מטבוליזם|מטבוליים]] והפחתת ה[[צמיגות]] הפנימית.
חימום יוצר [[חום (פיזיקה)|התחממות]] ב[[שריר]], שמאיצה את קצב שחרור ה[[חמצן]] מה[[המוגלובין]] ב[[דם]] אל השריר, מובילה להתרחבות [[כלי דם]] וייתכן גם שמאיצה את קצב ה[[העברה סינפטית|העברה הסינפטית]].{{הערה|[[#וודס-בישופ-ג'ונס|וודס, בישופ וג'ונס]], עמ' 1091.{{ש}}[[#בישופ|בישופ]], 440-443.}} בנוסף, החימום מוביל לעלייה ב[[אלסטיות|גמישות]] השרירים וה[[גיד|גידים]], להאצת [[דופק|קצב הלב]], להאצת קצב שחרור החמצן מה[[מיוגלובין]] בשרירים ולעלייה בקצב וב[[עוצמה (פיזיקה)|עוצמת]] כיווץ השריר באמצעות האצת תהליכים [[מטבוליזם|מטבוליים]] והפחתת ה[[צמיגות]] הפנימית.


חימום מוביל לשיפור בביצועים ב[[ספורט|ענפי ספורט]] שונים, ומצמצם את הסיכוי לפציעות בשריר. בנוסף, לחימום השפעה [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] על ספורטאים.
חימום מוביל לשיפור בביצועים ב[[ספורט|ענפי ספורט]] שונים, ומצמצם את הסיכוי לפציעות בשריר.{{הערה|[[#וודס-בישופ-ג'ונס|וודס, בישופ וג'ונס]], עמ' 1098.{{ש}}[[#פרדקין-זזרין-סמוליגה|פרדקין, זזרין וסמוליגה]], עמ' 147.}} בנוסף, לחימום השפעה [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]] על ספורטאים.{{הערה|[[#בישופ|בישופ]], עמ' 445.}}

== לקריאה נוספת ==
{{ltr|
*{{עוגן|וודס-בישופ-ג'ונס|{{cite journal|title=Warm-Up and Stretching in the Prevention of Muscular Injury|journal=Sports Medicine|date=2007|issue=12|volume=37|pages=1089-1099|doi=10.2165/00007256-200737120-00006|author1=Krista Woods|author2=Phillip Bishop|author3=Eric Jones}}}}
*{{עוגן|שלוק-פרנטיס|{{cite journal|title=Warming-Up and Stretching for Improved Physical Performance and Prevention of Sports-Related Injuries|journal=Sports Medicine|date=1985|issue=4|volume=2|pages=267-278|doi=10.2165/00007256-198502040-00004|author1=Frank G. Shellock|author2=William E. Prentice}}}}
*{{עוגן|פרדקין-זזרין-סמוליגה|{{cite journal|title=Effects of warming-up on physical performance: a systematic review with meta-analysis|journal=Journal of Strength and Conditioning Research|date=2010|issue=1|volume=24|pages=140-148|doi=10.1519/JSC.0b013e3181c643a0|author1=Andrea J. Fradkin|author2=Tsharni R. Zazryn|author3=James M. Smoliga}}}}
*{{עוגן|בישופ|{{cite journal|title=Warm Up I|journal=Sports Medicine|date=2003|issue=6|volume=33|pages=439-454|doi=10.2165/00007256-200333060-00005|author1=David Bishop}}}}
}}

== קישורים חיצוניים ==
*{{ויקישיתוף בשורה}}
*ברוך ויינשלבוים, [https://www.wingate.org.il/Index.asp?CategoryID=635&ArticleID=4496&VolumeID=27 "חימום" לפני פעילות גופנית כן או לא?], באתר [[מכון וינגייט]], 6 בנובמבר 2011.
*אריק שרון, [https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/sport/Pages/warm_up.aspx לך תתחמם איתה! למה החימום חשוב (ומה זה תורם)], באתר [[כללית]], 9 במרץ 2011.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־22:05, 5 באפריל 2020

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

חימום היא פעילות גופנית בעצימות נמוכה שמטרתה הכנת השריר לפעילות וצמצום הסיכון לפציעה.

מבנה החימום

ישנם שני סוגי חימום - חימום אקטיבי (הכולל חימום כללי וחימום מותאם) וחימום פאסיבי.[1]

חימום אקטיבי

חימום אקטיבי כולל פעילות אירובית בעצימות נמוכה, מתיחות ותרגילים מותאמים. במסגרת הפעילות האירובית ניתן לבצע ריצה קלה, רכיבה על אופניים, קפיצה בחבל או תרגילי התעמלות שונים. ישנה נטייה בקרב ספורטאים לבצע חימום חלקי בלבד.[2]

חימום פסיבי

חימום פסיבי מעלה את טמפרטורת הגוף או את טמפרטורת השריר תוך שימוש באמצעים כגון מקלחת חמה, סאונה ופד חימום (אנ').

השפעות החימום

חימום יוצר התחממות בשריר, שמאיצה את קצב שחרור החמצן מההמוגלובין בדם אל השריר, מובילה להתרחבות כלי דם וייתכן גם שמאיצה את קצב ההעברה הסינפטית.[3] בנוסף, החימום מוביל לעלייה בגמישות השרירים והגידים, להאצת קצב הלב, להאצת קצב שחרור החמצן מהמיוגלובין בשרירים ולעלייה בקצב ובעוצמת כיווץ השריר באמצעות האצת תהליכים מטבוליים והפחתת הצמיגות הפנימית.

חימום מוביל לשיפור בביצועים בענפי ספורט שונים, ומצמצם את הסיכוי לפציעות בשריר.[4] בנוסף, לחימום השפעה פסיכולוגית על ספורטאים.[5]

לקריאה נוספת

  • Krista Woods; Phillip Bishop; Eric Jones (2007). "Warm-Up and Stretching in the Prevention of Muscular Injury". Sports Medicine. 37 (12): 1089–1099. doi:10.2165/00007256-200737120-00006.
  • Frank G. Shellock; William E. Prentice (1985). "Warming-Up and Stretching for Improved Physical Performance and Prevention of Sports-Related Injuries". Sports Medicine. 2 (4): 267–278. doi:10.2165/00007256-198502040-00004.
  • Andrea J. Fradkin; Tsharni R. Zazryn; James M. Smoliga (2010). "Effects of warming-up on physical performance: a systematic review with meta-analysis". Journal of Strength and Conditioning Research. 24 (1): 140–148. doi:10.1519/JSC.0b013e3181c643a0.
  • David Bishop (2003). "Warm Up I". Sports Medicine. 33 (6): 439–454. doi:10.2165/00007256-200333060-00005.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים