מכון וינגייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל המכון
מפת מכון וינגייט
חזית מכון וינגייט, אפריל 1959
תחריט של מתעמלות על בניין המנהלה
הכניסה למכון וינגייט
"בית הנבחרות" לאירוח ספורטאים במכון וינגייט
פסל "המתעמלת" של דניאל בהריר במכון וינגייט
פסל "השחיין" של דניאל בהריר במכון וינגייט
פסל שחקני כדורסל של דניאל בהריר במכון וינגייט

מכון וינגייט, המרכז הלאומי לחינוך גופני ולספורט, משרת את צרכי הכשרת מאמנים ומדריכים ומקדם ספורטאים מחוננים. רפואת ספורט, מחקר ושיקום חברתי הם חלק בלתי נפרד מפעולות המכון. בשנת 2014 נבחר מר אמוץ בכר למנכ"ל מכון וינגייט. המכון נמצא בגבולה הדרומי של נתניה ובשטח שיפוטה אך לא קיימת דרך רגלית מסודרת או שביל אופניים המחברים בין העיר למכון.

מרכז הספורט הלאומי בתל אביב בו נמצאים משרדי הוועד האולימפי בישראל ומרכזים של אגודות ספורט נוספות מהווה למעשה מתחם משלים של מכון וינגייט. כאשר מכון וינגייט מכשיר ומאמן את ספורטאי ישראל במרכז הספורט הלאומי נימצאים רוב הגופים המפקחים על הספורט בישראל ובו נימצאים גם רוב ההנהלות איגודי הספורט בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני ארץ ישראל שבקשו לעבור הכשרה בהוראת חינוך גופני נהגו בימי המנדט הבריטי לנסוע לשם כך לסקנדינביה, במיוחד דנמרק. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הדבר לא היה אפשרי ובשנת 1944 התקיים קורס ראשון להוראת חינוך גופני בארץ ישראל. קורס שני התקיים בשנת 1945 וקורס שלישי התקיים בצפון תל אביב מסוף שנת 1949 עד אוגוסט 1950[1]. קורסים אלו נחשבו לצעדים בהקמת מכון וינגייט‏[2].

לאחר נפילתו של אורד צ'ארלס וינגייט במלחמת העולם השנייה, הוחלט בועד הלאומי להקים על שמו מוסד מרכזי לחינוך גופני בארץ ישראל, שמטרותיו הכשרת מורים לחינוך גופני, ארגון מחנות נופש לנוער ולעם, הכשרה גופנית לעולים ומחקר והסברה בשדה החינוך הגופני. המכון תוכנן לשמש מעין אוניברסיטה לחינוך גופני גבוה‏[3].

בתחילת 1947 דווח שלצורך הקמת המוסד הוקצה על ידי קהילת ציון אמריקאית והקרן הקיימת שטח של 40 דונם לצורך הקמת המכון ונתקבלה הבטחה לתרומה של 10,000 לירות מדרום אפריקה לצורך ההקמה‏[4]. בסוף 1949 הוקם חבר נאמנים למכון, שכלל את יעקב דורי, עקיבא ארנסט סימון ואברהם קצנלסון[5]. על תכנון המכון מונה האדריכל אריה שרון[6]. בעקבות השטח המצומצם שהוקצה למכון בהרצליה, הוחלט להעבירו לאזור נתניה ולהקימו על 200 דונם שהוקצו על ידי הקרן הקיימת ועוד 50 דונם שהוחלט להפקיע במועצת עירית נתניה בתחילת 1951. ראש עיריית נתניה עובד בן עמי הצטרף לחבר הנאמנים של המכון‏[7]. אולם הקמת המכון התעכבה בגלל העדר כספים‏[8] והעבודות החלו בסוף שנת 1953‏[9][3]. בשלב ראשון הוקם האגף הראשי שכלל מכון מחקר, כיתות וספרייה[10]. באוגוסט 1954 נחנך אולם הספורט של המכון שנבנה בכספי הקרן האמריקאית למוסדות בישראל‏[11][12].

המכון נפתח ב-7 באפריל 1957[13][14]. בשנת 1959 הועבר לתחומו בית המדרש למורים לחינוך גופני[15] שהיה במחנה יונה בתל אביב‏[16]. במאי 1964 נחנך בית ד"ר א. ניסן למחקר בעיות החינוך הגופני מבחינה רפואית‏[17].

באוגוסט 1971 נפתח במכון בריכה אולימפית‏[18]. בשנת 1984 נחנכו במכון שני מבני פנימיה חדשים ומרכזיה פדגוגית‏[19].

בשנת תשמ"ט (1989) ניתן למכון פרס ישראל.

גופים הפועלים בשטחי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון וינגייט מרכז בתחומו מגוון של גופים הפועלים בתחום הספורט‏[20]:

גופים הפועלים מטעם מכון וינגייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרכז וינגייט ללימודי רפואה משלימה - המרכז מציע כ־30 קורסים בתחום הרפואה המשלימה אשר מקנים בסיומם תעודת הסמכה למקצוע מבוקש במגזר הפרטי ובמוסדות טיפוליים בהתאם לדרישות האיגודים.
  • בית הספר לפיזיותרפיה - בית הספר הוקם על ידי קופת חולים כללית באמצע שנות ה-60 והיה בית הספר השני לפיזיותרפיה בישראל‏[23]. בשנת 1986 בית הספר היה מסונף לאוניברסיטת תל אביב. עד שנת 1980 העניק בית הספר תעודת גמר, והחל מאותה שנה העניק בית הספר לפיזיותרפיה לבוגריו תואר ראשון‏[24]. בית הספר נסגר בשנת 1994.

כמו כן, כולל המכון מחלקות שונות, בהם:

  • המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט והיחידה לפיזיותרפיה - המרכז מתמקד בבדיקות כשירות של ספורטאים והקהל הרחב, כמו גם במחקר יישומי בתחום מדעי ההתנהגות ומדעי החיים. המחקריםוממצאיהם העמידו את מכון וינגייט בשורה הראשונה של מרכזי המחקר והרפואה בעולם.
  • המרכז הפדגוגי ע"ש טרנר - כולל בתוכו את הספרייה לחינוך גופני וספורט ע"ש מאיר מרט, ארכיון ע"ש צבי נשרי לתולדות החינוך הגופני והספורט בישראל, והיחידה האורקולית. ההחלטה על הקמת הארכיון נתקבלה ביולי 1974 לציון שנה לפטירתו של נשרי‏[25].
  • יד לאיש הספורט היהודי - נוסד כדי לכבד ולהעלות על נס ספורטאים וספורטאיות יהודים מכל רחבי תבל, שהגיעו להישגים יוצאים מהכלל בתחום הספורט בכל הזמנים.
  • האקדמיה למצוינות בספורט במכון וינגייט - הוקמה במטרה לקדם כישרונות צעירים בספורט ולאפשר להם להגיע למיצוי מרבי של יכולתם.
  • יחידה לספורט הישגי - זרוע מבצעת של הוועד האולימפי שעוסקת בקידום וטיפוח ספורטאי ההישג הישראליים.
  • המחלקה להוצאה לאור ולעזרי לימוד‏[26].

גופים שאינם שייכים למכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים מרכזיים במכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח המכון מרוכזים מקבץ מבנים ומתקני ספורט. בין המבנים ניתן למנות את הפנימייה לספורטאים, אכסניה לספורטאים אורחים (בית הנבחרות) הכוללת 36 חדרים, מרכז לרפואת ספורט, אמפיתיאטרון עם 1,600 מקומות ישיבה ואודיטוריום עם 630 מושבים. לצידם גם מבני משרדים, כיתות לימוד ועוד.

במתקני הספורט המרכזיים ניתן למנות את הבריכה האולימפית הישנה של המכון הכוללת יציע של 540 מקומות שאירחה את רוב תחרויות השחייה הרשמיות בישראל וכן אירחה את תחרויות השחייה במכביה ה-17 וה-18. לידה קיימת בריכת אימונים קטנה ובריכת פעוטות ולצידן נבנתה בריכה אולימפית חדשה בעלות כ-90 מיליון שתוכל להכיל כ-3,000 צופים. הבריכה החדשה נפתחה בחודש יולי ב-2013. היא צפויה לארח בקביעות את "אליפות ישראל בשחייה" המתקיימת מידי שנה וכן אירחה את תחרויות השחייה והכדורמים של המכביה ה-19. בפתיחתה היא הכילה 1,500 מקומות ביציע אחד ויש לה אפשרות להרחבה על ידי הקמת יציע נוסף. ב-2014 הבריכה אמורה לארח את "אליפות אירופה בשחייה בבריכות קצרות" וב-2015 אמורה לארח את תחרות השחייה העולמית לנוער עד גיל 18 המכונה תחרות "רב אומות".

כמו כן במכון קיימים שני מגרשי כדורגל לאימונים שאחד מהם, מגרש כהנר, מכיל 1,500 מקומות ב2 יציעי בטון ולצידם הוקם גם אצטדיון מרכזי מואר הכולל גם 6 מסלולי אתלטיקה לאימונים ו1000-1500 מקומות לקהל ביציע בטון המאפשרים לו לארח טורנירים כמו משחקי נבחרת ישראל ברוגבי ונבחרת הנשים של ישראל ברוגבי. בתוספת מקומות על הדשא מול המגרש אירח האצטדיון גם 2,000 צופים במשחק רוגבי שהתקיים ב-6 באפריל 2013 בין נבחרת הגברים ברוגבי של ישראל ולטביה. בנוסף קיימים במתחם מדשאה בשם "דשא גיל" לנוי ולפעילויות שונות בהשתתפות של עד 5,000 איש ו-3 מגרשי דשא ללא הפרדה לאימוני רוגבי, כדורגל ובייסבול.

במתחם קיים גם מרכז טניס הכולל 7 מגרשים שלשניים מהם נבנו יציעי בטון המכילים 300 מקומות לקהל. מגרש פתוח לכדורסל ומגרש רב תכליתי מקורה ונטול קירות למשחקי כדור שונים כקט-רגל, כדורעף, כדוריד וכדורסל המכיל 350 מקומות ביציע.

עוד נבנו במכון מספר אולמות ספורט לאימונים בענפי כדור שונים והתעמלות שחלקם גם מותאם לאירוח תחרויות וכוללים 324 מקומות באולם המרכזי בבניין לספורט הישגי, 300 מושבים מתקפלים באולם הי"א ו500 מקומות באולם בג לקהל הצופים ואף ניתן להפריד את האולמות הגדולים באמצעות מחיצות ניידות למספר אולמות קטנים לאימונים פרטים.

ברחבי המכון מפוזרים פסלים של הפסל דניאל בהריר העוסקים בספורט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מכון וינגייט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שיחות מעריב - בגוף בריא נשמה בריאה, מעריב, 23 באוגוסט 1950
  2. ^ אליעזר רואי, חיילים משוחררים רוכשים מקצוע, דבר, 17 בפברואר 1950
  3. ^ 3.0 3.1 נתניה תהפך למרכז ספורט, חרות, 3 בינואר 1954
  4. ^ מכון וינגייט לחינוך גופני, דבר, 18 בפברואר 1947
  5. ^ מכון וינגייט - להוראה בחינוך גופני לחיילים משוחררים, חרות, 30 בנובמבר 1949
  6. ^ מעט מהרבה - הוקם חבר הנאמנים, דבר, 30 בנובמבר 1949
  7. ^ רבע מליון ל"י יושקעו במכון וינגייט, מעריב, 22 בינואר 1951
  8. ^ ועדת לבון פגעה קשה בחינוך הגופני, על המשמר, 14 באוגוסט 1953
  9. ^ נתניה -מוקם מכון וינגייט, דבר, 28 בדצמבר 1953
  10. ^ מכון וינגייט יופעל בחודש אוגוסט, חרות, 8 במרץ 1954
  11. ^ משוט בארץ, דבר, 25 באוגוסט 1954
  12. ^ נשלמו שני בניינים במכון וינגייט, דבר, 12 בספטמבר 1954
    נגמרה יציקת הגג במכון ע"ש וינגייט, על המשמר, 27 באוגוסט 1954
  13. ^ על חוד הכידון, דבר, 7 באפריל 1957
    נפתח המכון לחינוך גופני ע"ש וינגייט, דבר, 8 באפריל 1957
  14. ^ מכון וינגייט ישמש מרכז לפיתוח הספורט ותרבות הגוף, דבר, 12 באפריל 1957
  15. ^ גלעד רוזן וערן רזין, המרוץ אחר המכללה, דצמבר 2004, עמ' 44
  16. ^ משה לררחצי יובל לביהמ"ד למורים ובר מצווה למכון וינגייט, מעריב, 22 במרץ 1970
  17. ^ נחנך בית ד"ר א. ניסן במכון וינגייט, דבר, 29 במאי 1964
  18. ^ דן גלעד, בריכה אולימפית - למכון וינגייט, דבר, 1 באוגוסט 1971
  19. ^ שנתון הממשלה, 1984, עמ' 65, 228
  20. ^ 20.0 20.1 Revue de l'Association canadienne pour la santé, l'éducation physique et la récréation, Vol. 44, pages 19-22
  21. ^ 100 מאמנים מתוצרת עצמית יעשירו את הספורט הישראלי, מעריב, 30 בנובמבר 1965
  22. ^ אולם ראו:נחנך בית ד"ר א. ניסן במכון וינגייט, דבר, 29 במאי 1964, המדווח כבר שמאי 1964 על מוסד להכשרת מדריכים, מאמנים ושופטים. ולעומת זאת, ראו רשות הספורט אינה מתכוונת לשלוט, מעריב, 30 בינואר 1966 בו כתוב בינואר 1966 על פתיחה בשנה הבאה.
  23. ^ טובה צדקה, עיסוי אינו ניסוי, דבר, 2 ביוני 1966
  24. ^ דליה מזורי, מקצוע הפיזיותרפיה זקוק לטיפול נמרץ, מעריב, 20 בנובמבר 1986
  25. ^ יוקם בית ע"ש צבי נשרי, דבר, 21 ביולי 1974
  26. ^ ברוך דגון, מכון וינגייט - בית יוצר גם לספרות ספורטיבית, דבר, 16 במרץ 1975
  27. ^ בג"ץ 6976/05, סעיף 9
מכון וינגייט משמורת שער פולג
Magnify-clip.png
מכון וינגייט משמורת שער פולג