ADAR – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף חדש
(אין הבדלים)

גרסה מ־20:29, 16 בינואר 2023

ADAR (אדנוזין דה-אמינאז הפועל על רנ"א, באנגלית[1][2]: Adenosine Deaminase Acting on RNA) הוא שם של משפחת אנזימים המוקדדים ע"י גנים בעלי שם זהה[3]. אנזימים ממשפחה זו נקשרים לרנ"א דו-גדילי (dsRNA) ומשנים חומצת גרעין מסוג אדנוזין לאינוזין (תופעה נקראת גם עריכת RNA מסוג A-to-I) באמצעות דה-אמינציה[4]. אנזימי ADAR פועלים לאחר השעתוק, ומשנים את הרכב הנוקלאוטידים של הRNA. מכיוון שאינוזין דומה במבנהו הכימי לחומצת הגרעין גואנין, הוא מזוהה ככזה בתהליך התרגום בתא[5], דבר היכול לגרום לשינוי של קודון בmRNA ולפיכך לשינוי של חומצה אמינית בחלבון אליו הmRNA מקודד[6].

מוטציות בגנים המקודדים לאנזימי ADAR קשורות למספר מחלות אנושיות, כדוגמאת HIV, חצבת ומנלומה. עריכת RNA לא שגרתית הקשורה לאנזימי ADAR עשויה להיות מקשורת למספר הפרעות מנטליות כמו סכיזופרניה, אפילפסיה ודכאון אובדני[3].

גילוי האנזים

האנזים הראשון ממשפחה זו, והגן המקודד אליו גולו בטעות בשנת 1987 ע"י החוקרים ברנדה בס והרולד ונטראוב , במסגרת מחקר שערכו על גנים הקשורים בהתפתחות עוברים של צפרדע אפריקאית (Xenopus laevis).

אנזימים ידועים

ביונקים קיימים שלושה סוגים של אנזימי ADAR, המקודדים ע"י גנים נפרדים:

האנזים ADAR1 מתבטא בכל הרקמות בגוף, והוא בעל שני איזפורמים: ADAR1p110, אשר פועל בעיקר בגרעין התא, וADAR1p150 אשר נמצא הן בגרעין התא והן בציטופלזמה. ADAR2 (ידוע גם כADARB1ׂ) מתבטא גם הוא בכל הרקמות בגוף ואילו ADAR3 (ידוע גם כADARB2) מתבטא במוח בלבד ואינו פעיל מבחינה איזימטית[7]

בגנום של הזבוב תסיסנית המחקר קיים גן אחד המוקדד לאנזים ADAR, אשר הומולגי לגן ADAR2 ביונקים[8]. בגנום של נמוטדה מסוג C. elegans קיימים שני גנים המוקדדים לאנזימי ADAR שונים, ולפעילותם ישנה השפעה על התנהגות הנמטודה[9].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Kim U, Wang Y, Sanford T, Zeng Y, Nishikura K, "Molecular cloning of cDNA for double-stranded RNA adenosine deaminase, a candidate enzyme for nuclear RNA editing", Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 91 (24): 11457–11461
  2. ^ ADAR adenosine deaminase RNA specific [Homo sapiens (human) - Gene - NCBI], www.ncbi.nlm.nih.gov (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Savva YA, Rieder LE, Reenan RA, "The ADAR protein family", Genome Biology doi: doi:10.1186/gb-2012-13-12-252
  4. ^ Samuel CE, Adenosine deaminases acting on RNA (ADARs) and A-to-I editing, Heidelberg: Springer, 2012
  5. ^ Licht K, Hartl M, Amman F, Anrather D, Janisiw MP, Jantsch MF, "Inosine induces context-dependent recoding and translational stalling", Nucleic Acids Research doi: doi:10.1093/nar/gky1163
  6. ^ Nishikura K, "Functions and regulation of RNA editing by ADAR deaminases", Annual Review of Biochemistry doi: doi:10.1146/annurev-biochem-060208-105251
  7. ^ Nishikura K, "Functions and regulation of RNA editing by ADAR deaminases", Annual Review of Biochemistry doi: doi:10.1146/annurev-biochem-060208-105251
  8. ^ Simona Paro, Xianghua Li, Mary A. O'Connell, Liam P. Keegan, Regulation and functions of ADAR in drosophila, Current Topics in Microbiology and Immunology 353, 2012, עמ' 221–236 doi: 10.1007/82_2011_152
  9. ^ Leath A. Tonkin, Lisa Saccomanno, Daniel P. Morse, Thomas Brodigan, Michael Krause, and Brenda L. Bass,, RNA editing by ADARs is important for normal behavior in Caenorhabditis elegans, EMBO J doi: 10.1093/emboj/cdf607