גרעין התא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גרעין התא הוא אברון הנמצא כמעט בכל התאים האיקריוטיים. הגרעין מכיל את החומר התורשתי בתאים, ובכך הוא האחראי לכל תפקוד התא.

[עריכה] מבנה

הגרעין מוקף בממברנה ופילמנטים מיוחדים. הממברנה מכילה נקבים חלבוניים הנקראים נקבוביות ומאפשרים מעבר בררני ביותר של חומרים מהציטופלזמה לפלסמת הגרעין ולהפך. המולקולות החשובות ביותר שעוברות מהגרעין אל החוץ הן ללא ספק מולקולות ה-RNA, המשועתקות מה-DNA שבגרעין ואז נודדות אל ציטופלזמת התא, אל הריבוזומים, בהם משמש המידע המקודד ב-RNA לייצור חלבונים.

הגרעין מכיל בתוכו את פלזמת הגרעין, שהיא נוזל סמיך. בפלזמה נמצאים הכרומוזומים, שהם מולקולות DNA וחלבונים הקשורים אליהם. בגרעין ישנו גם צביר מרוכז של חומר הקרוי גרעינון; שם מיוצרות תת-יחידות ריבוזומאליות, שהן RNA וחלבונים, ומהן מורכבים הריבוזומים.

[עריכה] תפקידי הגרעין

הגרעין הוא החשוב מבין אברוני התא ובתאים רבים גם הגדול ביותר (הוא היחיד שניתן לראות בבירור דרך מיקרוסקופ אור לאחר צביעה, מלבד ממברנת התא); הוא אוגר בתוכו את המידע התורשתי (DNA) ומהווה מרכז פיקוח לכל התהליכים המתרחשים בתא.

דוגמה מיוחדת לתא איקריוטי ללא גרעין היא תא דם אדום.

בתאים פרוקריוטיים, בהם אין גרעין, החומר התורשתי אינו מוקף בממברנה ואין הפרדה בינו לציטופלזמה.

תפקידי הגרעין, אם כך, הם:

• הפרדה בין החומר התורשתי לבין הציטופלזמה. הפרדה זו מאפשרת את הכפלת החומר התורשתי טרם התחלק התא כולו.
• בקרה על חומרים הבאים במגע עם החומר התורשתי. בקרה זו נעשית על ידי הממברנה והנקבוביות שבה.

[עריכה] ראו גם

• גנטיקה
• רבייה
• מיטוזה
• מיוזה