לדלג לתוכן

מרי מידג'לי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בעבודה
(אין הבדלים)

גרסה מ־02:31, 27 בינואר 2011
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ מדענית, שם המדען ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מרי מידג'לי
Mary Midgely
לידה תבנית:Bda
לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 2018
ג'זמונד, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mary Beatrice Scrutton עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פילוסופיה אתיקה של המדע הסטוריה של המדע
מקום מגורים ניוקאסל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • תואר דוקטור (1995)
  • דוקטור למשפט אזרחי (2008)
  • מדליית אדינבורו (2015)
  • עמית החברה המלכותית לספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'פרי מידג'לי (1950–16 באפריל 1997) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
זכויות בעלי חיים הדת שבמדע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרי מידגלי לבית סקרוטון (נולדה ב-13 בספטמבר 1919 - וכיום בת 93) הינה פילוסופית של האתיקה. היא מרצה בכירה לפילוסופיה באוברסיטת ניוקסל שבאנגליה, ומפורסמת במחקריה ומאמריה בתחום האתיקה של המדע וזכויות בעלי חיים.


את ספרה הראשון "החיה והאדם - שורשי טבע האדם" כתבה ב-1978 כשהיתה כבר בשנות ה-50 לחייה. ב-1981 הוציאה לאור את "הלב והמח - מגוון החוויה המוסרית", ב-1983 את "חיות ולמה הן חשובות", ב-1984 את "רשעוּת", ב-1994 את "הקוף המוסרי: אנשים, חופש ומצפון". היא קיבלה פרס על ספרות מדעית מאוניברסיטת דורהם (צפון קרוליינה ארה"ב) ב-2005. האוטוביוגרפיה עליה "הינשוף של מינרבה" יצא לאור ב-2005.

מידגלי מתנגדת לרדוקציוניזם ולרעיונות ה"מדענות" השואפים להציב את המדע האמפירי במקומו של הרוח האנושית, תפקיד שאליו המדע כלל אינו מתאים. היא כתבה בהרחבה על האפשרויות הנפתחות בפני הפילוסופיה כאשר זו תלמד ותקבל מושגים מהטבע ובמיוחד מבעלי חיים. חלק מספריה דנים ברעיונות הפילוסופיים ובגישות היסוד הנמצאות במדע פופולרי, כולל אלו של ריצ'רד דוקינס. היא גם כתבה מאמרים עם גישה חיובית למשמעות המוסרית של גישת גאיה.

העיתון הגרדיאן תיאר אותה כפילוסופית לוחמנית וראש המתקפה נגד מצג שווא מדעי בבריטניה.

ימיה הראשונים ולימודיה

אביה של מידגלי היה כהן דת אנגליקני של מכללת המלך בקיימברידג'

מידגלי נולדה בלונדון ללזלי ותום סקרוטון. אביה היה כומר ומאוחר יותר כהן הכנסייה האנגליקנית במכללת המלכים King's College בקיימברידג'. ושם גדלה. היא למדה בבית ספר שהיה בביתו הקודם של צ'ארלס דרווין, ושם למדה והעמיקה בנושאי פילוסופיה, מדע והקשר ביניהם. באוניברסיטה למדה פילוסופיה מכיוון שלדבריה, מורתה לספרות אנגלית אמרה לה ש"ספרות אנגלית תמיד אפשר לקרוא בבית", וכשנתקלה בכתבי אפלטון, היתה חייבת לבדוק במה מדובר.

היא התקבלה ב-1937 למכללת סומרוויל באוקספורד. היא החלה להתגורר באוסטריה למשך שלשה חודשים על מנת ללמוד גרמנית, אך האנשלוס קיצר את שהותה לאחר חודש. בסומרוויל היא למדה לטינית וספרות עתיקה יחד עם איריס מרדוק - כיום סופרת ופילוסופית אנגליה, וסיימה בהצטיינות. כמה מחבריה הטובים לאורך שנים היו מדענים מאוקספורד ולטענתה אלו לימדו אותה וסייעו לקבל רוחב הבנה במגוון תחומים של המדע. היא טוענת גם שקולה של האישה עלה באותה תקופה ונשמע יותר, מכיוון שגברים צעירים רבים עזבו והתגייסו לצבא במלחמת העולם השניה. וזוהי לדעתה הסיבה שנשים רבות בנות גילה נטו לתחום הפילוסופיה וקיבלו הכרה ופרסום בתחום. לדעתה בעיתות שלום "חשיבה נשית" רבה וטובה הולכת לאיבוד פשוט משום שאינה נשמעת.

חיים אקדמיים

ספרה של מדגלי 'החיה והאדם' הודפס כשהיתה כבר בת חמישים ויותר.

לאחר אוקספורד, היא עבדה בשירות הציבורי כמורה בבית הספר בו למדה בילדותה. היא שבה לאוקספורד ב-1947 ועבדה עם גילבט מוריי. ב-1949 החלה להרצות באוניברסיטת רידינג, בתחום הפילוספיה. היא נישאה לג'פרי מידגלי ב-1950 (הוא מת ב-1997) והם עברו לניוקסל. לזוג נולדו שלשה בנים. היא ובעלה לימדו בניוקסל, והיא חיה עדיין בעיר זו. בתקופה זו החלה ללמוד את נושא המוסר, שהוביל לספרה הראשון החיה והאדם, שיצא לאור בהיותה בת 59. "לא כתבתי ספרים עד גיל חמישים" אמרה, "וטוב שכך, כי אינני יודעת מה חשבתי קודם לכך".

דעות וויכוחים

מידגלי רואה בפילוסופיה סוג של שרברבות, משהו שאיש אינו שם לב אליו, עד שמשהו מתקלקל. "ואז פתאום אנחנו ערים לריחות רעים, וחייבים לפרק את האריחים ברצפה, ולהתבונן בפעם הראשונה באותם מושגי יסוד של המחשבות, אפילו הפשוטות ביותר... הפילוסופים הגדולים שמו לב מראש, כמה מקולקל ושגוי המצב, והציעו דרכים להתמודד עם זה."

למרות שחונכה בבית נוצרי מידגלי אינה רואה עצמה כנוצריה, למרות טענתה שאין להתעלם מהדתות שבעולם. "מתברר שהרעות החולות והנגעים שמילאו את הדת בעבר, אינן מוגבלות אליה, אלא יכולות ללוות כל מוסד אנושי מוצלח. כך כן, אין זה ברור כלל שהדת עצמה היא משהו שהאנושות יכולה או צריכה להירפא ממנו".

ספרה הראשון "חיה ואדם" (1978) בדק את טבע האדם ותגובתו נגד הרדוקציוניזם בסוציוביולוגיה ואת הרלטיביזם והביהייביוריזם הנפוץ במדעי החברה בתקופה זו. היא טענה שאנשים דמים יותר לבעלי חיים מאשר מדענים במדעי החברה מוכנים להודות, בעוד שהחיות בדרכים רבות הן מתוחכמות יותר מבני האדם. מאוחר יותר מידגלי ביקרה את האמונה שניתן להבין את בני האדם על פי המבנה הגנטי שלהם בלבד, טענה שלהבנתה היה של דוקינס בספרו הגן האנוכי (1976). במקום זאת, היא טענה, בני האדם יבינו טוב יותר את עצמם ואת יחסיהם עם בעלי החיים על ידי שימוש בשיטות ה"איכותיות" (בניגוד לשיטות כמותיות) של מדע המוסר (אתולוגיה) ושל פסיכולוגיה השוואתית.

ב-2002 רשמה את המבוא להוצאה שניה של "האבולוציה כמדע" (1985) מידגלי מדווחת שהיא כתבה גם את הספר הזה וגם את "המדע כגאולה" (1992) כדי להלחם ב"ספקולציות חצי מדעיות" של כמה פסקאות נבואיות או מטפיסיות שהחלו להופיע בספרי מדע, בדרך כלל בפרקים האחרונים שלהם. הספר הראשון עסק בתאוריות האבולוציוניות של ביולוגים כולל של דוקינס, והשני בחוקרי פיסיקה ובינה מלאכותית. מידגלי כותבת שהיא עדיין מאמינה שלתאוריות אותן הציגה בספר "אין כל קשר עם תיאוריה מקובלת כלשהי של אבולוציה", ושרעיונות אלו לא יפתרו שום בעיה מוסרית או חברתית אמתית שהעולם מתמודד אתו, בין בהנדסה גנטית, ובין תוך שימוש במכונות. היא מסכמת: "רעיונות (מזימות) אלו עדיין נראות לי כפעולות הסחה, המונעים מאתנו להתמודד עם הבעיות הקשות באמת". ובמקום אחר: "אינני תוקפת את המדע, אלא מגינה עליו מפני פרשנות שגויה המסוכנת לה."

על רדוקציוניזם (צמצום) ומטריאליזם (חומרנות)

מידגלי יצאה נגד גישת הצמצום, או כל נסיון להכריח גישה אחת ויחידה להבנת העולם. לדעתה יש "מפות רבים וחלונות רבים". "אנו זקוקים ל'פלורליזם מדעי' - ההכרה בכך שיש ריבוי צורות ומקורות של מידע, לעומת הצמצום, אותה אמונה המשוכנעת שצורה אחת יסודית בלבד מונחת תחת כולם ופותרת הכל." היא כתבה שלדעתה מועיל לחשוב על העולם כ"אקווריום ענק - איננו יכולים לראות את הכל מלמעלה, אז אנחנו מתבוננים בו דרך כמה חלונות קטנים... בסופו של דבר אנחנו נצליח להבין די הרבה לגבי הסביבה בה אנו חוזים, אם נחבר בסבלנות את פיסות המידע מהזוויות שונות. אבל אסור לנו להתעקש על כך שהחלון שלנו הוא החלון היחיד שדרכו שווה להתבונן. כך לא נתקדם הרבה."

היא טוענת ש "קבלת הגישה שהחומר הוא במידה זו או אחרת דומה לרוח (במקור: לשכל) ושהשכל חודר לתוך החומר, אינה תוספת של הנחה מדעית חדשה, אלא פשוט מודעות למה שנעשה כבר". לדעתה "נושא זה הוא בעיקרו הסיבה שגרמה לאיינשטיין לציין לעתים שהמפתיע במדע הוא שהוא אכן עובד. שעצם החוקים שאנו מבינים בעקבות התבוננות במציאות, מתבררות כחוקיות של הדברים."

הויכוח עם ריצ'ארד דוקינס

בגליון 53 (1978) של העיתון 'פילוסופיה' - עיתונה של המכון המלכותי של פילוסופיה, י.ל. מכיאל כתב מאמר בשם "חוק הג'ונגל: חלופות מוסריות ויסודות של התפתחות", ובו שיבח את ספרו של ריצ'ארד דוקינס "הגן האנוכי". במאמר זה הוא דן בהשלכות של רעיונות אלו על האתיקה והפילוסופיה של המוסר.

מידגלי הגיבה בגליון 54 (1979) במאמר "להטוטי גנים" מאמר הטוען ש'הגן האנוכי' היה יותר בנושא של אגואיזם פסיכולוגי מאשר לגבי אבולוציה. המאמר ביקר את מושגיו של דוקינס, אבל נשפט כאישי, רגשני ואינו מבין את הרעיונות של דוקינס. מידגלי התפלמסה עם דעות אלו, והצביעה על כך שבעוד דוקינס אמור לדבר על גנים - כלומר מבנים כימיים, הוא מטה את הדיון ואומר שאנחנו נולדנו אנוכיים (עמוד 3 בספר). "ויש הבדל גדול בינינו ובין הגנים שלנו".

היא כתבה שקודם לא רצתה להתמודד עם דוקינס, מכיוון שחשבה שאיננו נתפש ברצינות בעיני הממסד המדעי. אולם לאחר המאמר ב'פילוסופיה' שמה לב שיש עוד רבים הנוטים "לראות בפנטזיות שלו משהו מן הממש".

במענה מ-1981 דוקינס ענה ש"קשה למצוא הערה כה מתנשאת ובעלת יוהרה בספרות המדעית כלפי אקדמאי חבר... היא מעלה את אמנות אי ההבנה לגבהים מסחררים. לנקודה המרכזית שלי לא היה קשר כל שהוא עם האשמותיה. אני אפילו אינני מתעסק באדם, או לפחות לא בטבע הרגשי שלו. ספרי הוא כולו בנוגע להתפתחות החיים, לא באתיקה של מין אחד מסוים וחריג למדי.

בגליון 58 "גנים אנוכיים ודרוויניזם חברתי" (1983) מידגלי ענתה שוב ואמר: "התנצלות נדרשת, לא רק עבור העיכוב של תגובתי, אלא גם על הטון חסר הסבלנות של מאמרי הקודם. אסור להתרגז, והכעס תמיד מוביל לטענות מבולבלות. אבל, ההתנגדות המקורית שלי בעינה עומדת.

הכעסים בין השניים נמשכים, כפי הנראה. בהערה בעמוד 55 לספרו בהוצאה השניה של 'הגן האנוכי' (1989) הוא רשם על מאמרה ה"זועם והמרושע" של מידגלי. היא מצידה המשיכה לבקר את רעיונותיו של דוקינס. בספרה "אבולוציה כמדע: תקוות מוזרות ופחדים ומוזרים עוד יותר" (2002) וכן בספרה "מיתוסים למחייה" (2002) ו"המיתוסים של חיינו" (2003) היא כותבת נגד השימוש המבולבל שלו בשפה, לטענתה. נגד "אחיזת העיניים בשימוש במושגים כמו 'אנוכי' במשמעויות שונות, בלי לעורר את הקורא לכך". ונגד הרטוריקה שלו (ציטוט מספרו: "לגנים יש השפעה רבה על התנהגות") שהיא טוענת דומה יותר לדת מאשר למדע. 

אין זה מקובל שהאורתודוקסיה הניאו דרוויניסטית או הדוקיניסטית תטען את מה שדרווין עצמו הכחיש, 
כלומר שהברירה הטבעית היא הסיבה היחידה של ההתפתחות, ולכן במובן מסוים, מקרי לחלוטין. 
זו כשלעצמה אמונה מוזרה, שאין להסכים עמה מראש כחלק מהמדע.[1]

בראיון בעיתון ה'אינדיפנדנט' בספטמבר 2007, היא טענה שהתובנות של דוקינס לגבי אבולוציה, מונחות מאידאולוגיה. "האידאולוגיה של דוקינס מוכרת את פולחן התחרותיות. הוא מקרין סוג של טאצ'ריות (הכוונה לתפיסות השוק החופשי של מרגרט טאצ'ר) מן הכלכלה, ומשליך אותה על אבולוציה. אין זו תפיסה מדעית חסרת נגיעות. זוהי דרמה פוליטית". באפריל 2009 חזרה על פרשנותה לספרו של דוקינס בסדרת מאמרים בגארדיאן. בספרה מ-2010 "העצמי הבודד: דרווין והגן האנוכי

In her 2010 book The Solitary Self: Darwin and the Selfish Gene she argues that 'simple one-sided accounts of human motives, such as the "selfish gene" tendency in recent neo-Darwinian thought, may be illuminating but are always unrealistic'[2]

Midgley in Fiction

Midgley is referred to in "The Lives of Animals," an unusual fictional work by the prominent South African novelist J. M. Coetzee. "The Lives of Animals" has been likened to a cross between a short story and a philosophical dialogue, as Coetzee's protagonist often speaks at length about philosophical ideas. Many reviewers expressed bafflement at the text, which has an enigmatic and riddling style. As one reviewer noted, "the reader is not quite sure whether he is intended to spot some confusion or contradiction or non sequitur in [the protagonist’s] arguments." [3] Other critics however have noted many affinities between "The Lives of Animals" and Midgley's philosophy, and have used Midgley's ideas to make sense of Coetzee's famously confusing work.

Coetzee's protagonist for example is concerned with the moral status of animals, a subject Midgley addressed in Animals and Why They Matter. Coetzee's protagonist also discusses at length the idea of sympathy as an ethical concept, a subject Midgley wrote about in Beast and Man. As one critical analysis puts it, the result of these and other similarities is that Coetzee's work "evoke[s] a particular conception of ethics, one very similar to that of the philosopher Mary Midgley. Such a view affords a central role to sympathy and is fundamentally opposed to a long-standing rival view, most clearly exemplified by the social contract tradition, which prioritizes an instrumental conception of rationality."[4]

Coetzee and Midgley additionally share a longstanding fascination with Robinson Crusoe. Coetzee retells the Crusoe story in his novel Foe, while Midgley writes about Crusoe in her essay "Duties Concerning Islands." Midgley's essay argues for the idea that human beings can have ethical obligations to non-human entities such as animals and ecosystems, an idea that is also found in "The Lives of Animals," Foe and many other works by Coetzee. [5]

Portrait of Mary Midgley

Midgley agreed to sit for sculptor Jon Edgar in Newcastle during 2006, as part of The Environment Triptych[6] along with heads of Richard Mabey and James Lovelock.

Publications

Books

Pamphlets

Selected articles

  • The Emancipation of Women (1952) The Twentieth Century CLII, No. 901, pp. 217–25
  • Bishop Butler: A Reply (1952) The Twentieth Century CLII, No. 905
  • Ou Sont les Neiges de ma Tante (1959) The Twentieth Century, pp. 168–79
  • Is "Moral" Dirty Word? (1972) Philosophy 47, No 181, pp. 206–228
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3750150, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • The Concept of Beastliness: Philosophy, Ethics and Animal Behaviour (1973) Philosophy 48, No. 148, pp. 111–135
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3749836, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • The Neutrality of the Moral Philosopher (1974) Supplementary Volume of the Aristotelian Society, pp. 211–29
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         4544857, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • The Game Game (1974) Philosophy 49, No. 189, pp. 231–253
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3750115, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • On Trying Out One's New Sword on a Chance Wayfarer (1977) The Listener (Reprinted in Midgley, Mary Heart and Mind (1981) and MacKinnon, Barbara Ethics, Theory and Contemporary Issues (Third Edition 2001))
  • More about Reason, Commitment and Social Anthropology (1978) Philosophy 53, No. 205, pp. 401–403
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3749907, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • The Objection to Systematic Humbug (1978) Philosophy 53, No. 204, pp. 147–169
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3749425, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • Freedom and Heredity (1978) The Listener (Reprinted in Midgley, Mary Heart and Mind (1981))
  • Brutality and Sentimentality (1979) Philosophy 54, No. 209, pp. 385–389
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3750611, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • The All-Female Number (1979) Philosophy 54 No. 210, pp. 552–554
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3751049, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • Gene-Juggling (1979) Philosophy 54, No. 210, pp. 439–458
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3751039, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • The Absence of a Gap between Facts and Values (with Stephen R. L. Clark) (1980) Proceedings of the Aristotelian Society, Supplementary Volumes 54, pp. 207–223+225-240
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         4106784, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • Consequentialism and Common Sense (1980) The Hastings Center Report 10, No. 5, pp. 43–44 doi:10.2307/3561052
  • Why Knowledge Matters (1981) Animals in Research: New Perspectives in Animal Experimentation ed. David Sperling
  • Human Ideals and Human Needs (1983) Philosophy 58, No. 223, pp. 89–94
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3750521, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • Towards a New Understanding of Human Nature: The Limits of Individualism (1983) How Humans Adapt: A Biocultural Odyssey ed. Donald J. Ortner
  • Selfish Genes and Social Darwinism (1983) Philosophy 58, No. 225, pp. 365–377
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3750771, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • Duties Concerning Islands (1983) Encounter LX (Reprinted in People, Penguins and Plastic Trees (1986) ed. Donald Vandeveer also in Ethics (1994) ed. Peter Singer and Environmental Ethics (1995) ed. Robert Elliot)
  • De-Dramatizing Darwin (1984) The Monist '67, No. 2
  • Persons and Non-Persons (1985) In Defense of Animals, pp. 52–62
  • Can Specialist Damage Your Health? (1987) International Journal of Moral and Social Studies 2, No. 1
  • Keeping Species on Ice (1987) Beyond the Bars: the Zoo Dilemma ed.Virginia MacKenna, Will Travers and Jonathan Wray
  • The Flight from Blame (1987) Philosophy 62, No. 241, pp. 271–291
    שגיאות פרמטריות בתבנית:JSTOR
    פרמטרי חובה [ 2, 3, 4 ] חסרים         3750837, {{{2}}}, {{{4}}}, in JSTOR
  • Evolution As A Religion: A Comparison of Prophecies (1987) Zygon 22, No. 2, pp. 179–194 doi:10.1111/j.1467-9744.1987.tb00845.x
  • Embarrassing Relatives: Changing Perceptions of Animals (1987) The Trumpter 4, No. 4, pp. 17–19
  • Beasts, Brutes and Monsters (1988) What Is An Animal? ed. Tim Ingold
  • Teleological Theories of Morality (1988) An Encyclopaedia of Philosophy ed. G.H.R. Parkinson
  • On Not Being afraid of Natural Sex Differences (1988) Feminist Perspectives in Philosophy ed. Morwenna Griffiths and Margaret Whitford
  • Practical Solutions (1988) The Hastings Center Report 19, No. 6, pp. 44–45 doi:10.2307/3561992
  • Myths of Intellectual Isolation (1988-9) Proceedings of the Aristotelian Society LXXXIX, Part 1
  • The Value of "Useless" Research: Supporting Scholarship for the Long Run (1989) Report by the Council for Science and Society
  • Are You an Animal? (1989) Animal Experimentation: The Consensus Changes ed. Gill Langley
  • Why Smartness is Not Enough (1990) Rethinking the Curriculum; Towards an Integrated, Interdisciplinary College Education ed. Mary E. Clark and Sandra A. Wawritko
  • Homunculus Trouble, or, What is Applied Philosophy? (1990) Journal of Social Philosophy 21, No. 1, pp. 5–15 doi:10.1111/j.1467-9833.1990.tb00262.x
  • The Use and Uselessness of Learning (1990) European Journal of Education 25, No.3, pp. 283–294 doi:10.2307/1503318
  • Rights-Talk Will Not Sort Out Child-abuse; Comment on Archard on Parental Rights (1991) Journal of Applied Philosophy 8, No. 1 doi:10.1111/j.1468-5930.1991.tb00411.x
  • The Origin of Ethics (1991) A Companion To Ethics ed. Peter Singer (Available in Spanish here)
  • Is the Biosphere a Luxury? (1992) The Hastings Center Report 22, No. 3, pp. 7–12 doi:10.2307/3563291
  • Towards a More Humane View of the Beasts? (1992) The Environment in Question ed. David E. Cooper and Joy A. Palmer
  • The Significance of Species (1992) The Moral Life ed. Stephen Luper-Foy and Curtis Brown (Reprinted in The Animal Rights/ Environmental Ethics Debate, The Environmental Perspective (1992) ed. Eugene C. Hargrove)
  • Strange Contest, Science versus Religion (1992) The Gospel and Contemporary Culture ed. Hugh Montefiore
  • Philosophical Plumbing (1992) The Impulse to Philosophise ed. A. Phillips Griffiths
  • The idea of Salvation Through Science (1992) New Blackfriars 73, No. 860, pp. 257–265 doi:10.1111/j.1741-2005.1992.tb07240.x
  • Can Science Save its Soul (1992) New Scientist, pp. 43–6
  • Beasts versus the Biosphere (1992) Environmental Values 1, No. 1, pp. 113–21
  • The Four-Leggeds, The Two-Leggeds and the Wingeds (1993) Society and Animals 1, No. 1.
  • Visions, Secular and Sacred (1994) Milltown Studies 34, pp. 74–93
  • The End of Anthropocentrism? (1994) Philosophy and the Natural Environment ed. Robin Attfield and Andrew Belsey
  • Darwinism and Ethics (1994) Medicine and Moral Reasoning ed. K.W.M. Fulford, Grant Gillett and Janet Martin Soskice
  • Bridge-Building at Last (1994) Animals and Human Society ed. Aubrey Manning and James Serpell
  • Zombies and the Turing Test (1995) Journal of Consciousness Studies 2, No. 4, pp. 351–2
  • Reductive Megalomania (1995) Nature's Imagination; The Frontiers of Scientific Vision ed. John Cornwall
  • Trouble with Families? (1995) Introducing Applied Ethics ed. Brenda Almond (Joint with Judith Hughes)
  • The Challenge of Science, Limited Knowledge, or a New High Priesthood? (1995) True to this Earth ed. Alan Race and Roger Williamson
  • The Mixed Community (1995) Earth Ethics, Environmental Ethics, Animal Rights and Practical Applications ed. James P. Serba
  • Visions, Secular and Sacred (1995) The Hastings Center Report 25, No. 5, pp. 20–27 doi:10.2307/3562790
  • Darwin's Central Problems (1995) Science 268, No. 5214, pp. 1196–1198 doi:10.1126/science.268.5214.1196
  • The Ethical Primate. Anthony Freeman in discussion with Mary Midgley (1995) Journal of Consciousness Studies 2, No. 1, pp. 67–75(9) (Joint with Anthony Freeman)
  • Sustainability and Moral Pluralism (1996) Ethics and The Environment 1, No. 1
  • One World - But a Big One (1996) Journal of Consciousness Studies 3, No. 5/6
  • Earth Matters; Thinking about the Environment (1996) The Age of Anxiety ed. Sarah Dunant and Roy Porter
  • The View from Britain: What is Dissolving Families? (1996) American Philosophical Association, Newsletter on Feminism and Philosophy 96, No. 1 (Joint with Judith Hughes)
  • Can Education be Moral? (1996) Res Publica II, No. 1 doi:10.1007/BF02335711 (Reprinted in Teaching Right and Wrong, Moral Education in the Balance ed Richard Smith and Paul Standish)
  • Science in the World (1996) Science Studies 9, No. 2
  • The Myths We Live By (1996) The Values of Science Oxford Amnesty Lectures ed Wes Williams
  • Visions of Embattled Science (1997) Science Today: Problem or Crisis? ed Ralph Levinson and Jeff Thomas
  • The Soul's Successors: Philosophy and the "Body" (1997) Religion and the Body ed Sarah Coakley
  • Putting Ourselves Together Again (1998) Consciousness and Human Human Identity ed John Cornwall
  • Monkey business. The Origin of Species changed man's conception of himself forever. So why, asks Mary Midgley, is Darwinism used to reinforce the arid individualism of our age? (1999) New Statesman
  • The Problem of Humbug (1998) Media Ethics ed Matthew Kieram
  • Descarte's prisoners (1999) New Statesman
  • Being Scientific about Our Selves (1999) Journal of Consciousness Studies, 6 (Reprinted in Models of the Self (1999) ed Shaun Gallagher and Jonathan Shear)
  • Towards an Ethic of Global Responsibility (1999) Human Rights in Global Politics ed Tim Dunne and Nicholas J. Wheeler
  • The Origins of Don Giovanni (1999–2000) Philosophy Now, p. 32
  • Alchemy Revived (2000) The Hastings Center Report 30, No. 2, pp. 41–43 doi:10.2307/3528314
  • Biotechnology and Monstrosity: Why We Should Pay Attention to the "Yuk Factor" (2000) The Hastings Center Report 30, No. 5, pp. 7–15 doi:10.2307/3527881
  • Earth Song (2000) New Statesman
  • Both nice and nasty (2000) New Statesman
  • Individualism and the Concept of Gaia (2000) Review of International Studies 26, pp. 29–44
  • Consciousness, Fatalism and Science (2000) The Human Person in Science and Theology ed Niels Hendrik Gregerson, Willem B. Drees and Ulf Gorman
  • Human Nature, Human Variety, Human Freedom (2000) Being Humans: Anthropological Universality and Particularity ed Neil Roughley
  • Why Memes? (2000) Alas, Poor Darwin ed Hukary and Steven Rose
  • The Need for Wonder (2000) God for the 21st Century ed Russell Stannard
  • What Gaia Means (2001) The Guardian
  • The bankers' abstract vision of the globe is limited (2001) The Guardian
  • The Problem of Living with Wildness (2001) Wolves and Human Communities: Biology, Politics and Ethics ed Virginia A. Sharpe, Bryan Norton and Strachan Donelley
  • Wickedness (2001) The Philosophers' Magazine pp. 23–5
  • Being Objective (2001) Nature 410, p. 753 doi:10.1038/35071193
  • Heaven and Earth, an Awkward History (2001–2002) Philosophy Now 34 p. 18
  • Does the Earth Concern Us? (2001–2002) Gaia Circular, p. 4
  • Choosing the Selectors (2002) Proceedings of the British Academy 112 published as The Evolution of Cultural Entities ed Michael Wheeler, John Ziman and Margaret A. Boden
  • Pluralism: The Many-Maps Model (2002) Philosophy Now 35
  • How real are you? (2002) Think. A Periodical of the Royal Institute of Philosophy
  • Reply to target article: “Inventing the Subject; the Renewal of ’Psychological’ Psychology” (2002) Journal of Anthropological Psychology
  • Enough is never enough (2002) The Guardian
  • It's all in the mind (2002) The Guardian
  • Science and Poetry (2003) Situation Analysis 2 (edited extract from Chapters 17 Individualism and the Concept of Gaia and 18 Gods and Goddesses; the Role of Wonder of Science and Poetry)
  • Great Thinkers - James Lovelock (2003) New Statesman
  • Curiouser and curiouser (2003) The Guardian
  • Fate by fluke (2003) The Guardian
  • Criticising the Cosmos (2003) Is Nature Ever Evil? Religion, Science and Value ed Willem B. Drees
  • Zombies (2003–2004) Philosophy Now pp. 13–14
  • Souls, Minds, Bodies, Planets pt1 and pt2 (2004) Two-part article on the Mind Body problem Philosophy Now
  • Us and Them (2004) New Statesman
  • Counting the cost of revenge (2004) The Guardian
  • Mind and Body: The End of Apartheid (2004) Science, Consciousness and Ultimate Reality ed David Lorimer
  • Why Clones? (2004) Scientific and Medical Network Review, No. 84
  • Visions and Values (2005) Resurgence 228
  • Proud not to be a doctor (2005) The Guardian
  • Designs on Darwinism (2005) The Guardian
  • Review: The God Delusion by Richard Dawkins (2006) New Scientist Issue 2572 doi:10.1016/S0262-4079(06)60674-X
  • Rethinking sex and the selfish gene: why we do it (2006) Heredity 96, No. 3, pp. 271–2 doi:10.1038/sj.hdy.6800798
  • A Plague On Both Their Houses (2007) Philosophy Now 64
  • Mary Midgley on Dawkins (2007) Interlog
  • Does Science Make God Obsolete? (2008) John Templeton Foundation

Notes

תבנית:Reflist

הערות

  1. ^ במכתב של מידגלי לעיתון ה'גארדיאן' (2005)
  2. ^ 'The Solitary Self publisher's description
  3. ^ David Lodge, "Disturbing the Peace," The New York Review of Books.
  4. ^ Andy Lamey, "Sympathy and Scapegoating in J. M. Coetzee," in J. M. Coetzee and Ethics: Philosophical Perspectives on Literature, Anton Leist and Peter Singer eds. (New York: Columbia Univerity Press 2010), p. 172. For similarities between Midley and Coetzee, see pages 175-81.
  5. ^ Lamey, "Sympathy and Scapegoating in J. M. Coetzee," p. 175.
  6. ^ authors, various (2008). Responses - Carvings and Claywork - Jon Edgar Sculpture 2003-2008. UK: Hesworth Press. ISBN 978-0-9558675-0-7.

Further reading


תבנית:Alibend

תבנית:Persondata he:מרי מידגלי

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרי_מידג%27לי&oldid=9993396"