לונדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לונדון
London
City of London skyline at dusk.jpg
Buckingham Palace from gardens, London, UK - Diliff.jpg
Palace of Westminster, London - Feb 2007.jpgמלמעלה: הסיטי של לונדון, ארמון בקינגהאם וארמון וסטמינסטר כפי שנראה מגדת התמזה
מדינה / טריטוריה Flag of the United Kingdom.svg  הממלכה המאוחדת
אומת הבית Flag of England.svg  אנגליה
מחוז לונדון רבתי
ראש העיר בוריס ג'ונסון
שטח 1,579 קמ"ר
גובה 24 מטרים
תאריך ייסוד 43
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין

8,416,535‏  (נכון ל-2013)
15,010,295‏  (נכון ל-2013)
קואורדינטות 51°30′25″N 0°07′39″W / 51.50694°N 0.12750°W / 51.50694; -0.12750קואורדינטות: 51°30′25″N 0°07′39″W / 51.50694°N 0.12750°W / 51.50694; -0.12750
אזור זמן UTC
http://www.london.gov.uk
לונדון כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה.

לונדוןאנגלית: London, ; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה. העיר שוכנת על גדות נהר התמזה, והיוותה מקום התיישבות מרכזי במשך יותר מאלפיים שנים – ההתיישבות הראשונה באזור נעשתה על ידי הרומאים, שקראו לעיר לונדיניום.‏[1] גרעינה ההיסטורי של העיר הוא הסיטי של לונדון, ששומר עד היום על גבולותיו מימי הביניים. כיום, לונדון מורכבת מצירוף של ערים, עיירות, רבעים, שכונות ופרברים אשר לאורך השנים נסתפחו לשטחה האדמיניסטרטיבי של "לונדון רבתי", וכולם יחד נקראים "לונדון".

לונדון היא עיר עולם מובילה ומפותחת בתחומים רבים: אמנות, מסחר, חינוך, תרבות, אופנה, פיננסים, טיפול רפואי, מדיה ותקשורת, שירותים מקצועיים, מחקר ופיתוח, תיירות ותחבורה – הפיתוח הרב של העיר בכל התחומים הללו תרם למעמדה החשוב בקרב ערי העולם. העיר היא אחת מהמרכזים הפיננסיים הגדולים בעולם ומוצבת במקום החמישי בעולם מבחינת גודל תמ"ג לאזור מטרופוליטני‏[2], וכמו כן היא בירת תרבות עולמית. לונדון היא העיר המתוירת ביותר בעולם - מקום ראשון במספר טיסות בינלאומיות נכנסות, ומערכת שדות התעופה שלה היא העמוסה ביותר בעולם.‏[2] 43 האוניברסיטאות שבשטחה של העיר הן הריכוז הגדול ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה באירופה. בשנת 2012, לונדון הייתה לעיר הראשונה שאירחה את משחקי האולימפיאדה המודרניים שלוש פעמים.

העיר מורכבת ממגוון רחב של אנשים ותרבויות, ויותר מ-300 שפות מדוברות בין גבולותיה. אוכלוסייתה המונה נכון ל-2012 כ-8.3 מיליון תושבים, הופכת אותה לעיר המאוכלסת ביותר באיחוד האירופי,‏[3] ומהווה כ-12.5% מאוכלוסיית הממלכה המאוחדת.‏[4] במטרופולין לונדון מתגוררים למעלה מ-15 מיליון תושבים,‏[5] והוא הגדול ביותר באיחוד. לונדון הייתה העיר הגדולה בעולם לפי מספר תושבים בין השנים 1831 ל-1925.

מספר אתרי מורשת עולמיים נמצאים בעיר: מצודת לונדון, גני קיו; מתחם וסטמינסטר הכולל בתוכו את ארמון וסטמינסטר, מנזר וסטמינסטר וכנסיית סנט מרגרט; ההתיישבות ההיסטורית גריניץ', שבה נמצא מצפה הכוכבים המלכותי – שם סימן את קו גריניץ', קו אורך 0, ואת שעון גריניץ'. אתרים מרכזיים נוספים הם ארמון בקינגהאם, הלונדון איי, כיכר פיקדלי, קתדרלת סנט פול, גשר מצודת לונדון וכיכר טרפלגר. בלונדון שוכנים אתרי תרבות רבים, כגון מוזיאונים, גלריות, ספריות ואתרי ספורט, ביניהם המוזיאון הבריטי, הגלריה הלאומית, מוזיאון טייט מודרן, הספרייה הבריטית, וכ-40 תיאטראות ברובע וסט אנד. הרכבת התחתית של לונדון הינה העתיקה ביותר בעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של לונדון

פרה-היסטוריה וקדמוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני ממצאים ארכאולוגיים מתארכים את לונדון לתקופות קדומות. שרידים של גשר מתקופת הברונזה נמצאו על גדות נהר התמזה, מצפון לגשר ווקסהול. הגשר הקדום חצה את הנהר, או שהוביל לאי בנהר שכבר אבד. שאריות קורות העץ של הגשר תוארכו לבערך 1500 לפנה"ס. בשנת 2010 נמצאו יסודות של מבנה עץ גדול על חוף הנהר, מדרום לגשר ווקסהול. יסודות אלה תוארכו לסביבות 4500 לפנה"ס. מטרתו של המבנה הזה, מהתקופה המזוליתית, אינו ידוע. שני הממצאים הללו נמצאו על הגדה הדרומית של הנהר, בנקודת חציה טבעית, שבה נהר אפרה משתלב עם נהר התמזה.

אף על פי שישנן באזור העיר עדויות להתיישבויות בריטוניות-קלטיות אחדות, היישוב המרכזי הראשון הוקם על ידי הרומאים בשנת 43 לספירה, בשם לונדיניום. יישוב זה שרד שבע-עשרה שנים ובסביבות שנת 61 שבט איקני-קלטי, שהונהג על ידי המלכה בודיקיאה כבש את היישוב והחריבו. העיר ההרוסה שבה וקמה לתחייה במהרה, ותוך עשור שגשגה והייתה למרכז סחר חשוב, ועד לשנת 100 לספירה כבר עקפה לונדיניום את קולצ'סטר והייתה לבירת הפרוביניקיה הרומאית בריטניה. בשיא פריחתה, במאה השנייה, חיו בלונדון הרומאית כ-60,000 תושבים.

התקופה האנגלו-סקסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קריסת שלטון האימפריה הרומית בתחילת המאה החמישית לספירה, התפוגגה הפרוביניקה ולונדון חדלה מלהיות בירתה, וחומות לונדיניום ננטשו. עם זאת ישנן עדויות למעט תושבים רומאיים שנשארו באזור עד שנת 450, ליד מה שהיום כנסיית סנט מרטין בשדות. משנת 500 והלאה התפתחה באזור התיישבות אנגלו-סקסית שנקראה בשם לונדנוויץ', מעט מערבה מהעיר הרומאית הישנה. לונדנוויץ' גדלה בהדרגה, עד שבשנת 680 כבר הייתה לעיר נמל חשובה. בתחילת המאה התשיעית החלה העיר לדעוך עקב תקיפות ויקינגים חוזרות ונשנות, עד לשנת 886, שבה "הוקמה מחדש" על ידי המלך אלפרד הגדול. ממצאים ארכאולוגיים מראים שהעיר שהוקמה על ידי המלך אלפרד חזרה אל הגבולות הרומאיים הישנים.

מהמאה האחת-עשרה, לונדון הייתה העיירה הגדולה והחשובה ביותר באנגליה. מנזר וסטמינסטר, שנבנה מחדש בסגנון רומנסקי על ידי המלך אדוארד המוודה, היה לאחת הכנסיות הגדולות באירופה. עד לאותה תקופה, העיר וינצ'סטר הייתה בירת אנגליה האנגלו-סקסית, אך מעתה והלאה, לונדון עמדה במרכז הענייניים – המקום המרכזי בו התקיים מסחר בסחורות בינלאומיות ובסיס-הגנה מרכזי לתקופת מלחמה. חשיבותה הצבאית, הכלכלית והפוליטית של העיר שגשגה, עד שהייתה מעבר לכל ספק בירת הארץ.

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ניצחונו בקרב הייסטינגס, ויליאם הראשון, דוכס נורמנדי, הוכתר כמלך אנגליה במנזר וסטמינסטר המחודש ביום חג המולד של שנת 1066. ויליאם בנה את מצודת לונדון, המבנה הראשון מבין טירות נורמנדיות רבות שנבנו בדרום-מזרח העיר, כדי לבצר אותה בפני התקפות ויקינגים. בשנת 1097, ויליאם השני החל בבניית אולם וסטמינסטר, ליד המנזר הקיים. אותו אולם היווה את הבסיס לארמון וסטמינסטר.

במהלך המאה השתים-עשרה, החלו מוסדות השלטון להתרכז בעיירה וסטמינסטר (כיום הסיטי של וסטמניסטר) – כגון בית המשפט המלכותי, ארמון המלוכה ועוד. בעוד וסטמינסטר הייתה לבירת הארץ מבחינה שלטונית-אדמיניסטרטיבית, שכנתה הקרובה, לונדון, נשארה העיירה הגדולה ביותר ומרכז המסחר הראשי. לונדון שיגשגה תחת מוסד השלטון הייחודי שלה – האיגוד של לונדון, שמנהל עד היום את אזור הסיטי. בשנת 1100, אוכלוסיית העיר מנתה כ-18,000 תושבים. בתוך מאתיים שנים מספר זה הגיע לכמעט 100,000.

אסון הכה את העיר במהלך מגפת המוות השחור באמצע המאה הארבע-עשרה, כשהעיר איבדה כמעט שליש מאוכלוסייתה. בשנת 1381, לונדון עמדה במוקד מרד האיכרים.

תחילת העת המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת מלכות בית טיודור התנתקה הכנסייה האנגליקנית מרומא וממרותו של האפיפיור, בתהליך שלימים נקרא הרפורמציה, מעבר מהנצרות הקתולית לפרוטסטנטית. לפני הרפורמציה, היה יותר ממחצית שטחה של לונדון בבעלות מנזרים ומוסדות דתיים אחרים וכשליש מתושביה היו נזירים, נזירות ואנשי דת. החלטתו של הנרי השמיני לפרק את כל המנזרים זכתה לפיכך לאהדה מצד תושבי העיר, שהיו הנהנים העיקריים משינוי הבעלות. התהליך נמשך בערך משנת 1530 עד 1538 כשרוב המנזרים והרכוש הכנסייתי מצא עצמו בסופו של דבר בידי הגילדות השונות של העיר, בתקופת מלכותו של אדוארד השישי. בתקופה זו החלה חשיבותה הכלכלית של העיר לונדון לגדול גם מחוץ לאנגליה. בעיר התפתחה תעשייה זעירה (בעיקר תעשיית האריגה), והמסחר התרחב. עם גילוי העולם החדש, סחורות הגיעו ללונדון מרוסיה והמזרח התיכון ונשלחו ממנה לאמריקה. בתקופה זו

לחצו כדי להקטין חזרה
הסיטי של לונדון וסטמינסטר קנזינגטון וצ'לסי האמרסמית' ופולהאם וונדסוורת' למבת' סאת'ק טאוור המלטס האקני איזלינגטון קמדן ברנט אילינג האונסלו ריצ'מונד שעל התמזה קינגסטון שעל התמזה מרטון סאטון קרוידון ברומלי לואישהאם גריניץ' בקסלי הברינג בארקינג ודאגנהאם רדברידג' ניוהאם וולת'אם פורסט הארינגיי אנפילד בארנט הארו הילינגדוןLondonNumbered.png

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

רובעי לונדון. למידע על רובע, לחצו עליו

היו למספר חברות מסחריות מונופולין על המסחר לאזור מסוים, כך לדוגמה לחברת רוסיה שנוסדה בשנת 1555 היה מונופולין על המסחר עם רוסיה ולחברת הודו המזרחית הבריטית שנוסדה בשנת 1600 על פי צו מלכותי היה מונופולין על המסחר עם הודו. הרס אנטוורפן בשנת 1572 על ידי הספרדים יצר חלל בעולם הסחר האירופי, ולונדון (לצד אמסטרדם) הפכה לאחר מכן לעיר נמל מרכזית בכל אזור הים הצפוני. בשנת 1565 נוסדה הבורסה למסחר של העיר על ידי סר תומאס גרשם, שנקראה על פי צו מלכותי של אליזבת הראשונה - הבורסה המלכותית. העלייה במסחר הביאה לגידול רב במספר תושבי העיר ובמשך כ-100 שנה הכפילה העיר פעמיים את מספר תושביה מ-100,000 תושבים בשנת 1580 ל-200,000 בשנת 1600 ול-400,000 בשנת 1650.

במהלך המאה ה-16, ויליאם שייקספיר ועמיתיו חיו ויצרו בלונדון, בתקופה שבה הייתה קיימת עוינות רבה להתפתחות תרבות התיאטראות – מחששות כי הבילוי ההמוני יגרום להתפרעויות, או שהצפיפות תביא להתפשטות מגיפות, וכן בשל התנגדות הפוריטנים מנימוקים דתיים. עם זאת, המחזאים פעלו תחת חסות המלך (בעיקר אליזבת הראשונה ויורשה, ג'יימס הראשון) ונבנו בעיר – אך עדיין מחוץ לגבולות הסיטי – תיאטראות רבים, ביניהם הגלוב המפורסם. אכן, הצפיפות הייתה מבעיותיה המרכזיות של העיר, גם במאה ה-17. בתחילת המאה ניגפה העיר במחלות רבות, שהגיעו לכדי שיא במגפה הגדולה, בשנים 1665-1666, שבה נספו כ-100,000 תושבים, חמישית מאוכלוסיית העיר.

השריפה הגדולה של לונדון פרצה בשנת 1666, ולמעשה הביאה לקיצה של המגפה. האש ניצתה בסמטת פודינג, ובמהירות נסחפה והשתלטה על בתי העץ הרבים. בניית העיר מחדש נמשכה יותר מעשור שנים תחת פיקוחו של האדריכל והמדען רוברט הוק. בשנת 1708 נסתיימה בנייתה המחודשת של קתדרלת סנט פול, על ידי כריסטופר רן. בראשית מלכות בית הנובר, שכונות חדשות הוקמו במערב, כגון מייפייר, גשרים חדשים שנתווספו מעל התמזה האיצו את פיתוח דרום לונדון, שמדרום לנהר. במזרח העיר, נמל לונדון פותח אף הוא והורחב עוד במורד הזרם.

בשנת 1762, המלך ג'ורג' השלישי רכש את בית באקינגהם ושיפץ אותו במשך 75 שנים. במהלך המאה ה-18, הפשיעה גאתה בעיר ולראשונה הוקם בעיר כוח שיטור מקצועי ורשמי, בשנת 1750. בסך הכל נקבעו 200 עבירות, שעונשן מיתה, ונשים וילדים היו ניתלים למוות גם על גניבות פעוטות. מעל 74 אחוזים מהילדים שנולדו בלונדון בתקופה זו מתו לפני הגיעם לגיל חמש. העיר פרחה מבחינה תרבותית ואינטלקטואלית, ובתי-קפה רבים הוקמו כמקום לדיון והעלאת רעיונות. התפתחות זו התאפשרה עקב קצב האוריינות העולה, והתפתחות העיתונות הכתובה, שהביאה את חדשות העולם לכל דורש. רחוב פליט היה למרכז העיתונות הבריטית.

סמואל ג'ונסון, מאנשי הספרות הבולטים באנגליה, שחי בתקופה זו, כתב כך: "לא תמצא אף אדם עם דעת ישרה, שיהיה מוכן לעזוב את לונדון. לא, אדוני! כשלאדם נמאס מלונדון, הרי שנמאס לו מהחיים; שכן בלונדון יש את כל מה שהחיים יכולים להציע".

מהמאה ה-19 ועד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונדון הייתה העיר הגדולה בעולם בין השנים 1831 ל- 1925. תנאי הצפיפות הקשים בעיר הובילו להתפרצויות חוזרות ונשנות של כולרה, שתבעו 14,000 קורבנות ב-1848, ו-6,000 ב-1866. בעקבות עומס התנועה הכבד ששרר בעיר הוקמה הרכבת העירונית הראשונה בעולם. התרחבותה של העיר באה לידי ביטוי גם מבחינה שלטונית-אדמניסטרטיבית: עד אמצע המאה ה-19 גוף בשם מועצת העבודות המטרופולינית דאג לעבודות הציבוריות בעיר, ורק העיר העתיקה ורבעים ספורים היו תחת תחום אחריותו. גוף זה בוטל בשנת 1889, ובמקומו הוקמה מועצת מחוז לונדון, שכעת תפקדה כרשות השלטון המקומית של כל אזור לונדון הפנימית. העיר ספגה הפצצות מצד הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, אך התקיפה המשמעותית יותר על העיר התרחשה במלחמת העולם השנייה – בתקיפות הבליץ של טייסי הלופטוואפה נספו יותר מ-30,000 לונדונים, ונהרסו שטחים נרחבים בעיר. מיד לאחר המלחמה בשנת 1948, נערכו בעיר המשוסעת והחבולה משחקי האולימפיאדה באצטדיון ומבלי הישן.

בשנת 1951 נערך פסטיבל בריטניה בסאות' בנק. בשנת 1952, אירוע זיהום אוויר חמור שיתק את העיר למשך ארבעה ימים, הביא למותם של כ-4,000 תושבים, ולנזקים בריאותיים לעוד עשרות אלפים. לימים נקרא הזיהום בשם הערפיח הגדול, והוביל להגברת התודעה לאיכות הסביבה, ואף למספר חוקים בנושא. החל משנות הארבעים של המאה העשרים, לונדון הייתה ליעד מרכזי למהגרים רבים, בעיקר ממדינות חבר העמים כגון ג'מייקה, הודו, בנגלדש ופקיסטן, מה שתרם לאופייה המגוון והבינלאומי.

החל משנות השישים התמלאה העיר בצעירים שהביאו לעיר צביון מרענן. תרבות לונדון החוגגת התרכזה באזור צ'לסי וברחובות קרנבי וקינג. עקב גידול בשטח העיר, הוחלפה רשות השלטון בגוף חדש – מועצת לונדון רבתי. במהלך הצרות בצפון אירלנד, ספגה העיר מספר תקיפות והפצצות מצד המחתרת האירית. גם עימותים פנים-אזרחיים על רקע גזעי צפו ועלו, כדוגמת המהומות בבריקסטון בשנת 1981, בין כוחות המשטרה ומהגרים מאפריקה והקריביים. אוכלוסייתה של לונדון רבתי הצטמצמה עם השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ומשיא של 8.6 מיליון תושבים ב-1939 ירד מספר התושבים לכ-6.8 מיליון בשנות השמונים. אזור הנמל הופצץ רבות במהלך מלחמת העולם השנייה וכמעט כל המחסנים המקוריים נהרסו לחלוטין. על אף נסיון השיקום, תעשיית הנמל החלה לדעוך בשנות ה-50. חוסר הגמישות והניידות הפכו את המעגנים של מרכז לונדון לפחות רלוונטיים מול נמלי הים ועד 1980 כל המעגנים נסגרו. במרוצת הזמן אזור הנמל פותח מחדש ונהפך לאזור מגורים ומסחר: הקמת הדוקלנדס וקנרי וורף בשנות השמונים על חורבות הנמל הישן העצימו את מקומה החשוב של לונדון בכלכלה העולמית והפכוה למרכז פיננסי עולמי.

מחסום התמזה הוקם בשנות השמונים על מנת להגן על העיר מפני גלי גאות מהים הצפוני. מבחינה שלטונית, שוב פורקה רשות השלטון – מועצת לונדון רבתי בשנת 1986, וכל אזור המטרופולין נשאר ללא שלטון מקומי עד לשנת 2000, עם הקמת רשות לונדון רבתי. לכבוד תחילת האלף השלישי, נבנו בעיר כיפת המילניום, הלונדון איי וגשר המילניום. ב-6 ביולי 2005 זכתה לונדון במכרז האולימפי, ולימים תארח את האולימפיאדה ב-2012, כך שהיא העיר הראשונה שאירחה את המשחקים שלוש פעמים. למחרת יום ההכרזה, ב-7 ביולי 2005, התרחשו סדרה של פיגועי טרור ברכבת התחתית של לונדון ובאוטובוס. ארגון הטרור אל-קאעידה נטל אחריות על הפיגועים, שגבו את חייהם של 52 תושבים.

הגדרת "לונדון"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לונדון של היום מורכבת מצירוף של ערים, עיירות, רבעים, שכונות ופרברים אשר לאורך השנים נסתפחו לשטחה האדמיניסטרטיבי של "לונדון רבתי", וכולם יחד נקראים "לונדון". הגרעין ההיסטורי המקורי של העיר נקרא "הסיטי של לונדון" (City of London) או בקיצור "הסיטי", ומשמש היום בעיקר כמרכז המוסדות הפיננסיים של העיר. מסביב לו 32 רבעים (boroughs), שלכל אחד מהם אוטונומיה אדמיניסטרטיבית מסוימת, אך כולם יחד מהווים את לונדון רבתי. מעבר להם, פרברים נוספים שאינם חלק מלונדון אך מהווים חלק משטחה המטרופוליני של העיר. תושבי העיר לרוב מתייחסים לכל השטח התחום בכביש ההיקפי M25 כאל "לונדון", הגם שהוא כולל כמה שכונות ועיירות שאינן משתייכות לתחום המנהלי של לונדון רבתי.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 מנתה העיר וסביבתה 8 מיליון תושבים. מתוכם 59.8% הם לבנים, 20.9% אסייתים, 15.6% שחורים ממוצא אפריקני, מאזור הקריביים, ו5% מעורבים. החלוקה הדתית היא: 48.4% נוצרים, 20.7% ללא דת, 12.4% מוסלמים, 5% הינדו, 1.8% יהודים, ו-1.5% סיקים. 21.8% מהתושבים נולדו מחוץ לאיחוד האירופי.

המטרופולין של לונדון מונה כ-15 מיליון תושבים ונחשב למטרופולין הגדול ביותר באירופה ואחד מבין 20 הגדולים בעולם.

אוכלוסייה יהודית או ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות אנגליה

בלונדון ישנה קהילה יהודית גדולה בת כ-200 אלף יהודים, והיא מהווה את הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבריטניה, ואחת הגדולות באירופה. רובה של הקהילה מרוכז בצפון מערב לונדון, באזורים - גולדרס גרין (Golders Green), הנדון (Hendon) ופינצ'לי (Finchley). הקהילה הישראלית נמצאת בעיקר באזור גולדרס גרין וניתן למצוא ברחוב הראשי של האזור חנויות ומסעדות רבות בבעלות ישראלית. כמו כן, יש בית ספר ישראלי שפועל ביום ראשון לטובת הקהילה הישראלית. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של נהירה יהודית לשכונות אלו, תוך עזיבה של אזורים אחרים בעיר בהם היו קיימות בעבר קהילות יהודיות משגשגות. בצפון מזרח לונדון, באזור סטמפורד היל (Stamford Hill) נמצאת קהילה חרדית גדולה, המונה כעשרת אלפים משפחות[דרוש מקור]. הקהילה החרדית של לונדון היא אחת הגדולות והמשפיעות באירופה כולה. הקהילה ברובה מאופיינת כחסידית, אך כוללת גם חוגים ליטאיים. במהלך העשור הראשון של המאה, עד תחילת משבר הסאבפריים, ידעה הקהילה החרדית תנופה כלכלית אדירה. רבים מהם התעשרו מאוד, הודות לשוק הנדל"ן הפורח באנגליה. חלק מחברי הקהילה מופיעים דרך קבע ברשימת האנשים העשירים ביותר באנגליה, המתפרסם מדי שנה בטיימס הלונדוני.

בלונדון מספר בתי ספר יהודיים וישיבות, בהם ניתן למנות את חב"ד ליובאוויטש, JFS, King Solomon ו"חשמונאים". בנוסף קיימים בעיר סניפים של תנועות נוער יהודיות רבות כגון FZY, בני עקיבא, עזרא, הבונים דרור צבאות ה' חב"ד, ועוד. גם כן פועל שבט של תנועת הצופים העבריים, אשר פונה בעיקרו לקהילה הישראלית ומתנהל בעברית. בלונדון יוצאים לאור מספר שבועונים יהודיים כשהראשי והוותיק ביניהם הוא הג'ואיש כרוניקל.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בלונדון ממוזג ומשקעים יורדים בעיר לאורך כל חודשי השנה. החודש החם ביותר הוא יולי עם טמפ' ממוצעת של 18.5 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר עם טמפ' ממוצעת של 5 מעלות צלזיוס. ממוצע המשקעים בעיר הוא 583.6 מילימטרים כאשר פברואר הינו החודש היבש ביותר. שלג יורד לעתים בתקופת החורף אך רק לעתים רחוקות נערם השלג באופן משמעותי על הקרקע.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – וסט אנד
שחזור תיאטרון הגלוב השיקספירי, מבט מכיוון נהר התמזה
שלד של טריצרטופס במוזיאון להיסטוריה של הטבע - אחד ממוזיאוני הטבע הראשונים והידועים בעולם.

העיר לונדון ידועה כאחד ממרכזי התרבות המרכזיים בעולם, כעיר בירה היא גם מכילה את מרכזי התרבות של אנגליה והממלכה המאוחדת כולה. בלונדון ישנם עשרות אולמות תיאטרון המרוכזים בעיקר ב"וסט אנד" ברובע וסטמינסטר (שבניגוד למשתמע משמו דווקא אינו במערב העיר, אלא ממש במרכזה. הוא נקרא היסטורית West End משום מיקומו ממערב ל"סיטי", הגרעין המקורי של העיר). כמה מהידועים בין התיאטראות הם התיאטרון הלאומי ותיאטרון הפלדיום. מדי ערב מוצגות בעיר עשרות הצגות הסוחפות אליהן מספר רב של צופים. בעבר אף הציג ויליאם שייקספיר את מחזותיו בתיאטראות בבירה.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם בתחום המוזיקה בולטת לונדון והיא ביתם של תזמורות רבות, הפילהרמונית של לונדון, תזמורת פילהרמוניה ותזמורת רשות השידור הבריטית. בלונדון נמצא גם בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן הידוע ברחבי העולם.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלונדון יש מועדוני ספורט רבים, ובפרט מועדוני כדורגל רבים. להלן רשימה של מועדוני הכדורגל הבולטים והמגרש הביתי שלהם:

בלונדון גם מצוי אצטדיון ומבלי המפורסם וכן תחרות הטניס וימבלדון.

קבוצת הכדורסל הגדולה של העיר היא הלונדון טאוארס.

העיר אירחה את המשחקים האולימפיים בשנים 1908 ו-1948, ואירחה אותם בשנת 2012 ובכך הפכה לעיר הראשונה המארחת את המשחקים האולימפיים בפעם השלישית.‏[6]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכללות ואוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטחה של העיר נמצאות 43 אוניברסיטאות, והן הריכוז הגדול ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה באירופה. בין האוניברסיטאות הבולטות הנמצאות בלונדון:

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למגוון אמצעי התחבורה הציבורית של לונדון יצא מוניטין בינלאומיים וכמה מסמליהם הפכו לסמלי תרבות מוכרים. התחבורה הציבורית כוללת את הרכבת התחתית של לונדון, הנקראת גם ה"TUBE" (אשר החלה לפעול ב-1863 והייתה לרכבת התחתית הראשונה בעולם), רכבת עילית ליעדים מחוץ ללונדון ואוטובוסים עירוניים (המאופיינים לרוב בצבעם האדום הבוהק ובמבנה הקומותיים). כמו כן, ישנן המוניות השחורות הייחודיות ללונדון ו"Mini-Cabs", שהן מוניות שניתן להזמינן רק בטלפון ולא ברחוב, אך הן זולות בהרבה מהמוניות השחורות.

רשות התחבורה המטרופולינית של לונדון (ה-TfL) מרכזת את כל מפעילי התחבורה הציבורית (שרובם פרטיים) לכדי מערכת אינטגרטיבית אחת, ומהווה למעשה את ה"פנים לציבור" של כלל התחבורה הציבורית. הרשות מרכזת את כלל התחומים: מיפוי, כרטוס, קביעת ותיאום לוחות זמנים, מודיעין, שילוט, תכנון קווים ואף מיתוג השירות. רבים מתושבי לונדון אף אינם יודעים מיהי החברה המפעילה קו כזה או אחר, שכן אין להם כל צורך לדעת זאת. הקמת רשות זו ופעילותה האינטנסיבית (בשילוב תמריצים שליליים לשימוש ברכב פרטי) העלו את מספר המשתמשים בתחבורה הציבורית בלונדון רבתי בעשרות אחוזים.

בין היתר, מפורסם "הסקוטי המעופף" (Flying Scotsman) - הרכבת העושה דרכה מסקוטלנד ללונדון מדי יום ביומו. מסילת רכבת זו נחנכה בשנת 1863 ואורכה 633 קילומטרים.

את לונדון משרתים שישה נמלי תעופה בינלאומיים והם (מהגדול לקטן): לונדון הית'רו, לונדון גטוויק, לונדון סטנסטד, לונדון לוטון, לונדון סיטי (הקרוב ביותר למרכז העיר) ו-לונדון סאות'נד. נמל הית'רו הוא הגדול בבריטניה וטוען לכתר הנמל העמוס ביותר בעולם בנפח נוסעים בינלאומיים.

החל מ-17 בפברואר 2003 הוחלה "אגרת גודש בלונדון". נהגי מכוניות שנכנסים ל"תחום העומס "(Congestion Zone) בין השעות 7:00 בבוקר ל-18:30 בערב בימים שני עד שישי חייבים בתשלום אגרה של 8 פאונד ליום. אם האגרה לא משולמת עד חצות ביום הנסיעה היא גדלה ל-10 פאונד; אם היא לא משולמת עד חצות ביום למחרת הנהג צריך לשלם קנס של 80 פאונד. אופנועים, אופניים וכלי רכב שעובדים על דלק חלופי פטורים מהאגרה, כמו גם תחבורה ציבורית, רכב נכים ורכבי חירום. תושבי "תחום העומס" מקבלים 90% הנחה על אגרת העומס, אך רק בתשלום עבור שנה מראש.

מקומות מפורסמים בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצודת לונדון, ה"טאוור"
לונדון - מבט מהחלל בלילה

ארמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גשרים על התמזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממערב למזרח:

מעברי מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים בעלי עניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם אנדרטאות בלונדון, מבנים היסטוריים, ומבנים בעלי חשיבות וגורדי שחקים.

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלונדון נמצאים מעל 260 מוזיאונים ובהם כמה מהמוזיאונים החשובים באנגליה ובעולם, ובהם:

למוזיאונים נוספים ראה: מוזיאוני לונדון

פארקים וגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלונדון פארקים וגנים רבים. העקריים שבהם הם: גני קנזינגטון (בהם נמצאת אנדרטת אלברט וארמון קנזינגטון), גני קיו, הייד פארק (בו פינת הנואמים), המפסטד הית', גרין פארק, פארק גריניץ', פארק סנט ג'יימס (בו אנדרטת ויקטוריה) וריג'נטס פארק. לפארקים נוספים ראה כאן.

כיכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם: כנסיות לונדון

אתרים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שווקים וחנויות יוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם: שווקים בלונדון

בתרבות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזאי חנוך לוין שילב את העיר לונדון בכמה מונולגים במחזותיו, הידוע מביניהם הוא המונולוג של בלה במחזה אורזי המזוודות, שהתפרסם לאחר שהפך לשיר עם הפזמון "לונדון לא מחכה לי". הדוברת בשיר היא ישראלית מדרום תל אביב המתעתדת לרדת מהארץ ללונדון כדי לחפש עתיד טוב יותר על אף שאין לה אשליות שתמצא עתיד כזה, אך "בלונדון הייאוש יותר נוח". בנוסף מופיעה לונדון במחזה שלו "הטיול המאורגן",‏[7] וכן במונולוג "בבית המלון".‏[8]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת הערים הנמצאות בהסכם ידידות עם לונדון:

צילום פנורמי של לונדון כפי שהיא משתקפת מקתדרלת סנט פול
Magnify-clip.png
צילום פנורמי של לונדון כפי שהיא משתקפת מקתדרלת סנט פול

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל

P London bus.png

פורטל לונדון הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות לונדון. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בלונדון על כל רובדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


דגל האיחוד האירופי
בירות מדינות האיחוד האירופי

אוסטריה: וינהאיטליה: רומאאירלנד: דבליןאסטוניה: טאליןבולגריה: סופיהבלגיה: בריסלגרמניה: ברליןדנמרק: קופנהגןהולנד: אמסטרדםהונגריה: בודפשטהממלכה המאוחדת: לונדוןיוון: אתונהלוקסמבורג: לוקסמבורגלטביה: ריגהליטא: וילנהמלטה: ולטהסלובניה: ליובליאנהסלובקיה: ברטיסלאבהספרד: מדרידפולין: ורשהפורטוגל: ליסבוןפינלנד: הלסינקיצ'כיה: פראגצרפת: פריזקפריסין: ניקוסיהרומניה: בוקרשטשבדיה: סטוקהולם

הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים

איבדאןאיסטנבולבגדאדבואנוס איירסבוגוטהבייג'ינגבנגלורבנגקוקג'קרטהדאקהדלהיהונג קונגטהראןטוקיוטורונטויאנגוןכלכותהלאגוסלאהורלונדוןלימהמומבאימוסקבהמנילהמקסיקו סיטיניו יורקסאו פאולוסיאולסינגפורסנטיאגו דה צ'ילהקראצ'יקהירקינשאסהריו דה ז'ניירושאנגחאי

ערים שאירחו משחקי קיץ אולימפיים

אתונה (1896) • פריז (1900) • סנט לואיס (1904) • לונדון (1908) • סטוקהולם (1912) • אנטוורפן (1920) • פריז (1924) • אמסטרדם (1928) • לוס אנג'לס (1932) • ברלין (1936) • לונדון (1948) • הלסינקי (1952) • מלבורן (1956) • רומא (1960) • טוקיו (1964) • מקסיקו סיטי (1968) • מינכן (1972) • מונטריאול (1976) • מוסקבה (1980) • לוס אנג'לס (1984) • סיאול (1988) • ברצלונה (1992) • אטלנטה (1996) • סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008) • לונדון (2012)

משחקים עתידיים: ריו דה ז'ניירו (2016) • טוקיו (2020)