Ѳ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| Ѳ ѳ | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| האלפבית הקירילי | ||||||
| А | Б | В | Г | Ґ | Ѓ | Д |
| Ђ | Е | Ѐ | Ё | Є | Ж | З |
| Ѕ | И | Ѝ | І | Ї | Й | Ј |
| К | Л | Љ | М | Н | Њ | О |
| П | Р | С | Т | Ћ | Ќ | У |
| Ў | Ф | Х | Ц | Ч | Џ | Ш |
| Щ | Ъ | Ы | Ь | Э | Ю | Я |
| אותיות שאינן סלאביות | ||||||
| Ӑ | Ӓ | Ә | Ӛ | Ӕ | Ғ | Ӷ |
| Г̡ | Ҕ | Ӻ | Ԁ | Ԃ | Ӗ | Ҽ |
| Ҿ | Є̈ | Ӂ | Җ | Ӝ | Ԅ | З́ |
| Ҙ | Ӟ | Ԑ | Ӡ | Ԇ | Ӥ | Ӣ |
| Ӏ | Ҋ | Қ | Ҟ | Ҡ | Ӄ | Ҝ |
| Ԟ | Ԛ | Ӆ | Ԓ | Ԡ | Ԉ | Ԕ |
| Ӎ | Ҥ | Ң | Ӊ | Ӈ | Ԣ | Ԋ |
| Ӧ | Ө | Ӫ | Ҩ | Ԥ | Ҧ | Ҏ |
| Ԗ | С́ | Ç | Ԍ | Ҭ | Ԏ | Ӳ |
| Ӱ | Ӯ | Ү | Ұ | Ҳ | Ӽ | Ӿ |
| Һ | Ԧ | Ҵ | Ӵ | Ҷ | Ӌ | Ҹ |
| Ӹ | Ҍ | Э̇ | Ӭ | Ю̆ | Я̆ | Ԙ |
| Ԝ | ||||||
| אותיות ארכאיות | ||||||
| Ҁ | Ѹ | Ѡ | Ѿ | Ѻ | Ѣ | Ꙓ |
| ІА | Ѥ | Ѧ | Ѫ | Ѩ | Ѭ | Ѯ |
| Ѱ | Ѳ | Ѵ | Ѷ | Ꙟ | ||
פיטא (אות גדולה: Ѳ, אות קטנה: ѳ) הנה אות האלפבית הקירילי המוקדם, שמקורה בתטא היוונית, ושימשה בעיקר בשמות פרטיים שנגזרו מיוונית. הרוסים ביטאו שמות אלה בצליל /f/ במקום הצליל המקורי /θ/ (מבוטאת כמו ת"ו רפה, בדומה לצליל האנגלי Th), למשל "תיאודור" נהגה כ"פיודור". הפיטא הוחלפה ברוסית באות ф (EF) בשנת 1918. ברוב השפות הסלאביות האחרות (כמו גם מספר קטן של מילים ברוסית שמקורן ביוונית בעלות צליל phth כמו למשל фталевая кислота, "חומצה פְֿטַאלִית"), פיטא בוטאה כ-ט' והוחלפה על ידי ה-Т הקירילי; למשל הגרסה הבולגרית והסרבית של תיאודור הוא: Тодор או Теодор, טודור ברומנית או תיאודור.
כמו Θ, פיטא שימשה גם באלפבית הקירילי רומני, עד כ-1860. יש להבחין בין פיטא לבין האות הקירילית Ө.