אלפבית יווני

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

אלפבית יווני
Α α אלפא	Β β בטא
Γ γ גמא	Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון	Ζ ζ זטא
Η η אטא	Θ θ תטא
Ι ι יוטא	Κ κ קפא
Λ λ למדא	Μ μ מו
Ν ν נו	Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון	Π π פאי
Ρ ρ רו	Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו	Υ υ אופסילון
Φ φ פי	Χ χ כי
Ψ ψ פסי	Ω ω אומגה
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש
דיגמא	סטיגמא
הטא	סאן
קופא	סאמפי
שו

האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-9 לפנה"ס לערך. הוא נחשב לאלפבית הראשון במובן הצר של המלה, כלומר למערכת כתב בה לכל תנועה ולכל עיצור סימן נפרד. זהו הכתב האלפביתי הקדום ביותר שעדיין נוהג בימינו. האותיות משמשות גם לציון מספרים – ספרות יווניות – בדומה לספרות רומיות. מלבד השימוש בו לכתיבת יוונית מודרנית, אותיות האלפבית היווני משמשות כיום כסמלים במתמטיקה ובמדעים ובשמות חלקיקים, כוכבים, אחוות, סופות ציקלון טרופיות ועוד. האלפבית היווני נוצר מהאלפבית הפיניקי, וממנו עצמו התפתחו האלפבית הגותי, הגלגוליטי, הקירילי, הקופטי ואף הלטיני. יש הסבורים^{[דרוש מקור]} כי מן האלפבית היווני התפתח גם האלפבית הארמני, אך אין קשר בינו לבין הכתב הקווי B או הכתב ההברתי הקפריסאי, מערכות הכתב היווניות שקדמו לו.

היסטוריה והתפתחות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

באלף השני לפני הספירה היו נהוגות ביוון מערכות כתב פיקטוגרפית, תחילה היה זה כתב לינארי א', ובמחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה הוחלף הכתב לכתב לינארי ב'. רק במאה השמינית לפני הספירה התפשט ביוון כתב האלפבית הפיניקי.

הרודוטוס, בן המאה ה-5 לפנה"ס מספר על כך:

	הפיניקים האלה שבאו עם קדמוס, אשר מהם היו הגפיריים, בהתיישבם בארץ הזאת הביאו ליוונים דברי מדע רבים ושונים וביחוד את האותיות, שלא היו ליוונים קודם לכן, כפי שאני חושב; בראשונה השתמשו בהן כמו כל הפיניקים, אחר כך במשך הזמן שינו יחד עם הביטוי גם את צורת האותיות. כי בעת ההיא ישבו ברוב המקומות יחד עם היוונים גם יונים, שרכשו להם את האותיות אצל הפיניקים בלמדם מהם והשתמשו בהם אחרי ששנו בהן רק מעט: בהשתמשם בהן אמרו, מה שגם נכון, שהובאו מאת הפיניקים ליוון וקראו אותן "פיניקיות". ... בעצמי ראיתי אותיות "קדמייות" במקדש אפולון האיסמיני בתבאי של הבויאוטים חרותות בשלש חצובות, ברובן דומות ליוניות...
– הרודוטוס, ה' 58-61

אותיות האלפבית

אות	שם				הגייה		אות פיניקית מקבילה	תעתיק מיוונית ללטינית
	יוונית עתיקה	יוונית ימי-ביניימית	יוונית מודרנית	עברית	יוונית קלאסית	יוונית מודרנית		יוונית עתיקה	יוונית מודרנית
Α α		ἄλφα	άλφα	אַ‏לְפַא	אָ‏, אַ‏	אַ‏	אָ‏לֶ‏ף	a	a
Β β		βῆτα	βήτα	בֵטָ‏א (ויטָ‏א)	בּ‏	ו	בֵּית	b	v
Γ γ		γάμμα	γάμμα γάμα	גַֿמָּא	גּ	ע' (בדומה לאות הערבית ע'ין)	גִּימֶ‏ל	g	gh, g, j
Δ δ		δέλτα	δέλτα	דֶֿלְתָּא	דּ	ד'	דָּ‏לֶ‏ת	d	d, dh
Ε ε	εἶ	ἒ ψιλόν	έψιλον	אֶ‏פְּסִילוֹ‏ן	אֶ‏	אֶ‏	הֵא	e	e
Ζ ζ		ζῆτα	ζήτα	זֵטַ‏א	כנראה זד או דז, מאוחר יותר ז	ז	זַ‏יִן	z	z
Η η		ἦτα	ήτα	אטא	אֵ	אִי,	חֵית	e, ē	i
Θ θ		θῆτα	θήτα	תֵֿטָ‏א	תּ מנושפת	ת'	טֵית	th	th
Ι ι		ἰῶτα	ιώτα γιώτα	יוֹ‏טָ‏א	אִי, יִ	אִי, יִ	יוֹ‏ד, יוּ‏ד	i	i
Κ κ		κάππα	κάππα κάπα	קַ‏פָּ‏‏א	ק	ק	כָּ‏ף	k	k
Λ λ	λάβδα	λάμβδα	λάμδα λάμβδα	לַא‏מְבְֿדַֿא	ל	ל	לָ‏מֶ‏ד	l	l
Μ μ		μῦ	μι μυ	מיו‏	מ	מ	מֵם	m	m
Ν ν		νῦ	νι νυ	ני	נ	נ	נוּ‏ן	n	n
Ξ ξ	ξεῖ	ξῖ	ξι	קְסִי	קְסְ	קְסְ	סָ‏מֶ‏ך	x	x, ks
Ο ο	οὖ	ὂ μικρόν	όμικρον	אוֹ‏מִיקְרוֹ‏ן	אוֹ‏, וֹ‏	או, וֹ‏	עַ‏יִן	o	o
Π π	πεῖ	πῖ	πι	פִּ‏י	פּ‏ (דגושה	פּ דגושה	פֵּא	p	p
Ρ ρ		ῥῶ	ρω	רוֹ‏	ר, ר מתגלגלת	ר	רֵיש	r, rh	r
Σ σ ς (סופית)		σῖγμα	σίγμα	סִיגְֿמַא	ס	ס	שִׁין	s	s
Τ τ		ταῦ	ταυ	טַאף (טאו)‏	ט	ט	תָּ‏ו	t	t
Υ υ	ὗ	ὓ ψιλόν	ύψιλον	אִוֿפְּ‏סִילוֹ‏ן	אִי, יִ (קודם לכן אוּ‏‏, וּ‏))))) )	אִי	וָו	u, y	y, v, f
Φ φ	φεῖ	φῖ	φι	פִֿי	פ רפה	פ רפה	המקור שנוי במחלוקת	ph	f
Χ χ	χεῖ	χῖ	χι	כִֿי	כ רפה	כ רפה		ch	ch, kh
Ψ ψ	ψεῖ	ψῖ	ψι	פְּ‏סִי	פְּסְ	פְּסְ		ps	ps
Ω ω	ὦ	ὦ μέγα	ωμέγα	אוֹ‏מֶ‏גַֿה	אוֹ‏, וֹ‏ (ארוכה)	אוֹ, וֹ‏ (ארוכה)	עַ‏יִן	o, ō	o

ההגייה הקלאסית המובאת בטבלה שלעיל היא שחזור ההגייה של הניב האָ‏טִי במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס. כמה מהאותיות נהגו בצורה שונה בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים שאינם אטיים. לפרטים ראו תולדות האלפבית היווני ופונולוגיה של יוונית עתיקה. על ההגייה של היוונית העתיקה שלאחר התקופה הקלאסית, ראו יוונית של הברית החדשה.

אותיות שהשימוש בהן התבטל

האותיות הבאות אינן חלק מן האלפבית היווני הסטנדרטי, אך היו בשימוש בתקופות שקדמו לתקופה הקלאסית או בניבים מסוימים. האותיות דִּיגָ‏מָ‏ה, קוֹ‏פָּ‏ה וסָ‏מְפִּי שימשו גם כספרות יווניות.

אות	שם			הגייה	אות פיניקית מקבילה	תעתיק מיוונית ללטינית
	יוונית ארכאית	יוונית מאוחרת	עברית
	ϝαῦ	δίγαμμα	וואו (דיגמא)	כפי הנראה וו ו	וָ‏ו	w
	–	στίγμα	סטיגמא	סט		st
	–	ἧτα	הטא	ח	חֵית	h
	ϻάν	σάν	סַן	ס	צדי (מיקום) שין (שם)	s
	ϙόππα	κόππα	קוֹ‏פַּה	ק	קוף	k, q
	–	σαμπῖ	סַמְפִּי (דיסיגמא)	ללא ספק עיצור חוכך, אולי ס, קס, טס	המקור שנוי במחלוקת, אולי צדי	ss
	–	–	שׁוֹ‏	שׁ שימש בשפה הבַּ‏קְטְרִית לתעתיק הצליל שׁ, כמו ב"קוּ‏שאן".	צדי (מיקום) שין (שם)	š

לסַן יש להתייחס כאל גרסה קודמת של סיגמה.

קוֹ‏פַּה ציינה חילוף הגייה (אלופון) של קַ‏פַּה לפני תנועה אחורית (תנועות אחוריות).

סַמְפִּי ציינה עיצור חוכך כפול שמאוחר יותר התפתח ל-σσ (קרוב לוודאי [sː]) ברוב הניבים ול-ττ בניב האטי.

דִּיגַֿמַּה נעלמה מהאלפבית משום שהצליל שציינה נעלם מהניב האיוני ומרוב הניבים האחרים.

אותיות פונטיות

בזמן המודרני נוספה על ידי בלשנים האות יוט (אות גדולה: Ϳ, אות קטנה: ϳ), המבוססת על J הלטינית, כדי ליצג את הצליל /j/ (יו"ד עיצורית) בשחזורים של מילים פרוטו-יווניות שכללו את הצליל הזה.

אות	שם			הגייה	אות פיניקית מקבילה	תעתיק מיוונית ללטינית
	יוונית ארכאית	יוונית מאוחרת	עברית
	–	–	יוט	י	יוֹ‏ד, יוּ‏ד	j

צירופי אותיות ודיפתונגים

אותיות	הגייה		תעתיק מיוונית ללטינית
	יוונית עתיקה קלאסית	יוונית מודרנית	יוונית עתיקה	יוונית מודרנית
ᾰι, αι	[ai]	[e̞]	æ, ē	e
ᾱι, ᾳ	[aːi]	[a]	ā	a
ει	[eː]	[i]	ī	i
ηι, ῃ	[ɛːi]	[i]	ē	i
οι	[oi]	[i]	œ, ē	y
ῠι, υι	[yː]*	[i]	yi	y
ῡι, υι	[yː]*	[i]	ȳi	y
ωι, ῳ	[ɔːi]	[o̞]	ō	o
ᾰυ, αυ	[au]	[av] לפני תנועה או עיצור קולי; [af] לפני הגה אטום	au, av	av, af
ᾱυ, αυ	[aːu]	[av] לפני תנועה או עיצור קולי; [af] לפני הגה אטום	āu, āv	av, af
ευ	[eu]	[e̞v] לפני תנועה או עיצור קולי; [e̞f] לפני הגה אטום	eu, ev	ev, ef
ηυ	[ɛːu]	[iv] לפני תנועה או עיצור קולי; [if] לפני הגה אטום	ēu, ēv	iv, if
ου	[uː] לפנים [oː]	[u]	ū	u
ωυ	[ɔː.u]**	[o.i]	ōy	oy
γγ	[ŋɡ]	[ŋɡ] בדיבור פורמלי (מבוטא כאות חכית [ɲɟ] לפני [e̞] או [i]), אך לעתים קרובות נהגה [ɡ] (מבוטא כאות חכית [ɟ] לפני [e̞] או [i]); כמו כן מבוטא [ŋɣ] בקונטקסטים מסוימים (מבוטא כאות חכית [ɲʝ] לפני [e̞])	ng	ng, ny, g, y, ngh
γκ	[ŋk]	[ɡ] בתחילת מלה (הופך לאות חכית [ɟ] לפני [e̞] או [i]); בשאר המקרים [ŋɡ] (הופך לאות חכית [ɲɟ] לפני [e̞] או [i]), אך לעתים תכופות נהגה [g] (הופך לאות חכית [ɟ] לפני [e̞] או [i])	nc	g, y, ng, ny
γξ	[ŋks]	[ŋɡz]	nx	nx
γχ	[ŋkʰ]	[ɲç] לפני [e̞] או [i]; בשאר המקרים [ŋx]	nch	nch, nkh
γμ	דנו [gm] או [ŋm]	[gm]	gm	gm
μπ	[mp]	[b] בתחילת מלה; בשאר המקרים [mb], אך לעתים תכופות יותר נהגה [b]	mp	b, mb
ντ	[nt]	[d] בתחילת מלה; בשאר המקרים [nd] אך לעתים תכופות נהגה [d]	nt	d, nd

ראו גם יוטא סובסקריפטום

קישורים חיצוניים

• אלפבית יווני - טבלה בה מופיע האלפבית היווני
• U0370.pdf (באנגלית)
• רחל חכלילי, ‏האם שימש אלף-בית במשמעות 'מאגית' כבר במאה הראשונה לספירה?, קתדרה 31, אפריל 1984

לקריאה נוספת

• נ' ר' גנור. מי היו הפיניקים. תל אביב, הוצאת ספרים רשפים, תשל"ה - 1974. (קישור לאתר הספר באנגלית המכיל מספר פרקים מרכזיים לקריאה חופשית)
• Studies in West-Semitic Epigraphy, יוסף נווה, הוצאת מגנס, עמודים 79-116

ראו גם

• ויקיפדיה:כללים לתעתיק מיוונית עתיקה
• אבן רוזטה