אברהם אולנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם אולנו
Abraham Olano (2006).jpg
אולנו (2006)
תאריך לידה 22 בינואר 1970
מקום לידה Flag of Spain.svg ספרד
תחום כביש
התמחות נגד השעון
קבוצות עבר CHCS ‏(1992)
לוטוס (1992)
CLAS קייסטור (1993)
מאפיי (1994-1997)
בנסטו (1997-1998)
ONCE ‏(1999-2001)
הישגי שיא Flag of Spain.svg אלוף ספרד במרוצי כביש (1994)
Flag of Spain.svg אלוף ספרד נגד השעון (1994, 1998)
החולצה הזהובה וואלטה אספניה (1998)
מקום שני בג'ירו ד'איטליה (2001)
מקום רביעי בטור דה פראנס (1997)
מאזן מדליות
מתחרה עבור Flag of Spain.svg ספרד
המשחקים האולימפיים
כסף אטלנטה 1996 מרוץ נגד השעון
אליפות העולם
זהב דיטאמה 1995 מרוץ הכביש
כסף דיטאמה 1995 מרוץ נגד השעון
זהב ולקנבורג 1998 מרוץ נגד השעון

אברהם אולנו מנסנוספרדית: Abraham Olano Manzano; נולד ב-22 בינואר 1970 באנואטה, גיפוסוקה) הוא רוכב אופניים ספרדי. הישג השיא בקריירה שלו הוא זכייה באליפות העולם במרוצי כביש בשנת 1995, וכן הוא זכה באליפות העולם נגד השעון בשנת 1998.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה כחובב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולנו החל לרכב בגיל 11 בבית ספר מיוחד לאופניים, וניצח מספר מרוצי אופני כביש חשובים בדרגת הנערים. מאוחר יותר עבר אולנו לענף אופני מסלול, והפך לאלוף ספרד במספר סוגי מקצים, כדוגמת מרוץ מרדף. הוא חזר מאוחר יותר לאופני כביש, ורכב בתור חובבן עבור קבוצות Kauku ו-AVSA. הוא התמחה בשנים אלו כמאיץ.

קריירה מקצוענית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 החל אולנו את הקריירה המקצוענית שלו, כאשר חתם בקבוצת CHCS. הקבוצה נסגרה זמן קצר לאחר מכן, והוא עבר עוד באותה שנה לקבוצת לוטוס. במדי לוטוס הוא ניצח לראשונה במרוץ מקצועני, ה"גראן פרמיו דה וילפרנקה דה אורדיסיה" שהתקיים במקום הולדתו, גיפוסוקה.

ב-1993 אולנו עבר לקבוצת CLAS קייסטור, שהתאחדה מאוחר יותר עם מאפיי והפכה לקבוצת "מאפיי-קלאס". בקבוצה זו הוא החל לזכות במרוצים חשובים, כדוגמת הוואלטה אסטוריאס. הוא ניצח גם במרוץ הכביש ובמרוץ נגד השעון שהתקיימו במסגרת אליפות ספרד באופני כביש. ב-1995 הוא זכה במרוץ הכביש באליפות העולם באופניים בקולומביה, לאחר שהקדים את מיגל אינדוראין שהיה המועמד הבכיר לניצחון. באותה שנה הוא ניצח בשלושה קטעים בוואלטה אספניה, אחד משלושת הגרנד טורס.

לאחר הצלחות אלו נחשב אולנו על ידי אוהדי אופניים רבים כממשיך דרכו של מיגל אינדוראין, שזכה חמש פעמים בטור דה פראנס. ב-1996 הוא החל לממש את יכולותיו גם במרוצי קטעים, כאשר זכה בטור דה רומנדי, סיים במקום השלישי בג'ירו ד'איטליה (לאחר שהוביל את המרוץ מהקטע השני עד לקטע האחרון שבו), ובמקום התשיעי בטור דה פראנס. באולימפיאדת אטלנטה הוא זכה במדליית הכסף במרוץ נגד השעון. ב-1997 הוא הגיע למקום הרביעי בטור דה פראנס. בשנת 1998 הפך אולנו פעם נוספת לאלוף עולם, הפעם במרוץ נגד השעון. הוא זכה באותה שנה גם בוואלטה אספניה, ובכך היה זה הגרנד טור הראשון והיחיד בו זכה בקריירה שלו.

בשנת 1999 אולנו עבר לקבוצת הספרדית ONCE, ונשאר בקבוצה למשך שלוש שנים. ההישג החשוב ביותר שלו בשנים אלו היה המקום השני בג'ירו ד'איטליה של שנת 2001. בסיום עונת המרוצים של 2001 פרש אולנו מרכיבה מקצוענית.

הישגים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1994
1995
1996
1997
1998
2000
2001

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
לוק לבלאנק
אלוף העולם במרוצי כביש
1995
הבא:
יוהאן מוסיאו
הקודם:
לורן ז'לאבר
אלוף העולם נגד השעון
1998
הבא:
יאן אולריך