אודואקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Solidus-Odoacer-ZenoRIC 3657cf.jpg

אוֹדוֹאָקֶר או אוֹדוֹוָקָר (מגרמאנית: Audawakrs, דואג לאוצר) (435 - 493), ממוצא הוני וסקירי מעורב, היה מנהיג השבט הגרמאני של ההרוליים. הוא ידוע בעיקר כאדם שהדיח את הקיסר הרומי האחרון רומולוס אוגוסטולוס בשנת 476.

אחרי הדחת רומולוס יכול היה אודואקר למנות קיסר בובה חדש ולשלוט באמצעותו או לשלוט בעצמו כמורשה מטעם קיסר האימפריה הרומית המזרחית. בניגוד לרבים מקודמיו, כמו ריקימר, בחר אדואקר באפשרות השנייה. הוא השיב את סמלי המלוכה האימפריאלית המערבית לקיסר זנון בקונסטנטינופול, יחד עם מכתב המבקש לאשר את הפיכתו ל"דוּקס" של איטליה. זנון אישר את בקשתו והעניק לאודואקר את התואר פטריקיוס.

עד מותו בשנת 493 נותרה על כנה עליונותו הפורמלית של הקיסר המערבי יוליוס נפוס על אודואקר, והוא אף טבע מטבעות בתור קיסר. אודואקר מצידו כינה את עצמו גם "מלך איטליה" (rex Italiae) והוכר בתואר זה למשך שארית חייו.

עם הזמן היחסים בין אודואקר לאימפריה הביזנטית הלכו והתדרדרו, עד שבשנת 489, בעידודו של זנון, פלשו האוסטרוגותים תחת הנהגת תאודוריק הגדול לממלכתו של אודואקר, השמידו את צבא הפואדרטי הברברי שלו וכפו עליו כניעה בשנת 493. תאודוריק הזמין אותו למשתה וככל הנראה הרגוֹ בחרבו והשתלט על כל ממלכתו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אודואקר
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא