אוסטרוגותים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה
ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הממלכה האוסטרוגותית

האוסטרוגותים (לטינית: Ostrogothi) או ה"גותים המזרחיים" (Eastern Goths, Greuthungi ,Gleaming Goths) הם שבט גרמני שמוצאם מ"גוטלנד" (Gotland) בסקנדינביה. השבט השפיע על אירועים מדיניים בשלהי ימיה של האימפריה הרומאית. במקביל לו פעל שבט גרמני נוסף, אף הוא מצאצאי הגותים (Goths), והוא : הויזיגותים (Visigoths), שכונו "נובל גותיים" ( Goths Noble) או ה"מערב גותיים" (Western Goths). שני השבטים הם מצאצאי הגותים, שבט ממזרח גרמניה, אשר נטל חלק באירועים המדיניים בסוף ימיה של האימפריה הרומאית.

במקור ה"אוסטרוגותים" נקראו גראוטונגי (Greutungi) כינוי עתיק שמשמעתו היה "אלה מהערבה". האוסטרוגותים התיישבו מצפון לים השחור, משם עברו לשטחים לאורך הדנובה בתחומי מואסיה ( Moesia) ודאקיה (Dacia) ( היום מחוזות ברומניה ובהונגריה. הם היו שם עד לשנת 382. תחת שלטון ההונים הם עברו לבלקן ומשם במאה ה-5 לאיטליה, שם מנהיגם תאודוריק הגדול הקים את ממלכתם.

[עריכה] תחילת תולדותם

תחומי השליטה של הממלכה האוסטרוגותים

לפי מקורות אחדים, הגותים היו אומה אחת עד למאה ה-3. אז הם נפרדו לשניים "האוסטרוגותים" וה"ויזיגותים". לשני השבטים היו הרבה דברים משותפים, בין השאר הם הכירו באלוהות של האל שהרומאיים קראו לו מרס.

במהלך המאה ה-3 והמאה ה-4 האוסטרוגותים פלשו והתיישבו מחדש באזור דאקיה ומואסיה עקב צפיפות באזור מגורם הקודם, צפון הים השחור. באזור החדש הם הקימו ממלכה גדולה וחזקה בין נהרות הדנובה והדנייפר בתחום רומניה, מולדובה ומערב אוקראינה של היום. הממלכה נשלטה בידי הנהגה גותית, אך הייתה מורכבת משבטים בעלי מוצא שונה: דוברי אירנית ה"סרמטיאן"(Sarmatians), דוברי גרמנית ה"גפידס" (Gepids), דוברי טרכיאן ה"דקיאנים" (Dacians) וכן מיעוט סלבי וקלטי.

בשנת 370 הגיעו השבטים ההונים לתחום מגוריהם של האוסטרוגותים ואלו האחרונים קבלו את מרותם. השליט האוסטרוגותי, אמנאריך (Ermanaric) התאבד בשנת 378. (לפי גרסה אחרת הוא חי 110 שנים.) שני העמים התנחלו בארצות הבלקן. האוסטרוגותים הפכו להיות לאחד מהשבטים שהיו ווסלים של ה"הונים". וכך הם נטלו חלק בשנת 451 בקרב שאלונס ( Battle of Chalons). מפעם לפעם הם ניסו להתקומם אך ללא הצלחה. הם אימצו מההונים את השימוש בסוסים והייתה בכך תרומה חשובה להתפתחותם.

בשנת 453, עם מותו של אטילה מלך ההונים, מתחילה ההיסטוריה העצמאית של עם האוסטרוגותים. בשנת 454 הם, יחד עם שבט גפידס ובהנהגתו של השליט האוסטרוגותי תאודומיר (Theodemir) ניצחו את צבאם של בני אטילה בקרב נדאו (Battle of Nedao). ןכך הגיעה לקיצה האימפריה ההונית. האוסטרוגותים המשיכו בדרכם מהמזרח למערב והגיעו לתחומי האימפריה הרומאית המזרחית.

[עריכה] תאודוריק הגדול

גדול השליטים האוסטרוגותים היה תאודוריק הגדול אשר פרוש שמו היה "מנהיג האומה". הוא נולד בשנת 454 אחר קרב נדאו. ילדותו עברה בתור בן ערובה בקונסטנטינופוליס, שם קבל את חינוכו. בצעירותו נגרר למאבקים ולאינטריגיות של ממלכת ביזנטיון. תאודוריק אימץ מנהגים רומאים אחדים אך נשאר מלך האוסטרוגותים. הוא הכיר בחוזק הכנסייה וראה בשיתוף הפעולה אינטרס אשר יאפשר לו לסלול את הדרך לרומא. הוא תכנן לחדש את המימשל והתרבות הרומאית וכך להחזיר לעם האיטלקי את גאוותו.

תאודוריק יצא לכבוש את איטליה יחד עם מצביא ביזנטי - אודואקר (Odoacer). בשנת 493 הם כבשו את העיר רוונה שבאיטליה אשר הפכה להיות בירתם. תאודוריק הגדול חיסל במו ידיו את המצביא הביזנטי אודואקר. שלטון האוסטרוגותים התפשט לאורך איטליה והגיע עד לסיציליה בדרום ודלמציה (Dalmatia) בצפון. שני העמים ממוצא גותי, האוסטרוגותים והויזיגותים, התאחדו תחת שלטונו של תאודוריק הגדול. שלטונו של תאודוריק כלל גם את ממלכת טולוז (Toulouse) הויזיגותית (Visigothic kingdom), את רוב גאליה - היום צרפת וחלק מגרמניה המערבית, ורוב חצי האי האיברי. באמצעות משא ומתן הוא חבר למלכים הפרנקים (Frankish) והבורגונדים(Burgundian). אימפרית ביזנטיון חשה שתאודוריק הגדול נעשה חזק מדי וניסתה לפעול נגדו.

בקרב ואוניל (Battle of Vouillé) נסוגו מלכי האוסטרוגותים מגאליה ומחצי האי האיברי. עכשיו היה שלטונו של תאודוריק הגדול לא בעל אופי ברברי אלא של בן תרבות. הוא היה המלך הלאומי של הגותים אך גם היורש של האימפריה הרומאית המערבית. שתי האומות, הגותים והרומאית, נבדלו זו מזו בשפה ובדת, אך חיו זו בצד זו על אדמת איטליה. כל עם היה נתון למרות החוקים שלו, תחת נסיך שלו. אך כולם היו תחת הריבונות של תאודוריק הגדול. מעריכים כי 200,000 עד 250,000 אוסטרוגותים התנחלו באיטליה.

[עריכה] ההתפוררות

בשנת 526 מת תאודוריק הגדול. שני העמים, האוסטרוגותים והויזיגותים נפרדו שוב, והחיכוכים בין מנהיגי העמים נמשכו. האימפריה הביזנטית, בראשות יוסטיניאנוס הראשון (Justinian I) חשה בחולשה ובשנת 535 פלשה לאיטליה בראשות מפקד הצבא בליזריוס (Belisarius), כבשה את סיציליה והמשיכה לחצי האי האיטלקי. בשנת 536 כבשו הביזנטים את נפולי ורומא והגיעו עד מילאנו. בשנת 540 הם כבשו את בירת האוסטרוגותים רוונה, בצפון איטליה. הקיסר יוסטיניאנוס הראשון הציע לגותים הסדר נדיב: הם ימשיכו לשלוט על ממלכה בצפון איטליה ובתמורה יעבירו אליו את מחצית האוצר אשר ברשותם. בליזרוס העביר את ההצעה אל הגותים. הם לא האמינו להצעתו של יוסטיניאנוס הראשון אבל אחרי ש בליזרוס נתן את ערבותו הם קבלו את ההסדר.

בשנת 545 חזר בליזרוס לאיטליה ומצא כי המצב השתנה מקצה לקצה. אראריק (Eraric), שליט האוסטרוגותים, נהרג והאליטה הגותית, הפרו-רומאית התמוטטה. בשנת 541 בחרו האוסטרוגותים מנהיג חדש - טוטילה (Totila). טוטילה היה מצביא מבריק והוא כבש מחדש את צפון איטליה ואף גרש את הביזנטים מרומא. בליזרוס הגיע לאיטליה וטוטילה נאלץ להשיב לו את רומא. אבל בליזריוס הפסיד אותה שוב, כאשר יוסטיאנוס הקיסר סירב להמציא לו אספקה ותגבורת ובשנת 548 הוא הוחלף במצביא אחר נארסה (Narses) בו נתן הקיסר את אימונו.

ביולי 552 נהרג טוטילה בקרב טאגינאה (Battle of Taginae). שותפיו לקרב, טאה (Teia), אליגארן (Aligern), סקיפורל (Scipuar) וגיבל (Gibal) נהרגו או נכנעו בקרב במונס לאקטריוס ( Battle of Mons Lactarius) באוקטובר אותה שנה. השליט וידין (Widin) נלקח בשבי לקונסטנטינופוליס בשנת 561 או 562. כך באה לקיצה ממלכת האוסטרוגותים. למעשה שקיעתם החלה עם מותו של תאודוריק הגדול. לפי ההיסטוריון קנטור נורמן:

	הנהגת מערב אירופה נפלה בלית ברירה לידי הפרנקים. כתוצאה מכך מפלת אוסטרוגותים והצלחת הפרנקים באה לידי ביטוי קריטי בהתפתחות אירופה בתחילת ימי הביניים. תאודוריק הגדול עשה מאמץ להחזיר את החוסן לשלטון הרומאי ולתרבותה..
-- Cantor, Norman F. The Civilization of the Middle Ages. Chapter 3, pages 105 to 106, and 107

הסיכוי להקים מדינה עצמאית בעלת לאום אחד, על ידי איחוד בין מרכיבים רומאים וגרמנים, כפי שהתרחש בגאליה, בחצי האי האיברי ובחלק הצפוני של איטליה תחת שלטון הלומברדים לא עלה יפה. וכך הגותים היה להם מעמד שונה בהיסטוריה האיברית מאשר בהיסטוריה האיטלקית. באיטליה הגותים היו פולשים לשעה ושליטים ואילו באיבריה הם תרמו להתפתחות האומה האיברית. בצפון חצי האי האיברי קיים אזור "אסטורס" (Asturias) השומר על השם "גוטיה" (Gothia) המזכיר את הנוכחות הגותית בגאליה.