רוגיאנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרוּגִי (לטינית, rugii) היו שבט גרמאני שמקורו ככל הנראה באזור רוגאלאנד בנורבגיה, אשר התיישב מאוחר יותר באזור שמזרחית לשפך נהר האודר ומערבית לשפך הויסטולה.

האזכור הראשון לרוגי נמצא ב"גאוגרפיה" של תלמי, המזכיר קבוצה בשם "רוּטיבקלאיאוי" או "רוּגיקלאי" (קלאן הרוגים) היושבת בין ממזרח לאודר ועד הויסטולה. גם יורדנס, היסטוריון הגותים, מזכיר את הרוגים כאחד השבטים שעדיין נותרו בסקאנצה. למידע זה יש להתייחס בפקפוק מסוים משום שיורדנס כתב את דבריו במאה השישית, בתקופה בה היו רוגים רבים באיטליה. שמו הישן של אזור מושבם היה ריגיאפילקה (Rygiafylke), כשה-y בשם צריכה להיקרא כמו ü ב-Rügen, מה שמחזק את הסברה שזה היה מקום מושבם בסקנדינביה.

הרוגים נותרו משך זמן באזור פומרניה ובתחילת המאה הרביעית הם עברו דרומה והתיישבו באזור הונגריה של היום, בחלק העילי של נהר טיסצה. מאוחר יותר, הוכנעו הרוגים על–ידי ההונים ונטלו חלק במסעות המלחמה של אטילה, אך עם מותו מרדו ויצרו ממלכה משלהם בשטח אוסטריה של היום. הרוגים הובסו על ידי המלך אודואקר בשנת 487 והצטרפו לאוסטרוגותים. מאוחר יותר הם הצטרפו למלך האוסטרוגותי תיאודוריק הגדול כאשר פלש לאיטליה בשנת 489. הרוגים כשבט מובחן נעלמו ביחד עם האוסטרוגותים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]