אוניות קודש אתונאיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגם של תלת-חתרית (טריארה) יוונית

האתונאים בעת העתיקה החזיקו כמה אוניות קודש, על פי רוב טריארות, ששימשו לצרכים דתיים, כגון השתתפות בתהלוכות קודש (theoria), שיגור שליחים או השתתפות בתחרויות שיט במהלך חגיגות דתיות.[1] הנודעות ביותר בהן היו "פאראלוס" (Paralus) ו"סאלאמיניה" (Salaminia), אשר שימשו גם כאוניות מלאכות של הממשל האתונאי במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס.[2] אונייה מפורסמת אחרת הייתה "דליאס" (Delias), אוניית שלושים (טריאקונטורוס), אשר בה על פי המסורת הפליג תסאוס אל כרתים; האונייה תוקנה פעם אחר פעם ולוחותיה הפגומים הוחלפו על מנת לשמור על כושר השיט שלה ועל זהותה המקורית בעת ובעונה אחת.[3] לאחר הרפורמות של קלייסתנס וחלוקת אזרחי אתונה לעשרה שבטים נקראו עשר אוניות על שם כל אחד משבטים אלה, ואפשר שגם הן נחשבו אוניות קודש.[4]

ה"פאראלוס" וה"סאלאמיניה", ואפשר שגם אוניות קודש נוספות, שרתו בצי המלחמתי של האתונאים. שני כלי שיט אלה, שהיו מהירים במיוחד, שימשו לסיור ולהעברה מהירה של ידיעות, אך גם השתתפו בקרב כאוניות מן המניין.[5] תוך כדי כך מילאו ה"פאראלוס" וה"סאלאמיניה" גם תפקידים שונים בשירות הממשל: "פאראלוס" ככל הנראה ביצעה לרוב משימות דיפלומטיות,[6] בעוד "סאלאמינה" הובילה הודעות רשמיות מטעם המדינה;[7] המקרה המפורסם ביותר אירע כאשר נשלחה לאסור את אלקיביאדס בעודו מפקד על חיל המשלוח האתונאי בסיציליה.[8] לשתי טריארות אלה היו גם שני גזברים, שנקראו טאמיאי (tamiai)‏.[9]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jordan, Borimir. The Athenian Navy in the Classical Period. Berkeley, University of California Press, 1975.
  • Lewis, David M., "Book Review: The Athenian Navy in the Classical Period by Borimir Jordan". Classical Philology, Vol. 73, No. 1, 1978, pp. 70-72

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jordan, Athenian Navy, 154-7
  2. ^ Jordan, Athenian Navy, 153
  3. ^ Jordan, Athenian Navy, 160-1; על השאלה הפילוסופית בדבר זהות האונייה ראו ספינת תסאוס.
  4. ^ Jordan, Athenian Navy, 179; Lewis, Athenian Navy, 71
  5. ^ Jordan, Athenian Navy, 158-9, 167
  6. ^ Jordan, Athenian Navy, 173
  7. ^ Jordan, Athenian Navy, 166
  8. ^ תוקידידס, 6.53 .
  9. ^ עדות לקיומו של גזבר ה"פאראלוס" ושל אוניית קודש אחרת בשם "אמוניאס" (Ammonias, אוניית האל אמון) נמצאת אצל אריסטו, מדינת האתונאים, סא. רוב החוקרים המודרניים, הסבורים כי "אמוניאס" החליפה את "סאלאמיניה", קובעים גזבר גם ל"סאלאמיניה" (ראו Lewis, Athenian Navy, 71), אך ג'ורדן (Athenian Navy, 167, 177) חולק על כך וסבור כי רק ל"אמוניאס" היה גזבר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]