מוסד ביאליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק. מנהלו ומעצב דמותו, שכיהן בתפקידו מעת היווסדו ועד סוף שנות ה-60, היה משה גרדון (בנו של שמואל ליב גורדון), שקודם לכן היה מראשי רשת החינוך העברית בפולין "תרבות" וממנהיגי המפלגה הציונית-סוציאליסטית "התאחדות הפועל הצעירצעירי ציון" בפולין. בעשורים האחרונים מכהן בתפקיד המנהל הכללי עמוס יובל.

הקמת המוסד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הקמת מוסד ביאליק הוחלט בישיבה של הסוכנות היהודית בנובמבר 1934, על פי הצעתו של נחום סוקולוב[1] ובהסכמה עם אגודת הסופרים וקרן היסוד שהקציבה להקמת המוסד 5000 לא"י‏[2]. המוסד נועד לכינוס שיטתי של התרבות היהודית וטיפוח מתמיד של הספרות והלשון העברית‏[3][4]. ההחלטה התקבלה זמן מה לאחר ש"הברית העברית העולמית" החליטה להקים לזכר ביאליק את "קרן ביאליק", קרן עצמאית, נוספת על קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל[5], לצורך הקמת מפעל לכנוס של אוצרות הספרות היהודית, ביצור החינוך היהודי בגולה ותמיכה בספרות העברית ובועד הלשון העברית[1]. עלתה הטענה שמוסד ביאליק הוקם כדי לטרפד את הקמת "קרן ביאליק"‏[6][7].

ישיבה ראשונה של הנהלת המוסד, שכללה שלושה נציגים של הסוכנות היהודית, נציג של הועד הלאומי, נציג קרן היסוד, נציג של אגודת הסופרים העבריים ונציג ועד הלשון, התכנס ב-12 בפברואר 1935‏[8].

בשנה הראשונה הוציא המוסד שנתון לזכר ביאליק בשם "כנסת"‏[9], הכריז על פרסים לספרות וספרי עיון‏[10], העביר תמיכה לוועד הלשון‏[11] ולחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה[12] והחל בהכנת ספרים על הציונות ותולדות היישוב היהודי בארץ ישראל[13].

הנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש המוסד עמד עד 1948 יצחק גרינבוים, נציג הסוכנות היהודית. עימו כיהנו, בין השאר, פרופ' חיים יהודה רות, נציג האוניברסיטה העברית, אריה לייב יפה, נציג קרן היסוד ופישל לחובר, נציג אגודת הסופרים העבריים. לאחר פטירתו, נתמנו להנהלת המוסד: ש. שלום ויצחק למדן[14]. בשנת 1955 התמנו להנהלת המוסד פרופ' ש. אדלר, יגאל ידין ודוד שמעוני[15].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים התקיים דיון ציבורי על המשקל שעל המוסד לתת לכל אחד ממטרותיו. אגודת הסופרים דרשה לתת משקל משמעותי לתמיכה בספרות העברית של ההווה, ובימי הקמת המוסד אף איימה שלא תשתתף במוסד אם לא יוענק לפחות 40% מתקציבו למטרה זאת. מנגד, העמדה שנבחרה בפועל הייתה להשקיע את מירב המאמצים בעבודת כינוס נכסי צאן הברזל של התרבות העברית והיהודית‏[16][17]. גם בתוך עבודת הכינוס נחלקו הדעות האם יש להשקיע את עיקר המאמץ בהוצאת מהדורות עממיות של הספרים החשובים ביותר, או להוציא לאור ספרים נדירים שיעדם מצומצם יותר. באופן כללי ניכר שהנהלת המוסד שמה דגש רב יותר על הגישה האחרונה‏[18], בנימוק שהוצאות עממיות של ספרי יסוד יצאו בהוצאות אחרות. לפרסי מוסד ביאליק שחולקו בתחילת 1936 לא היה המשך, ושנתון הכנסת יצא במשך עשור ואז נפסק‏[19].

המוסד עסק במהלך השנים בתרגום ספרי מופת של עמי העולם. ביוזמת דוד בן-גוריון הואצה הפעילות בתחום זה בסוף שנות ה-50. עד שנת 2010 הוציא המוסד תרגומים של כ-100 ספרי מופת‏[20].

במשך השנים הוציא המוסד בממוצע כ-15-20 ספרים לשנה‏[21][22][23]. כיום כוללת פעילות המוסד הוצאה לאור בתחומים רבים, ובהם יהדות, מקרא, ספרות יפה, שירה, תולדות ארץ ישראל, היסטוריה, תולדות האמנות, מזרחנות, משפט, מדעי החברה, רפואה, פילוסופיה ובלשנות.

ספרים בולטים שיצאו לאור ב"מוסד ביאליק"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-50‏[7]:

בשנות ה-60:

במאה ה-21:

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסד ביאליק מתאפיין בכך ששיקוליו בקביעת מדיניות ההוצאה לאור הם תוכניים ביסודם והשיקולים תקציביים הם משניים‏[23], הודות להסתמכותו על מימון הסוכנות היהודית ולאחר מכן של ממשלת ישראל. עם זאת, כמעט מאז הווסדו עלו טענות על העדר תקציב מספק לפעילותו של המוסד. באוגוסט 1937 יצאה אגודת הסופרים נגד החלטת הקונגרס הציוני לצמצם את תקציבו של המוסד‏[25]. בשנת 1951 תבע המוסד מהקונגרס הציוני לשלש את תקציבו כדי שיוכל למלא את מטרתו‏[22]. בשנת 1955 איים הקורטוריון של המוסד בהתפטרות אם הנהלת הסוכנות היהודית לא תגדיל את תקציבו‏[26]. במהלך שנות ה-90 קיצצה ההסתדרות הציונית באופן דראסטי את התמיכה למוסד ובעקבות זאת פנה המוסד לממשלה בדרישת סיוע. קבוצת חברי כנסת אף העלתה הצעת חוק להפיכת המוסד לגוף ממלכתי במטרה לאפשר העברת תקציב אליו ממשרד האוצר[27][28].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ועידת הברית העברית העולמית, דואר היום, 8 באוקטובר 1934
  2. ^ מוסד ביאליק, דבר, 16 בנובמבר 1934
  3. ^ החלטות ועידת הסופרים, דבר, 10 במאי 1935
  4. ^ תכנית למוסד ביאליק, דבר, 24 בינואר 1935
  5. ^ ב.ד., מדינר לפרוטה, דואר היום, 20 בנובמבר 1934
  6. ^ ההר הוליד - מדריכים, דואר היום, 20 בספטמבר 1935
  7. ^ 7.0 7.1 מוסד ביאליק, חרות, 19 ביולי 1957
  8. ^ הישיבה הראשונה של הקורטוריון למוסד ביאליק, דואר היום, 24 בפברואר 1935
  9. ^ כנסת לזכר ח.נ. ביאליק, דואר היום, 25 באוקטובר 1935
  10. ^ פרסים ספרותיים של מוסד ביאליק, דואר היום, 13 בספטמבר 1935
  11. ^ מלון לעבודת חשמל, דואר היום, 13 בספטמבר 1935
  12. ^ החברה העברית לחקירת ארץ ישראל, הצופה, 28 בינואר 1938
  13. ^ איך יפעל מוסד ביאליק, דבר, 19 בדצמבר 1935
  14. ^ בירור סופרים בעניין מוסד ביאליק, דבר, 18 באוגוסט 1948
  15. ^ שיפור פעולות המגבית בדיוני הנהלת הסוכנות, דבר, 15 בנובמבר 1955
  16. ^ ש. שלוםמוסד ביאליק, דבר, 30 בדצמבר 1955
  17. ^ ראו לדוגמה: מ.י. בן גבריאללמה ומדוע?, דבר, 23 באוקטובר 1940
  18. ^ יצחק בצלאלקוראי הדורות, דבר, 9 במרץ 1973
  19. ^ מ. אג"ףעל יבול ספרותינו בתש"ז, הצופה, 14 בספטמבר 1947
  20. ^ ד"ר מרדכי נאורעלינו להקים את מדינת הרוח, באתר הארץ, 24 באפריל 2011
  21. ^ 7 שנים למוסד ביאליק, דבר, 10 באוקטובר 1943
  22. ^ 22.0 22.1 מוסד ביאליק תובע מהקונגרס הגדלת תקציבו השנתי, הצופה, 24 באוגוסט 1951
  23. ^ 23.0 23.1 23.2 דבורה הירשפלד, מתשכ"ה לתשכ"ו בשדה ספר, דבר, 1 באוקטובר 1965
  24. ^ הוקמה חברה להוצאת הביבליוגרפיה העברית, דבר, 1 באוגוסט 1960
  25. ^ אגודת הסופרים מתמרמרת, הצופה, 27 באוגוסט 1937
  26. ^ א.ח. אלחנני, מוסד ביאליק לאן?, דבר, 23 בנובמבר 1956
  27. ^ הישיבה המאה ושלושים וארבע של הכנסת החמש עשרה יום רביעי, ט"ז בתמוז התש"ס (‎19 ביולי ‎2000), דיון ב"הצעת חוק מוסד ביאליק, התש"ס-‎2000", אתר הכנסת
  28. ^ פרוטוקול מס' 381, מישיבת ועדת החינוך והתרבות, יום שני, ט"ז טבת התשס"ב (31.12.2001), שעה 11:00
P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.