אזור כחול

אזורים כחולים הם אזורים בעולם שתוחלת החיים בהם גבוהה מהממוצע. אזורים כאלה זוהו על ידי ג'יאני פס, מישל פולן ודן בואטנר.

בתחילה הוגדרו חמישה אזורים כחולים:

אוקינאווה, יפן
סרדיניה, סאולו, איטליה
ניקויה, קוסטה ריקה
איקריה, יוון
לומה לינדה, קליפורניה, ארצות הברית

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג אזורים כחולים צמח ממחקר דמוגרפי של ג'יאני פס ומישל פולן, שפורסם ב-2004 בכתב העת Experimental Gerontology, בו זוהה מחוז נואורו בסרדיניה כאזור בעל הריכוז הגבוה ביותר של גברים בני מאה לפחות. מקבץ הכפרים שבהם תוחלת החיים הגבוה ביותר, כונה "אזור כחול"^[1].

אזורים כחולים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך אפיין דן בואטנר ארבעה אזורים כחולים נוספים: אוקינאווה, ניקויה, איקריה ולומה לינדה.

היישוב שבו היה ריכוז בני המאה הגבוה בעולם הוא הכפר סאולו בסרדיניה: 20 מתוך 900 במשך 20 שנה. החוקרים ניסו לשרטט שם עצי משפחה, אך לא הגיעו למסקנות^[2].

אריכות החיים בלומה לינדה יוחסה על ידי בואטנר להגבלה על מכירת אלכוהול, לאיסור על עישון ציבורי וסמים ולתזונה הצמחונית-טבעונית^[3]^[4].

בין היתר, נחקרה אוכלוסיית הכפר יוזוריהרה ביפן, שם חיו תושבים זקנים מאד באיכות חיים טובה יחסית. המחקר ניסה למצוא קשר בין אריכות החיים להרכב חיידקי המעיים^[5].

במאמר ממרץ 2023 הוסיפו פולן והרם אזור כחול שגילו: האי מרטיניק. הם מצאו שם 2,200 בני אדם מעל גיל 100 ב-20 השנים האחרונות, מתוך אוכלוסייה של 340,000. הם משערים, שהגנטיקה משחקת שם תפקיד כי רבים מהתושבים עברו תלאות קטלניות מאז נחטפו מאפריקה כעבדים. את התזונה שם לא בדקו^[6]^[7].

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר באוקינאווה לא הצליחו לאמת את טענות התושבים בעניין גילם, מכיוון שרשומות רבות אבדו במלחמת העולם השנייה. נתונים עדכניים יותר הראו שתוחלת החיים באוקינאווה אינה יוצאת דופן בהשוואה לשאר יפן^[8].

הרופאה הספקנית הארייט הול כתבה באתר "רפואה מבוססת מדע" שחסרים מחקרים מבוקרים על האזורים הכחולים ושהטענות בעניין השפעת התזונה על אריכות החיים של אוכלוסייתם מבוססות על ספקולציות בלבד.

פולן מעריך, כי לומה לינדה לא הייתה אזור כחול מעולם, אלא זכתה לתואר מסיבות שיווקיות בלבד. בניקויה בקוסטה ריקה אורך החיים יורד, אולי בעקבות מעבר לתזונה תעשייתית עתירת סוכר. המצב באיקריה ביוון אינו ברור, כי הזקנים התעייפו מהתקשורת וחדלו לשתף פעולה^[6]^[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של אזור כחול
פולן, פס ואחרים, מאמר על זיהוי אזור בסרדיניה כאזור כחול (אנ') (2019)
איך נהפוך למדינה כחולה? בפודקאסט הצוללת, 19 בספטמבר 2020
האזורים הכחולים – לחיות חיים ארוכים ובריאים יותר, באתר ארגון רופאים לתזונה, 19 דצמבר 2020
סימי שאואר, האזורים הכחולים: המקומות שבהם מאריכים חיים, באתר מסע אחר, ספטמבר 2023

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ פולן, פס ואחרים, אזורים כחולים (אנ') (2013)
^ כתבה בעיתון סרדיני (איטלקית) (2016))
^ Buettner, Dan (2008). The Blue Zones: Lessons for Living Longer from the People Who've Lived the Longest. The Blue Zones Series (reprint ed.). National Geographic Society (published 2010). ISBN 9781426207556. Retrieved August 14, 2019.
^ לאורח החיים שם רקע דתי אדוונטיסטי
^ מחקר בכפר יפני (אנ'/יפנית) (1984)
^ ¹ ² Michel Poulain & Annne Herm, Validation of exceptional longevity in Martinique, March 1, 2023
^ ¹ ² דני בר-און, האי מרטיניק הצטרף למועדון היוקרתי של המקומות שבהם חיים האנשים הזקנים בעולם, באתר הארץ, 16 במרץ 2023
^ פולן, אריכות ימים יוצאת דופן באוקינאווה (אנ') (2011)

[1] פולן, פס ואחרים, אזורים כחולים (אנ') (2013)

[2] כתבה בעיתון סרדיני (איטלקית) (2016))

[3] Buettner, Dan (2008). The Blue Zones: Lessons for Living Longer from the People Who've Lived the Longest. The Blue Zones Series (reprint ed.). National Geographic Society (published 2010). ISBN 9781426207556. Retrieved August 14, 2019.

[4] לאורח החיים שם רקע דתי אדוונטיסטי

[5] מחקר בכפר יפני (אנ'/יפנית) (1984)

[POU-6] ¹ ² Michel Poulain & Annne Herm, Validation of exceptional longevity in Martinique, March 1, 2023

[pou":0"-7] ¹ ² דני בר-און, האי מרטיניק הצטרף למועדון היוקרתי של המקומות שבהם חיים האנשים הזקנים בעולם, באתר הארץ, 16 במרץ 2023

[8] פולן, אריכות ימים יוצאת דופן באוקינאווה (אנ') (2011)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]