אייס ונטורה: בלש בצחוק (סדרת אנימציה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אייס ונטורה: בלש בצחוק
Ace Ventura: Pet Detective
לוגו הסדרה
לוגו הסדרה
סוגה הנפשה, קומדיה
יוצרים Nelvana עריכת הנתון בוויקינתונים
מדבבים מייקל הול, ריצ'רד בינסלי, וינס קורזה, פאם הייאט, ברוס טיוב, אל וקסמן, קווין מייקל, רוב פולסן
ארץ מקור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שפות אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עונות 3
מספר פרקים 41
הפקה
חברת הפקה Nelvana עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה האחים וורנר טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 22-24 דק'
שידור
רשת שידור CBS
ניקלודיאון
רשת שידור בישראל ערוץ הילדים
תקופת שידור מקורית 9 בדצמבר 19954 בפברואר 2000
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אייס ונטורה: בלש בצחוקאנגלית: Ace Ventura: Pet Detective) היא סדרת טלוויזיה מונפשת המבוססת על סרט קולנוע בעל אותו שם. הסדרה הופקה על ידי Morgan Creek Productions, Funbag Animation Studios, Nelvana Limited, לשתי העונות הראשונות ואודיסיי בידור לעונה השלישית והאחרונה. היא שודרה במשך שתי עונות מ-1995 עד 1997 ברשת CBS. עונה שלישית ושידורים חוזרים של פרקים קודמים שודרו בניקלודיאון משנת 1999 עד 2000. בישראל הסדרה שודרה בערוץ הילדים בשנות ה-90.

הסדרה הייתה אחת משלוש סדרות הנפשה המבוססות על סרטי ג'ים קארי שהועלו בבכורה באותה שנה; האחרים הם "המסכה: סדרת האנימציה" ששודרה בשנים 1995-1997, וסדרת ההנפשה "טיפשים בלי הפסקה" ששודרה בשנים 1995–1996.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה היא המשך לסרטי אייס ונטורה. הדמות המרכזית, שמדובב על ידי השחקן הקנדי מייקל דיינג'רפילד (המוכר כמייקל הול), היא חוקר פרטי שלומיאל עם עדיפות לבעלי חיים מכל המינים.[1]

הסדרה רצה ב-CBS במשך שתי עונות, כאשר עונה שלישית שודרה בניקלודיאון כשהערוץ רכש את התוכנית כדי לשדר שידורים חוזרים. חלק מהדמויות מהסרט נשמרו, אם כי לא הושמעו על ידי השחקנים המקוריים שלהן. בעוד שלסרטים המקוריים כבר הייתה אסתטיקה קומית מצוירת מאוד, הם הופלו על ידי ניסיונות ההומור הסלפסטיק, הצעקני וחסרי ההומור של הקריקטורה. סת' מקפרלן היה בין הכותבים במהלך התוכנית, והפגין הומור דומה לסדרה המאוחרת שלו. [2]

התוכנית הייתה מלאה בהומור טואלט ואנכרוניזם (פרק אחד התרכז סביב המאו המצרי, בטענה שזהו זן נכחד של חתולים, כאשר, אם לומר את האמת, הם לא). למרות ריצה במשבצת זמן אחרי "המסכה" (סדרת הנפשה נוספת פופולרית מבוססת על דמותו של ג'ים קארי) והקרוס-אובר עם הסדרה ההיא (בפרק הסיום, "The Aceman Cometh"), הסדרה ניסתה לצבור קהל רב ונכשלה (עם הפודקאסט "Saturday Mourning Cartoons" הכריז שהוא נדוש והוא חייב להיכנס ל"טבילה" ממי שהפליל את רוג'ר רביט) בסופו של דבר, גם המסכה וגם אייס ונטורה בוטלו. עונה שלישית של הסדרה רצה בניקלודיאון מ-1999 עד 2000. [3]

משחק מחשב של אייס ונטורה, התבסס על התוכנית ועל הסרטים (יותר בספק).

מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מייקל הול בתור אייס ונטורה
  • ריצ'רד בינסלי בתור ספייק
  • וינס קורזה בתור מר שיקאדנס
  • פאם הייאט בתור אטרוציה אודורה
  • ברוס טוב בתפקיד אמיליו
  • אל וקסמן בתור אגואדו
  • קווין מייקל ריצ'רדסון בתור פטאוס לרדוס
  • רוב פולסן בתור סטנלי איפקיס / המסכה

קרוסאובר עם המסכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוסאובר בשני חלקים בין "אייס ונטורה: בלש בצחוק" ו"המסכה", סדרת הנפשה נוספת המבוססת על סרט של ג'ים קארי, שודרה ב-30 באוגוסט 1997. הקרוסאובר מתחיל בפרק של המסכה "The Aceman Cometh", ומסתיים בפרק של אייס ונטורה "Have Mask, Will Travel". בזמן השידור המקורי, אייס ונטורה: בלש בצחוק רצה במשבצת הזמן הסמוכה מיד אחרי המסכה בהרכב של CBS בשבת בבוקר. במהלך הקרוסאובר, סטנלי/המסכה ואייס שומרים על סגנונות ההנפשה שלהם בזמן שהם מופיעים בתוכנית של האחר. הקרוסאובר משמש גם כסיום העונה השנייה של אייס ונטורה וסיום הסדרה של המסכה .

בפרק "The Aceman Cometh", הכלב של סטנלי איפקיס, מילו, התחלף במוחו של מדען ואז מנומנם. סטנלי בתורו שוכר את אייס כדי לעזור להחזיר אותו. בסוף הפרק, ספייק גונב את המסכה, וסטנלי עוקב אחריהם למיאמי כדי להחזיר אותה. בפרק "Have Mask, Will Travel", סטנלי משיג את אייס בדיוק כשהוא מגויס לפתור מקרה בתחנת חלל, מה שמוביל את סטנלי להפוך למסכה ולהצטרף לחקירה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hyatt, Wesley (1997). The Encyclopedia of Daytime Television. Watson-Guptill Publications. p. 5. ISBN 978-0823083152. נבדק ב-19 במרץ 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Lenburg, Jeff (2006). Who's Who in Animated Cartoons: An International Guide to Film & Television's Award-winning and Legendary Animators. Applause Theatre & Cinema Books. p. 221. ISBN 9781557836717. נבדק ב-15 במרץ 2020. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Erickson, Hal (2005). Television Cartoon Shows: An Illustrated Encyclopedia, 1949 Through 2003 (2nd ed.). McFarland & Co. pp. 56–57. ISBN 978-1476665993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]