אינדוזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קטר של רכבת ישראל המצויד במערכת האינדונזי

אינדוזיגרמנית Indusi קיצור של Induktive Zugsicherung אבטחת רכבות באמצעות השראות) זהו השם המקובל למערכת שנקראת באופן פורמלי PZB (ראשי תיבות בגרמנית של Punktförmige Zugbeeinflussung - מערכת נקודתית אוטומטית לשליטה בתנועת רכבות) המהווה מערכת בקרה ואבטחה לרכבות, המונעת מנהג הרכבת להתעלם מאיתותי הבקרה. המערכת פועלת באמצעות השראות מגנטית בין רכיב הנמצא ברכבת (בקטר או בקרון הניהוג) ובין רכיב המותקן במסילה בסמוך לאמצעי האיתות (בדרך כלל סימנור). הרכיב המסילתי מאותת לרכבת על מצב הסימנור הסמוך ואם הנהג מתעלם מהאיתות, נכנסת לפעולה מערכת אוטומטית הבולמת את הרכבת.

גרסאות מוקדמות של המערכת הוכנסו לשימוש בגרמניה החל משנות השלושים של המאה העשרים ומאז עברה שכלולים שונים. בנוסף לגרמניה, כיום היא נמצאת בשימוש גם בישראל ובמספר ארצות במרכז ומזרח אירופה.

תיאור המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת המסילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת האינדוזי בצד המסילה

מערכת המסילה מורכבת ממעגל RLC בעל תדירות אחת מבין התדירויות 500 הרץ, 1,000 הרץ או 2,000 הרץ. המעגל יכול להיות מקוצר באמצעות מפסק (ואז לא תתבצע כל תנודה והרכיב יהיה לא פעיל) או פעיל. למעגל עצמו אין אספקת זרם חשמלי ורק המפסק המקצר נשלט מרחוק (ביחד עם הסימנור הסמוך). מצב המחדל של המפסק המקצר הוא פתוח, כך שללא תקשורת עם מערכת השליטה, המעגל יהיה במצב פעיל. המעגלים הם בעלי הנחתה חזקה יחסית.

המעגל עם תדירות 2,000 הרץ ממוקם בסמוך לסימנור ראשי, המעגל עם תדירות 1,000 הרץ ממוקם בסמוך לסימנור מקדים והמעגל עם תדירות 500 הרץ ממוקם ביניהם. כל המעגלים פעילים כאשר הסימנור הראשי מורה לעצור ולא פעילים כאשר הסימנור הראשי מורה לנסוע.

מערכת הרכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משדר ומקלט של אינדוזי בקטר מתוצרת סימנס

מערכת האינדוזי ברכבת כוללת שני חלקים עיקריים:

מערכת הבקרה בנויה משלושה מעגלי RLC המתנודדים בתדירויות 500 הרץ, 1,000 הרץ ו-2,000 הרץ. כאשר הרכבת חולפת על פני הרכיב המסילתי, אם הרכיב המסילתי פעיל, הוא נכנס לתהודה כתוצאה מההשראה המגנטית. בשל ההנחתה החזקה של המעגל שבמסילה, הוא גורם לנפילה חדה בזרם שזורם במעגל של הרכבת שנמצא איתו בתהודה. באופן הזה מתקבל במערכת הבקרה של הרכבת איתות על מצב הסימנור הראשי הקרוב.

מערכת האבטחה של הרכבת מוודאת ביצוע של פעולות מסוימות מצד הנהג. אי עמידה בפעולות אלו גוררת בלימת חרום של הרכבת באופן אוטומטי. הפעולה הראשונה היא אישור של הנהג על קבלת האיתות באמצעות לחיצה על כפתור. אם בתוך 4 שניות מקבלת האיתות הנהג לא מאשר את קבלתו, המערכת תבצע בלימת חרום באופן אוטומטי.

מעבר על פני מעגל פעיל בתדירות של 1,000 או של 500 הרץ דורש מהנהג להאט את מהירות הרכבת מתחת לסף מסוים תוך פרק זמן מסוים (הפרטים תלויים בסוג הציוד הרכבתי). אם בחלוף פרק הזמן מהירות הרכבת גבוהה מהסף המותר, המערכת תבצע בלימת חרום באופן אוטומטי.

מעבר על פני מעגל בתדירות של 2,000 גורר הפעלה אוטומטית ומיידית של בלימת חרום.

מגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגבלה העיקרית של המערכת היא מרחק הבלימה הגדול של רכבות. גם כאשר מופעלת בלימת חרום, מרחק העצירה עשוי להיות מאות מטרים, כך שאם נהג רכבת מתעלם מסימנור אדום הרכבת עשויה להמשיך למרחק לא קטן מעבר לו בטרם תעצור עצירה מלאה ובכך לגרום לתאונת רכבת. כדי למנוע מצב כזה, המערכת אוכפת האטה כבר מהסימנור המוקדם, אך לנהג יש אפשרות לבטל את ההשפעה של האות בסימנור המוקדם אם הוא רואה שבינתיים הסימנור הראשי השתנה למצב "סע". אם פעולת הביטול בוצעה בטעות, הרכבת עשויה להגיע לסימנור הראשי במהירות גבוהה מדי ומרחק העצירה יהיה גדול מהמרחק הבטוח.

המערכת מותאמת לרכבות הנעות במהירות של עד ל-165 קילומטר לשעה. לבקרה ושליטה ברכבות מהירות יותר נדרשת מערכת משוכללת יותר כגון הETCS או LZB.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]