ברירת מחדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתפעול של תוכנה ושל ציוד אלקטרוני, ברירת מחדל היא הפעולה הננקטת על ידי התוכנה או המכשיר כאשר לא ננקטה כל פעולה, בהקשר מסוים, על ידי המשתמש. מטרתה של ברירת המחדל לעשות את התפעול פשוט יותר, ולכן לברירת המחדל נבחרת האפשרות הקולעת לטעמם של מרבית המשתמשים.

קביעת ברירת המחדל נעשית בשלבים אחדים:

  • ברירת מחדל כללית נקבעת בעת עיצובו של המכשיר.
  • ברירת מחדל לקבוצה מסוימת של משתמשים (קסטומיזציה) נעשית בעת ייצורו או אספקתו של המכשיר המיועד לקבוצה זו.
דוגמה: יצרן של מכונות גילוח יקבע את המתח שאליו מכוונת המכונה ל-220 וולט כאשר מדובר במשלוח שמיועד לאירופה, ול-110 וולט כאשר מדובר במשלוח שמיועד לארצות הברית.
  • ברירת מחדל אישית, למשתמש מסוים (פרסונליזציה) נקבעת על ידי המשתמש בעת שהוא מקבל לידיו את התוכנה או המכשיר.

כל שלושת השלבים הללו נמצאים, למשל, במימושה של ויקיפדיה. ישנה ברירת מחדל כללית הנקבעת על ידי מפתחי מדיה-ויקי, תוכנת התשתית המשמשת את ויקיפדיה, וברירת מחדל זו רלוונטית לכל הוויקיפדיות, בכל השפות. בעת הקמתה של ויקיפדיה לשפה מסוימת, נקבעת ברירת המחדל לשפה זו, והיא משותפת לכל משתמשי אותה ויקיפדיה. לבסוף, כל משתמש ספציפי יכול לקבוע את ברירת המחדל שתוצג לו, באמצעות שירות "ההעדפות שלי".

ברירת מחדל בתוכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בברירת מחדל ניכר במיוחד במסכי קלט, כלומר מסכים שבהם המשתמש מזין נתונים כלשהם למחשב. חלק מהשדות במסכים אלה הם שדות חובה, שהמשתמש חייב לתת להם תוכן, שדות אחרים הם שדות אופציונליים, שבהם המשתמש רשאי לתת תוכן, אך אם לא עשה זאת יישארו ריקים, ובחלק מהשדות מוצגת ברירת מחדל, שהתוכנה תתייחס אליה כאילו דווחה על ידי המשתמש אם זה לא טרח לשנות את תוכן השדה. ההחלטה לאיזה קטגוריה לשייך כל שדה היא של מנתח מערכות מידע המאפיין את התוכנה.

דוגמה: בטופס הרשמה לאירוע מסוים, שם המשפחה והשם הפרטי הם שדות חובה, מקצוע הוא שדה אופציונלי, וארץ הלידה, בטופס המוצג לתושבי ישראל, תהיה "ישראל", מתוך הנחה שזו ארץ הלידה של מרבית הנרשמים.

השימוש בברירת מחדל עלול לעיתים לגרום לקלט שגוי, במיוחד כאשר מתבצע שימוש חוזר ונשנה במסך קלט מסוים על ידי אותו אדם. בדוגמה הנ"ל של טופס הרשמה לאירוע, ייתכן כי אדם הרוצה להירשם לאירוע אינו ממלא את הטופס בעצמו, אלא מתקשר טלפונית למרכז הרשמה, שבו נמצא נציג שירות הממלא עבורו את הטופס. נציג השירות עלול, מתוך הרגל, להימנע מלשנות את ברירת המחדל - "ישראל", כאשר הוא ממלא טופס עבור אדם שנולד במדינה אחרת. בגלל סכנה זו, מאפייני מערכות מידע נוטים להשתמש בברירות מחדל כאשר שינוי ידני של ברירת המחדל גורר התנהגות מיוחדת. למשל, בהמשך לדוגמה הנ"ל של טופס הרשמה לאירוע, נניח שקיים בטופס שדה נוסף: עיר הלידה. בטופס כזה אפשר בביטחה לקבוע ברירת מחדל "ישראל", מכיוון שאדם שנולד בעיר לונדון שבאנגליה, יהיה חייב לשנות את ברירת המחדל ל"אנגליה", מכיוון שהעיר "לונדון" לא תופיע ברשימת הבחירה של השדה עיר הלידה כאשר ארץ הלידה היא "ישראל".

ברירת מחדל בשפות תכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפות תכנות רבות כוללות מגוון ברירות מחדל, הבאות לקצר את כתיבתה של התוכנית. שפות תכנות נבדלות זו מזו בברירות המחדל שלהן, ובפרט בגישתן הבסיסית לנושא זה: יש שאינן כוללות כלל ברירות מחדל, ויש הכוללות ברירות מחדל רבות. שפות תכנות מסוימות, למשל, דורשות הגדרה מלאה של כל משתנה, ואילו אחרות מכילות ברירות מחדל, כך שמשתנה שלא הוגדר, או שהוגדר חלקית, יקבל מאפייני ברירת מחדל נאותים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]