מעגל RLC

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מעגל RLC הוא מעגל חשמלי המורכב מנגד, משרן וקבל המחוברים בטור או במקביל. אל המעגל ניתן לחבר מקור מתח או מקור זרם. מעגל RLC הוא מעגל תהודה חשמלי והוא מתאים לשמש כמסנן מעביר פס. מעגל RLC נקרא גם מעגל מסדר שני משום שניתן לתאר אותו בעזרת משוואה דיפרנציאלית לינארית מסדר שני.

מעגל טורי ומעגל מקבילי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגל RLC בחיבור מקבילי
מעגל RLC בחיבור טורי

ניתן לחבר את רכיבי המעגל בטור או במקביל. המעגל הטורי והמעגל המקבילי הם מעגלים דואליים. כמו כן, ניתן לחבר למעגל מקור מתח או מקור זרם. שני החיבורים שקולים זה לזה לפי משפט נורטון ומשפט תבנין, וגם הם מעגלים דואליים.

המשוואה הדיפרנציאלית המתארת את הזרם במעגל טורי המחובר למקור מתח היא:

{{d^2 I} \over {dt^2}} +{R \over L} {{dI} \over {dt}} + {1 \over {LC}} I(t) = {1 \over L} {{dV} \over {dt}}

כאשר R התנגדות הנגד, L השראות המשרן, C קיבול הקבל ו-V מתח המקור. אותה משוואה מתארת את הזרם דרך המשרן במעגל מקבילי המחובר למקור זרם, כאשר באגף ימין מתח המקור V מוחלף בזרם המקור.

העכבה השקולה של המעגל המקבילי:

Z_{RLC} = \frac{\omega R L}{\omega L + j(\omega^2 R L C - R)}

העכבה השקולה של המעגל הטורי:

Z_{RLC} = R + j \omega L + \frac{1}{j \omega C}

תהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעגל תהודה חשמלי

המשוואה הדיפרנציאלית המתארת את המעגל היא משוואת מתנד הרמוני: 
{{d^2 I} \over {dt^2}} + 2 \zeta \omega_0 {{dI} \over {dt}} + \omega_0^2 I(t) = {1 \over L} {{dV} \over {dt}}

לכן תגובת ההלם של המעגל, או התגובה שלו לתנאי התחלה, מתנודדת בתדירות התנודה העצמית שלו. מלבד זאת, בעת כניסה סינוסית בתדירות זו תתרחש תהודה ולכן תדירות התנודה העצמית נקראת גם תדירות התהודה. ניתן לזהות את תדירות התהודה הבלתי מרוסנת מהמשוואה הדיפרנציאלית: \omega_0 = {1 \over \sqrt{L C}}. תהודה תתרחש כאשר האימפדנס של המעגל המקבילי מקסימלי וזה של הטורי מינימלי. בשני המקרים תדירות התהודה היא:  \omega_d = \sqrt{ \omega_0^2 - \alpha^2 } = \omega_0 \sqrt{ 1 - \zeta^2 }

ברוב מעגלי התהודה החשמליים  \zeta \ll 1 וכתוצאה מכך  \omega_d \approx \omega_0 . כלומר אם נחבר קבל טעון למשרן ולנגד, כל הזרמים והמתחים במעגל יהיו בצורת סינוס בתדירות התנודה העצמית עם משרעת שדועכת בזמן. אם נחבר את המעגל למקור זרם או למקור מתח שמזרימים זרם חילופין, המתחים במעגל יהיו בצורת סינוס באותה התדירות של המקור אך בעלי משרעת שונה, שתהיה מקסימלית עבור מקור בתדירות התהודה. הסיבה להנחתה בתדירויות נמוכות היא שהסליל מתנהג כקצר והקבל כנתק, ובתדירויות גבוהות משום שהסליל מתנהג כנתק והקבל כקצר.

מהמשוואה הדיפרנציאלית ניתן לזהות גם את מקדם הריסון - מדד לקצב הדעיכה של תגובת ההלם:

עבור חיבור מקבילי: \zeta = {1 \over 2R}\sqrt{L\over C}

עבור חיבור טורי: \zeta = {R \over 2} \sqrt{C\over L}

מקדם הריסון הוא היחס בין ההנחתה (המסומנת α) לתדירות התהודה:

עבור חיבור מקבילי:  \alpha = \omega_0 \zeta = {1 \over 2RC }

עבור חיבור טורי: \alpha = \omega_0 \zeta = {R \over 2L }

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מעגל RLC משמש כמתנד, בדרך כלל יש צורך במקדם ריסון ובהנחתה נמוכים. ניתן לעשות זאת על ידי התנגדות קטנה במעגל טורי והתנגדות גדולה במעגל מקבילי, ובמקרה כזה המעגל דומה למעגל LC.

מעגל RLC מתאים לשמש כמסנן מעביר פס משום שהוא מגביר תחום תדרים סביב תדר התהודה ומנחית את כל היתר. את תדר התהודה ניתן לקבוע על ידי L ו-C, ולשנות אותו בעזרת קבל משתנה או משרן משתנה. כך משמש מעגל RLC במקלט רדיו - שינוי הקיבול מאפשר להאזין לתדרים שונים.

רוחב הסרט הוא תחום התדרים שבו ההספק מוגבר בלפחות חצי מהגברו בתדר התהודה, והוא שווה:

 \Delta \omega = 2 \alpha = 2 \zeta \omega_0 = { R \over L}

מקדם האיכות של מעגל RLC טורי הוא:

Q = \frac{\omega_0}{\Delta \omega} = \frac{\left(\tfrac{1}{\sqrt{LC} } \right)}{\left(\tfrac{R}{L} \right)} = \frac{1}{R}\sqrt{\frac{L}{C}}

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעגל RLC בוויקישיתוף