אליצור יאיר הרצליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מועדון הכדוריד אליצור יאיר הרצליה
כינוי אליצור הרצליה
תאריך ייסוד 19681998
היכל אולם ספורט היובל (1,500 מושבים)
בעלי הקבוצה אין
יו"ר יהושע גורא
מאמן גילי רבן
ליגה הליגה הלאומית בכדוריד
תארים
מספר אליפויות אין
מספר גביעים אין
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מועדון הכדוריד אליצור יאיר הרצליה היא קבוצת כדוריד שכיום אינה פעילה, המועדון היווה חלק מעמותת "אליצור יאיר הרצליה" שהיא עמותה בעלת עקרונות דתיים.

לפני הקפאתה, הקבוצה שיחקה בליגה הלאומית לכדוריד ואירחה באולם ספורט היובל בשנים האחרונות לפני הקפאתה.

שם המועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליצור- ע"ש אגודת הספורט אליצור, יאיר- ע"ש החייל יאיר דורפצאון מהרצליה שנהרג, והרצליה- ע"ש העיר בה התקיימו משחקי הבית של הקבוצה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקים הקבוצה היה יצחק פליישמן. אליצור הרצליה היא עמותה שלא למטרת רווח, התארגנות של אנשים שרצו להקים קבוצת ספורט דתית.

הנהלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"ל הקבוצה הוא יהושע גורא שהיה גם יו"ר הקבוצה.

מנהל הקבוצה הוא אדם פלטקביץ'.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגה הגדול של אליצור הרצליה היה בשנת 1988 והוא ההעפלה לאליפות אירופה לערים שהוא התואר הרביעי בחשיבותו באירופה, בו הפסידה אחרי שני משחקים שאירחה בביתה קבוצה משוודיה.

הישג נוסף של הקבוצה הוא זכייה במקום הרביעי בליגה שנתיים ברציפות.

סוף שנות השישים ושנות השבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליצור הרצליה החלה את דרכה בליגה ג' בכדוריד כשאירחה במגרשים רבים המתאימים לכדוריד ברחבי הרצליה, ומשם הגיעה עד לליגה הלאומית והתחילה לבסס את מקומה בליגה במקומות 5–8.

בשנת 1971 נוסדה העמותה אליצור הרצליה והקבוצה נרשמה כעמותה.

שנות השמונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות השמונים היו שיא פריחתה של אליצור: קבוצת הכדוריד הפועל הרצליה התפרקה ב-1980 ושחקנים רבים עברו לאליצור ובשנת 1983 הקבוצה התאחדה עם הפועל נוף ים הרצליה ל-15 שנה עד הקפאתה, ובזכות אירועים אילו היא זכתה במקום הרביעי בליגה הלאומית בשנים 1987–1988 והעפילה לאליפות אירופה לערים בשנת 1988.

שנות התשעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות התשעים היו השנים הקשות של אליצור הרצליה, זאת מכיוון שהקבוצות האחרות בליגה רכשו שחקנים זרים, מה שאליצור הרצליה לא יכלה להרשות לעצמה מכיוון שלא היה לה מספיק כסף כדי להעביר שחקן זר לשורותיה. הקבוצה לא העפילה למקומות הגבוהים ואפילו ירדה ליגה.

ב-1998 הקבוצה הוקפאה לזמן לא ידוע בשל בעיות כספיות.

תלבושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלבושת הקבוצה השתנתה עם השנים אך צבעיה העיקריים היו כחול ולבן.

סמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל הקבוצה היה כמו סמל אגודת הספורט אליצור.

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאליצור הרצליה היו ארבעה מאמנים עיקריים שהיו תמיד בתחלופה: עקיבא לפלר, אדם פלטקביץ', רוני נתן, ויוסי שטרק, ומספר רב של מאמנים שאימנו לתקופה קצרה, המאמן הראשון של הקבוצה היה דב פליישמן והמאמן האחרון היה גילי רבן.

העיקרון הדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליצור החליטו שאין משחקים ואימונים בשבת, ואם הקבוצה הולכת ביחד לאכול במקום מסוים הוא חייב להיות כשר, אך אין זה מכליל את השחקנים וההנהלה להיות דתיים[1]. אף על פי שאליצור הרצליה נועדה לשחקנים דתיים, רוב השחקנים באליצור הרצליה היו חילוניים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראיון עם יהושע גורא