אליצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל אגודת הספורט אליצור

אליצור הינה אגודת ספורט דתית מיסודה של הסתדרות הפועל המזרחי, נוסדה בשנת 1939.

תולדות התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1938 החל יחיאל אליאש בארגון מחלקות דתיות בהגנה. מכיוון שההגנה סירבה לארגן יחידות דתיות נפרדות, והתעקשה שיש לגייס את האנשים לפי סדר רישומם לגיוס, נהג אליאש לבצע רישום מוקדם של האנשים. לצורך כך הקים את "משמרות אליצור", אשר הוגדר כארגון ספורט ושימש כמסווה לפעילות בהגנה, בדומה לשימוש של חברי הגנה אחרים בכרטיסי חבר של הפועל או מכבי. אולם בניגוד להפועל ומכבי, בתקופה הראשונה לא עמדה מאחורי אליצור כל פעילות ספורטיבית. את השם אליצור הציעו הרב משה צבי נריה ואברהם קסטנבוים[1].

במאי 1939 ארגן משמרות אליצור בכפר הנוער הדתי, במימון שהועבר על ידי הרב מאיר בר-אילן, קורס מפקדים במתכונת של הקורסים של ההגנה, על מנת להתמודד עם המחסור במפקדים דתיים בהגנה. קורס נוסף התקיים בנחלת יהודה בשנת 1940‏[2]. בקיץ 1939 קיבל אליאש רשות מהוועד הפועל של הפועל המזרחי לארגן פעילות ספורטיבית באליצור והוא החל בארגון שיעורי התעמלות בתל אביב, ירושלים, רחובות, פתח תקווה וחיפה. בחיפוש אחר מדריך ספורט דתי הוא מצא את ראובן גרייסמן שלמד לימודים על תיכוניים בספורט בגרמניה בקבוצה הדתית רמת השומרון שישבה בפרדס חנה והוא מינה אותו למרכז מקצועי של אליצור. להנהלת אליצור מונו צבי ברנשטיין, שמעון וסרמן, יהודה שפיגל, האדריכל אברהם שרגנהיים שהיה ממנהיגי מכבי העולמי ויחיאל אליאש‏[3].

אליאש קבע את יום ייסוד אליצור הרשמי לט"ו באב תרצ"ט וביום זה נפתח קורס ראשון למדריכי ספורט של התנועה בכפר הרואה. הקורס נמשך שבעה שבועות והשתתפו בו 36 חניכים. בנוסף להדרכה באתלטיקה קלה, התעמלות ומשחקי ספורט ניתנה הדרכה של קורס מ"כים מטעם ההגנה. בהמשך התקיימו קורסים מחוזיים שהכשירו עוד 85 מדריכים ומדריכות, אולם אלו לא הספיקו לאור כמות החניכים הגדולה. בראשית הדרך הגיע עיקר המימון מהמחלקה להכשרה גופנית של הועד הלאומי ומהמרכז העולמי של המזרחי הודות לתמיכה הרבה של הרב מאיר בר-אילן. לעומת זאת, הפועל המזרחי, שהייתה ענייה מאוד באותה תקופה העבירה רק סכומים קטנים. בחול המועד פסח תש"א ארגן התנועה יום ספורט ארצי‏[4]. קבוצות הכדורגל של אליצור לא שחקו בליגות של ההתאחדות בגלל שלא הסכימו לשחק בשבת, למעט הקבוצה הירושלמית אשר לאור מספר הקבוצות הלא יהודיות בליגה שלא שיחקו בשבת, הוסכם שתוכל גם היא לא לשחק בשבת. דבר זה גרם לפגיעה ברמת משחקי הכדורגל של רב קבוצות אליצור‏[5].

בסוף שנת תש"א היו באליצור 36 סניפים ובהם 2440 חברים. בקיץ 1942 הוציאה אליצור מכתב של ד"ר אהרן ברט, הרב ישעיהו שפירא ופרופסור אברהם הלוי פרנקל שקרא לידידי אליצור לפעול להגדלת התנועה, ליצירת אוירה אוהדת לתנועה בקרב הציבור הדתי ולהשגת מימון לפעילות הארגון‏[6].

אליצור דרשה שיהיה לה נציג בהנהלת המחלקה להכשרה גופנית של הועד הלאומי אך עד אמצע שנת 1942 לא הושג הסכם בנידון.

משנת 1943 ניהל אברהם בר-אוריין את פעילות ההסברה בארגון.

בנובמבר 1944 חתמה תנועת אליצור על קול קורא תחת הכותרת "מלחמה לנוער העברי בטרור ובמבצעיו", שסימן את פתיחת הסזון[7].

באפריל 1947 היו בארגון כ-7000 חברים‏[8].

בשנים שטרם קום המדינה, לאחר סירוב הפלי"ם להכנסת לוחמים דתיים לשורותיו, הוקמה "הסקציה הימית" בארגון.

בתאריך 26.11.13 התקיימו בחירות לאור החלטת רשם העמותות. הבחירות היו חשאיות ויחסיות והשתתפו בהם 632 צירים מתוך 658 (96%).

בבחירות לתפקיד יו"ר אליצור נבחר אלי עציון לאחר שקיבל 334 צירים לעומת יהושע גורא שקיבל 298. להנהלת המרכז נבחרו: עו"ד תומר ברזילי, אלי עציון, מוטי הוכמן, חגי פרנק, דורון הלל, דני קליסקי, יהושע גורא, ניסים רון, מנחם וידהורן, ניסים אטרקצ'י, צבי הירשוביץ ושאול דוד.

קבוצות ספורט באגודת אליצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורסל

כדורסל נשים


שחמט

כדורגל

כדורעף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמודים 211, 215-216
  2. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמודים 224-225
  3. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמודים 236-238
  4. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמודים 239-241
  5. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמוד 243
  6. ^ יחיאל אליאש, מעשה הבא בחזון, עמוד 246
  7. ^ מלחמה לנוער העברי בטרור ובמבצעיו, דבר, 21 בנובמבר 1944
  8. ^ כינוס חצי היובל של הפועל המזרחי, דבר, 8 באפריל 1947